חקלאות אקולוגית תוכל להציל את העולם מההשפעות הבלתי צפויות של גידול צמחים מ''ג

חקלאות אקולוגית עם שיטות המתבססות על מגוון ביולוגי, חקלאות מקומית, ללא שימוש בדשנים או חומרי הדברה סינתטיים, יכולה להניב את כמות שווה של מזון לדונם כמו המערכות החקלאיות הקונבנציונליות, ואפילו להעלות את התשואה, בעיקר במדינות מתפתחות. ניתוח-על (מטא אנליזה) שנערך לאחרונה הראה שבקנה-מידה גלובלי, חקלאות אקולוגית יכולה לייצר, בממוצע, כ-30 אחוזים יותר מזון לדונם לעומת חקלאות קונבנציונלית ובמדינות מתפתחות חקלאות אורגנית יכולה להניב כ-80 אחוזים יותר מזון לדונם.

חקלאות אקולוגית מבטיחה חקלאות בריאה ואוכל בריא להיום ולמחר, על-ידי הגנה על האדמה, המים והאקלים, תומכת במגוון הביולוגי, ואינה מזהמת את הסביבה בחומרים כימיים או מהונדסים גנטית.

הבעיה בחקלאות מהונדסת גנטית

הנדסה גנטית היא שלב בהתפתחות חברות האגרוכימיה המובילה להפחתה משמעותית של המגוון הביולוגי ודילול משאבי הטבע (קרקע, מים, בתי גידול), על ידי יישום העקרונות הבסיסיים של תיעוש: יותר, יותר גדול, יותר מהר. אולם זו לא הדרך שבה הטבע עושה את זה. התקדמות של ממש בעיקר בחקלאות תלויה בעיבוד חכם ולא במניפולציה כפויה.

יותר הדברה, יותר חרקים

בעיה גדולה שנוצרה בעקבות גידול הצמחים המ''ג היא שעם הזמן הם מצריכים יותר ויותר חומרי הדברה. הסיבות העיקריות לכך הן: ראשית, שחרקים אינם נמחקים מהעולם, אלא מפתחים עמידות אל מול צמחים מ"ג והופכים לחזקים יותר. שנית, שכל צמח מ"ג יודע להיאבק עם סוג אחד בלבד של חרקים ולכן גם אם תהיה אפשרות שהם יעלמו מאותו זן, יבואו במקומם חרקים אחרים. לכן מכורח הנסיבות יש עדיין צורך בחומרי הדברה נוספים או חזקים יותר על מנת לחסות את מגוון החרקים השונים. גם עשבים מפתחים עמידות אל מול אותם קוטלי עשבים ולאחר כמה שנים יש צורך בקוטלי עשבים חזקים יותר.

פחות חומרי הדברה כימיים, יותר הגנה

בעקבות ההנדסה הגנטית חקלאים נאלצים לקנות מתאגיד הביוטכנולוגי לא רק את הזרעים אלא גם את חומרי ההדברה הכימיים החזקים שבאים עמם, אשר על פי מחקרים רבים הם רעילים מאוד. חומרי ההדברה אלו מזהמים את האדמה, את מי התהום ואת בתי הגידול של אורגניזמים שונים. אותם כימיקלים גורמים לאדמה להיות הרבה יותר פגיעה והרבה פחות פוריה. חקלאות אקולוגית יכולה להביא להגנה ממזיקים בשדות יבול מבלי להסתמך על חומרי הדברה, על-ידי כך שתביא לעמידות טובה יותר של אדמה חקלאית מפני מזיקים. 

חקלאים יכולים למצוא פתרונות ארוכי טווח לבעיות המזיקים על-ידי עיצוב מגוון שדות יבול ושימוש בטכנולוגיות זמינות. הגנה אקולוגית מפני מזיקים מבוססת על שיפור "החסינות" של המערכת האגרואקולוגית ועל קידום קרקעות וצמחים בריאים. על-ידי עיצוב של מערכות אגרואקולוגיות שפועלות נגד ביצועי המזיקים ותהיינה פחות פגיעות לפלישת מזיקים, חקלאים יוכלו להפחית באופן משמעותי את מספר המזיקים . 

למרות סדר היום המחקרי המקובל הממוקד בהדברה כימית מזה כמה עשורים, מחקרים רבים מצאו דרכים אגרואקולוגיות מוצלחות להסדיר בעיות מזיקים ספציפיות. באפריקה, מדענים במרכז הבינלאומי לחרק הפיזיולוגיה והאקולוגיה של חרקים (ICIPE) פיתחו את מערכת הדחף-משוך (push-pull) להילחם במכרסמי גבעול התירס (maize stemborers) ללא שימוש בכימיקלים. דשאים שניטעו סביב גבולות שדות התירס (Napier grass, Sudan grass) מושכים אליהם חרקים מזיקים ומרחיקים אותם מהתירס–זו המשיכה, ושני צמחים שניטעו יחד עם התירס (molasses grass, legume silverleaf) דוחים את החרקים המזיקים מהיבול–זו הדחיפה . מערכת הדחף-משוך נבדקה על-ידי למעלה מ-4000 חקלאים בקנייה וכ-500 חקלאים באוגנדה וטנזניה, עם תוצאות חיוביות ומרשימות. חוות בהן היה שימוש במערכות דחף-משוך נצפתה ירידה של בין 40 ל-90 אחוזים בתקיפות מכרסמי הגבעול ובממוצע היו תשואות התירס גבוהות ב-50 אחוזים לעומת חוות בהן היה רק יבול מסוג אחד.

שמירה על המגוון הביולוגי

חקלאות עם מגוון היא הטכנולוגיה המודרנית החשובה ביותר להשגת ביטחון תזונתי באקלים משתנה. מדענים הראו כי המגוון מספק פוליסת ביטוח טבעית מפני שינויים גדולים במערכת האקולוגית, בין אם בטבע הפראי ובין אם בחקלאות. שילוב של מגוון גידולים וזנים בשדה אחד זו שיטה מוכחת אמינה ביותר להגברת כושר העמידות בפני שינויים בלתי צפויים במזג-האוויר. בניגוד לכך, אין כלל ראיות לכך שצמחים מ"ג הנסחרים בשוק יכולים לשחק תפקיד כלשהו בהגברת אבטחת המזון באקלים משתנה.

• בארצות הברית, מומחי אגרונומיה השוו תשואות תירס על פני שלוש שנים בין שדות עם גידולים חד-תרבותיים ושדות עם רמות שונות של שילוב יבולים במשיגן. הם מצאו שהתשואות בשדות עם המידה הרבה ביותר של גיוון (שלושה גידולים ועוד שלושה צמחי כיסוי) היו למעלה מ-100 אחוזים גבוהים יותר לעומת אלה שהנהיגו חד-תרבותיות באופן רציף. מגוון היבולים משפר את פוריות הקרקע, ובכך פוחת הצורך בשימוש בתשומות כימיות תוך שמירה על תשואות גבוהות (Smith et al., 2008).

• בשדות חיטה זרועי בעל באיטליה, מגוון גנטי גבוה בתוך השדות מפחית את הסיכון לכישלון היבול בתנאי יובש. בתרחיש מייצג בו כמות הגשמים יורדת בכ-20 אחוזים, תשואת החיטה צפויה ליפול בצורה חדה. אך כאשר מידת הגיוון מוגברת, ירידה זו היא מתהפכת והתשואות גבוהות מהממוצע

דישון קרקע עם חומרים טבעיים

מחקרים מראים כי יכולתו של צמח היבול להתנגד או לעמוד בפני חרקים מזיקים ומחלות קשורה למאפיינים האופטימליים של הקרקע. גידולים שגודלו בקרקעות מדושנות אורגנית בדרך-כלל מראים שכיחות נמוכה יותר של חרקים אוכלי עשב, שכיחות שניתן לייחסה לתכולת חנקן פחותה בגידולים אלה. לעומת זאת, השימוש המופרז בדשנים שאינם אורגניים יכול לגרום לחוסר איזון במרכיבים התזונתיים ולעמידות נמוכה בפני מזיקים. גידול קטניות ו/או הוספת קומפוסט, זבל בעלי-חיים או זבלים ירוקים, הן כמה דרכים חכמות להגדלת כמות החומר האורגני ושיפור פוריות הקרקע. מחזור של חומרים מזינים טבעיים וקשירת חנקן יכולים לספק את רמת הפוריות מבלי להוסיף דשנים סינתטיים. 

השימוש בדשנים אורגניים, שהם בדרך-כלל זולים וזמינים לצריכה מקומית, הופך את החקלאות האקולוגית לבטוחה יותר ופחות תלויה בזמינות של תשומות חיצוניות ובתנודות מחיריהן.

קיבוע פחמן בקרקעות חקלאיות יכול גם לתרום באופן משמעותי למיתון שינויי האקלים. כמו כן, חקלאות מקומית שאינה תלויה בייצוא וייבוא ממקומות רחוקים חוסכת באנרגיה ובפליטות גזי חממה הנוצרים כתוצאה מהעברת הסחורה מרחקים ארוכים בתחבורה יבשתית, ימית ואפילו אווירית.

במחקר שנפרש על-פני 21 שנים על חוות באירופה, קרקעות שדושנו באופן אורגני הפגינו יציבות טובה יותר, פוריות משופרת ומגוון ביולוגי גבוה יותר, כולל פעילות של מיקרובים ותולעים, לעומת קרקעות שדושנו באופן סינתטי.

להפך, כדי להגביר את ההנבה ולשמור על פוריות הקרקע משתמשים בתהליכים מסורתיים כמו מחזור הזרעים (כאשר מחליפים באופן מחזורי על שדה אחד במשך מספר עונות גידולים חקלאיים שונים), דישון אורגני ושיטות הכשרת קרקע שונות.

יותר חקלאות אקולוגית, יותר מזון

דו"חות שונים שיצאו לאחרונה מאת מדענים באוניברסיטאות ובמוסדות בינלאומיים כמו ארגון המזון והחקלאות (Food and Agriculture Organization - FAO) ותכנית הסביבה של האו"ם (United Nations Environmnt Programme - UNEP)  מאשרים כי מערכות אקולוגיות מגבירות את אבטחת המזון בדיוק באותם המקומות שבם העוני והרעב הם החמורים ביותר.

זרעים מהונדסים גנטית וזכויות פטנטים עלולים להוות איום לאבטחת מזון. כפי שנאמר בהערכה החקלאית של האו"ם:  "במדינות מתפתחות במיוחד, כלים כמו פטנטים יכולים להגביה מעלה את העלויות, להגביל ניסויים מצד החקלאי העצמאי או החוקר הציבורי ובה בעת לערער בפוטנציה על פרקטיקות מקומיות לשיפור אבטחת המזון וקיימות כלכלית (IAASTD, 2009).

תמיכה בחקלאים ובעובדי משק במערכות חקלאיות אקולוגיות הממזערות תלות בתשומות חיצוניות כמו דשנים וחומרי הדברה מלאכותיים היא אחת משלוש האפשרויות לטווח-בינוני שהוצעו על-ידי UNEP  כדי להילחם ברעב ולשפר את אבטחת המזון בעולם . במקום להשקיע כספים בטכנולוגיות שהשלכותיהן אינם ידועות עדיף להשקיע כספים בהנגשה של משאבי טבע כגון מים נקיים ואדמה שאינה מזוהמת. במקום לשנע מזון מצד אחד לצד שני של העולם יש לייצר יכולות חקלאות בהתאם לאמצעים החקלאיים ולמגוון הביולוגי המקומיים.  

דוחות מדעיים ממוסדות האו"ם מפגינים כי שיטות של חקלאות אקולוגית יכולות להבטיח אספקת מזון במדינות מתפתחות. המחקרים טוענים כי ניתן לייצר -80%  יותר מזון אם נשתמש בחקלאות אקולוגית. שימוש בטכנולוגיות מקומיות זמינות עם עלות נמוכה וללא דשנים מלאכותיים יגדיל את הכנסה החקלאים.