הים היה סוער באותו יום ידידיי

  הספינה שלנו יצאה מנמל אשדוד ואחרי כ-40 דקות היא התקרבה לאזור התחנה הפחמית הקיימת באשקלון. התחנה הזו, הממוקמת ליד אחת מערי החוף היפות של ישראל "בולעת" מידי יום כ-210 אלף טון פחם ביום. כמעט מידי יום ביומו ממתינות שם, סמוך לאשקלון, אוניות פחם ענקיות שמגיעות לארץ הרחק מאוסטרליה, קולומביה או דרום אפריקה. אוניות אלו מביאות כמויות פחם אדירות אשר נשרפות מידי יום על מנת להפיק חשמל. חשמל ששאר העולם כבר משכיל לייצר באמצעות רוח, שמש ואנרגיה מתחדשת אחרת.

אבל האמת שזה סוד. זה לא משהו שרוצים שתדעו . מזח הפחם סמוך לתחנה הפחמית באשקלון הוא אזור סגור ביטחונית. אזור בו אסור לעבור, לצלם או להשתהות בו.
ספינת גרינפיס הגיעה לשם כדי להביא את העניין הזה לידיעתנו. כדי להעמיד לנגד עינינו את מה שמנסים להשכיח מאיתנו. להפגיש אותנו עם העובדות. הפחם הזה שמגיע על גבי ספינות המסע הענקיות מוצא בסופו של דבר את דרכו לגופינו ולריאות שלנו ולא עושה רושם שמדינת ישראל, משרד התשתיות או המשרד להגנת הסביבה עושים משהו כדי למנוע את זה. להיפך- הם הולכים להקים תחנה פחמית שנייה באשקלון! עלינו, על חמתנו ועל בריאותנו.

אחרי שהספינה שלנו הגיעה לאזור הסגור, סמוך לתחנה הפחמית, השתלשלו ממנה למטה למים ארבע ספינות גומי קטנות ובהם פעילים אמיצים שנסעו בהן לעבר מזח הפחם של התחנה הפחמית הקיימת.

בהגיעם לספינת המסע העוגנת שם, העסוקה בפריקת פחם הם כתבו עליה בגרפיטי "פואד הפחם הורג" ו"הפסיקו את השימוש בפחם מיד!". התגובה לא איחרה להגיע: עשרות שוטרים הסתערו על הפעילים וגררו אותם משם בכוח ובברוטאליות. במקביל הגיעה ספינה של חיל הים והשיטור הימי לתוך ספינת גרינפיס, ושוטרים חמושים עצרו את קפטן הספינה ודרשו ממנו להזיזה משם. זאת למרות שהקפטן הסביר להם כי מדובר בסכנת חיים שכן חלק ניכר מהצוות עדיין עצורים וחסרים על הספינה. השוטרים לא התחשבו בזה וגם לא בעובדה כי להשיט את הספינה ללא ספינות הגומי המשמשות להצלה במידת הצורך לא היו אף הן על הסיפון.

נכון, זו הייתה גם פרובוקציה לא קטנה אבל הייתה זו פעולה שמטרתה להראות לכולנו כי למרות שאנחנו קטנים ואזרחים חסרי "ישע" או השפעה, יש לנו הרבה מאוד כוח לשנות את ההחלטה הזו. יש לנו את האפשרות לעצור את התוכנית המיותרת ולנצח למען עצמנו. ביחד אנחנו יכולים למנוע את הקמת תחנת הפחם השנייה באשקלון.
אנחנו יכולים לחתום על טופס התנגדות כנגד התחנה הפחמית. גם חבר שלנו יכול לחתום, וגם השכנה שלנו, הבחור שלומד איתנו באוניברסיטה, אחותו, ההיא שעבדה עם בן דוד שלך וכל האורחים בארוחת ראש השנה ברעננה. כולם יכולים לחתום ביחד נגד התחנה הפחמית ולעצור אותה.
הוועדה לתשתיות לאומיות, שהחליטה כמעט על דעת עצמה להקים את התחנה ואפילו לא מצאה לנכון להתחשב בעמדת משרד הבריאות המתנגדת לתחנה- הוועדה הזו חייבת לעצור ולהתייחס היטב לכל התנגדות והתנגדות. עליה לתת דין וחשבון וחייבת לנו, האזרחים, הרבה יותר ממה שהתרגלנו שמגיע לנו. 

  אז נכון, 8 פעילי הארגון נעצרו באותו יום. ביניהם גם הקפטן של ספינת גרינפיס. כולם שהו שעות ארוכות במשטרה ואף נאסר עליהם תחילה לראות עורך דין. ונכון, בסופו של יום הם גורשו מהארץ אבל מה שבטוח הוא, הם הצליחו להעביר את המסר: כי למרות שהיינו קטנים וחלשים אולי כמו דוד מול גולית- הצלחנו לעצור ספינת פחם. הצלנו לשבש את מהלך פריקת הפחם. הצלחנו לגרום לאנשים לעצור ולחשוב. הצלחנו אפילו לגרום לחלק גדול מהשוטרים שעצרו אותנו, רובם תושבי אשקלון והסביבה, להודות לנו. כי אחרי הכול, המהומה נועדה למעשה להגן עליהם ועלינו. הצלחנו לתת עידוד ותקווה לתושבי אשקלון, הסביבה והמדינה כולה שיידעו כי ביכולתם לקום ולהתנגד למה שהולך להיות הטעות הגדולה ביותר של מדינת ישראל בשנים הקרובות.

אל תעמדו מהצד. חתמו עכשיו על טופס התנגדות נגד תחנת הפחם באשקלון.
מחכים לכם שתצטרפו אלינו.

תיאודורה קרצ'ובסקי, דוברת גרינפיס