האם מזון מהונדס גנטית בטוח למאכל ?

אף כי קיימות דאגות חמורות באשר לבטיחות אכילת מזונות מ”ג, מערכות בדיקת הבטיחות אינן מתאימות. הנדסה גנטית יכולה להביא להשפעות בלתי מכוונות ובלתי צפויות אך התהליכים הרגולטוריים, המבוססים על עקרון "שווי ערך ניכר", אינן מתוכננות לגלות השפעות כאלו. המערכות לגילוי השפעות אלרגניות אינן שלמות, כפי שהודגם באופן בוטה על ידי האלרגניות הבלתי צפויה של אפונה מ”ג. המידע המסופק על ידי החברות שמטרתן להדגים את בטיחותם של מזונות המזונות המהונדסים שלהם הוא לעתים קרובות באיכות ירודה, לעתים קרובות מתעלמים מהבדלי נתונים בעלי חשיבות סטטיסטית משמעותית.

ההשלכות ארוכות הטווח על בריאות האדם באכילת מזונות מ”ג גם הן בלתי ידועות וגם לא נחקרו מספיק.

תינוקות ופעוטות בסיכון הגבוה ביותר

ה- Royal Society התייחסה להשפעות אפשריות של מזונות מהונדסים גנטית על בריאותם של תינוקות ופעוטות. הדו"ח הכיר בכך שאלרגיות למזון שכיחות יותר בקרב ילדים לעומת המבוגרים, בקובעו ש: "אלרגיות מזון מופיעות אצל 1-2% מהמבוגרים ו-6-8% מהילדים". על כן ילדים עשויים להיות הכי רגישים לכל גורמי האלרגיה אשר עשויים היו לא להתגלות במזון מ”ג. בדו"ח, פעוטות מסווגים כ"קבוצה בסיכון גבוה" לצורך ניטור לאחר שיווק של השפעות מזיקות לבני אדם של מזונות מ”ג.

ה- Royal Society גם הכירה בכך שתינוקות ופעוטות פגיעים להשפעות מזיקות משינויי תזונה בהרכב המזון שלהם. כל שינוי בהרכב המזונות העשויים מיבולי מ”ג עשוי להיות משמעותי כשהם ניתנים לפעוטות משך תקופה ארוכה, בפרט אם זה מזון תינוקות, שהפעוטות והתינוקות ניזונים ממנה כמקורו מזון מלא. הדו"ח המליץ על "חקירה קפדנית ביותר" לגבי מרכיבי מ”ג במזונות כמו מזון לתינוקות ופעוטות.

איגוד הרפואה הבריטי (British Medical Association) חזר על דעה זו, וקבע גם כי בעוד אין ראיות מוצקות להוכחת חוסר הבטיחות של מזונות מ”ג. הם המליצו על "קריאה למחקר וניטור נוספים במטרה לספק ראיות משכנעות של בטיחות ויתרונות השיטה.

מה משמעות הדבר מבחינת בטיחות המזון?

יש שתי דרכים בהן הנדסה גנטית עשויה להשפיע על בטיחות המזון:

  • שיבוש או אי-יציבות גנים עלולים להביא לייצור רעלנים חדשים.
  • החלבון החדש הנוצר על ידי הגן הזר עלול לגרום לאלרגיות או הרעלות.

יש מחלוקת בקרב הקהילה המדעית לגבי הפוטנציאל לסיכונים מאין אלו, למרות שיש הטוענים כי הם אינם קיימים, בהרבה מדינות קיימות תקנות לבחינת בטיחות מזונות מ”ג. ככל שתקנות הרגולציה טובות, הן אינן מאפשרות לבדוק את ההשפעות הבלתי צפויות והבלתי ניתנות לחיזוי של ההנדסה הגנטית.

איך נבדקים מזונות מ”ג?

ישנם מדינות כמו: ישראל, צ'ילה, תאילנד וארצות הברית שאינן דורשות הערכת בטיחות מזון מחייבת לפני היציאה לשוק. בארצות הברית קיימת מערכת של ייעוץ בהתנדבות. בצ'ילה ובתאילנד אין כלל מערכת כזו. אף כי התקינה ביחס למזונות מ”ג היכן שהיא קיימת שונה ממדינה למדינה, התפיסה של "שוויון ערך ניכר" מהווה את הבסיס של הערכות רגולטוריות ברחבי העולם.

ביסודו של דבר, ההרכב הכימי של מזון מהונדס גנטית מושווה לזן שווה ערך שלא עבר הנדסה גנטית. כך, למשל, פולי סויה מ”ג  יושוו לסויה קונבנציונלי שלא עברה טיפולי הנדסה גנטית. אם לא מתגלה הבדל משמעותי בין השתיים, הזן המהונדס גנטית מוכרז כבטוח. זה נשמע הגיוני, אך מבט קרוב יותר על המערכת מגלה מספר חסרונות רציניים משום שאין תהליך מוגדר כולל לחיפוש שינויים בלתי צפויים או בלתי מכוונים.

הבעיה השנייה היא שהמערכות לגילוי אלרגניות או רעילות של מוצר מ”ג הן בעלות מגבלות רציניות. אלרגיות לחלבונים המצויים בסוגי מזון מסוימים כמו בוטנים ידועות כבר היטב. הנדסה גנטית מתוכננת לייצור חלבונים חדשים אשר לא נמצאים במצב רגיל בצמח ואלו עשויים לגרום לאלרגיות. היא גם עשויה לגרום לשינויים בלתי מכוונים בחלבונים הקיימים של הצמח, אשר עלולים להפוך אותם לאלרגניים. עם זאת, לא ניתן לחזות האם חלבון "MA" הוא אלרגן פוטנציאלי ברמת מובהקות כלשהי.

בדיקות הבוחנות את מאפייני החלבון ומשוות אותם עם אלרגנים ידועים אינן חסינות מפני טעויות. החלבונים הללו היו עשויים לא להיות כלולים קודם בהרכב התזונה של בני אדם, כך שאין בסיס של ניסיון קודם לצורכי השוואה. עלו גם שאלות לגבי יבולי מ”ג  מסוימים, אשר קיבלו כבר אישורי בטיחות. למשל, חלבון Bt, Cry1Ac – אשר קיים ביבולים חסיני חרקים כגון כותנה עורר תגובות מהסוג האלרגני בעכברים והמחקר המליץ על בדיקות בטיחות נוספות.

בעיה חשובה נוספת היא בכך שכאשר מתבצעת בדיקת בטיחות מזון ביבולי מ”ג, היא קצרת-טווח בלבד–משך מספר ימים או שבועות. אין בדיקות ארוכות טווח או בדיקות עבור השפעות כרוניות של רעילות או שינויים תזונתיים. 

סכנות ממשיות בעקבות שימוש לא בטוח בהנדסה גנטית

אפונה מהונדסת גנטית רעילה - ניסוי שדה באפונים מהונדסים גנטית באוסטרליה הופסק בנובמבר 2005 מכיוון שמחקר חדש מצא השפעות חמורות על בריאותם של עכברים אשר קיבלו את האפונה המהונדסת בתור אוכל. האפונה המהונדסת הכילה גן משעועית אשר שולב בה כדי להביא לאפונה חסינות מנזקים הנגרמים על ידי חדקונית האפונה (pea weevil). האפונה המהונדסת גנטית נחשבה לבטוחה כיוון שהחלבון מצוי בדרך כלל בשעועית. אבל, נמצא כי שינויים קטנים בהרכב החלבון המהונדס גנטית נמצאו באופן בלתי חזוי לחלוטין כגורמים לתגובות אלרגניות בקרב עכברים. אפונה מהונדסת גנטית זו יכלה ליהפך לחומר מזון רעיל לבני אדם ובעלי חיים אם המחקר לא היה מתבצע, בפרט בהתחשב בכך כי מחקר הזנה קודם שנערך עם חולדות לא הראה את אותן תוצאות שליליות.

אכן, אלמלא הורגשו ההשפעות במהלך ארבעת שבועות המחקר, כלומר אילו היו השפעות אלו ארוכות טווח בלבד, הבעיה כלל לא הייתה מתגלה.באופן מטריד, הרשויות הרגולטוריות היו מאשרות את אפונה המהונדסת למזון אדם, כיוון שהיא הייתה נחשבת כ"שוות ערך באופן ניכר". זאת כיוון שמבנה החלבון לא נבחן בדרך כלל בהערכות בטיחות מזון של יבולי מ”ג. זוהי דוגמא לכישלון של המערכת הרגולטורית בנושא המזון המהונדס.

"השאלה החשובה היא האם רשויות הרגולציה הלאומיות היו יכולות לזהות את האלרגיה. באוסטרליה, שם בוצע המחקר, התשובה שלילית. אף כי החוקרים סיימו את הפרויקט מרצונם כאשר הם גילו את התגובות האלרגניות, הבדיקות שהם ערכו לא היו מחייבות. במקומות אחרים התשובה אינה חד-משמעית. המדינות נוטות לנהוג על פי תקנות התזונה של האו"מ בשם  Codex Alimentarius. אוסף זה של תקני בריאות קובע כי מזונות מהונדסים גנטית המכילים תוספת חלבונים "צריכים להיבחן עבור אלרגניות פוטנציאלית בכל המקרים". אבל אין המלצה על בדיקות ספציפיות, ואין ערובה לכך שכל גורמי האלרגיה יתגלו.

לאור התוצאות באוסטרליה, יהיה זה נבון לבדוק אם ניתן להדק את ה-Codex ואת התקנות הלאומיות. היות וכך, הערכת ה"בטיחות" אינה מתאימה. ואכן, כיצד יכולה כל הערכת "בטיחות" לחפש את התוצאות הבלתי צפויות והבלתי ניתנות לחיזוי אשר מופיעות ביבולים מהונדסים גנטית ?

יש סיבה לדאגה

השימוש ב"שוויון ערך ניכר" כקריטריון בבדיקות בטיחות מזון מהונדס גנטית (מ”ג) זכה לביקורת חמורה של מוסדות  ומכוני מחקר מרחבי העולם. הביקורות על "שוויון ערך ניכר" הן בעלות עניין החורג מהתחום האקדמי. קיימים סימנים לכך שהשפעות בלתי מכוונות של הנדסה גנטית אינן בלתי שכיחות, שגורמי אלרגיה פוטנציאליים נכנסו לשרשרת המזון עקב בקרה בלתי הולמת, ושלא ניתן לסמוך על הנתונים המדעיים המסופקים לגורמי הרגולציה.

השפעות בלתי צפויות ובלתי מכוונות

הנדסה גנטית כרוכה בהכנסת גן/גנים חדשים באופן אקראי לתוך רצף הDNA  של האורגניזם. ניתן לייצר השפעות בלתי צפיות ובלתי מכוונות ביבולי מ”ג במספר דרכים שונות. יש שלושה גורמים עיקריים להשפעות הבלתי צפויות והבלתי ניתנות לחיזוי.

הגן המוכנס בתהליך המ”ג עשוי:

  • ליצור חלבון שונה מזה שהתכוונו אליו.
  • לשנות את תבניות הביטוי הגנטי של הצמח
  • להוביל לסינתזה של מולקולות חדשניות על ידי פעולת גומלין עם המסלולים הגנטיים של הצמח.

במקרה של אפונה מ”ג, אף כי כימיית החלבון המיוצר באפונה המהונדסת גנטית הייתה זהה לזו שיוצרה על ידי אותו גן בסביבתו הטבעית, השעועית, הרכב החלבון השתנה באופן בלתי צפוי בצמח המ”ג. וזה גרם לאפונים המהונדסים גנטית לגרום לתגובות אלרגניות בעכברים. במהלך תהליך ההנדסה הגנטית, מקטעים קטנים של ה DNA העצמי של הצמח עשויים לשנות את הסדר או להיעלם. עותקים מרובים ומקטעים נוספים של הכנסות גן נמצאו בצמחים מהונדסים גנטית, כולל כמה גיוונים מסחריים כמו סויה Roundup Ready של Monsanto וכמה סוגי תירס מ”ג  העמידים בפני חרקים כמו Bt11 של Syngenta.

דוגמאות אחרות כוללות מקטעי DNA בלתי מכוונים כמו אורז ה - LLRICE62 של Beyer , העמיד בפני קוטלי עשבים, אשר אושר לשימוש בארה"ב ונבחן כעת לשימוש באיחוד האירופי.

מקטעים נוספים ושינויי סדר בלתי מכוונים אלו מגדילים את הסבירות של השפעות בלתי צפויות ובלתי ניתנות לחיזוי. קשה לחזות מה תהיינה התוצאות, בפרט שתוצאות אלה עשויות להיות מושפעות מתנאי הסביבה.

פולי סויה מהונדסים גנטית Roundup Ready של Monsanto סבלו מאובדן יבולים בלתי צפוי במזג אוויר חם ויבש עקב פיצול גבעול אשר נגרם, בסבירות גבוהה, על ידי כמות מוגברת של lignin15.

רמות ה- phytooestrogens של פולי הסויה הן גם 12-14 % פחות מאשר בפולי סויה קונבנציונאליים, ומשמעות הדבר שמוצרים מבוססי-סויה המופקים מפולי סויה Roundup Ready עשויים להיות פחות שימושיים כמקורות של phytooestrogens 16

אלרגיות וזיהום גנטי של מזון ברכיבים מהונדסים גנטית

אף כי הפוטנציאל האלרגני של יבולי מ”ג הוכר על ידי הרשויות הרגולטוריות, הם עדיין עשויים להגיע למזונות של בני אדם. StarLink של Aventis היה סוג של תירס מ”ג עמיד בפני חרקים אשר גודל בארצות הברית משנת 1998, ואשר ממנו יוצר חלבון Bt, Cry9C. הוא אושר רק לאוכל של בעלי חיים ולמטרות תעשייתיות, כיוון שהיו דאגות מפני השפעות אלרגניות של ה- Cry9C, בהיותו בעל מאפיינים הדומים לאלו של מחוללי אלרגיות אחרים. ובכל זאת, בספטמבר 2000, StarLink נמצא בקליפות תירס taco ובמזונות אחרים. והדבר גרם לצורך להוריד מהמדפים מעל 300 מוצרי תירס.

עקבות של תירס StarLink נמצאו גם במוצרי מזון מבוססי תירס ביפן וקוריאה. לא ידוע כיצד ה-StarLink נכנס לשרשרת המזון האנושית ייתכן שזה קרה כתוצאה מהאבקה ביבול  StarLink, או שהאיכר מכר תירס StarLink כמזון אנושי עבור מחיר גובה יותר. הפצות בלתי חוקיות של יבולי מ”ג, אם על ידי ערבוב או על ידי האבקה צולבת עשויים גם להביא לכך שיבולי מ”ג שלא עברו בדיקות בטיחות מזון ייכנסו לשרשרת המזון האנושית. בשנת 2004, היה זיהום כתוצאה מניסוי שדה מ”ג של פפאיה אשר כנראה הגיע לשרשרת המזון. באפריל 2005, נמצא כי אורז מ"ג נמכר באופן בלתי חוקי בסין. שוב, אף כי לא אושר שימוש באורז מ”ג עקב שיקולי בטיחות מזון, חושבים שהאורז הגיע בכל זאת לשרשרת המזון בעקבות הנ"ל.

במרץ 2005 נתגלה כי Syngenta  זיהמה במשך ארבע שנים את התירס המהונדס גנטית שלה אשר עמיד    בפני חרקים Bt11 , ב-Bt10.  כמה מאות טונות של תירס Bt10 הופצו וגודלו מסחרית בארצות הברית ובמידה קטנה יותר בקנדה כאילו היה זה תירס Bt11. כתוצאה מכך, התירס יוצא למדינות אחרות. יותר מכך, נעשה גם שימוש בטעות ב-Bt10 בניסויי שדה.  ל-Bt10 לא היה אישור גידול או מזון/הזנה בשום מקום אחר בעולם, והוא לא עבר שום בדיקות בטיחות מזון. הוא גם כלל גן אנטיביוטי האסור לשימוש באיחוד האירופי. ולמרות כל זאת,Bt10  חדר ללא ספק לשרשרת המזון.

על-כן, אף כי רשויות הרגולציה עשויות לטעון שגידולי מ”ג  נבדקים באופן קפדני, ברור שיבולי מ”ג בלתי מאושרים ובלתי בדוקים נכנסים לשרשרת המזון של בני האדם.  


מידע פגום - יש ראיות מטרידות לכך שאפילו המידע המוגבל המסופק לרשויות הרגולטוריות הינו פגום או לא מלא:

  • חסרים נתונים על רעלנים ונוגדי תזונה בצמחים (אשר מפריעים ליכולתנו להשתמש בחומרים מזינים אחרים בתוך המזון ) והם מטעים לעיתים קרובות. למשל, ביישומי האיחוד האירופי של סוגי תירסים מ”ג  שונים, הימצאות מעכבי trypsin ו-phytate (שניהם נוגדי תזונה חשובים בתירס) נקבעה במספר מקרים אך לא בכולם.

  • רבים מהניסויים מבוססים רק על עונת גידול אחת או שתיים ואין התחשבות בתיקי הניסוי בהשפעות סביבתיות. השפעות מזיקות של הנדסה גנטית עשויות לא להתגלות בהתחלה, אלא רק כעבור מספר דורות, ותנאי סביבה עשויים לגרום לשינוי בהרכב הצמח.

  • במקומות בהם מופיעים הבדלים משמעותיים, פעמים רבות מתעלמים בהם עקב היותם "חסרי משמעות ביולוגית". לדוגמה, רשות בטיחות המזון האירופית נתנה המלצה חיובית לתירס מ”ג של Monsanto מסוג MON863, למרות העובדה שנצפו הבדלים סטטיסטים רבים בהרכב ובניסויי הזנה.

  • סקירה משנת 2003 על מחקרים שפורסמו בנושא השפעות בריאותיות אפשריות מצאה עשרה מחקרים שפורסמו, אך 5 מתוכם נערכו בשיתוף חברות פרטיות המקדמות יבולים מהונדסים גנטית. באף אחד ממחקרים אלו לא דווח על השפעות הקשורות לחומרים מ"ג. לעומת זאת, ב-5 המחקרים הבלתי תלויים דווקא כן דווח על השפעות שליליות.

 

העדכונים האחרונים

 

למה סין סרבה לקחת תירס מארה"ב

חדשות | 26 דצמבר, 2013 בשעה 12:01

סין דוחה משלוח תירס מארה״ב, הסיבה: חשש מהנדסה גנטית. סין דחתה 545,000 טונות של תירס המיובא מארה"ב, בגלל שנמצא בו זן של תירס מהונדס גנטית אשר אינו מאושר לשימוש במדינה.

תצאות בדיקות המעבדה של רכיבים מהונדסים גנטית במזון תינוקות

חדשות | 4 נובמבר, 2013 בשעה 13:37

כשהחלטנו לבדוק את תחליפי חלב האם פנינו למעבדות המתמחות בנושא בישראל במטרה לבצע בדיקה - האם יש או אין רכיבים מהונדסים גנטית במוצרים. כל המעבדות בארץ סרבו מחשש שעסקיהם ייפגעו כתוצאה מכך. לכן פנינו למעבדות אובייקטיביות בגרמניה ובאנגליה שהסכימו...

מקסיקו - בשורות טובות- בוטלה תוכנית הגידול של תירס מהונדס גנטית

חדשות | 17 אוקטובר, 2013 בשעה 12:59

תורגם מספרדית ע"י חולייטה בלקרסהת עריכה גילת ערד הבקשות לזריעת תירס מהונדס גנטית לצורך ניסויים, תוכנית פיילוט ומסחר בזרעים המהונדסים בוטלו על ידי שופט פדרלי ואנו שמחים על כך מאוד.

מונסנטו מאשרים את נסיגת המזון המהודנס גנטית מן השוק האירופי

חדשות | 8 אוגוסט, 2013 בשעה 11:04

מה שהתבשל בתנור בשבועות האחרונים בעקבות רמזים אחדים, הבשיל לבסוף בשבוע שעבר כאשר חברת מונסנטו הכריזה כי היא תפסיק את שיווק הזרעים המהודנסים גנטית החדשים באיחוד האירופי.

חיטה מהונדסת גנטית שנמצאה בשדה באורגון מגבירה את החששות בענף

חדשות | 6 יוני, 2013 בשעה 15:33

לתגלית עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על תעשיית החיטה בארה"ב אם יתברר כי ההתפשטות של יבולי מונסנטו נרחבת. חיטה מהונדסת גנטית שלא אושרה התגלתה בשדה באורגון ומהווה סכנה פוטנציאלית לסחר עם מדינות שיש בהן התנגדות למזונות מהונדסים גנטית.

הפסד למהונדסים באירופה – ניצחון לארגונים הסביבתיים

חדשות | 4 יוני, 2013 בשעה 16:14

הכתבה מהאתר הדני www.ir-d.dk .מאת: נילס מולוואד, תורגם על ידי גילת ערד. חברת מונסנטו (Monsanto) תפסיק את הייצור של תירס מהונדס גנטית בכל אירופה, להוציא ספרד, פורטוגל וצ'כיה. תאגיד האגרי-ביזנס הרב לאומי הכריז כי לא ישקיע יותר בניסויים, פיתוח,...

יוצאים להגנת התירס המקסיקני

חדשות | 13 מאי, 2013 בשעה 16:17

הבוקר, יום שני, ה-13.5, קיימו פעילי גרינפיס ב-9 מדינות ברחבי העולם, פעולות מחאה מול שגרירויות מקסיקו למען ההגנה על התירס המקסיקני. בפעילות לקחו חלק פעילים מישראל, סין, אוסטריה,רומניה, דרום אפריקה, צרפת, הונגריה איטליה ומקסיקו

כנס נשים ותקשורת בנושא תזונת דור העתיד

חדשות | 7 אפריל, 2013 בשעה 16:39

ביום רביעי האחרון ה21 לחודש לאפריל נערך בבר-קיימא שבתל אביב כנס נשים ותקשורת בנושא "מזון העתיד", ביוזמת גרינפיס. הכנס נערך במסגרת קמפיין "חקלאות מקיימת" אשר בימים אלו מוכוון למען "סימון מוצרים מהונדסים גנטית בישראל" מתוקף זכות הציבור לדעת...

"חוק הגנת מונסנטו" עבר בארצות הברית

חדשות | 3 אפריל, 2013 בשעה 10:32

יום עצוב מאוד לדמוקרטיה ולעתיד המזון שלנו. בזמן שכולם היו עסוקים בלדבר על שיווין ונישואים חד מיניים, בשקט בשקט החוק להגנת תאגיד הכמיקלים "מונסנטו" עבר בארצות הברית. איך זה נוגע לנו ?

מהונדס גנטית

פרסום | 5 מרץ, 2013 בשעה 15:44

הנדסת פולי סויה ותשואות מופחתות חברת מונסנטו הנדסו גנטית פולי סויה בתצורת "Round-up Ready" (הכנת לריסוס יבולים ב"Round-up", תערובת ריסוס מבוססת גלייפוסט), המניבה בין 5-10 % פחות קצירה ביחס לתצורת גידול הטבעית, הגורמים לחקלאים ביליוני דולרים של...

1 - 10 מתוך 34 תוצאות.

מקורות

1. Vázquez-Padrón, R.I., Moreno-Fierros, L., Neri-Bazán, L., Martínez-Gil, A.F., de la Riva, G.A. & López- Revilla, R. (2000) Characterization of the mucosal and systemic immune response induced by Cry1Ac protein from Bacillus thuringiensis HD 73 in mice. Brazilian Journal of Medical and Biological Research, 33, 147-155.
2. Vázquez-Padrón, R.I., Gonzáles-Cabrera, J., García-Tovar, C., Neri-Bazán, L., López-Revilla, R., Hernández, M., Moreno-Fierros, L. & de la Riva, G. A. (2000) Cry1Ac protoxin from Bacillus thuringiensis sp. kurstaki HD73 binds to surface proteins in the mouse small intestine. Biochemical and Biophysical Research Communications, 271, 54-58.
3. CSIRO Press release
4. Prescott, V.E., Campbell, P.M., Moore, A., Mattes, J., Rothenberg, M.E., Foster, P.S., Higgins, T.J.V. & Hogan, S.P. 2005. Transgenic expression of bean alpha-amylase inhibitor in peas results in altered structure and immunogenicity. Journal of Agricultural And Food Chemistry 53: 9023 - 9030
5. Anon 2005. No modified peas please. Editorial, New Scientist 26th November 2005. p.3
6. Schenkelaars Biotechnology Consultancy (June 2001) GM food crops and application of substantial equivalence in the European Union. Available at: http://www.sbcbiotech.nl/
7. The Royal Society (2002) Genetically modified plants for food use and human health – an update. Policy document 4/02. February 2002, Available at: http://www.royalsoc.ac.uk
8. Royal Society of Canada (2001) Elements of Precaution: Recommendations for the Regulation of Food Biotechnology in Canada.
9. Schubert, D. 2003 A different perspective on GM food. (Commentary) Nature Biotechnology 20: 969. See also, Divergent opinions on GM food (Correspondence). Nature Biotechnology 20: 1195-1197.

10 Labra, M., Savini, C., Bracale, M., Pelucchi, N., Colombo, L., Bardini, M. & Sala, F. (2001) Genomic changes in transgenic rice (Oryza sativa L.) plants produced by infecting calli with Agrobacterium tumefaciens. Plant Cell Reports, 20, 325-330.
11 Windels, P., Taverniers, I., Depicker, A., Van Bockstaele, E. & De Loose, M. (2001) Characterisation of the Roundup Ready soybean insert. European Food Research Technology, 213, 107-112.
12 Monsanto (2000) Dossier containing molecular analysis of RR soya: http://archive.food.gov.uk/pdf_files/acnfp/ dossier.pdf available at http://www.foodstandards.gov.uk/science
13 Dai, S., Zheng, P., Marmey, P., Zhang, S., Tian, W., Chen, S., Beachy, R.N. & Fauquet, C. (2001) Comparative analysis of transgenic rice plants obtained by Agrobacterium-mediated transformation and particle bombardment. Molecular Breeding, 7, 25–33.
14 EC Scientific Committee on Food (March 2002) SCF/CS/NF/DOS/10 ADD1 Final. Opinion of the Scientific Committee on Food on the safety assessment of the genetically modified maize line GA21, with tolerance to the herbicide glyphosate.
15 Coghlan, A. (1999) New Scientist, 20th November, p.25.
16 Lappé, M.A., Bailey, E.B., Childress, C.C. & Setchell, K.D.R. (1998/1999) Alterations in Clinically Important 
Phytoestrogens in Genetically Modified, Herbicide-Tolerant Soybeans. Journal of Medicinal Food, 1, 241- 
245.
17 Segarra, A.E. & Rawson, J.M. (2001) StarLinkTM Corn Controversy: Background. CRS (Congressional 
Research Service) Report no. RS20732. Available at: http://www.cnie.org/nle/crsreports/agriculture/ ag- 
101.cfm
18 Boyce, N. (2000) Taco trouble. New Scientist, 7th October 2000, p.6.
19. REF TO GE Papaya contamination
20. Zi, X. 2005. GM rice forges ahead amid concerns over illegal planting. News, Nature Biotechnology 23: 637.
21. Macilwain, C. (2005) US launches probe into sales of unapproved transgenic corn Nature 434: 423.
22. Novak, W.K. & Haslberger, A.G. (2000) Substantial equivalence of antinutrients and inherent plant toxins in genetically modified novel foods. Food and Chemical Toxicology, 38, 473-483.

23 Riha, K., McKnight, T.D., Grifing, L.R. & Shippen, D.E. (2001) Living with genome instability: plant responses to telomere dysfunction. Science, 291, 1797-1800.
24. REF to EFSA MON863.26
25. Pryme, I.F. & Lembebcke, R. 2003. In vivo studies on possible health consequences of genetically modified food and feed —with particular regard to ingredients consisting of genetically modified plant materials. Nutrition and Health 17:1-8.
26. British Medical Association (BMA) 2004. Genetically modified foods and health: a second interim statement. www.bma.org.uk

 

נושאים