חקלאות מהונדסת גנטית: הצורך בדיון מקיים
נושא ביטחון המזון מעסיק רבות את העולם ומעורר מחלוקות סביב המחסור במשאבים, אך בו בזמן מעלה שאלות נוקבות בנוגע לניסיון להגדיל את תפוקת הגידולים חקלאיים באמצעות הנדסה גנטית של צמחים:
-
"האם אכן צמחים מהונדסים גנטית הם שיפתרו את בעיית הרעב בעולם? "
-
"האם הם בריאים בדיוק כמו צמחים רגילים?"
-
"האם התקנים שעל פיהם מחליטים לאשר גידול של צמח מהונדס גנטית אמינים?"
-
"ומהו הקשר בין צמח מהונדס גנטית לשימוש בקוטלי עשבים, למגוון ביולוגי ולפטנטים?"
אלו מעט מן השאלות שדו"ח גרינפיס יענה עליהם, במטרה:
-
לפרק את הסיסמאות המשתיקות כל ניסיון לשיח ציבורי על עתידו של שוק המזון בישראל ובעולם;
-
להציע קווים מנחים למדיניות חדשה בנושא חקלאות ומזון מהונדסים גנטית.
פירוק הסיסמאות הרווחות
השיח על חקלאות מהונדסת גנטית הוא שיח של סיסמאות ריקות.
להלן דוגמאות לבולטות שבהן והבהרתן בעזרת נתונים מספריים ועובדות שאינן מוכרים לציבור הרחב:
"צמחים מהונדסים גנטית מאפשרים הפחתה בשימוש בחומרי הדברה"
-
בענף התירס בארה"ב, השימוש בקוטלי עשבים עלה ב-38% מאז כניסת התירס המהונדס גנטית.
-
בארה"ב, השימוש בקוטלי עשבים בענף הסויה עלה ב-100% ובענף הכותנה ב-200% מאז החלו לשתול זרעים מהונדסים גנטית.
הסיבה לכך היא שבאמצעות חקלאות מהונדסת גנטית, מנסים תאגידי אגרוכימיה לקדם מכירה של חומרי הדברה. במילים אחרות, הצמחים המהונדסים גנטית לרוב נמכרים יחד עם חומרי הדברה (קוטלי עשבים) המותאמים אליהם. כך נוצר מצב היום ש-85% מהצמחים המהונדסים גנטית הונדסו לעמידות לקוטלי עשבים.
הראונדאפ שפותח על ידי חברת מונסנטו הפך להיות בשנים האחרונות לחומר ההדברה הנמכר ביותר בעולם.
צמחים מהונדסים גנטית מזיקים \ לא מזיקים לבריאות
90 יום, זה משך הזמן שבו נבדקים צמחים מהונדסים גנטית באירופה.
מערך הבדיקות שצמח מהונדס עובר לא מאפשר כלל לוודא כי צמחים אלה מסוכנים או לא מסוכנים לבריאות. כאשר אין דרישה לבדיקות מעבדה בארה"ב, כאשר אורך הבדיקות הנדרש באירופה הוא כל כך קצר (לעומת חומרי הדברה שמאושרים בהליך בדיקה שאורך מספר שנים) המשמעות הצרכנית ברורה למדי: מסלקים אך ורק סיכון אקוטי, הבא לידי ביטוי בטווח הקצר.
מחקרים עצמאיים שנערכו בנושא מצביעים על כך שצמחים מהונדסים גנטית אינם זהים לצמחים לא מהונדסים באשר להשפעתם על הבריאות, לרבות כשניזונים מהם לאורך שנים.
כדי לוודא כי השפעתם של צמחים מהונדסים גנטית על הבריאות לא שונה מזו של צמחים לא מהונדסים, חובה לערוך – על כל צמח וצמח – בדיקות ארוכות טווח הכוללות קבוצות מיקוד, בקרב בעלי חיים ובני אדם.
ניתן לשלוט בגידולים מהונדסים גנטית
כשליש מהשדות האורגניים של ארה"ב זוהמו על ידי תוצרת מהונדסת גנטית.iבמחצית המקרים, הם לא יכלו לקבל את התקן "אורגני" כתוצאה מכך.
התנהגותם הפולשת של צמחים מהונדסים הוכחה בעשרות מוקדים שונים בעולם. למי שמייצר תוצרת לא מהונדסת, אין אפשרות להבטיח כי תוצרתו לא תהיה מעורבת עם צמחים מהונדסים: כיום, זיהום גנטי הוא הנורמה.
חקלאים יכולים לבחור בין צמחים מהונדסים ללא מהונדסים בצורה חופשית לגמרי
שוק הזרעים העולמי נשלט כיום על ידי מספר מאוד קטן של תאגידים.
מונסנטו לבדה מחזיקה ב-90% משוק הזרעים המהונדסים גנטית בעולם. היא מחליטה מה יימצא ולא יימצא על המדף שלנו.
התנהגותם הפולשת של צמחים מהונדסים גנטית גורם לכך שהם נמצאים בשדות של חקלאים שלא בחרו לגדל אותם.
העובדה כי זכויות פטנטים נרשמים על צמחים מהונדסים גנטית מעודדת את התאגידים האגרוכימיים, לרבות מונסנטו, לתבוע חקלאים המחזיקים בטעות בצמחים מהונדסים, על הפרת זכויות פטנט. מאות תביעות משפטיות מוגשות מדי שנה ודבר זה הינו אחת הסיבות המסבירות את השגשוג המהיר של צמחים מהונדסים בארה"ב.
צמחים מהונדסים גנטית הם אלו שיפתרו את משבר הרעב בעולם
סיסמא זו משמשת בעיקר כהצהרה שיווקית המאפשרת לתאגידים להשתיק כל התנגדות ולהמשיך להשתלט על שוק המזון העולמי:
-
צמחים מהונדסים גנטית נמצאים בשוק המזון כבר קרוב ל-20 שנה והם עדיין לא פתרו את משבר הרעב בעולם.
-
הנדסה גנטית בצמחים אינה מגדילה את היבולים. התכונות המהונדסות בצמחים הן עמידות לחומרי הדברה ב-85% מן המקרים.
-
נכון להיום מגדלים צמחים מהונדסים לטובת השווקים של מדינות הצפון בהן ממילא אין בעיית רעב.
-
חקלאות מהונדסת גנטית העלתה את מחיר הזרעים בעשרות ואף במאות אחוזים בענפים בהם התפתחה.
צמחים מהונדסים הם הדרך היחידה לפיתוח החקלאות
-
הקצאת משאבים לצמצום בזבוז המזון.
-
הרחבת מגוון זני המזון אותם אנו אוכלים.
-
פיתוח והטמעת שיטות הדברה ביולוגיות.
-
צמצום המרחק הגיאוגרפי בין היצרן לצרכן.
כל אלו הם רק חלק קטן מעקרונות החקלאות המקיימת, המהווה אלטרנטיבה אמיתית וברת קיימא לחקלאות מהונדסת גנטית.
יצירת קווים מנחים
על מנת לצאת ממעגל הסיסמאות והמיתוסים ולקיים בישראל, כפי שכבר החל באירופה, שיח ציבורי פתוח על צמחים מהונדסים גנטית, יש לדחוף בתחום זה לקידומם של 3 ערכי יסוד הקיימים בכל דמוקרטיה ליבראלית: שקיפות, אחראיותיות ושיתוף הציבור.
שקיפות (Transparency)
שקיפות, היא חובה בסיסית של כל מערכת דמוקרטית שנועדה להבטיח את זכות הפרט לחירות.
כל אדם רשאי לבחור את מזונו ולסרב לצרוך מזון מהונדס גנטית, בין אם עמדתו מבוססת על טיעונים בריאותיים, סביבתיים, חברתיים או ערכיים. לשם כך, יש לסמן מוצרים מהונדסים גנטית הנמצאים במזון, לרבות מוצרי מזון מיובאים, בין אם הם מעובדים ובין אם לאו. בנוסף, יש לפרסם בצורה גלויה ברשת את כל הנהלים עליהם מתבססת הרגולציה בנושא, הרכבם של הגופים שעוסקים בתחום ונוהליהם.
אחראיותיות (Accountabilty)
היום, במידה ותוצרת מהונדסת גנטית תגרום לבעיה בריאותית (למשל לאלרגיה) או סביבתית (כמו זיהום שדה אורגני ופסילת תוצרתו), אין כל אחראי. האם מייצר הצמח ובעל הפטנט יישא באחראיות? או מי שמשווק את המוצר? נראה ששרשרת האחריות בנושא של צמחים מהונדסים גנטית מכוונת להיות מעורפלת ולא שקופה.
למרות שקביעת אחריות לנזקים אינה דבר פשוט כשמדובר בצמחים מהונדסים גנטית, יש לעשות מאמץ ולקבוע קריטריונים ברורים, כך שכל מי שמייצר או משווק צמחים מהונדסים יבין את גודל האחראיות המוטלת עליו.
האמנה הבינלאומית "קרטגנה" לבטיחות ביולוגית התוותה את העקרונות על פיהם יש לפעול כדי לוודא אחריותיות. ישראל איננה חתומה עדיין על פרוטוקול קרטגנה. באיחור של עשור, הגיע הזמן להצטרף כמו שאר המדינות הנאורות לפרוטוקול חשוב זה.
מעורבות הציבור (Public participation)
כאשר מדיניות בנושא של צמחים מהונדסים גנטית נקבעת מאחורי הקלעים וללא כל שקיפות, היא משרתת אך ורק את האינטרסים של התעשייה האגרוכימית וזכויות הציבור נרמסות.
חובה על הציבור להיכנס אל תוך מערך הרגולציה של צמחים ומזון מהונדס גנטית ולהשמיע את קולו בצורה ברורה וחזקה. לשם כך, נציגי ציבור צריכים וחייבים להיות נוכחים בוועדות הרלוונטיות, הן במשרד הבריאות והן במשרד החקלאות או בשאר משרדי הממשלה.
נוסף על כך, במקרה של אי-ודאות מדעית, כמו בזו הקיימת בצמחים מהונדסים גנטית, על הקהילה המדעית להחזיר את ההחלטה הסופית לציבור. ההכרעה הסופית, האם לשווק מוצר או לא, צריכה להיות של הציבור ולא של גוף מנותק מהציבור – מקצועי ככל שיהיה.
מעבר לכך, ראוי להקים וועדת חקירה ציבורית שתחקור לעומק את הנושא של צמחים מהונדסים גנטית על מכלול היבטיו: מחקריים, כלכליים, חברתיים, בריאותיים וסביבתיים, כך שתוכל לשרטט בצורה הטובה ביותר את מדיניותה של ישראל בתחום בעשורים הבאים.
לחץ כאן לקריאת הדו"ח המלא של גרינפיס ישראל בנושא