גרינפיס תמיד נלחמו וימשיכו להלחם נגד אנרגיה גרעינית, משום שהיא יקרה, טומנת בחובה סיכונים חמורים לסביבה ולאדם, ובנוסף לכל זה, אנרגיה גרעינית לא תפתור את איום שינויי האקלים המאיימים על כולנו.
"אבל אנרגיה גרעינית היא נקייה"? לא! היא לא!
תעשיית הגרעין עושה במשך שנים מאמצים רבים לעשות "גרין-ווש" לאנרגיה גרעינית, בניסיון למתג אותה מחדש כ"נקייה" ואפילו כ"מקור אנרגיה ללא פליטות גזי חממה". למרות שגופי תקשורת מכובדים בעולם, למשל כמו ה- BBC, נוהגים בדרך כלל להעביר כל דבר בתהליך של אימות נתונים – במקרה הזה גם הם נפלו ב"ספין" התקשורתי.
איך ניתן לומר אתר הפסולת הפתוח בסברסק ברוסיה "נקי"? איך ניתן לומר על מעגל הגרעין "נקי" או "נטול פליטות גזי-חממה" שעוד בתהליך הכרייה וההפקה של הדלק הגרעיני נפלטים במהלכו טונות של גזי חממה, רעלים ותוצרי לוואי רדיואקטיביים?
מכרה האורניום בדרום אוסטרליה, ה"אולימפיק דאם" (Olympic Dam), ממחיש את קנה המידה של ההשפעות הסביבתיות הקשורות בכריית אורניום. המכרה הפיק 60 מיליון טונות של פסולת מוץ רדיואקטיבי, עם גידול שנתי של 10 מיליון טון ללא תכניות לניהול העתידי שלו לטווח ארוך. השימוש במכרה של כ- 30 מיליון ליטר מים מדי יום מהאגן הארטזי הגדול (Great Artesian Basin), פוגע קשות במאונד ספרינגס (Mound Springs), ובנוסף, המכרה הוא צרכן גדול של חשמל וככזה תורם מרכזי לפליטות גז החממה בדרום אוסטרליה.
פסולת רדיואקטיבית נוצרת בכל השלבים של תהליך ייצור הדלק הגרעיני. כוח אנרגיה גרעינית טיפוסי מפיק 25 עד 30 טונות של דלק ממוצה בשנה. בסביבות 12,000 עד 14,000 טונות של דלק ממוצה מופקות מתחנות כוח גרעיניות בשנה. עד לשנת 2000 תעשיית הגרעין יצרה 201 אלף טונות של פסולת בדרגה גבוה, המסוכנת ביותר. על מנת למנוע אסונות סביבתיים יש לשמור את הפסולת הגרעינית במקום בטוח לתקופה של 10,000 עד 240,000 שנה! ועד כמה מופרך שזה יכול להיות אין נכון להיום שום פתרון אמיתי לאחסון בטוח ומוגן של פסולת כה מסוכנת לתקופות כה ארוכות!
"אבל היום ישנן טכנולוגיות חדישות ובטוחות יותר למפעלים כוח גרעיניים!”. לא.
אין שום טכנולוגיה שמציעה פתרון לבעיית הפסולת הרדיואקטיבית, וגם לא לבעיית הבטיחות של המפעל עצמו. עד היום, אזורים המרוחקים עד כדי 100 קילומטרים ומעלה מהמפעל בצ'רנוביל עדיין אינם בטוחים למגורים (חשבו איך זה יכול להשפיע במדינה קטנה כמו ישראל).
תוסיפו לכל זאת רצף בלתי פוסק של אירועים קטנים ותאונות בכורים גרעיניים ברחבי העולם, המוכיחים פעם אחר פעם כמה פגיעה ולא יציבה הטכנולוגיה הזאת. כמה דוגמאות לאירועים מסוג זה:
ספטמבר 2010: בתחנת הכוח הגרעינית "קוברג", בעיר קייפטאון שבדרום-אפריקה, 79 פועלים נחשפו לכמויות גדולות של קובאלט רדיואקטיבי. האזעקה לא הופעלה ולמעשה עצם החשיפה התגלה רק לאחר סיום המשמרת של חלק מהעובדים. כיום אחד הכורים במקום סגור, משום שאחד ממוטות הדלק שבו גרם לרמות קרינה רדיואקטיבית גבוהות במיוחד בתוך הכור.
דצמבר 2010: באתר כריית אורניום בניגריה, המופעל על-ידי חברת הגרעין הצרפתית AREVA יותר מ-30 מיליון ליטרים של בוצה רדיואקטיבית מ-3 בריכות פסולת דלפו לסביבה בשל סדקים באותן בריכות. יותר מ-200 דונם של קרקע מזוהמים כעת.
הוועדה לפיקוח גרעינית בארצות הברית, דיווחה על דליפת טריטיום )מימן רדיואקטיבי( ב-27 מכלל 104 תחנות הכוח הגרעיניות בארה”ב. מספר "האירועים החמורים" או התקריות במתקנים גרעיניים בצרפת גדל בצורה משמעותית בעשור האחרון.
"אבל אנרגיה גרעינית היא זולה!” לא.
במהלך שני העשורים האחרונים החלה ירידה תלולה בביקוש לתחנת כוח גרעיניות ברחבי העולם. באופן עקרוני השימוש בטכנולוגית הגרעין להפקת אנרגיה צמח כתופעת לוואי של פרויקטים צבאיים סודיים, שמטרתם הייתה השגת כלי נשק להשמדה המונית, ושההחלטות לגביהן לא נעשו מתוך דיון ציבור הבוחן שיקולים כלכליים של עלות מול תועלת. מבחינה זו, תעשיית הגרעין היא תופעה יוצאת מגדר הרגיל. חוסר הכדאיות הכלכלית של תחנות הכוח הגרעיניות למטרות אנרגיה נובע ממספר גורמים: חריגות תקציב, חריגות בזמן, ירידה בביקוש, תחזיות לא מהימנות, צורך בסובסידיות ותנאי מסחר ירודים – ברגע שהצרכנים מפסיקים לשאת את הון הסיכון של הקמת תחנות כוח חדשות, לתחנות כוח גרעיני, המשלבות מחירים גבוהים ולא תחרותיים עם מהימנות נמוכה וסיכונים משמעותיים לחריגות בתקציב, אין יותר סיכוי במדינות שבהן משק החשמל הופרט ונעשה תחרותי, וזה נכון גם לגבי תחנות כוח פחמיות.
אנרגיה גרעינית הינה "הדרך היקרה ביותר להרתיח מים", וזאת אל אף מה שהתעשייה הגרעינית מספרת לתקשורת. הניסיון לקשר בין הפחתה משמעותית של גזי החממה עם תעשיית הגרעין לא הגיוני ועלול לעלות טריליוני דולרים. אנרגיה גרעינית מסיתה לכיוונה השקעות פיננסיות עצומות, במקום שהשקעות אלו יופנו לפתרונות האמיתיים לבעיית שינוי האקלים ההולכת ומחמירה – אנרגיות מתחדשות והתייעלות אנרגטית.