השתלטותם של תאגידים על שרשרת המזון

מספר חברות אגרוכימיה בינלאומיות שולטות בטכנולוגית המזון המהונדס גנטית (מ"ג). מרבית הגידולים המהונדסים גנטית (GMO) כיום שייכים לשש חברות: מונסנטו, דו פונט פיוניר, סינגנטה, באייר, דאו ו BASF כשמונסנטו מובילה, כשבבעלותה 87% מכל הזרעים. "מונסנטו" מוכרת יותר מ- 90% מהזרעים המ"ג ברחבי העולם. החברה מפתחת, מייצרת ורושמת פטנטים על אותם אורגניזמים חיים וחומרי ההדברה הכימיים שבאים איתם. מונסאנטו, דו פונט וסינגנטה הן גם החברות הגדולות ביותר בעולם לייצור זרעים (קונבנציונליים  GM ויחדיו שולטים על 47% מכל המותגים וזכויות היוצרים הנסחרים בעולם. 

רישום הזרעים המ"ג כפטנט מאיים על בטחון המזון בעולם ומאפשר יד חופשית למספר מצומצם של חברות בינלאומיות לשלוט על ייצור המצרך הכי בסיסי להישרדות האנושית:  מזון.

מדובר בכסף, והרבה כסף! עד שהופיעו זרעים מ"ג היה ידוע שזרעים לא נמצאים בבעלות אף אחד. זאת, משום שהיה ברור שזרעים יכולים להתרבות בעצמם מבלי שלאף אחד תהיה על כך שליטה.

חברות ההדברה הפכו את הזרעים המ"ג לרכושם הפרטי, בכך שהפכו אותם לפנטנט רשום על שמם, וכעת הם דורשים תשלום תמלוגים מדי שנה. לא רק מכל אותם החקלאים המשתמשים בזרעים אלו, אלא אפילו מחקלאים שיבוליהם נדבקו. חקלאים שהחלו את השימוש בזרעים אלו מחוייבים להמשיך לשלם עבורם כל חייהם כל עוד צמחים אלו גדלים בשטחם.

ענקית ההדברה "מונסנטו" תבעה מאות חקלאים בארה"ב על כך ששמרו זרעים מ"ג שגדלו מצמחים מ"ג. בבית המשפט נאלצו החקלאים לשלם ל"מונסטו" יותר מ 21 מיליון דולר. מעורך שסכום כסף הרבה יותר גדול, כ-160 מיליון דולר, שולמו מחוץ לאולמי בית המשפט בהסדרים ביניהם לבין החקלאים . 

הרווח הכפול והמסוכן של אותם תאגידים

אותן ששת החברות גם שולטות ב 74% משוק הכימיקלים החקלאיים. כלומר, אותן חברות המייצרות את הזרעים המהונדסים גנטית הן גם אלו המרוויחות מחומרי ההדברה המיועדים לגידולים המ"ג שיוצרו על ידם.  לכן נכון להיום מרבית הזרעים המ"ג מיוצרים לשתי מטרות עקריות: 

  1. עמידות של הצמח אל מול חומרי הדברה וחומרי קוטלי עשבים.

  2. עמידות של הצמח אל מול חרקים מסויימים. 

המטרה של חברות ההדברה היא למכור את חומר ההדברה כבר מוכן בתוך הזרע. מתוך טענה שכך  החקלאי לא יצטרך לבוא במגע עם הכימיקלים. אך מה שבפועל קורה הוא שהחלקאים עדיין נזקקים לחומרי הדברה, והרבה. צמחים מ"ג העמידים בפני עשבים שוטים, המהווים 83% מהגדולים בעולם, אינם מקטינים את הצורך בשימוש בכימיקלים קוטלי מזיקים אלא להפך מגדילים את הצורך בהם.

זאת, מפני שהחרקים והעשבים השוטים מפתחים עמידות כלפי אותם כימיקלים ומפני שההגנה היא כלפי זן מסוים של חרקים ובווקום שנוצר מגיעים חרקים אחרים. מכאן שיותר קוטלי עשבים נדרשים כדי להשתלט על עשבים שוטים אלו, או שנדרשת הוספת תוספות אחרות ל Roundup. מונסאנטו בעצמה מודה כי חרקים הופכים עמידים לכותנה המ"ג שפתחו. מגמה זו גורמת להוספת רעלנים לשרשרת המזון ולסביבה.

אז עכשיו החקלאים נאלצים לקנות מחברות אלו לא רק את הזרעים אלא גם את חומרי ההדברה הכימים החזקים יותר ויותר שבאים עמם. במילים פשוטות יותר זה הכל עניין של כסף. מדוע למכור מוצר אחד כשאפשר למכור שתיים? ואנחנו הצרכנים של ירקות אלו הראשונים שמשלמים את המחיר. 

השתלטות כלכלית של ארה"ב על שווקי מזון מקומיים

כמובן שתאגידים אלו מגובים במדיניות כלכלית אמריקאית מגובשת היטב, שמטרתה לקדם מוצרים המעובדים בארה"ב ברחבי העולם. כלומר השוק האמריקאי אינו רחב מספיק עבור האמריקאים ועודפי הייצור שלהם תלויים בצרכנים ברחבי העולם. כך שבמקום לקדם חקלאות מקומית יש ניסיון להאכיל את העולם והמדינות המתפתחות בכפית המיוצרת בארה"ב ולגזור קופון נוסף על העולם הרעב. אותם זרעים מהונדסים משווקים באופן אינטנסיבי בכל העולם בעיקר במדינות מתפתחות כגון הודו. ולרוב משמשים לייצור תבואה עבור בהמות ולא לחם. 

לדברי UNEP, אילו יכולנו להשתמש בדגנים שהוקצו להאכלת בעלי-חיים כמזון לבני אדם, היינו מסוגלים אז להאכיל יותר מ-3.5 מליארד בני-אדם בשנה. צמצום השימוש בדגנים ודגי מזון כמזון לבעלי חיים והעלאת מודעות לדפוסי צריכה הם שתיים מתוך שבע הדרכים המועדפות על-פי UNEP עבור שיפור אבטחת המזון (Nellemann et al., 2009). 

ארה"ב, ברזיל, ארגנטינה וקנדה בלבד אחראים לגידול של 84% מהצמחים המהונדסים גנטית בעולם כולו. ולמרות הטענות של ארה"ב שהמטרה בגידולים מהונדסים גנטית היא להגדיל את התבואה ולמנוע רעב בעולם בפועל לאחר 15 שנות טיפוח מגדלים רק באופן מסחרי ורק ארבע זנים: סויה, תירס, כותנה וקנולה.

כמו כן, לא ניתן לטעון כי ליישום נרחב של זנים מ''ג יש השפעה מהותית על כמות התנובה. שיעור היבול של סויה במדינות אירופה (שבה משתמשים בזנים שיוצרו רק באמצעות רבייה קלסית) כמעט זהה לתפוקה של סויה מ''ג בארה"ב. הבטחות ריקות שצמחים מ''ג מגבירים את היבול הן בסך הכל מיתוס. צמחים מ''ג הממוסחרים נצרו לא בשביל להגדיל את יבול אלא במטרה לשעבד חקלאים. האטרקטיביות של צמחים מ''ג לחקלאים מבוססת על האשליה הכפויה על ידי הפרסום שזה קל וזול יותר לגדל צמחים מ''ג בגלל שהם שולטים על עשבים ועל מזיקים נוספים. מסתבר, שבפרספקטיבה רחבה יותר זה ממש לא ככה.

 

מקורות 'ויקיליקס' חשפו כי ארה"ב החלה ב"מלחמת סחר" כנגד מדינות המתנגדות למונסנטו. ארה”ב ביקשה 'להעניש' מדינות כמו צרפת, אשר התכוננו להטיל איסור על אחד מסוגי התירס המהונדס גנטית של מונסנטו, בעוון התנגדות למונסנטו ולמזונות מהונדסים גנטית. האינפורמציה חושפת עד כמה עמוק חדרו שורשי תאגיד 'מונסנטו' לעמדות מפתח בתוך ממשל ארה”ב, עם מקורות המדווחים כי רבים מהדיפלומטים של ארה”ב עובדים ישירות עבור מונסנטו. 

ייתכן כי פיסת המידע המזעזעת ביותר שנחשפה ע”י המקורות היא העובדה שדיפלומטים אמריקאים הם אלה בעצם שעובדים ישירות עבור תאגידי ביוטכנולוגיה כמו מונסנטו. המקורות גם הדגישו את מערכת היחסים שבין ארה”ב וספרד במאבקן לשכנוע מדינות אחרות לאפשר את התפשטות יבולי המזון המהונדס הגנטית. לא רק שהממשל הספרדי התכתב בצורה חשאית עם הממשל האמריקאי לגבי הנושא, הממשל האמריקאי למעשה ידע מראש כיצד ספרד תצביע עוד לפני שועידת הביוטכנולוגיה הספרדית דיווחה על החלטותיה ביחס ליבולי המזון המהונדס גנטית. 

ישנם גם עדויות רבות המעידות על "דלת מסתובבת" בין תעשיית המזון ל FDA לזרוע הממשלתית . 

העדר שקיפות בנושא מזון מהונדס גנטית

זרעים מהונדסים גנטית וזכויות פטנטים עלולים להוות איום לאבטחת מזון. מפני שרק לאותם תאגידים בעלי הפטנט בלבד יש את הזכות להחליט מי ובאילו נסיבות יכולו להשתמש בזרעים המ"ג לצורכי רבייה, נטיעה ונטיעה מחדש, חילופים, מחקר (לרבות מחקר עצמאי בלתי תלוי על הסיכונים במזון מ"ג). יתרה מכך, הפטנט הרשום יכול לכסות את כל רמות הערך המוסף מהשדה ועד למוצר המוגמר  - המזון אותו אנו אוכלים.

בשם אותם אינטרסים מסחריים נמענת הגישה למידע בנושא מזון מהונדס גנטית: היכן מהנדסים בדיוק, אילו מוצרים מכילים רכיבים מהונדסים גנטית, מה ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות של צריכת מזון מהונדס גנטית. כל גישה אפשרית למגדלי צמחים מ"ג המוגנים בפטנט, כשאר גם הגישה לאלו שעובדים עמם בשיתוף פעולה נחסמה ע"י הטלת חסמים משפטיים נרחבים. חסמים משפטיים אלו מגובים במדיניות של ארה"ב ואף ה FDA זרוע הממשלתית האחראית לבריאות הציבור מאפשרת את אותו מזון על סמך ניסוי שדה שנערכים 90 יום בלבד (בעוד שלמוצרי הדברה נדרשים יותר משנתיים של אישורים). 

היכן המדע?

הטענה היא כי חברות כמו מונסטו מסווגות את המחקרים שלהם ואינם מפרסמים אותם בשקיפות מלאה על מנת להגן על ה"פטנטים שלהם". מנגד גם אם מדענים אובייקטיבים מעוניינים לעשות מחקר בלתי תלוי מתוקף הפטנט הרשום הם מחוייבים לשתף פעולה עם מונסנטו. מדענים אשר ערכו מחקר מבלי לשתף את מונסטו נתונים לתביעות משפטיות והתקפות ציבוריות מסיביות מצד החברות. לדוגמא ד"ר איגנסיו צ'אפלה מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שפרסם מחקר בכתב העת המדעי "נייצ'ר", בו ציין כי דנ"א מתירס מהונדס גנטית זיהם זן מקומי במקסיקו, הותקף באופן אישי ע"י אנשי יחסי ציבור ולובניג מצד מונסנטו בטענה שהמחקר שלו מוטה אידיאולוגית, מה שהביא לפרסום הודעה בעיתון "ניצ'ר" לפיה קיימת מחלוקת סביב נתוני המחקר והוא פוטר ממקום עבודתו. 

המחקר האחרון שפורסם בצרפת המצביע על השלכות בריאותיות של צריכת מזון מהונדס גנטית נפסל

קומץ זה של חברות אגרוכימיות רב-לאומיות פועלות על-פי טקטיקה כזו שתביא לזיהום גנטי של המגוון הביולוגי החקלאי, ובעיקר של הזרעים ושל אספקת המזון הבסיסי בעולם: אורז (סין) ותירס (מקסיקו). בעזרת רישום פטנטים, ובעזרת מנגנוני בקרה אחרים, ביניהם טכנולוגית "טרמינטור" (Terminator Technology), אותן חברות מנסות לקחת שליטה מלאה על משאבי הזרע, משאבי המזון ומשאבים גנטיים באופן כללי. 

נזק בלתי הפיך

הסכנה נמצאת בעובדה כי ברגע שזרעים מ"ג אלו משתחררים לטבע ולסביבה לא ניתן לשלוט על התוצאות או לאסוף אותם מחדש. זרעים מ"ג מתפשטים בטבע ומתרבים עם צמחים טבעיים ובכך מזהמים את הסביבה שהיא נקייה מאורגניזמים מ''ג. תהליך זה הוא בלתי צפוי ובלתי נשלט. זרעים מ"ג הם זרעים מאוד דומיננטיים מבחינה גנטית והם משתלטים בקלות על שדות זרעים רגילים הנמצאים לידם. שחרור זה הוא "זיהום גנטי" שמהווה איום רציני כי התוצאות יכולות להיות בלתי הפיכות.

המחיר למניעת זיהומים מגידולים שמקורם בזרעי GM  (באמצעות הפרדה, פתוח יכולות מעקב, בצירוף עם בדיקות, מעקבים ורישומים נאותים) וכן זיהומים בפועל, בדרך כלל אינם משולמים על ידי אלה האחראיים לזיהום, אלא הנטל נופל על חקלאים שאינם מגדלים גידולי GM, הצרכנים, רשויות ציבוריות ומשלמי המיסים.

הנדסה גנטית זו פרוצדורה בוטה, המאפשרת החדרת מספר מועט של גנים זרים אל תוך הDNA של הצמח המארח, ללא שליטה על האינטראקציה. הדרך היחידה להגן על הציבור מפני אותם אינטרסים שלוחי רסן של אותם תאגידים לשורת רווח נוסף, היא על ידי מעקב ציבורי שקוף של ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות שיוכל לבקר ולעקוב.

זו לא רק הדרישה שלנו לדעת זו החובה שלנו לדעת. 

העדכונים האחרונים

 

למה סין סרבה לקחת תירס מארה"ב

חדשות | 26 דצמבר, 2013 בשעה 12:01

סין דוחה משלוח תירס מארה״ב, הסיבה: חשש מהנדסה גנטית. סין דחתה 545,000 טונות של תירס המיובא מארה"ב, בגלל שנמצא בו זן של תירס מהונדס גנטית אשר אינו מאושר לשימוש במדינה.

תצאות בדיקות המעבדה של רכיבים מהונדסים גנטית במזון תינוקות

חדשות | 4 נובמבר, 2013 בשעה 13:37

כשהחלטנו לבדוק את תחליפי חלב האם פנינו למעבדות המתמחות בנושא בישראל במטרה לבצע בדיקה - האם יש או אין רכיבים מהונדסים גנטית במוצרים. כל המעבדות בארץ סרבו מחשש שעסקיהם ייפגעו כתוצאה מכך. לכן פנינו למעבדות אובייקטיביות בגרמניה ובאנגליה שהסכימו...

מקסיקו - בשורות טובות- בוטלה תוכנית הגידול של תירס מהונדס גנטית

חדשות | 17 אוקטובר, 2013 בשעה 12:59

תורגם מספרדית ע"י חולייטה בלקרסהת עריכה גילת ערד הבקשות לזריעת תירס מהונדס גנטית לצורך ניסויים, תוכנית פיילוט ומסחר בזרעים המהונדסים בוטלו על ידי שופט פדרלי ואנו שמחים על כך מאוד.

מונסנטו מאשרים את נסיגת המזון המהודנס גנטית מן השוק האירופי

חדשות | 8 אוגוסט, 2013 בשעה 11:04

מה שהתבשל בתנור בשבועות האחרונים בעקבות רמזים אחדים, הבשיל לבסוף בשבוע שעבר כאשר חברת מונסנטו הכריזה כי היא תפסיק את שיווק הזרעים המהודנסים גנטית החדשים באיחוד האירופי.

חיטה מהונדסת גנטית שנמצאה בשדה באורגון מגבירה את החששות בענף

חדשות | 6 יוני, 2013 בשעה 15:33

לתגלית עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על תעשיית החיטה בארה"ב אם יתברר כי ההתפשטות של יבולי מונסנטו נרחבת. חיטה מהונדסת גנטית שלא אושרה התגלתה בשדה באורגון ומהווה סכנה פוטנציאלית לסחר עם מדינות שיש בהן התנגדות למזונות מהונדסים גנטית.

הפסד למהונדסים באירופה – ניצחון לארגונים הסביבתיים

חדשות | 4 יוני, 2013 בשעה 16:14

הכתבה מהאתר הדני www.ir-d.dk .מאת: נילס מולוואד, תורגם על ידי גילת ערד. חברת מונסנטו (Monsanto) תפסיק את הייצור של תירס מהונדס גנטית בכל אירופה, להוציא ספרד, פורטוגל וצ'כיה. תאגיד האגרי-ביזנס הרב לאומי הכריז כי לא ישקיע יותר בניסויים, פיתוח,...

יוצאים להגנת התירס המקסיקני

חדשות | 13 מאי, 2013 בשעה 16:17

הבוקר, יום שני, ה-13.5, קיימו פעילי גרינפיס ב-9 מדינות ברחבי העולם, פעולות מחאה מול שגרירויות מקסיקו למען ההגנה על התירס המקסיקני. בפעילות לקחו חלק פעילים מישראל, סין, אוסטריה,רומניה, דרום אפריקה, צרפת, הונגריה איטליה ומקסיקו

כנס נשים ותקשורת בנושא תזונת דור העתיד

חדשות | 7 אפריל, 2013 בשעה 16:39

ביום רביעי האחרון ה21 לחודש לאפריל נערך בבר-קיימא שבתל אביב כנס נשים ותקשורת בנושא "מזון העתיד", ביוזמת גרינפיס. הכנס נערך במסגרת קמפיין "חקלאות מקיימת" אשר בימים אלו מוכוון למען "סימון מוצרים מהונדסים גנטית בישראל" מתוקף זכות הציבור לדעת...

"חוק הגנת מונסנטו" עבר בארצות הברית

חדשות | 3 אפריל, 2013 בשעה 10:32

יום עצוב מאוד לדמוקרטיה ולעתיד המזון שלנו. בזמן שכולם היו עסוקים בלדבר על שיווין ונישואים חד מיניים, בשקט בשקט החוק להגנת תאגיד הכמיקלים "מונסנטו" עבר בארצות הברית. איך זה נוגע לנו ?

מהונדס גנטית

פרסום | 5 מרץ, 2013 בשעה 15:44

הנדסת פולי סויה ותשואות מופחתות חברת מונסנטו הנדסו גנטית פולי סויה בתצורת "Round-up Ready" (הכנת לריסוס יבולים ב"Round-up", תערובת ריסוס מבוססת גלייפוסט), המניבה בין 5-10 % פחות קצירה ביחס לתצורת גידול הטבעית, הגורמים לחקלאים ביליוני דולרים של...

1 - 10 מתוך 34 תוצאות.

 

נושאים