השבתת מחצית מהפעילות מתבססת על הגידול הצפוי בכושר הייצור של אנרגיות מתחדשות, הרזרבה הנוכחית והגידול האיטי בצריכת החשמל. בחוות הדעת קובע ראש מנהל החשמל לשעבר שרשימת התנאים שהציב השר שטייניץ להשבתה אינם הכרחיים. שטייניץ למעשה הופך את כולנו ובמיוחד את תושבי האזור לבני ערובה של פיתוח כושר ייצור מגז. לפי המשרד להגנת הסביבה, מדי שנה גורמת התחנה למוות מוקדם של 155 אנשים, והשבתה חלקית תציל ממוות מוקדם ותחסוך מיליארדים למשק.
לחוות הדעת הקליקו כאן.
הסגירה מבוססת על פרוייקטים של אנרגיות מתחדשות שכבר יצאו לדרך ויפעלו בשנתיים-שלוש הקרובות, בניגוד לתכנית המסורבלת של משרד האנרגיה. בפני משרד האנרגיה הזדמנות פז לבסס את סגירת התחנה הפחמית על מקורות אנרגיה מתחדשים. ישראל צריכה להוביל את המהפכה של המאה הנוכחית, מהפכת האנרגיות המתחדשות. אסור לנו להסתפק באנרגיה מלכלכת קצת פחות מפחם. השקעה במתקני גז ענקיים תקבע את השימוש בו לעוד עשרות שנים, בזמן שנחוץ מעבר ל- 100 אחוזים אנרגיה מתחדשת עד אמצע המאה במטרה למגר את שינויי האקלים.
הסגירה מבוססת על פרוייקטים של אנרגיות מתחדשות שכבר יצאו לדרך. בניגוד לתכנית המסורבלת של משרד האנרגיה הנמצאת על הנייר בלבד, המסלול ודאי ובר-יישום עוד לפני חיבור לוויתן".
קוראים לשטייניץ להיערך להשבתה מדורגת ולהציל חיי אדם
אנו קוראים לשר להיערך להשבתה מדורגת של התחנה הפחמית ולחזור בו מהתנאים שהציב לסגירה. לבל יהיה לנו מקרה רידינג נוסף שסגירתה התעכבה במשך 13 שנה. שטייניץ כבר לא ישמש כשר האנרגיה, ההחלטה תרד לטימיון והפחם ימשיך להרוג".
חשוב להבין שהמסלול המוצע הנשען על אנרגיה מתחדשת יניב רווח עתק לקופת המדינה. הצורך להקים תחנות גזיות שיספקו כושר ייצור חלופי בעלות משוערת של שני מיליארד שקלים יתבטל לחלוטין. זאת, בנוסף לחיסכון של מיליונים למשק כתוצאה מהשבתת פעילות שתי היחידות המזהמות בתחנה (עלויות חיצוניות של זיהום, תחלואה וביטול ימי עבודה).
בפני משרד האנרגיה הזדמנות פז לבסס את סגירת התחנה הפחמית על מקורות אנרגיה מתחדשים. ישראל צריכה להוביל את המהפכה של המאה הנוכחית, מהפכת האנרגיות המתחדשות. אסור לנו להסתפק באנרגיה מלכלכת קצת פחות מפחם. השקעה במתקני גז ענקיים תקבע את השימוש בו לעוד עשרות שנים, בעוד שנחוץ מעבר ל- 100 אחוזים אנרגיה מתחדשת עד אמצע המאה במטרה למגר את שינויי האקלים.
מאחר והמגמה הכוללת במשק היא האטה ואף צמצום צריכת האנרגיה, בניית תחנות נוספות על גז רק תדחה את המעבר הבלתי-נמנע והדוחק לאנרגיות מתחדשות, ובוודאי תפגע ביכולת המדינה להעניק תמריצים לאנרגיה מתחדשת ולהסיר חסמים בתחום.
רקע
- בעקבות לחץ ציבורי של גרינפיס יחד עם התושבים, הוחלט בסיכום בין המשרד להגנת הסביבה למשרד האנרגיה שיחידות 1-4 של חדרה ייסגרו עד יוני 2022 אולם, השר שטייניץ הציב תנאים בעיתיים לסגירה.
- התנאים של שטייניץ לסגירה: 1) חיבור שלושה מאגרי גז (לוויתן, כריש ותנין); 2) בניית כושר ייצור של 1,200 מגוואט מגז טבעי.
- פיתוח של שלושה מאגרי גז גדולים והשלמת הליכי תכנון וביצוע למתקני גז כבירים צפויים לקחת הרבה יותר מחמש שנים. התושבים ימשיכו לסבול מהפחם לעוד שנים רבות. נוסף על כך, שטייניץ כבר לא יהיה שר האנרגיה וההחלטה עלולה לרדת לטמיון.
- בקרוב צפוי גידול בפרויקטים של אנרגיה מתחדשת: רשות החשמל תפרסם בשבועות הקרובים מכרזים נוספים למתקנים פוטוולטאיים (בהיקף 1,300 מגה-וואט) שיקומו תוך שנתיים-שלוש, תחנת הכוח התרמו סולארית באשלים ותחנת נגב (120 מגה-וואט כל אחת) אמורות לפעול עד סוף 2017 ופרוייקט אגירה שאובה בגלבוע (300 מגה-וואט) עתיד לפעול במרץ 2018.
- השימוש בפחם גובה את חייהם של כ- 155 בני אדם בשנה בנפת חדרה ואת חייהם של כ-59 בני אדם בשנה בנפת אשקלון.[1] חמישה מיליון מתושבי ישראל סובלים מנזקי הפחם. באירופה, הפחם אחראי לתמותה מוקדמת של כ-22,000 בני אדם בשנה.[2]
- יחידות 4-1 פועלות בתחנת הכוח שבחדרה משנת 1981 ופולטות זיהום הגבוה פי עשרה מהתקן האירופאי.[3]
- התחנות הפחמיות של ישראל מלוכלכות מהתחנות האירופיות ומשחררות לאוויר כמויות גדולות יותר של חומרים מזהמים. למשל, תחמוצות גופרית - 1,380 מ"ג למ"ק לעומת 150; תחמוצות חנקן - 1,000 מ"ג למ"ק לעומת 150; חלקיקים נשימיים - 50 מ"ג למ"ק לעומת 15. [4]
[1]הערכת אגף איכות אוויר במשרד להגנת הסביבה. ראו: כהן, ה' (2015, 3 במאי). http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001032901
[2] Greenpeace International (2013). Silent Killers: why Europe must replace coal power with green energy. Retrieved from
http://www.greenpeace.org/international/Global/international/publications/climate/2013/Silent-Killers.pdf
[3] השוואה בין נתוני היתר הפליטה לבין ערכי BREF.
[4] הנתונים מייצגים מ"ג למ"ק. הערכים הישראליים מופיעים בהיתר הפליטה. תקנים אירופים של שנת 2010. (Industrial Emissions Directive 2010/75/EU) http://eippcb.jrc.ec.europa.eu/reference/BREF/LCP_D1_June_online.pdf