דיג

דף - 29 מרץ, 2007
המצב של להקות הדגים באיזור הים התיכון מדאיג ביותר. ישנן עדויות ברורות לכך שישנה ירידה ניכרת באיכות ובגודל השלל. באזורים רבים מיני חיים גדולים ובעלי תוחלת חיים ארוכה יותר כבר נעלמו לגמרי מהמלאי המסחרי.

הערכות שבוצעו לאחרונה מטעם ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) מצאו שחלק  עיקרי מענף הדיג באיזור, כמו למשל טונה כחולת סנפיר, טונוס גדול, קוד, דג חרב, מרלין, קופון אדום  ודניס, נמצאים תחת איום. לפי  הסוכנות הסביבתית האירופאית, מעל 65 אחוזים מסך כל הדגה בים התיכון חורגים מעבר ליכולות הביולוגיות.

דגי ים גדולים כמו טונה ודג-חרב היו במשך אלפי שנים מקור עיקרי לדיג. בשנת 1999 פרסם גרינפיס דו"ח החושף את הממצאים לפיהם כמות הטונה כחולת הסנפיר ירדה בכ- 80 אחוזים בעשרים השנים הקודמות. בנוסף על כך, המצב לא השתפר הודות לדיג פיראטי, דיג של אוכלוסיות דגים צעירות., וחוות דגי הטונה שצצות לאחרונה. להקות הדגים מתדלדלות עד לכדי רמות סיכון.

הגודל קובע

למרות ההגבלות שישנן על גודל, הדיג המופרז מביא לתפיסת דגים קטנים מתמיד. ההגנה על הדגה הצעירה באוכלוסיות יעד של מכמורות, קריטית לקיום בר-קיימא. אך למרות זאת ההגבלות מופרות באופן גלוי, כפי שדוגמה חשף גרינפיס לא מזמן בחקירה בשוק הדגים ביוון.

דיג לא מבוקר גם תורם למצב - לדוגמה דגי חרב - לעתים קרובות מידי דגים צעירים מהווים חלק עיקרי מהשלל. במקום לצוד דגים קטנים מהמידה שאפילו לא ניתנה להם ההזדמנות להתרבות, עלינו להגן על איזורי הטלת הביצים וגידול הצאצאים של זני דגים מהים התיכון.

שלל-נלווה

שיעור השלל שממנו נפטרים נמצא בטווח של 20 עד 70 אחוזים בהתאם לעומק המים ולעונה. דגים שאינם דגי המטרה ודגים צעירים מדי מושלכים חזרה לים שהם מתים או גוססים.

דיג לא-חוקי, לא-מבוקר ולא-מדווח

העדר מערכות ניהול אפקטיביות ולחץ מסחרי הולך וגדל על משאבי הדיג המתדלדלים, תרמו לצמיחתה של תעשית דיג לא-חוקי, לא-מבוקר ולא-מדווח (IUU). דוגמה טובה ניתן למצוא בשימוש המופרז במכמורות בים התיכון, שנמשך למרות האיסורים.

מכל ארצות הים התיכון, ספרד היא היחידה שאימצה את תכנית הפעולה הלאומית למאבק בבעית הדיג הלא חוקי, שנקבעה בתכנית הפעולה הבין-לאומית של של ה- FAO

אין רישום איזורי של כלי שיט למטרות דיג ואין מימון של תשתיות שבעזרתם יהיה ניתן לאכוף את החוקים שנועדו למאבק בדיג הלא חוקי בים הפתוח.

מכמורות

השימוש במכמורות, שלעתים מגיעות לאורך של 10-12 קילומטר, זוכה לביקורת כבר זמן רב בעיקר בגלל הבעיה של שלל-נלווה. בעלי חיים ימיים גדולים יותר, כולל צבי ים בסכנת הכחדה, דולפינים ובטאים כמו מנטה-ריי, חשופים במיוחד לאיום הזה.

משנת 2003 נקבעו מספר תקנות במטרה לאסור שימוש במכמורות בים התיכון, כך שהשימוש בהם הפך ל"בלתי חוקי בעליל". אולם בזמן שחלק מצי המכמורות עבר ארגון מחדש, חלק אחר גדל והתפתח במהירות.

מרוקו הודתה שהיא מפעילה צי של למעלה מ- 300 כלי שיט עם מכמורות. בנוסף ישנו הצי האיטלקי, שבו 90-100 כלי שיט, הצי הטורקי עם 45-100 כלי שיט והצי הצרפתי עם 45-75.

נושאים