נשיא אוקראינה הנבחר ויקטור יושנקו, לפני ואחרי הרעלת הדיוקסין בה אובחן
מה הוא דיוקסין?
מדענים מחשיבים את הדיוקסינים ככימיקלים הרעילים ביותר שיוצרו בידי האדם.
זוהי קבוצה הכוללת 210 כימיקלים שונים אשר אין להם שום יעוד או ערך, והם למעשה תוצרי לוואי בלתי רצויים של תעשיות המתעסקות עם כלור או שריפה.
מקורות תעשייתים של דיוקסינים כוללים:
• שריפת פסולת רפואית ומוניציפלית, כמו גם שריפת שפכים מסוכנים של תעשיות.
• יצור של מוצרי PVC והיפטרות מהם.
• הלבנת מוצרי נייר ע"י כלור וכימיקלים המכילים כלור.
• התכת מתכות וזיקוקן.
דיוקסינים הינם מזהמים אורגנים מתמידים (Persistant Organic polutants, להלן POP's ), אחד ממספר כימיקלים סינטטים וקבוצות כימיות אשר יכולות לגרום לפגיעה ארוכת-טווח בסוגים שונים של חיות בר, מערכות אקולוגיות ובני אדם. מחקרים מראים כי למרות שבשנים האחרונות הורדו רמות הזיהום של מזהמים אורגנים, רמות הדיוקסינים וה-PCB's (חומרי הדברה) בים הבאלטי לדוגמא נשארו גבוהות ברמות מסוכנות.
מלידה ועד המוות:
דיוקסינים אשר השתחררו מתעשיה זיהמו רקמות בבני אדם ובע"ח מסביב לעולם ברמות משתנות. הם נמצאים בדם, שומן הגוף ובחלב אם. עוצמת הזיהום בבני האדם משתנה בסוג וסגנון הדיאטה (מזון). זיהום הניגרם ע"י POP's יוצר סכנה ארוכת טווח לאוכלוסיה ולסביבה בכלל.
החשיפה מתחילה עוד טרם הלידה, ברחם האם. דיוקסינים עוברים מהאם לעובר דרך השליה. לאחר הלידה ממשיך התינוק "לצרוך" דיוקסינים דרך חלב האם. חשיפה זו היא המסוכנת מכל שכן בשלבים אלו התינוק ומערכות ההגנה שלו נמצאות בשלבי ההתפתחות הקריטיות ביותר. באמצעות הנקה התינוק עלול לספוג כמות הדיוקסין הנקלטת ביותר מפי 144 מהכמות התקרה אשר נקבעה ע"י ארגון הבריאות העולמי. (דו"ח של האיחוד האירופי על חשיפה לדיוקסינים ובריאות, אוקטובר 1999)
לא קיימת רמת חשיפה בטוחה לדיוקסינים; ריכוזים של נאנו (1 חלקי טריליון) בלבד יכולים לגרום לנזק בריאותי בלתי הפיך. דיוקסינים מוגדרים כמסרטן ע"י הארגון הבינ"ל לחקר הסרטן כמו גם ע"י הארגון האמריקאי להגנת הסביבה (EPA).
פגיעות בגוף: השפעות רעלי הדיוקסין
*גורם לסרטן - מוגדר כמחולל סרטן מדרגה 1 לבני אדם
* המערכת החיסונית - גורם לדיכוי תאי המערכת החיסונית, מגביר את הרגישות לזיהום, ויוצר תגובה אוטו-אמונית.
* מערכת הרבייה הגברית - גורם לירידה בספירת הזרע, ניוון אשכין, מבנה לא רגיל של האשכים, אבר מין מוקטן, יצירת חוסר שיווי משקל הורמונלי-מיני.
* מערכת הרבייה הנשית - ירידה בפריון, חוסר יכולת לשמירה על הריון,
חוסר תפקוד השחלות ופגיעה תוך-תאית.
* השפעות על התפתחות - מומים מולדים, מוות עוברי, פגיעה במערכת העצבית ועקב כך פגיעה ביכולות קוגניטיביות, פגיעה בהתפתחות המינית.
החשיפה העיקרית של האדם לדיוקסין היא דרך מזון, בעיקר מזון המכיל שומן כגון בשר, מוצרי חלב ודגה.
חוקים בינלאומיים:
דיוקסינים הינם בין שנים עשר הPOP's הראשונים אשר ממשלות החליטו לפעול להפסקת יצורם בועידת שטוקהולם במאי 2001.
בכדי להוריד את רמת יצור הדיוקסינים לאפס מתעשיות יש צורך בשינוי בתהליכי היצור במפעלים אלו. כיוון שדיוקסינים משתחררים בשל שימוש בכלור על צורותיו השונות, כל התעשיות המשתמשות בשלב זה או אחר בכלור או בכימיקלים המכילים כלור צריכות להפסיק את השימוש בכלור. השימוש בטכנולוגית קצה צינור כגון מסננים ,שימוש במשרפות או הטמנה רק מעביר את הכימיקלים מסביבה אחת לאחרת ובעצם אינו פותר את הבעיה עצמה אלא דוחה את פיתרונה. שריפת חומרים המכילים כלור היא דרך נוספת המשחררת דיוקסינים ועל כן גם משיטה זו יש צורך להיפרד.
אם יש רצון להוריד את חשיפת בני האדם לדיוקסינים בצורה רצינית יש צורך לנקוט באמצעים דרסטיים ע"מ לעקור ולהפסיק מיידית את ייצור הדיוקסינים כיוון שכבר היום קיימים בעולם הרבה דיוקסינים אשר יישארו עימנו להרבה מאד שנים.