המצב הקיים – חסמים בירוקרטיים, הערמת קשיים, עלויות נוספות

דו"ח וועדת קנדל קבע כי לאנרגיות מתחדשות יש תועלת אדירה לכלכלה, לאדם ולאיכות הסביבה בישראל. הממשלה הכירה בכך וקבעה, בהחלטה מאוקטובר 2014, כי יש לתגמל את יצרני החשמל המתחדש באמצעות תשלום פרמיה.1 למרות זאת, במצב כיום, לא רק שהמדינה אינה מציעה לצרכן הפרטי תגמול על התקנת מתקנים סולאריים, היא אף מציבה בפניו חסמים בירוקרטיים קשים. 2

 

בעבר הוסדרו היחסים בין בעלי מתקנים סולאריים פרטיים לבין חברת החשמל בשיטה של תעריפי הזנה. החשמל ממקורות סולאריים נקנה על ידי חברת החשמל והוזרם במלואו לרשת הכללית. חברת החשמל סבסדה את מחיר החשמל באמצעות תעריפי החשמל הכלליים, מה שיצר עול כבד על כל צרכני החשמל וגרם לשינויים תכופים בתעריפים ולירידה באמון הציבור במערכות סולאריות.

קריאה להסרת החסמים הבירוקרטים

 

בשיטה הנוכחית, "מונה נטו", מי שהתקין מערכת סולארית צורך ישירות את החשמל שהוא מייצר, ואם יש עודפים מעבר לצריכה הפרטית, החשמל מוזרם חזרה לרשת הכללית ונמכר על ידי חברת החשמל לצרכנים אחרים, בעיקר למגזר התעשייתי, צרכן החשמל הגדול בשעות היום. כך תורמים יצרני החשמל הסולארי הפרטיים להורדת העומס מרשת החשמל. בעל המתקן צובר "קרדיטים" של חשמל, שאותו הוא יכול לצרוך בשעות בהן אין ייצור חשמל סולארי – בחשיכה או בימים מעוננים.3

לדוגמא, מערכת של 6 קילוואט – כ-60 מ"ר מרובעים של גג סולארי, תעלה לצרכן כ-50,000 ₪ ותאפשר לו לייצר 10,500 קוט"ש (קילואט שעה) בשנה.4 כיום משלם הצרכן הביתי לחברת החשמל 57.35 אגורות עבור כל קוט"ש חשמל. המערכת תייצר אם כך כמות חשמל ששווה לצריכה שנתית בסכום כולל של 6021 ₪, או לחשבון דו-חודשי של 1000 ₪.

הנה מחיר קוט"ש ממוצע ממתקן סולארי ביתי לאורך 25 שנה, לפי גודל מתקן מותאם.5

אבל למרות היתרונות למשק החשמל ולצרכן הפרטי, מבוך הבירוקראטיה הופך את החלום הסולארי לסיוט.

אדם פרטי המקים מתקן סולארי ביתי נחשב על ידי רשות המיסים לעסק. בהתאם, הוא מחויב לפתוח תיק במס הכנסה ובמע"מ; הוא נדרש למלא דו"חות חודשיים מסובכים ולהוציא חשבוניות; הוא אף צריך לכתוב הצהרות הון ולבקש תאום מס (אם הוא שכיר).

מעבר לכך, קיימים חסמים נוספים אשר מאריכים את התהליך ומסבכים אותו. הליך התקנת הפאנלים הסולאריים, שריאלית יכול להתבצע תוך 4-3 שבועות, נמשך כיום בין 12 ל 14 שבועות. זאת, כיוון שהאזרח (בליווי החברות המתקינות) נאלץ להתנהל ולבצע תיאומים מול חברת החשמל ומול רשות החשמל במקביל. כמו כן, הסדר למתן פטור מארנונה עד 200 מ"ר (איזה מן הסדר? מי הציע, מי קיבל?) טרם נכנס לתוקף, ולכן אדם פרטי שמתקין לוח סולארי על גג ביתו, עלול לגלות שהוא מחוייב לשלם עבורו ארנונה.6

מאחר ובשיטת "מונה נטו" אין תזרים מזומנים הבנקים אינם ששים להעניק הלוואות להתקנת גגות סולאריים. לכן, דווקא משקי מוחלשים, אשר חשמל סולארי היה מהווה חיסכון משמעותי עבורן, לא יקבלו בפועל הלוואה.

למרות ההחלטה העקרונית של הממשלה לעודד את תחום האנרגיה הסולארית, המדיניות כפי שבוצעה עד היום, היתה לא יציבה, וההסדרות המלוות סבלו מהעדר אמינות ושקיפות. שינוי תדיר של ההסדרות מספר פעמים בשנה מנע המשכיות וצבירה של ידע, ניסיון והצלחות ארוכות טווח בתחום, ריסק את אמון הציבור והרתיע חברות סולאריות וגופי מימון מלהשקיע בפתרונות ארוכי טווח למימון פרויקטים סולאריים. ההסדרה החדשה של "מונה נטו" היא פשוטה ואפקטיבית, אבל קצרת טווח: היא מסתיימת בסוף 2016. תכנון והסדרות ארוכי טווח בתחום יאפשרו יצירת אופק לאנרגיה הסולארית, ויהפכו את ההתקנה של לוחות סולאריים להשקעה משתלמת עבור הציבור.

יש להסיר את החסמים הבירוקרטיים העומדים בדרכם של יצרנים פוטנציאליים, ראשית כל על ידי שינוי חקיקתי שיאפשר לפטור מתקנים סולאריים ביתיים מחובת רישום כעסק. במקביל, יש לקבוע פרמייה לזיהום ולדאוג לשלמה לכל יצרני החשמל הסולארי. משמעות הדבר היא שכל יצרן אנרגיה סולארית, בעל מתקן קטן ככל שיהיה, יוכל לקבל עבור כל קוט"ש חשמל מיוצר סכום כסף כפי שייקבע. כמה אגורות עבור כל קוט"ש סולארי במערכת ביתית - מסתכמים במאות שקלים בשנה ואף מעבר לכך. מי שמייצר חשמל סולארי תורם למדינה ולמשק. היצרנים הסולאריים מפחיתים את הזיהום מייצור חשמל על ידי דלקים פוסיליים מתכלים ואת פליטת גזי החממה המביאים לשינוי אקלים, ומסייעים לקיום משק חשמל יציב ונקי בישראל. על המדינה לעודד יצרנים כאלו– לא להקשות עליהם.

לחתימה על העצומה

 

 

 


 

1 מתוך החלטת ממשלה:

"6. בהמשך להחלטה 3484, ולהמלצות הוועדה לבחינת התועלת הכלכלית של אנרגיות מתחדשות (להלןהוועדה):

אלאמץ את העקרונות לקביעת התועלות הכלכליות של אנרגיות מתחדשות כפי שקבעה הוועדה.

בלהנחות את הרשות לשירותים ציבוריים חשמל לבחון קביעת תעריפים מתוקף סמכותה אשר יאפשרו שילוב מתקנים לייצור חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת אשר תועלתם המשקית כפי שהוגדר בדו"ח הוועדה גבוהה מעלותםובהתאם לעדכון תוצאות הדו"ח מעת לעת לפי סעיף גלהלןובכפוף למדיניות הממשלהלמדיניות שר התשתיות הלאומיותהאנרגיה והמיםבהתאם לסמכויותיהם לפי דין בתחום משק החשמלולקידום היעדים שנקבעו בסעיף א(1) בהחלטה 3484.

גלמנות ועדת יישום בראשות מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיותהאנרגיה והמים ובהשתתפות הממונה על התקציבים במשרד האוצרהחשב הכללי במשרד האוצרנציג משרד ראש הממשלהיושב ראש הרשות לשירותים ציבוריים-חשמלנציגי המשרד להגנת הסביבהמשרד הכלכלהמינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל אשר תפעל ליישום מסקנות הדו"ח ותקיים הליכי עדכון לתוצאות הדו"ח לאור המידע שייצבר כתוצאה משילוב מתקני אנרגיה מתחדשת באופן זה לרשת החשמל ולמדיניות הממשלה המעודכנת".

22.10.2014 (http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2014/Pages/govdec2117.aspx

2 הירידה במחיר החשמל לפני מספר חודשים הפחיתה לכאורה את הכדאיות של מערכות סולאריותאך סביר מאד לשער שמחיר זה יעלה בשנים הקרובותמכמה סיבות: (1) לחברת החשמל יש חוב של מעל 70 מיליארד דולר; (2) משאבי הגז של מדינת ישראל יספיקו ל-30 שנה בלבד; (3) חברת החשמל התחייבה להתקין בתחנת כח הפחמית של אשקלון סולקנים (מסננים), שעלותם הצפויה היא כ-8 מיליארד ₪.

 

4 מייצרת במשך 1,750 שעות שמש בממוצעכלומר

הערה 16 לא ברורה

5 הסברים

  • המחירים נקבעו על פי המחשבון הסולארי (באדיבות ערן קופלחברת חנווהwww.hanwha-solar.com).

  • המחשבון הסולארי לוקח בחשבון את עלות הקמת המתקןירידה בתפוקתו לאורך שניםריבית ועלויות פיננסיות נוספות.

  • הקמת מתקן סולארי ביתי מאפשר לייצר חשמל במשך כשלושים עד ארבעים שנהבדרך כללהביטוחים על המתקן ניתנים לתקופה של עד 25 שנה וכך נהוג לחשב את מחיר החשמל הסולארי.

  • תפוקה של מתקן סולארי יכולה להשתנות במעט לטובה או לרעה בהתאם לכיוון וזווית התקנת הפאנלים ולנתוני מזג אוויר עונתיים.

  • ככל שמערכת גדולה יותרכך עלויות הייצור קטנותהסיבה היא שכל יחידת ייצור כוללת מרכיבים בסיסיים בעלי עלות קבועהלא משנה מה גודל המתקן.

החיסכון גדול והוא צפוי לעלות עוד כתוצאה מעלייה במחיר החשמל עם השנים.

6 בחודש מאי 2015, פנה גרינפיס לכל העיריות והמועצות המקומיות והאזוריות בישראלוקיבל עשרות התייחסויות מעיריות על כך שהעירייה לא גובה ארנונה עבור גגות סולאריים.