סכנות

 הדרך היחידה לצמצם את הסכנות הכרוכות בנשק גרעיני היא לסיים את העידן הגרעיני ולדחות כל סוג של טכנולוגיה גרעינית.

התפשטות

הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית של האו"ם (IAEA), אמונה על הרחבת קיומה של העוצמה הגרעינית. אך היא גם "כלב השמירה" הרשמי עבור פיתוח לא חוקי של נשק גרעיני.  

לכל מדינה בעלת יכולת גרעינית, יש גם את היכולת לפיתוחו של נשק גרעיני. אם ניתן לעשות את האחד, אפשר לעשות גם את השני. עם 44 מדינות אשר עושות שימוש עכשווי ביכולת גרעינית, קיימות 44 מדינות של נשק גרעיני פוטנציאלי. מדינות רבות כבר עשו שימוש ביכולת גרעינית על מנת לפתח נשק גרעיני, כולל את הודו, צפון קוריאה ופקיסטאן.

שימו לב לדבריו של הד"ר מוחמד אל-באראדיי, מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית של האו"ם (IAEA : "האם מדינה בעלת יכולות מפותחות של אספקת נפט, אמורה להחליט, מכל סיבה שהיא, להתנתק מההתחייבות שלה לא לפתח נשק גרעיני, כאשר רוב המומחים מאמינים שהיא יכולה לייצר נשק אטומי תוך כמה חודשים".

המאגר העולמי המתפתח של מה שמכונה "פלוטוניום אזרחי", הנו מקור לדאגה חמורה. עד לסוף שנת 2003, 238 טונות בקירוב, של פלוטוניום, הופרדו מדלק גרעיני שהוא, לכאורה, בשימוש אזרחי, במתקני מחזור. זאת בהשוואה ל- 250 טונות בנשק גרעיני. 103 טונות של פלוטוניום צבאי, מוגדרים היום כ"מיותרים" ויתווספו אל המאגר העולמי של "הפלוטוניום האזרחי".

נדרשים 5 קילוגרם בלבד של פלוטוניום "חי", על מנת ליצור ראש נפץ אטומי. פצצת האטום שהופעלה על העיר היפאנית נגסאקי בשנת 1945, הרגה 50,000 בני אדם והכילה 6.1 קילוגרמים של פלוטוניום.

בטיחות/תאונות

כור גרעיני בטוח הוא מיתוס. תאונות עלולות להתרחש בכל סוג של כור. כל כור נושא את הסכנה הקטלנית של פליטת חומר רדיואקטיבי אל מחוצה לו. גם כאשר הם פועלים בדרך שתוכננה עבורם, חומרים רדיואקטיביים מתפרקים כל הזמן אל תוך האוויר ואל תוך מקורות המים. אך התעשייה עדיין אפופה בסודיות, צבאית משהו, אשר נולדה בשנות ה-40 של המאה ה-20.

תעשיית הגרעין ספגה תאונות חמורות הרבה לפני הקטסטרופה של צ'רנוביל בשנת 1986. 20 שנה מאוחר יותר, התעשייה עדיין כרוכה בתאונות אפשריות ובתקלות. אולם צ'רנוביל ניצבת כעדות לתאונות אלה. ולמרות ההשפעות הגלובליות שלה, היא עדיין רחוקה מהתרחיש הגרוע ביותר שיכול היה להיווצר.

כמו כל דבר אחר, כורים גרעיניים הולכים ומתיישנים. ועם התיישנותם, הפעלה "בטוחה" שלהם הופכת ליקרה יותר ויותר. באותו זמן, מפעיליהם של כורים אלה, ניצבים בפני תחרות - כולל תחרות מכיוונם של סוגי אנרגיה זולים יותר, בטוחים יותר ומתחדשים. מפעלים גרעיניים רבים הופרטו והועברו לידיים פרטית, מה ששילב את השפעת הלחצים של רווחים אישיים בדרישה לבטיחות הציבור. במקומות בהם התרחשה הפרטה כזו, דרישותיהם של בעלי המניות לרווח, יצרו לחץ נוסף על תעשייה בה השפעת הצורך לעשיית רווחים, עלול להיות קטלני.

זהו איננו מדע בדיוני. זו היא ההיסטוריה של תעשייה מרובת בעיות:

סלאפילד, בריטניה, 10 באוקטובר 1957 אש פורצת בכור הגרעיני בווינדסקייל, אשר מייצר פלוטוניום עבור תכנית הגרעין של בריטניה. הוא בוער במשך שעות רבות וכמויות גדולות של חומרים רדיואקטיביים נפלטים אל האוויר. הענן הרדיואקטיבי מתפזר למרחק של שווייץ. באופן מקומי, אלפי ליטרים של חלב מזוהם נשפכו. פרטיה המלאים של תאונה זו עדיין חסויים ושמורים על ידי שירותיה החשאיים של בריטניה.

קישטים, רוסיה, 29 בספטמבר 1957 תקלת קירור במתקן פסולת נוזלית גורם לשריפה. התפוצצות המיכל מעיפה לאוויר מכסה בטון בקוטר של 2.5 מטרים אשר כיסה את הכור התת קרקעי ומשחררת כ-80 טון של חומר רדיואקטיבי. אלפי קילומטרים רבועים של קרקע מזדהמים. סיפור התאונה הושאר בסוד עד לאמצע שנות ה - 70. כשלושים קהילות ומקומות ישוב נמחקים מהמפות.

האריסבורג, פנסילבניה, ארה"ב, 28 במארס, 1979 קומבינציה של תקלות טכניות וטעויות אנוש מובילות להתכה חלקית במרכזו של הכור הנמצא באי בן 3 המיילים. גזים רדיואקטיביים משתחררים. כ-3,500 ילדים ונשים הרות מפונים מהמקום.

צ'רנוביל, אוקראינה, 26 באפריל, 1986 במהלכו של ניסוי של מערכת בטיחות ביחידה 4 של תחנת הגרעין של צ'רנוביל, טעויות של מפעילי הכור גורמות לליבת הכור להתמוסס. הפיצוץ עצום. מכסה הכור במשקל של 1,000 טון עף באוויר ואירופה כולה אפופה בענן רדיואקטיבי. באוקראינה וביילורוסיה, אזורים עצומים מזדהמים. השפעות ארוכות הטווח של הקרינה, במיוחד על ילדים, מתחילות להיראות היום.

טוקאימורה, יפן, 30 בספטמבר, 1999  במפעל ייצור דלק, שני עובדים מערבבים כמות גדולה מדי של תמיסת אוראניום נוזלי, מפרים כללי בטיחות בסיסיים. מתחילה תגובת שרשרת גרעינית, משחררת חומרים רדיואקטיביים. שניים מתוך שלושת העובדים במקום מתים, לאחר חודשים של מחלה הנובעת מהקרינה, למעלה מ-400 אנשים נחשפו לרמות גבוהות של קרינה. שנה מאוחר יותר, התגלה כי דוחות בטיחות חשובים בכורים גרעיניים בכל יפן, נעלמו, על מנת למנוע תיקונים יקרים וסגירת המקום.

לאחרונה:

יפן,למרות הטענה לקיומם של סטנדרטים גבוהים של בטיחות, בשנת 2004, פיצוץ בכור של מיהאמה, גורם למותם של 5 עובדים. בשנת 2006, הורה בית המשפט למפעל גרעיני כי עליו להיסגר, לאחר שלא עמד בפניה של רעידת אדמה חמורה. כל זאת, במדינה בה כל הכורים הגרעיניים ממוקמים על פניה של קרקע אקטיבית מבחינה גיאולוגית.

"בעם יותר תחנות כוח מאשר בכל מקום אחר, אמריקה מנעה קטסטרופה בכור דייויד-בס, באוהיו, בשנת 2002, כאשר התגלה כי קורוזיה מאיימת לחדור אל תוך המיכל, מה שעלול להוביל להמסה מלאה של ליבת הכור. 10 שנים מוקדם יותר, גרינפיס הגיש קובלנה לרגולטור הממונה על הנושא הגרעיני, עם אזהרה על הסכנה הטמונה בקורוזיה החודרת אל כל מתקני הגרעין בארה"ב. האזהרה זכתה להתעלמות. בעקבות גילוי הסכנה בכור דייויד-בס, הכור נסגר לשנתיים (בעלות של 600 מיליוני דולרים). היום יש למקום רישיון לפעול עד לשנת 2017.

 צרפת. הסוכנות הצרפתית לבטיחות הגרעין, הפעילה מרכז חירום בדצמבר 2003, בתגובה לגשם עז לאורך נהר הרוהן התחתי, לאחר סגירת החירום של שני כורים גרעיניים עקב נזק שנוצר בגלל שיטפון.

השפעות בריאותיות

חשיפה מוגזמת לרדיואקטיביות מובילה למחלות קרינה. תסמינים מוקדמים הם בחילה, עייפות, הקאות, שלשולים, נשירת שיער, דימומים, דלקות בפה ובגרון ואובדן אנרגיה. במקרים חמורים, מוות עלול להתרחש תוך שבועיים. 

ילדים ועוברים נמצאים בסיכון מיוחד בגלל תהליכים של ריבוי מהיר של תאים. סוגים שונים של סרטן קשורים ישירות לחשיפה לקרינה רדיואקטיבית, כולל את רוב סוגי סרטן הדם (לוקמיה, לימפומה), סרטן ריאות וסוגים שונים של גידולים מוצקים באיברי גוף שונים. מומים מולדים עלולים לכלול תסמונת דאון, חך או שפה שסועה, עיוותים מולדים, מומים של עמוד השדרה, מומים בכליות, נזקים לכבד ועוד.

תעשיית הגרעין לא יכולה לפעול ללא שחרור של כמויות אדירות של חומרים רדיואקטיביים אל האוויר. היום ובמהלך מאות ואלפי השנים הבאות, אנשים נפגעים וייפגעו בידי הרעל הזה. זה איתנו ונמצא בתוך מאגר הגנים שלנו, לתמיד. אין שום סטנדארט עולמי לקרינה ובריאות חוץ מאחד : אין גבול בטוח לחשיפה לקרינה, אין שום רמה אשר מתחתיה, חשיפה לקרינה עשויה להיחשב בטוחה. רמת הבטיחות היחידה לחשיפה לקרינה - היא אפס.

תעשיית הגרעין מייצרת השוואות מלאכותיות לקרינה המתרחשת באופן טבעי, בכדי לכסות על נזקי הקרינה של התעשייה עצמה. בכל מקרה, אנו לא יכולים לבטל את הקרינה בטבע, אבל אנחנו יכולים להפסיק להוסיף עליה.

פסולת

כל שלב במעגל הגרעיני, יוצר פסולת גרעינית. מכריית והעשרת אוראניום ועד לתפעול כורים גרעיניים ומחזור של דלק גרעיני, תעשיית הגרעין מביאה אלינו פסולת גרעינית.רוב הפסולת הזו תישאר מסוכנת מאד במשך מאות ואלפי שנים.

גם הוצאתם של מתקנים גרעיניים מתפקוד פעיל, תיצור כמויות גדולות של פסולת גרעינית. חייב יהיה להיות פיקוח על רבים מהאתרים הגרעיניים בעולם, בכדי להגן על המדינות בהן הם םועלים, לאחר סגירתם.

בשנת 2,000 היו בעולם 220,000 טונות של דלק גרעיני מבוזבז. כמות זו גדלה בכ - 10,000 טונות מדי שנה. בתוך כ - 20 שנה מהיום, אנו צפויים להכפיל את כמות הפסולת הגרעינית אשר יצרנו עד היום. פאנלים סולריים או טורבינות רוח לא מותירים מאחוריהם שום דבר מזה. ולמרות בזבוז של מיליארדי דולרים, תעשיית הגרעין וממשלות בכל העולם, עדיין לא העלו פתרון ישים לשמירה על כל הפסולת הזו בטוחה ומוגנת, במהלכן של מאות ואלפי השנים בהן היא עדיין תהיה קטלנית.

רוב ההצעות העכשוויות להתמודדות עם פסולת רדיואקטיבית, כרוכות בשריפתה מתחת לאדמה. האם מיכלי האחסון או המבנים שיקיפו אותה, יוכלו למנוע ממנה לדלוף החוצה במשך מאות ואלפי שנים.... מי יודע ?. בלתי אפשר לדעת את זה מראש.

בנוסף לבעיות הקשורות בפסולת רדיואקטיבית בלתי מתכלה, ישנן דוגמאות רבות למתקני פסולת קיימים, שהם עדיין מסוכנים, וכבר היום דולפים ומפזרים פסולת גרעינית לסביבותיהם. דריג בבריטניה ו - CSM בלה-האג, צרפת, הם רק שניים כאלה.

אחסון

השמדתם של חומרים רדיואקטיביים, אשר נתפסת כפתרון טוב, מתרחשת באתר הפסולת בניו מכסיקו, הר יוקה בנבאדה, גורלבן בגרמניה ואתרים שונים בבריטניה, רוסיה, אוסטרליה ומקומות אחרים נוספים, אשר מהנדסי הגרעין מוצאים כמתאימים עבור ה"פתרון". פתרונות אלה, לכאורה, הם דבר בלתי מוכח כלל. הדגמים על פיהם חוזים את העתיד לקרות, מלאים בספקות ומשופעים בהנחות מפוקפקות. בהווה, אין כל דרך בטוחה ומוכחת להשמדת פסולת רדיואקטיבית. אין לקשור בין השמדתם של חומרים אלה לבין עצירתם הבטוחה וההפרדה שלהם מהסביבה. 

כאשר מדובר בפסולת גרעינית, מחוץ לאתר כלשהוא זה לא מחוץ לתודעה. לא עבור הדורות הבאים אשר ייאלצו לחיות בצל איום של דליפה רדיואקטיבית מתוך מאגרי  הפסולת הגרעינית שלנו.

הדרך היחידה ה"בטוחה" לאחסן חומרים רדיואקטיביים היא באתר שמעל פני האדמה, במערכות אחסון יבשות. מערכות אלה מגנות על פסולת מלחדור אותם. הפרדתה של הפסולת מבני אדם ומהסביבה, לאפשר לה להיות תחת השגחה ארוכת טווח, לטפל בה בדרך כזו שתשמור על החומר הקטלני מבודד.

לטובתם של ילדינו, יהיה טוב יותר אם נימנע מליצור את הפסולת הזו מלכתחילה.

טרור גרעיני

"טרור גרעיני עדיין נתפס כבדיוני – הלוואי שהוא היה. אך למרבה הצער, אנו חיים בעולם משופע בחומרים מסוכנים ובטכנולוגיות, אשר בו, קיימים טרוריסטים המצהירים בגלוי על כוונותיהם לגרום לתאונות קטסטרופאליות". אלה אינן מילותיו של גרינפיס. אלה הן מילותיו של מזכיר האו"ם לשעבר, הגנרל קופי ענאן. 

לענאן הייתה סיבה טובה להיות מודאג. הסוכנות לאנרגיה אטומית של האו"ם מאמינה, לאחר מאורעות ה-11 בספטמבר 2001 בארה"ב, כי "ייתכן במידה סבירה" שטרוריסטים יציבו לעצמם את המתקנים הגרעיניים ברחבי העולם כמטרותיהם הבאות.

המצב במזרח התיכון הוא חמור אף יותר. אנליסטים טוענים כי סביר שכל קונפליקט עתידי באזור יקבל פנים של התקפת גרילה ולא עוד פנים של מלחמה פתוחה מהסוג המסורתי. הקונפליקט בין ישראל לחיזבאללה ביולי 2006 הוא הדוגמה האחרונה לכך. דיווחים תקשורתיים מציינים כי דפוס זה יהיה חלק מכל קונפליקט מזוין בעתיד.

אלה הן דוגמאות הממחישות עד כמה אמיתי הוא האיום:

• תכניות מפורטות של אתרים בבריטניה, כולל את אתר סיזוול, נמצאו בתוך מכונית, סמוך להתקפות על לונדון בחודש יולי 2005. 
• התקפת הטרור על מיכלי האחסון של פסולת רדיואקטיבית בסלאפילד שבבריטניה, יכלו להרוג למעלה מ-2 מיליון בני אדם. סוג הפסולת הרדיואקטיבית שאוחסנה שם, משמעותה היא התקפה שיכולה הייתה לגמד אפילו את אסון צ'רנוביל.
• במהלך השנים 2004 - 2005, היו למעלה מ - 40 מקרים של הפרות אבטחה פוטנציאליות באתרי הגרעין האזרחיים של בריטניה.
• במהלך שנת 2005, שלושה טרוריסטים חשודים נתפסו בסמוך לאתר הגרעיני של גבעות לוקאס, שבפרברי סידני, אוסטרליה.
• ראיון מוקלט ששודר בטלוויזיה של אל-ג'אזירה ב-10 בספטמבר 2002, הכיל הצהרה, לפיה, אל-קאעידה תכנן לכלול אלמנט אטומי, בהתקפותיו על ארה"ב ב-11 בספטמבר 2001.
• 6 התקפות ישירות ידועות על מתקנים גרעיניים התרחשו בצרפת, הפיליפינים, דרום אפריקה, ספרד ושווייץ. 
• המידע המצוי בידי המכון למדיניות בינלאומית לטרור, כולל 167 אירועים טרוריסטים בין השנים 1970 - 1999, בהם מעורבות מטרות אטומיות.
• טונות של חומרים גרעיניים נעלמו באופן בלתי מוסבר. שימושים פוטנציאליים כוללים את מה שנקרא "פצצות מזוהמות". פצצות אלה אינן חומרי נפץ גרעיניים, הן לא מייצרות את פטריית הגרעין המפורסמת, אך הן כוללות חומרי נפץ מסורתיים כמו דינמיט עטופה בחומר גרעיני. הן עלולות להיות בשימוש, על מנת ליצור זיהום רדיואקטיבי רחב היקף.

הובלה

הובלתם של חומרים גרעיניים היא מסוכנת לבריאות האדם והסביבה. מיכל אחד בלבד של דלק גרעיני, מכיל כמות של חומר רדיואקטיבי כמו זו שפגעה בצ'רנוביל. דמיינו לעצמכם, מה היה קורה אם ספינה הנושאת את הפסולת הזו, הייתה שוקעת במימי המזרח התיכון או הייתה מותקפת בכוונה תחילה?