בעשורים האחרונים אנו עדים לגידול אדיר בכמות המכשירים הטכנולוגיים שאנו רוכשים, קצב הפיתוח המואץ של טכנולוגיות חדשות, אשר במשולב עם עולם רעב לגאדג'טים חדשים עורמים כמויות עצומות של זבל אלקטרוני (e-waste), הנשלחות אחר כבוד למדינות העולם השלישי לפירוק בתנאים מחפירים.
בית קברות אלקטרוני
מיליוני מחשבים, גיזמואים וטלפונים סלולאריים נטמנים באתרי פסולת ברחבי העולם כל שנה ומיליונים רבים מיוצאים מאירופה, ארה"ב ויפן למדינות מתפתחות, שם הם מפורקים ע"י פועלים (במקרים רבים ילדים) בתנאים ירודים הגורמים לזיהום העובדים והסביבה. הזבל האלקטרוני מכיל חומרים מזהמים ומסרטנים רבים והשפעתם על הסביבה ועל המפרקים בעת הפירוק הינה קטלנית.
קצב ההצטברות של פסולת אלקטרונית הינו מסחרר: בכל שנה נוצרים בין 20 ל-50 מיליון טון של זבל אלקטרוני ברחבי העולם. אם נעמיס את כל הזבל הזה על רכבת משא, אורך הרכבת יהיה כה ארוך שהיא תקיף את כדור הארץ. פסולת אלקטרונית מהווה היום כבר 5% מהזבל העירוני במדינות מפותחות, כמעט כמו אריזות פלסטיק, רק הרבה יותר מזהמות ומסוכנות.
בקצב הנוכחי, אם החברות המייצרות לא ייקחו אחריות על המוצרים שמהם הן מרוויחות, נגיע למשבר אמיתי. ייצור מכשירים בלי חומרים מסוכנים, ניתנים לעדכון ושדרוג שיאריכו ימים הוא בר ביצוע, ואף לא מהווה מעמסה כלכלית.
פעולה יקורה
ע"י חשיפת פרצופן האמיתי של החברות המייצרות בכל הקשור בייצור ובטיפול במכשירים אלקטרוניים לאחר שימוש גרינפיס מפעילה עליהן לחץ על מנת שאלו תהפוכנה לירוקות יותר.
מדריך גרינפיס אלקטרוניקה ירוקה בודק את החברות המובילות במשק לפי קריטריונים ברורים ואמפירים.
הקמפיין הוליד כבר כמה הצלחות, כגון הקמפיין מול חברת אפל " סטיב, תהפוך את האפל שלי לירוק", אך המלאכה עוד רבה.
דוגמא נוספת להצטברות של פסולת אלקטרונית בעולם השלישי, בגאנה שבאפריקה