זה או הפחם או אנחנו

זה או אנחנו או הפחם

אויב מושבע של הציבור: הפחם במספרים

  • הפחם גובה את חייהם של 159 בני אדם בממוצע בשנה בנפת חדרה ואת חייהם של 61 בני אדם בממוצע בשנה בנפת אשקלון. 5 מיליון מתושבי ישראל סובלים מנזקי הפחם (באירופה יש עודף תמותה של 22,000 בני אדם מדי שנה).
  • 44% מכמות החשמל שיוצרה בישראל בשנת 2015 הופקו מפחם. פי שניים מהממוצע באירופה.
  • בישראל הפחם אחראי ל-87% מתחמוצות הגופרית, 66% מתחמוצות החנקן, 38% מהזיהום ו-41% מגזי חממה.
  • ישראל ביחס לאירופה (מ"ג למ"ק): תחמוצות גופרית - 1,380 לעומת 150; תחמוצות חנקן - 1,000 לעומת 150; חלקיקים - 50 לעומת 15.
  • יחידות 4-1 הפועלות בתחנת הכוח שבחדרה הן ארכאיות (נבנו בשנות השמונים) ויוצרות זיהום הגבוה פי עשרה מהתקן האירופאי.

אנו נמצאים בצומת דרכים קריטי

  • המשרד להגנת הסביבה פרסם היתר פליטה: תחנות הכוח הפחמיות יהיו חייבות לעמוד ביעדים להפחתת זיהום אוויר, מתוקף חוק אוויר נקי (התשס"ח – 2008). היעדים שקבע המשרד דומים ליעדים הקבועים בתקן האירופאי בנושא.

  • הפחתת הזיהום מחייבת התקנת סולקנים: עלותם המשוערת עומדת על יותר מעשרה מיליארדי ש"ח, ומספר זה עולה כל הזמן.

  • התקנת הסולקנים ביחידת ייצור חדשה יחסית נחלה כישלון: ביחידה מספר 5 שבחדרה, אחרי תשעה חודשי הרצה שבמהלכם ניתנו הארכות חוזרות ונשנות, הזיהום מתחמוצות חנקן עדיין רחוק מהיעדים שנקבעו (מ- 1000 ל-500 מ"ג\מ"ק ולא הגיע ל- 150 מ"ג\מ"ק). הצפי: השקעות כספיות נוספות כדי לעמוד ביעדים.

  • מאבק בין משרדי הממשלה: המשרד להגנת הסביבה ממליץ להורות על סגירת היחידות הישנות שבחדרה ולהימנע מהשקעה בסולקנים, שלא תשיג את יעדיה. לעמדה זו הצטרף משרד הבריאות. רק משרד האנרגיה תומך בהתקנת הסולקנים.

 עשן

השאלות הקשות

  • מדוע משרד האנרגיה תומך בהתקנת סולקנים ביחידות הישנות, חרף המלצת המשרד להגנת הסביבה?
  • כמה יעלו הסולקנים? בינתיים הסולקנים לא עומדים בציפיות, וייתכן שיידרשו עוד שדרוגים יקרים בתחנות הכוח על מנת שישיגו תוצאות רצויות.
  • האם עמידה בתנאי ההיתר מספיקה? האם האוויר שיעלה מהארובות שיעמדו בתנאי היתר הפליטה יהיה נקי ולא יהווה יותר איום על בריאות הציבור?

  • האם הסולקנים מפחיתים גזי חממה? התחנות הפחמיות פולטות כ-40% מגזי החממה של ישראל. בוועידת פריז למיגור שינוי האקלים התחייבה מדינת ישראל להפחית 26% מגזי החממה עד שנת 2030.

 

התשובות הכואבות

  • יחידות הייצור הישנות שבחדרה לא מסוגלות לעמוד ביעדי ההיתר, אבל גם עמידה בתנאי היתר הפליטה, אין משמעותה אוויר נקי. באירופה, עמידה בתקנים הזהים לאלה המוגדרים בהיתר הפליטה הישראלי תגבה את חייהם של 7,000 בני אדם בשנה ותעלה למשק שישה מיליארד אירו בשנה.

  • השקעה בסולקנים ביחידות 4-1 תאלץ את מדינת ישראל להשתמש בפחם עוד עשרות שנים: התקנה של סולקנים ביחידות 4-1 צפויה לעלות 4 מיליארדי ש"ח לפחות. על מנת להצדיק את ההחזר על ההשקעה העצומה, מדינת ישראל תצטרך להמשיך להשתמש בפחם עוד עשרות שנים.

  • ישראל לא תעמוד ביעדים להפחתת פליטות גזי חממה: הסולקנים לא יצמצמו את פליטות גזי החממה של ישראל. צמצום השימוש בפחם ומעבר לאנרגיה מתחדשת היא הדרך היחידה שבה תוכל ישראל לעמוד ביעדים לצמצום גזי חממה, ואף לשדרגם.

  • ביטחון אנרגטי דרך אנרגיות מתחדשות ולא באמצעות פחם: בייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת יש שני מרכיבים הכרחיים לביטחון אנרגטי שאין בשימוש בפחם: ביזוריות (ייצור מבוזר, שמשמעותו סכנה מבוזרת) ומאגרי אנרגיה זמינים (שמש, רוח, פסולת אורגנית ומים).

 עשן

מה ניתן לעשות?

  1. באשקלון וביחידות 6-5 שבחדרה יש להתקין סולקנים ולהיערך להפסקת השימוש בפחם: התקנה מיידית של סולקנים ביחידות אלה תהיה פשרה כואבת, אך הכרחית, על מנת שהתושבים לא ימשיכו לשאת בעול בריאותי כה כבד. אולם יש להתחייב מראש שהיחידות יפעלו לזמן קצוב, שלאחריו הן ייסגרו.

  2. יחידות 4-1 שבחדרה - יש לבטל את התקנת הסולקנים בהן ולהכניסן למצב שימור לשעת חירום: זו הדרך היחידה להבטיח אוויר נקי יותר למיליוני תושבים וגם לעמוד ביעדים להפחתת פליטות גזי חממה. יש להכניס את היחידות האלה למצב "שימור" (mothballing), הנהוג בעולם המערבי - מצב המאפשר לשמור על יחידה פחמית זמינה להפעלה מחדש תוך ימים ספורים, אם יש צורך בגיבוי בשעת חירום.

  3. יש להשקיע באנרגיות מתחדשות ולא בפחם: במקום להשקיע מיליארדי ש"ח בהתקנת סולקנים וברכש פחם לעוד עשרות שנים (עלות מוערכת ליחידות 4-1: כ-15 מיליארד ש"ח), ישראל צריכה להשקיע במתקנים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, נקייה ובטוחה.


כמי שמופקד על תחום האנרגיה, על השר שטייניץ לשחרר את ישראל מהמשאב ההורג ולהורות מיידית על סגירת היחידות המזהמות הנמצאות בתחנת הכוח שבחדרה. עליו לקדם מתווה המתבסס על תמהיל אנרגיות מתחדשות, כי היום ברור מתמיד שזה הפחם או אנחנו.

 

 

לחתימה על העצומה 

  

 

 

 

 


מקורות

הערכת אגף איכות אוויר במשרד להגנת הסביבה  http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001032901

מופיע בדו"ח גרינפיס, “Silent Killers: why Europe must replace coal power with green energy”, 2013.

 http://www.greenpeace.org/international/Global/international/publications/climate/2013/Silent-Killers.pdf

- End if an Era: Why every European Country needs a coal phase out plan

https://www.greenpeace.de/sites/www.greenpeace.de/files/publications/end-of-era-coal-phase-out-plan-20151204.pdf נתוני ישראל מהמשרד להגנת הסביבה. 

משרד להגנת הסביבה

 הערכים הישראל מופיעים בהיתר הפליטה. תקנים אירופים של שנת 2010. (Industrial Emissions Directive 2010/75/EU) http://eippcb.jrc.ec.europa.eu/reference/BREF/LCP_D1_June_online.pdf 

 השוואה בין נתוני היתר הפליטה לבין ערכי BREF

 http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001114978 

 http://www.themarker.com/dynamo/1.3006435

 www.greenpeace.de/files/publications/report_health_and_economic_implications_of_alternative_emission_limits_coal_plants_eu.pdf

ראו ניתוח מלא בתגובת גרינפיס להיתר הפליטה:  http://www.greenpeace.org/israel/PageFiles/734536/gpcoalor0616.pdf 

 על פי אמנת פריז, על המדינות השונות לשדרג את יעדיהם להפחתת פליטות גזי חממה כל חמש שנים החל מ-2020.