את/ה נמצא כאן:
תלוליות עפר של "קברים טריים" הנושאים שלט קטן "תושב אשקלון ז"ל" כיסו את רחבת הכניסה כאשר פעילי הארגון מניחים לזכרם פרחים ומדליקים נרות נשמה. הטקס נמשך כאשר נכנסה קבוצת פעילים נוספת וערכה תהלוכת אשכבה של האיש האשקלוני האחרון שהובא אף הוא לקבורה בפני משרד התשתיות. כל זאת בעוד חבריהם, הקשורים בשלשלאות זה לזה חוסמים בגופם את הכניסה למשרד התשתיות ובכך מכריחים את עובדי המשרד להישיר מבט אל ההשלכות הקטלניות של מעשיהם ולהשיב לציבור – למה?
http://www.greenpeace.org/israel/news/Foad-Coal-Kills
הפחם הוא אחד הדלקים הקטלניים ביותר הן לבריאות והן לסביבה. הפחם פוגע במישור המקומי באוויר, בים, בקרקע ואף עלול לחלחל למי-התהום ולזהם אותם ברעלים מסרטנים. הפחם הוא גם הדלק המסוכן ביותר מבחינת פליטות גזי החממה שלו. שינויי האקלים הם כבר עובדה קיימת. ההידרדרות המואצת הובילה מדינות רבות לא רק להצהיר על חשיבות הנושא אלא גם לנקוט צעדים מעשיים לצמצום הפליטות בשטחן.
הטרנד הירוק אפילו הגיע לישראל, כל ערוץ תקשורת שמכבד את עצמו מייחד פינה לנושאי סביבה, כל מפלגה חפצה חיים ממנה פורום ירוק בתוכה ומה עושה שר התשתיות בן-אליעזר? בונה תחנת כוח מזהמת נוספת. הייתכן שהוא לא מודע לכך שכל העולם עובר למקורות אנרגיה מתחדשת? האם יכול להיות שהוא לא יודע שישראל מסוגלת לספק לפחות מחצית מצריכת החשמל הנוכחית שלה מאנרגיה סולארית? מי שכתב לשר את הנאום שלו בוועידה שנערכה במכון הנפט לאחרונה דווקא מאד מעודכן. אלא מה, הצהרות לחוד ומעשים לחוד.
ישנה ספקנות רבה בקרב הגורמים הרשמיים ואף בקרב מספר ארגוני סביבה באשר לסיכויי ההצלחה במאבק לבלימת תחנת הפחם המתוכננת באשקלון. תחנה זו כבר עוכבה בעבר בשל מאבק ציבורי נמרץ של ארגוני הסביבה והנה היא שוב עולה על הפרק וביתר לחץ מצד חברת החשמל.
הפעילים שלנו כבר יצאו לפעילות מול תחנת הפחם בחדרה והחזירו את העשן חזרה אל השולח, ובפעילות אחרת, שיירה של "חולים סופניים" בכיסאות גלגלים עשתה את דרכה עד לפתח ביתו של שר התשתיות. כעת, הוקם "בית קברות של קורבנות הפחם" לפתחו של משרד התשתיות וכך הלאה, על המחאה להימשך ולהגביר הילוך.
בתום פעילות המחאה האחרונה יצא מן הבניין בכיר במשרד התשתיות להתבונן במתרחש. נילי גרוסמן, מנהלת קמפיין האנרגיה בגרינפיס, ניהלה איתו שיחה מקצועית. על אף שהודה שבעבר היה סבור כי יש לדחות את הקמת התחנה באשקלון ואף הוסיף ואמר ש"פחם" זו טכנולוגיה מיושנת של המאה ה-19, הוא אינו מאמין כי ניתן למנוע את הקמתה של תחנת הפחם המדוברת.
בכל עת, בסמכותו של שר התשתיות להפסיק, לעכב וליזום דיון מורחב בנושא תחנה זו ובכלל זה להודיע על ביטולה. מדוע הוא אינו עושה זאת? האם הוא ואנשי משרדו באמת מאמינים לזעקות השבר של חברת החשמל בדבר העדר רזרבות? אם כך, מדוע מתעכבת התחנה הסולארית כבר 6 שנים? שאלה נילי את אותו בכיר. התשובה נשמעה מגומגמת. "אישור הקרקע זה הליך בעייתי", "חייבים לעשות מכרז גם על הטכנולוגיה". "לא ניתן לקצר את הזמן...". כנראה שהמשפט "אין דבר העומד בפני הרצון" לא חל על משרד התשתיות. ואולי אין רצון?
כנראה שקול ההיגיון נשמע הרבה פחות מפתה מלחישותיה של חברת החשמל על אוזנו של השר. אם השר ירצה לספק את החשמל הדרוש באמצעות אנרגיה סולארית, וירסן את צריכת השיא כאמור, חברת החשמל לא תרוויח מכך והשר עלול לאבד קולות בוחרים מקרבו של ועד העובדים החזק במדינה. בינתיים, משרד האוצר בכלל רוצה להפריט או לפחות לערוך רפורמה בחברת החשמל, עמדה אשר מקוממת את אנשי חברת החשמל בכל הדרגים. חברת החשמל מגויסת כל כולה לעצור את הרפורמה בגופה וכדי לחזק את מעמדה ולהצדיק את מספר העובדים הרב שלה. לשם כך אין דבר מוצלח יותר מהכרזה על צורך אקוטי בתחנות פחם נוספות. כך קורה שתנועתם הסואנת של האינטרסים מכל הכיוונים מחרישה את אוזניו של השר.
וכשהתנועה כל כך סואנת מה הפלא שקולות האנחה של חולי הנשימה והריאה בבתי החולים בקושי נשמעים.
דווקא מתאילנד הגיעה השבוע בשורה משמחת. מתברר שבעקבות מחאה רציפה שעוררו עמיתינו מהסניף התאילנדי, חברת הפחם התאילנדית, השנייה בגודלה באזור, הרימה ידיים והודיעה שהיא חוזרת בה מהקמת 2 תחנות הפחם המתוכננות. הממשלה התאילנדית אישרה כי אכן החברה אשר אחראית הן על כריית הפחם והן על בניית תחנות כוח בתאילנד בסין ובאינדונזיה החליטה להדיר את רגליה מהקמת תחנות פחם בתאילנד.
בעוד היצואנית התאילנדית מסרבת לבנות תחנות פחם בביתה שלה, ישראל ממשיכה לייבא מיליוני טונות פחם מכל קצוות תבל כאשר היא מותירה את הטכנולוגיה הסולארית הישראלית מיותמת ובלתי מיושמת. חברת החשמל אשר לה גם חברת בת בשם "החברה הלאומית לאספקת פחם בע"מ" ממשיכה לייבא פחם.
בינתיים בארץ, התייקרו מחירי החשמל בכ-13% בחודשים האחרונים בשל התייקרות מחירי הפחם והסולר וכדי לייצב את חברת החשמל ולהצילה מפני קריסה כלכלית.
שוב הציבור משלם, פעם בכיסו ופעם בבריאותו.
האם לא הגיע הזמן לצאת מן הפסיביות ולהצטרף למאבק?
מס' הצעות מעשיות:
1. כל אזרח בישראל רשאי להתנגד לתחנת הפחם המתוכננת. אם טרם חתמת על העצומה האינטרנטית שלנו הינך מוזמן/ת. השמות יוגשו לוועדה לתשתיות לאומיות בבוא הזמן כאשר יחל פרק הזמן הקצוב (3 שבועות) להגשת ההתנגדויות. אם כבר חתמתם – הפיצו לחבריכם.
http://www.greenpeace.org/israel/getinvolved/no-to-coal
2. גם את וגם אתה יכולים להפחית את צריכת החשמל ובכך למנוע את הצורך בתחנות כוח נוספות. החלפת נורות הליבון לנורות חסכוניות הינה צעד ראשון פשוט וקל.
3. שימוש בדוד שמש גם בימות החורף יעיל וחסכוני ביותר.
4. כבו את מכשירי הסטנד-ביי שצורכים חשמל גם כשאינם בשימוש.
5. איטמו היטב את פתחי החלונות והדלתות לקראת החורף בכדי שהחימום לא יברח ובשעות היום כשאינכם בבית סגרו את החלונות אך פתחו את התריסים כך שהשמש תחמם את ביתכם כמו חממה. בשעות הערב, הבית יהיה חמים יותר בכ-5 מעלות וכך תוכלו לחסוך בהוצאות החימום.
6. הצטרפו לפעילות המחאה שלנו! צרו קשר עם רכזת המתנדבים והיא תשבץ אתכם לפעילות ותזמין אתכם להכשרות.
אנו זקוקים במיוחד לאנשי אשקלון והסביבה כדי להיאבק בתחנת הפחם ולאנשי ירוחם והסביבה כדי להיאבק בתחנת האנרגיה הגרעינית המתוכננת.
מתנדבים מקצועיים ושירותי פרו-בונו
במסגרת פעילותנו אנו זקוקים לשירותים הבאים ונודה לכם מאד אם תוכלו לסייע לנו :
-
- כלכלן לשערוך עלות חוק האנרגיה המתחדשת (אותו אנו מנסחים)
-
- עו"ד פליליסט (רצוי ניסיון במעצרים)
-
- רואי חשבון/כלכלנים לבדיקה ומעקב אחר סבסוד הפחם. (כמה זה עולה לנו?)
-
- יועץ בניה ירוקה
-
- מתכנן/ת סביבתי/ת בעל/ת בקיאות בהליכי תכנון ובניה
-
- עו"ד מומחה בדיני ימאות
אם ביכולתכם לתרום מזמנכם וכישוריכם, אנא צרו קשר עם נילי- קמפיינרית האנרגיה שלנו בדוא"ל:
