האם מזון מהונדס גנטית בטוח למאכל ?

אף כי קיימות דאגות חמורות באשר לבטיחות אכילת מזונות מ”ג, מערכות בדיקת הבטיחות אינן מתאימות. הנדסה גנטית יכולה להביא להשפעות בלתי מכוונות ובלתי צפויות אך התהליכים הרגולטוריים, המבוססים על עקרון "שווי ערך ניכר", אינן מתוכננות לגלות השפעות כאלו. המערכות לגילוי השפעות אלרגניות אינן שלמות, כפי שהודגם באופן בוטה על ידי האלרגניות הבלתי צפויה של אפונה מ”ג. המידע המסופק על ידי החברות שמטרתן להדגים את בטיחותם של מזונות המזונות המהונדסים שלהם הוא לעתים קרובות באיכות ירודה, לעתים קרובות מתעלמים מהבדלי נתונים בעלי חשיבות סטטיסטית משמעותית.

ההשלכות ארוכות הטווח על בריאות האדם באכילת מזונות מ”ג גם הן בלתי ידועות וגם לא נחקרו מספיק.

תינוקות ופעוטות בסיכון הגבוה ביותר

ה- Royal Society התייחסה להשפעות אפשריות של מזונות מהונדסים גנטית על בריאותם של תינוקות ופעוטות. הדו"ח הכיר בכך שאלרגיות למזון שכיחות יותר בקרב ילדים לעומת המבוגרים, בקובעו ש: "אלרגיות מזון מופיעות אצל 1-2% מהמבוגרים ו-6-8% מהילדים". על כן ילדים עשויים להיות הכי רגישים לכל גורמי האלרגיה אשר עשויים היו לא להתגלות במזון מ”ג. בדו"ח, פעוטות מסווגים כ"קבוצה בסיכון גבוה" לצורך ניטור לאחר שיווק של השפעות מזיקות לבני אדם של מזונות מ”ג.

ה- Royal Society גם הכירה בכך שתינוקות ופעוטות פגיעים להשפעות מזיקות משינויי תזונה בהרכב המזון שלהם. כל שינוי בהרכב המזונות העשויים מיבולי מ”ג עשוי להיות משמעותי כשהם ניתנים לפעוטות משך תקופה ארוכה, בפרט אם זה מזון תינוקות, שהפעוטות והתינוקות ניזונים ממנה כמקורו מזון מלא. הדו"ח המליץ על "חקירה קפדנית ביותר" לגבי מרכיבי מ”ג במזונות כמו מזון לתינוקות ופעוטות.

איגוד הרפואה הבריטי (British Medical Association) חזר על דעה זו, וקבע גם כי בעוד אין ראיות מוצקות להוכחת חוסר הבטיחות של מזונות מ”ג. הם המליצו על "קריאה למחקר וניטור נוספים במטרה לספק ראיות משכנעות של בטיחות ויתרונות השיטה.

מה משמעות הדבר מבחינת בטיחות המזון?

יש שתי דרכים בהן הנדסה גנטית עשויה להשפיע על בטיחות המזון:

• שיבוש או אי-יציבות גנים עלולים להביא לייצור רעלנים חדשים.
• החלבון החדש הנוצר על ידי הגן הזר עלול לגרום לאלרגיות או הרעלות.

יש מחלוקת בקרב הקהילה המדעית לגבי הפוטנציאל לסיכונים מאין אלו, למרות שיש הטוענים כי הם אינם קיימים, בהרבה מדינות קיימות תקנות לבחינת בטיחות מזונות מ”ג. ככל שתקנות הרגולציה טובות, הן אינן מאפשרות לבדוק את ההשפעות הבלתי צפויות והבלתי ניתנות לחיזוי של ההנדסה הגנטית.

איך נבדקים מזונות מ”ג?

ישנם מדינות כמו: ישראל, צ'ילה, תאילנד וארצות הברית שאינן דורשות הערכת בטיחות מזון מחייבת לפני היציאה לשוק. בארצות הברית קיימת מערכת של ייעוץ בהתנדבות. בצ'ילה ובתאילנד אין כלל מערכת כזו. אף כי התקינה ביחס למזונות מ”ג היכן שהיא קיימת שונה ממדינה למדינה, התפיסה של "שוויון ערך ניכר" מהווה את הבסיס של הערכות רגולטוריות ברחבי העולם.

ביסודו של דבר, ההרכב הכימי של מזון מהונדס גנטית מושווה לזן שווה ערך שלא עבר הנדסה גנטית. כך, למשל, פולי סויה מ”ג  יושוו לסויה קונבנציונלי שלא עברה טיפולי הנדסה גנטית. אם לא מתגלה הבדל משמעותי בין השתיים, הזן המהונדס גנטית מוכרז כבטוח. זה נשמע הגיוני, אך מבט קרוב יותר על המערכת מגלה מספר חסרונות רציניים משום שאין תהליך מוגדר כולל לחיפוש שינויים בלתי צפויים או בלתי מכוונים.

הבעיה השנייה היא שהמערכות לגילוי אלרגניות או רעילות של מוצר מ”ג הן בעלות מגבלות רציניות. אלרגיות לחלבונים המצויים בסוגי מזון מסוימים כמו בוטנים ידועות כבר היטב. הנדסה גנטית מתוכננת לייצור חלבונים חדשים אשר לא נמצאים במצב רגיל בצמח ואלו עשויים לגרום לאלרגיות. היא גם עשויה לגרום לשינויים בלתי מכוונים בחלבונים הקיימים של הצמח, אשר עלולים להפוך אותם לאלרגניים. עם זאת, לא ניתן לחזות האם חלבון "MA" הוא אלרגן פוטנציאלי ברמת מובהקות כלשהי.

בדיקות הבוחנות את מאפייני החלבון ומשוות אותם עם אלרגנים ידועים אינן חסינות מפני טעויות. החלבונים הללו היו עשויים לא להיות כלולים קודם בהרכב התזונה של בני אדם, כך שאין בסיס של ניסיון קודם לצורכי השוואה. עלו גם שאלות לגבי יבולי מ”ג  מסוימים, אשר קיבלו כבר אישורי בטיחות. למשל, חלבון Bt, Cry1Ac – אשר קיים ביבולים חסיני חרקים כגון כותנה עורר תגובות מהסוג האלרגני בעכברים והמחקר המליץ על בדיקות בטיחות נוספות.

בעיה חשובה נוספת היא בכך שכאשר מתבצעת בדיקת בטיחות מזון ביבולי מ”ג, היא קצרת-טווח בלבד–משך מספר ימים או שבועות. אין בדיקות ארוכות טווח או בדיקות עבור השפעות כרוניות של רעילות או שינויים תזונתיים. 

סכנות ממשיות בעקבות שימוש לא בטוח בהנדסה גנטית

אפונה מהונדסת גנטית רעילה - ניסוי שדה באפונים מהונדסים גנטית באוסטרליה הופסק בנובמבר 2005 מכיוון שמחקר חדש מצא השפעות חמורות על בריאותם של עכברים אשר קיבלו את האפונה המהונדסת בתור אוכל. האפונה המהונדסת הכילה גן משעועית אשר שולב בה כדי להביא לאפונה חסינות מנזקים הנגרמים על ידי חדקונית האפונה (pea weevil). האפונה המהונדסת גנטית נחשבה לבטוחה כיוון שהחלבון מצוי בדרך כלל בשעועית. אבל, נמצא כי שינויים קטנים בהרכב החלבון המהונדס גנטית נמצאו באופן בלתי חזוי לחלוטין כגורמים לתגובות אלרגניות בקרב עכברים. אפונה מהונדסת גנטית זו יכלה ליהפך לחומר מזון רעיל לבני אדם ובעלי חיים אם המחקר לא היה מתבצע, בפרט בהתחשב בכך כי מחקר הזנה קודם שנערך עם חולדות לא הראה את אותן תוצאות שליליות.

אכן, אלמלא הורגשו ההשפעות במהלך ארבעת שבועות המחקר, כלומר אילו היו השפעות אלו ארוכות טווח בלבד, הבעיה כלל לא הייתה מתגלה.באופן מטריד, הרשויות הרגולטוריות היו מאשרות את אפונה המהונדסת למזון אדם, כיוון שהיא הייתה נחשבת כ"שוות ערך באופן ניכר". זאת כיוון שמבנה החלבון לא נבחן בדרך כלל בהערכות בטיחות מזון של יבולי מ”ג. זוהי דוגמא לכישלון של המערכת הרגולטורית בנושא המזון המהונדס.

"השאלה החשובה היא האם רשויות הרגולציה הלאומיות היו יכולות לזהות את האלרגיה. באוסטרליה, שם בוצע המחקר, התשובה שלילית. אף כי החוקרים סיימו את הפרויקט מרצונם כאשר הם גילו את התגובות האלרגניות, הבדיקות שהם ערכו לא היו מחייבות. במקומות אחרים התשובה אינה חד-משמעית. המדינות נוטות לנהוג על פי תקנות התזונה של האו"מ בשם  Codex Alimentarius. אוסף זה של תקני בריאות קובע כי מזונות מהונדסים גנטית המכילים תוספת חלבונים "צריכים להיבחן עבור אלרגניות פוטנציאלית בכל המקרים". אבל אין המלצה על בדיקות ספציפיות, ואין ערובה לכך שכל גורמי האלרגיה יתגלו.

לאור התוצאות באוסטרליה, יהיה זה נבון לבדוק אם ניתן להדק את ה-Codex ואת התקנות הלאומיות. היות וכך, הערכת ה"בטיחות" אינה מתאימה. ואכן, כיצד יכולה כל הערכת "בטיחות" לחפש את התוצאות הבלתי צפויות והבלתי ניתנות לחיזוי אשר מופיעות ביבולים מהונדסים גנטית ?

יש סיבה לדאגה

השימוש ב"שוויון ערך ניכר" כקריטריון בבדיקות בטיחות מזון מהונדס גנטית (מ”ג) זכה לביקורת חמורה של מוסדות  ומכוני מחקר מרחבי העולם. הביקורות על "שוויון ערך ניכר" הן בעלות עניין החורג מהתחום האקדמי. קיימים סימנים לכך שהשפעות בלתי מכוונות של הנדסה גנטית אינן בלתי שכיחות, שגורמי אלרגיה פוטנציאליים נכנסו לשרשרת המזון עקב בקרה בלתי הולמת, ושלא ניתן לסמוך על הנתונים המדעיים המסופקים לגורמי הרגולציה.

השפעות בלתי צפויות ובלתי מכוונות

הנדסה גנטית כרוכה בהכנסת גן/גנים חדשים באופן אקראי לתוך רצף הDNA  של האורגניזם. ניתן לייצר השפעות בלתי צפיות ובלתי מכוונות ביבולי מ”ג במספר דרכים שונות. יש שלושה גורמים עיקריים להשפעות הבלתי צפויות והבלתי ניתנות לחיזוי.

הגן המוכנס בתהליך המ”ג עשוי:

• ליצור חלבון שונה מזה שהתכוונו אליו.
• לשנות את תבניות הביטוי הגנטי של הצמח
• להוביל לסינתזה של מולקולות חדשניות על ידי פעולת גומלין עם המסלולים הגנטיים של הצמח.

במקרה של אפונה מ”ג, אף כי כימיית החלבון המיוצר באפונה המהונדסת גנטית הייתה זהה לזו שיוצרה על ידי אותו גן בסביבתו הטבעית, השעועית, הרכב החלבון השתנה באופן בלתי צפוי בצמח המ”ג. וזה גרם לאפונים המהונדסים גנטית לגרום לתגובות אלרגניות בעכברים. במהלך תהליך ההנדסה הגנטית, מקטעים קטנים של ה DNA העצמי של הצמח עשויים לשנות את הסדר או להיעלם. עותקים מרובים ומקטעים נוספים של הכנסות גן נמצאו בצמחים מהונדסים גנטית, כולל כמה גיוונים מסחריים כמו סויה Roundup Ready של Monsanto וכמה סוגי תירס מ”ג  העמידים בפני חרקים כמו Bt11 של Syngenta.

דוגמאות אחרות כוללות מקטעי DNA בלתי מכוונים כמו אורז ה - LLRICE62 של Beyer , העמיד בפני קוטלי עשבים, אשר אושר לשימוש בארה"ב ונבחן כעת לשימוש באיחוד האירופי.

מקטעים נוספים ושינויי סדר בלתי מכוונים אלו מגדילים את הסבירות של השפעות בלתי צפויות ובלתי ניתנות לחיזוי. קשה לחזות מה תהיינה התוצאות, בפרט שתוצאות אלה עשויות להיות מושפעות מתנאי הסביבה.

פולי סויה מהונדסים גנטית Roundup Ready של Monsanto סבלו מאובדן יבולים בלתי צפוי במזג אוויר חם ויבש עקב פיצול גבעול אשר נגרם, בסבירות גבוהה, על ידי כמות מוגברת של lignin15.

רמות ה- phytooestrogens של פולי הסויה הן גם 12-14 % פחות מאשר בפולי סויה קונבנציונאליים, ומשמעות הדבר שמוצרים מבוססי-סויה המופקים מפולי סויה Roundup Ready עשויים להיות פחות שימושיים כמקורות של phytooestrogens 16

אלרגיות וזיהום גנטי של מזון ברכיבים מהונדסים גנטית

אף כי הפוטנציאל האלרגני של יבולי מ”ג הוכר על ידי הרשויות הרגולטוריות, הם עדיין עשויים להגיע למזונות של בני אדם. StarLink של Aventis היה סוג של תירס מ”ג עמיד בפני חרקים אשר גודל בארצות הברית משנת 1998, ואשר ממנו יוצר חלבון Bt, Cry9C. הוא אושר רק לאוכל של בעלי חיים ולמטרות תעשייתיות, כיוון שהיו דאגות מפני השפעות אלרגניות של ה- Cry9C, בהיותו בעל מאפיינים הדומים לאלו של מחוללי אלרגיות אחרים. ובכל זאת, בספטמבר 2000, StarLink נמצא בקליפות תירס taco ובמזונות אחרים. והדבר גרם לצורך להוריד מהמדפים מעל 300 מוצרי תירס.

עקבות של תירס StarLink נמצאו גם במוצרי מזון מבוססי תירס ביפן וקוריאה. לא ידוע כיצד ה-StarLink נכנס לשרשרת המזון האנושית ייתכן שזה קרה כתוצאה מהאבקה ביבול  StarLink, או שהאיכר מכר תירס StarLink כמזון אנושי עבור מחיר גובה יותר. הפצות בלתי חוקיות של יבולי מ”ג, אם על ידי ערבוב או על ידי האבקה צולבת עשויים גם להביא לכך שיבולי מ”ג שלא עברו בדיקות בטיחות מזון ייכנסו לשרשרת המזון האנושית. בשנת 2004, היה זיהום כתוצאה מניסוי שדה מ”ג של פפאיה אשר כנראה הגיע לשרשרת המזון. באפריל 2005, נמצא כי אורז מ"ג נמכר באופן בלתי חוקי בסין. שוב, אף כי לא אושר שימוש באורז מ”ג עקב שיקולי בטיחות מזון, חושבים שהאורז הגיע בכל זאת לשרשרת המזון בעקבות הנ"ל.

במרץ 2005 נתגלה כי Syngenta  זיהמה במשך ארבע שנים את התירס המהונדס גנטית שלה אשר עמיד    בפני חרקים Bt11 , ב-Bt10.  כמה מאות טונות של תירס Bt10 הופצו וגודלו מסחרית בארצות הברית ובמידה קטנה יותר בקנדה כאילו היה זה תירס Bt11. כתוצאה מכך, התירס יוצא למדינות אחרות. יותר מכך, נעשה גם שימוש בטעות ב-Bt10 בניסויי שדה.  ל-Bt10 לא היה אישור גידול או מזון/הזנה בשום מקום אחר בעולם, והוא לא עבר שום בדיקות בטיחות מזון. הוא גם כלל גן אנטיביוטי האסור לשימוש באיחוד האירופי. ולמרות כל זאת,Bt10  חדר ללא ספק לשרשרת המזון.

על-כן, אף כי רשויות הרגולציה עשויות לטעון שגידולי מ”ג  נבדקים באופן קפדני, ברור שיבולי מ”ג בלתי מאושרים ובלתי בדוקים נכנסים לשרשרת המזון של בני האדם.  

מידע פגום - יש ראיות מטרידות לכך שאפילו המידע המוגבל המסופק לרשויות הרגולטוריות הינו פגום או לא מלא:

• חסרים נתונים על רעלנים ונוגדי תזונה בצמחים (אשר מפריעים ליכולתנו להשתמש בחומרים מזינים אחרים בתוך המזון ) והם מטעים לעיתים קרובות. למשל, ביישומי האיחוד האירופי של סוגי תירסים מ”ג  שונים, הימצאות מעכבי trypsin ו-phytate (שניהם נוגדי תזונה חשובים בתירס) נקבעה במספר מקרים אך לא בכולם.

• רבים מהניסויים מבוססים רק על עונת גידול אחת או שתיים ואין התחשבות בתיקי הניסוי בהשפעות סביבתיות. השפעות מזיקות של הנדסה גנטית עשויות לא להתגלות בהתחלה, אלא רק כעבור מספר דורות, ותנאי סביבה עשויים לגרום לשינוי בהרכב הצמח.
  

• במקומות בהם מופיעים הבדלים משמעותיים, פעמים רבות מתעלמים בהם עקב היותם "חסרי משמעות ביולוגית". לדוגמה, רשות בטיחות המזון האירופית נתנה המלצה חיובית לתירס מ”ג של Monsanto מסוג MON863, למרות העובדה שנצפו הבדלים סטטיסטים רבים בהרכב ובניסויי הזנה.
  

• סקירה משנת 2003 על מחקרים שפורסמו בנושא השפעות בריאותיות אפשריות מצאה עשרה מחקרים שפורסמו, אך 5 מתוכם נערכו בשיתוף חברות פרטיות המקדמות יבולים מהונדסים גנטית. באף אחד ממחקרים אלו לא דווח על השפעות הקשורות לחומרים מ"ג. לעומת זאת, ב-5 המחקרים הבלתי תלויים דווקא כן דווח על השפעות שליליות.