עובדה או טיוח?

האנרגיה הגרעינית איננה אנרגיה נקייה, מכיוון שאי אפשר לקחת בחשבון אך ורק את הפעלת הכור ולהתעלם משאר המעגל הגרעיני הכולל כריית אורניום, גריסתו, העשרתו ושינועו. מדובר בתהליך מזהם ביותר הפולט בין היתר גם גזי חממה וגם גזי פריאון רבים אל האטמוספרה. בנוסף, ההתייחסות לאנרגיה זו כאנרגיה נקייה מתעלמת לחלוטין מהפסולת הרדיואקטיבית. פסולת אשר אורך מחצית החיים שלה הוא עשרות עד מאות אלפי שנים. עד היום לא נמצאו דרכים יעילות ובטוחות לטפל בה.

כהוכחה לבטיחות הכורים חוזרים תומכי האנרגיה הגרעינית ומתארים את שכבות ומנגנוני ההגנה הרבים המקיפים את הכור עצמו. למעשה – אם האנרגיה הגרעינית לא הייתה האנרגיה המסוכנת ביותר בעולם – לא היה צורך בכל אותם מנגנוני הגנה רבים ויקרים. אם כורים היום היו כל כך בטוחים, הרי שלא הייתה העדפה ברורה למיקומם באזורים לא מיושבים, או כאלו המיושבים בעיקר על ידי אוכלוסיות מוחלשות.

מחקרים שונים בעולם מראים כי אחוז מקרי הסרטן, ההפלות ולידת תינוקות בעלי מומים מולדים, גבוה יותר בקרב האוכלוסיות המתגוררות סביב כורים גרעיניים.

בכל מפעל סטנדרטי קורות תאונות וכור גרעיני אינו יוצא מכלל זה. אבל בעוד תאונות ברוב המפעלים גורמים נזק נקודתי ומדיד, תאונות בכורים גרעיניים עלולות להשפיע על אזורים נרחבים ולגרום נזק לבני האדם ולסביבה שנמדד בשנות דור ולא בשנים בודדות.

חישוב העלות השולית של חשמל המיוצר בכור גרעיני מתעלם מעלויות ההקמה והפירוק האדירות ומהעלויות השוטפות של טיפול יקר ומסוכן בפסולת הרדיואקטיבית שמייצר הכור.

כמו כן, אי אפשר להתייחס לתהליך הפעלת הכור מבלי להתייחס לתהליך הפקת האורניום שהוא תהליך מזהם, הפולט גזי חממה וגזי פריאון רבים. לדוגמא, המפעל להעשרת אורניום שבפדוקה קנטאקי בארה"ב, נחשב לאחד המפעלים המזהמים ביותר במדינה וכמפעל המוביל בפליטת גז הפריאון, המזיק לשכבת האוזון ותורם גם הוא לאפקט החממה.

 העטיפה המנצנצת בה עוטפים לאחרונה את האנרגיה הגרעינית, כאילו הייתה הנקייה, הזולה והכדאית ביותר, איננה אלא זריית חול בעיני הציבור.

ההתחממות הגלובלית מהווה את אחד האיומים הגדולים ביותר של ימינו. יחד עם זאת, ישנן דרכים מתקדמות הרבה יותר לייצור חשמל מאשר אנרגיה גרעינית או אנרגיה פוסילית. אנרגיה מתחדשת אינה עולה בחיי אדם, בבריאות הציבור או בנזק סביבתי, והכי חשוב: היא הוכיחה את יעילותה המוחלטת. מדינות כמו נורבגיה, איסלנד, אוסטריה ואפילו לאטביה- מספקות יותר מ-40% מצריכת החשמל שלהן מאנרגיה מתחדשת. אך בישראל, כמה אופייני, מחפשים תירוצים למה לא לעשות.

בישראל פוטנציאל האנרגיה הסולארית הוא מקסימאלי ואנרגיה סולארית היא האנרגיה המתחדשת הנקייה ביותר.

זה לא סוד שהמחיר ההתחלתי של תחנה סולארית, נכון לשעה זו, הוא גבוה יחסית ועלויות ההון שלה גבוהות. יחד עם זאת, האם שיערנו בנפשנו איך העולם היה נראה היום לו המצאת המחשב היתה נותרת מיותמת בחדרי מחקר חשוכים בשל עלות השקעה ראשונית גבוהה? מי שמסרב להבין כי אנרגיה מתחדשת היא ההשקעה הטובה ביותר, לוקה בחוסר חזון וחוסר קריאת מפת משק החשמל העולמי העתידי.

עבור ישראל, התמיכה בשמש היא ההגיונית ביותר. מסיבות גיאופוליטיות וביטחוניות אנרגיה מתחדשת כדאית יותר מכל אנרגיה אחרת. בשונה מדלקים אחרים, אין צורך לייבא את השמש לפיכך היא מפחיתה את התלות שלנו במדינות זרות, מחסנת אותנו מפני תנודתיות מחירי הדלקים שכן ככלות הכל השמש ניתנת בחינם ומצמצמת באופן משמעותי את הפליטות והזיהום.

דו"ח גרינפיס לאנרגיה סולארית בישראל, הבודק את הכדאיות הכלכלית למשק, קובע כי התועלת הנקייה למשק תהיה למעלה מ-814 מיליון ₪ מדי שנה.

לשם יישום אנרגיה סולארית אין צורך לכסות את כל הנגב במראות. עפ"י נתוני חברת סולל לו רצינו, לשם המחשה, לספק את כל ההספק המותקן של משק החשמל בישראל, על סך כ-10,000 מגה-וואט, מאנרגיה תרמו-סולארית, השטח המקסימאלי אשר יידרש לכך הוא ריבוע של עשרה ק"מ על עשרה ק"מ. עפ"י נתוני חברת סולל,  תחנה סולארית בהיקף של 1000MW תדרוש 15,000 דונם ולא 200,000 דונם כפי שטוענים חובבי הפחם והגרעין השונים.

מה גם, שישנה אנרגיה סולארית מסוג נוסף בטכנולוגיית קולטים סולאריים, הפועלים גם בימים מעוננים, אשר מותאמים להתקנה על גגות הבתים ועל צידי בניינים ובכך לא תופסים אפילו מטר אחד נוסף. בגרמניה מעל 700,000 בתי אב מחוברים לקולטים אלה, למרות שעוצמת קרינת השמש שם מהווה שליש מזו הישראלית. החוק הספרדי מחייב קבלנים להתקין קולטים סולאריים ממש כמו שבארץ מחייבים התקנת דודי שמש.

גם אם לצורך הדיון נניח, כי קיים מחסור אקוטי בחשמל הרי שתחנה סולארית בהיקף של 1000MW תיבנה תוך שנתיים-שלוש, בעוד שתחנה גרעינית בהיקף דומה תיבנה תוך שמונה עד עשר שנים ותחנה פחמית תוך מחמש עד שמונה שנים. מה גם שאנרגיה סולארית  כבר תוכל לספק חלק מהחשמל במהלך הקמתה בשל היכולת לבנות אותה באופן מודולארי. 

לסיום, בעוד שאת חישובי העלות-תועלת ניתן להציג באופנים שונים הרי שאת ערך שימור הסביבה ומעל לכך חיי האדם ובריאותם לא ניתן ואף אסור לכמת. החשמל נועד לשרת את בני האנוש ולא להיפך. עלינו לבחור באופציה הנקייה והבטוחה ביותר לייצור חשמל ולא ללכת שולל אחר הצהרות משוחדות של בעלי אינטרסים. בחירה באנרגיה מתחדשת היא בחירה בקדמה, בחיים ובאיכות החיים.

מאת: נילי גרוסמן ושרון דולב