הסנונית הסולארית שמבשרת על בוא האביב

חדשות - 14 אפריל, 2009
עברנו דרך לא קלה עד ששר התשתיות עצמו היה מוכן לתמוך באנרגיה סולארית. עברנו דרך משרד התמ"ת, האוצר, הגנת הסביבה... היה זה דווקא אולמרט שהחליט לקדם את העניין ואז מישהו הרגיש שפולשים לו לזירה התשתיתית... כעת,שר התשתיות היוצא, בנימין בן-אליעזר , מתהדר בנוצות ירוקות, כמי שהוביל למהפכת האנרגיה המתחדשת. אנחנו היינו שם כדי לשכנע אותו, ואת 7 השרים השונים שהתחלפו במשרד התשתיות בשנים האחרונות. נמשיך לפעול כדי שההצהרות יקרמו עור וגידים. בזכותכם, אנחנו יכולים.

מגדל השמש בסביליה שבספרד, מספק חשמל לכ-200 אלף משפחות. צולם ע"י פראוקה טייסון 25.2.09

חדשות טובות לשם שינוי. באמצע פברואר האחרון, נערך באילת כנס בינלאומי לאנרגיה מתחדשת. הכנס הפגיש אנשי עסקים מקומיים וזרים, נציגי ממשל, יועצים ואפילו משקיעים כולם נפגשו סביב הנושא החשוב של קידום האנרגיה המתחדשת.

כנסים אומנם נערכים פעם אחר פעם ולרוב אין בכך משום בשורה, אבל הפעם כמות המשתתפים, אשר ברובם היו אנשי עסקים, העידה על משב רוח של שינוי. לא עוד דיונים תיאורטיים על פיתוחים שנראים כמדע בדיוני אלא דגש חזק על יישום.

התקדמות חיובית ביותר הייתה ההכרזה על פרויקט תחנת הכוח הסולארית באזור התעשייה תמנע כתחנה שיוצאת לדרך וזאת תודות למועצת אילות אשר העיזה לפרוץ דרך ולהתמודד עם כל הקשיים הביורוקראטיים ולהמשיך לנוע קדימה. בשורות טובות נוספות הגיעו ממשרד האוצר, אשר איתם נפגשתי לאחרונה כדי לעודדם לעשות מעשה אובמה ולהירתם ליצירת תעסוקת צווארון ירוק, ובפרט בתחום האנרגיה המתחדשת. משרד האוצר הציג את החלטת הקבינט החברתי-כלכלי בנושא קידום אנרגיה מתחדשת אשר כללה הכרזת אזור הנגב כאזור עדיפות לאומית לאנרגיה סולארית, מתן ערבות מדינה לפרויקט סולארי ולוח זמנים ליישום יעד 10% אנרגיה מתחדשת עד 2020.

ההתקדמות היא עצומה. לפני כמה שנים, בעודי מכתתת רגליי בין משרדי הממשלה השונים לקידום אנרגיה סולארית, נתקלתי בבורות ובאטימות ובכלל זה במשרד התשתיות. והנה היום, שר התשתיות היוצא, פואד בן-אליעזר, מתהדר בנוצות ירוקות כמי שהוביל את מהפכת האנרגיה המתחדשת.

הדו"ח שפרסמנו ב-2005 בדבר רווחיות האנרגיה הסולארית למשק הישראלי יצר מהפכה תפיסתית. פתאום כבר לא שאלו אותי בספקנות אם זה בשל ליישום, פתאום כבר שאלו אותי איך עושים את זה מבחינת כללי מדיניות.

עברנו דרך לא קלה עד ששר התשתיות עצמו היה מוכן לתמוך באנרגיה סולארית. ובסופו של דבר, היה זה פואד שהודיע על המכרז לתחנה הסולארית באשלים.

בשעתו המלצנו על שיטה אחרת, מסורבלת פחות, אך משרד התשתיות התעקש על מכרז.

היום, ההמלצה שלי לאמץ את השיטה הספרדית אומצה בחלקה. עוד נותרה כברת דרך ואחד המכשולים הגדולים - אישור הקרקע ע"י מנהל מקרקעי ישראל - נותר על כנו. אך ההתקדמות נראית לעין.

שוב מתעוררת בי התקווה שאולי ישראל בכל זאת לא אחרה את הרכבת.

אומנם ישראל נרדמה בשמירה, השתהתה ביישום, לא תמכה מספיק במחקר ופיתוח אבל הנה אולי סוף סוף מישהו התעורר ואולי אנחנו שוב על המפה.

ישראל הייתה חוד החנית בפיתוח טכנולוגי מתקדם של אנרגיה סולארית ובמיוחד אנרגיה תרמו-סולארית. הפיתוחים המוכרים היום בשוק הינם פיתוחים המבוססים על מחקר ישראלי!

טכנולוגית השוקת הפרבולית פותחה בישראל במכון הלאומי לאנרגית השמש בשדה בוקר כבר לפני עשרות שנים ואף יושמה בהצלחה ע"י חברת לוז הישראלית שהקימה תחנת כוח סולארית בקליפורניה כבר בשנות ה-80. גם הצלחת המרכזת (The Solar Dish) הוא פיתוח ישראלי מהמכון הלאומי לאנרגית השמש וגם טכנולוגיה זו כבר מוכרת בקרב קהילת המדענים בכל העולם. גם מגדל השמש שפותח במכון וייצמן בשנות ה-80 הוא פיתוח ידוע ומוכר אשר כבר זוכה ליישום אך לא בישראל.

נשאלת השאלה למה? אם יש לנו שמש בשפע (ויהיה מי שיגיד - יותר מדי) וטכנולוגיה מתקדמת פרי פיתוח ישראלי ותיק ואמין - למה אין התקדמות ביישום?!

בעוד מדינת ישראל מתגאה בכך שהיא אי-חשמלי אשר אינו תלוי בגחמות שכניו, היא תלויה לחלוטין ביבוא דלקים ממדינות זרות. כל הדלקים שלנו מיובאים - אנחנו מייבאים פחם ממדינות כמו אפריקה, קולומביה, אינדונזיה ואוסטרליה. הן אולי לא מדינות אויב אבל הן גם לא המדינות היציבות ביותר בעולם. מספיקה איזו הפיכה באפריקה, איזה חילוף שלטון בקולומביה ולחץ מוסלמי באינדונזיה והופ.... התפוגגה לה אשליית הביטחון האנרגטי.

 אם כך, אין כאן באמת ביטחון באספקה.

השאלה נותרה על כנה. מדוע מדינת ישראל מכשילה שוב ושוב יישום נרחב של אנרגיה סולארית?

יהיה מי שיביט בי במבט מלומד ויאמר שהטכנולוגיה עוד לא בשלה. שהמחיר עוד לא תחרותי.

בפעם הבאה שמאשרים את תקציב הביטחון או רק קניית מטוסי אף-16 - אני רוצה לראות מישהו מדבר על מחירים. ביטחון אנרגטי גם הוא ביטחון.

האם זו שאלה של כסף? האומנם?

בספרד התחוללה מהפכה אנרגטית של ממש וכל זאת בזכות מדיניות ממשלתית תומכת ומתוך אמונה כי יישום נרחב של אנרגיית הרוח והשמש בספרד יתרום למדינה מכל הבחינות.

זוכרים את מגדל השמש ממכון וייצמן שפותח כאן כבר בשנות ה-80? הוא כבר נבנה בסביליה (Sevilla) שבספרד ומייצר חשמל לרשת החשמל בתוספת אגירת חום. לצידו ניצב מגדל שמש נוסף כמעט מוכן להפעלה. מדינת ישראל השקיעה מיליוני שקלים במחקר ופיתוח במגדל השמש בכדי שמישהו בספרד יישם אותו לפנינו וללא גרוש אחד של רווח לישראל.

למה בדיוק מחכים במדינת ישראל? למצב חירום? לוועדת חקירה?

אם שואלים את חברת החשמל, אנחנו כבר מצויים במצב חירום. ומה קורה במצב חירום? משתמשים בפתרונות בזק, פתרונות טלאי על טלאי שאינם יעילים במקרה הטוב ומזיקים במקרה הגרוע.

בסינגפור ובסין כבר בונים בניינים ירוקים המתוכננים כך שמראש, צריכת האנרגיה שלהם תהיה מינימאלית והם יספקו את כל צרכיהם. באמצעות תכנון נכון של מבנים; העמדה בכיוון נכון כלפי האור, אוורור מספק, בידוד והצללה וכמובן פאנלים סולאריים בחלקם שקופים אשר משמשים גם כחלונות - נוצרות שכונות סולאריות ירוקות.  

היה כבר מי ש"מדד" את המרחק המטפורי בין כרכור וסינגפור. ישראל וסינגפור מדינות שנתוני הפתיחה שלהן דומים מאד. תראו איפה הם ואיפה אנחנו. נכון, אנחנו מדינה קטנה, לא עשירה ומוקפת אויבים. גם סינגפור.

בסינגפור, בשונה מישראל, יודעים - בנין בונים קודם מהיסודות ורק אח"כ מניחים את התקרה. במילים אחרות, תכנון מערכתי לטווח ארוך הוא הבסיס למצוינות.

גם לנו בישראל לא יזיק לצפות כמה צעדים מראש ולהיערך בהתאם.

אנחנו מצויים בעיצומו של משבר כלכלי, פיטורים המוניים ובריחת מוחות לחו"ל ויחד עם זאת עד לא מזמן היינו (אולי עודנו) עמק הסיליקון של המזרח התיכון. יש לנו טכנולוגיה מתקדמת וכוח אדם מיומן, תעשיית היי-טק ולואו-טק שמשוועות לחדשנות. מדוע לא נעשה קורסי הסבה מקצועית לאנרגיה מתחדשת?

מדוע לא נקדים את העולם ביישום לשם שינוי ולא רק במחקר? מדינת ישראל עודנה אוחזת בטכנולוגיה מתקדמת פרי פיתוח רב שנים ועתיר משאבים. טכנולוגיה זו, לא זו בלבד, שהבשילה ליישום אצלנו בבית, אלא אף עשויה לפתח ענף ייצוא משגשג בעידן משבר האקלים.

אין לנו את הפריבילגיה להשתרך מאחור.

הדפוסים הישנים הם אלה שהובילו אותנו למשברים הנוכחיים. בכדי להתגבר על האתגרים שנכונים לנו עלינו לחשוב אחרת, לנהוג אחרת, לפרוץ דרך.

מנהלת קמפיין האנרגיה ושינויי האקלים בגרינפיס בחמש השנים האחרונות

רוצה לקחת חלק במהפכה האנרגטית?

הפץ את הבשורה – בוועד השכונה, במקום העבודה, ספר לחבריך – התעשיינים, המהנדסים, העיתונאים, הכלכלנים. ספר למרצה באוניברסיטה, לחברים מהצבא. פנה לראש העיר שלך להפוך את עירך לעיר סולארית. כל דבר גדול מתחיל בצעד אחד קטן. מה הצעד שלך?

עיזרו לנו להמשיך את המאבק

גרינפיס הינו ארגון הסביבה הגדול והוותק ביותר בעולם, בעל משרדים ב-43 מדינות ובכל היבשות. הארגון אחראי על אין ספור הישגים וניצחונות סביבתיים בארץ ובעולם. גרינפיס הינו ארגון א-מפלגתי ועצמאי לחלוטין שאינו מקבל כספים מאף גוף, מפלגה או חברה אלא מאנשים פרטיים בלבד. לגרינפיס יש יותר מ-3 מיליון תומכים ברחבי העולם, 15,000 מתוכם בישראל.