את/ה נמצא כאן:
פנינו למארגני הכנס וביקשנו מהם להפוך את הכנס למאוזן יותר עם דוברים שמייצגים גם עמדות אחרות בנוגע לאתגר הגרעיני במזרח התיכון, אך נענינו בשלילה.
מכיוון שידענו שכבוד נשיא המדינה, מר שמעון פרס, יהיה נוכח בחלק הראשון של הדיון, החלטנו על פעולה בזמן הכנס (לחץ כאן לידיעה) ובחרנו לפנות דווקא אליו כמי שהיה מאידך ממקימי הכור בדימונה, אולם לאחר מכן טבע את המושג 'מזרח תיכון חדש' וכנשיא אימץ את הנושאים הירוקים הקרובים לליבו.
אך יותר מכל, רצינו להזכיר לו את השאיפה למזרח תיכון נקי מנשק להשמדה המונית. להזכיר מכיוון שלמרות שהשאיפה למזרח תיכון נקי מנשק להשמדה המונית או נקי מגרעין נתפס בארץ כעמדה חתרנית וכמעט בוגדנית, באופן מפתיע – זוהי בדיוק העמדה הרשמית של מדינת ישראל.
כל שנה, באסיפה הכללית של האו"ם נחתמת הצהרה שקוראת למזרח תיכון נקי מנשק גרעיני. ישראל חותמת בכל שנה על הצהרה כזו עם ההסתייגות, שאפשר יהיה להגיע לזה לאחר שיהיה שלום אזורי.
למעשה, עמדת גרינפיס ועמדת ישראל זהות. גם ישראל וגם גרינפיס רואות במזרח תיכון נקי מנשק גרעיני חזון שראוי לשאוף אליו. ההבדל הוא בדרך.
בעוד שישראל מסתפקת בחתימה חוזרת ונשנית על החזון, בגרינפיס אנחנו מאמינים שבד בבד עם הציפייה לשלום האזורי, יש לפתוח בצעדים שמטרתם הפגת מתח אזורי, הורדת החששות ובניית אמון בין המדינות השונות במזרח התיכון ובין ישראל והקהילה הבינלאומית.
העמדה הישראלית, לפיה יש לחכות לשלום היא יפה ונכונה, אך היא מתעלמת מכמה גורמים נוספים שכדאי לקחת בחשבון כגון הרנסנס הגרעיני במזרח התיכון, הגרעין הישראלי כתירוץ למרוץ ההתחמשות החדש והעובדה שאולי רק לישראל יש (או אין) גרעין - אבל למדינות שסביבנו יש נשק אחר להשמדה המונית, כלומר כימי וביולוגי. בנוסף, אך לא פחות חשוב, העמדה הישראלית שאומרת שלום קודם – פירוז אחר כך, אינה לוקחת בחשבון את הקריאות הברורות של נציגים ערבים באזור הקוראים לתהליך הפוך של פירוז קודם ושלום אחר כך.
הקריאה של גרינפיס למזרח תיכון נקי מנשק גרעיני בפרט ומנשק להשמדה המונית בכלל, איננה קריאה להתפרקות חד צדדית של ישראל מנשקה ובשום צורה שהיא אינה קריאה חסרת אחריות, או קריאה שמנוגדת לאינטרסים של מדינת ישראל.
ספינת הדגל של גרינפיס, שטה מול בושהאר, איראן.
