האם אתם מתנגדים להנדסה גנטית באשר היא?

לא. הנדסה גנטית הביאה השפעות רבות וחיוביות לאדם, דוגמא לכך היא, האינסולין. עם זאת, כשהנדסה גנטית יוצאת מתחום המחקר והמדע אל המזון שלנו ללא פיקוח וללא כל שקיפות, עשויות להיות לכך השלכות סביבתיות ובריאותיות שאסור להתעלם מהן.

מה הוא מזון מהונדס גנטית ומה הבעיה עם זה?

זהו מזון (לרוב צמח/ירק/פרי- נכון להיום תירס, סויה, קנולה וכותנה) לתוכו הוחדר בצורה מלאכותית גן זר של וירוס/חיידק ואפילו של חיה לדנ"א של הצמח. למה? ע"פ רוב כדי להפוך את הצמח לעמיד בפני חומרי הדברה ולחסל טפילים. טכנולוגיה זו משווקת על ידי תאגידי אגרו-כימיה בינלאומיים, לא משיקולי תזונה או בריאות אלא משיקולי רווח כלכלי נטו. תאגידים אלו קונים זרעים, משנים את ההרכב הגנטי שלהם ורושמים עליהם פטנט. וכך זרעים ותוצרי טבע הופכים לרכוש פרטי ולאחרים אין יותר זכות שימוש בהם ואין אפשרות לערוך עליהם מחקרים אובייקטים בלתי תלויים מבלי לערב אותם. הבעיה היא לא רק מוסרית- מדובר על השלכות בריאותיות וסביבתיות שנמצאות במחלוקת ולא הוכחו כבטוחים לשימוש לבני האדם.

יש מחקרים שתומכים בכך?

לראשונה בהיסטוריה האנושית, אנחנו אוכלים מזון מהונדס גנטית מבלי שהוא נבדק בצורה יסודית וארוכת טווח. בחלק מהמחקרים שנעשו לאחרונה, עולה קשר בין מזון מהונדס גנטית לתחלואת סרטן, אלרגיות והרעלה. מכיוון שילדים, ובמיוחד תינוקות, רגישים פי שלושה לאלרגיות, מכון המחקר המלכותי הבריטי ה-Royal Society המליץ שלא להכניס מרכיבים שהונדסו גנטית למזון של תינוקות ופעוטות - דבר שלהפתעתנו קורה היום בישראל.

מי מנסה להסתיר זאת ולמה?

בבדיקות מעבדה בלתי תלויות שהזמין גרינפיס משתי מעבדות עצמאיות באנגליה ובגרמניה עולה כי חברות מזון התינוקות: סימילאק ומטרנה משלבות רכיבים מהונדסים גנטית בתחליפי החלב הצמחי שלהן, מבלי ליידע את הציבור. למרות ממצאים אלו, מטרנה מטעה את הציבור ומציינת על גבי האריזה כי המוצר אינו מכיל רכיבים מהונדסים גנטית. חברת סימילאק אינה מציינת זאת על האריזה בשעה שבאירופה  אותו מוצר בדיוק מסומן בבירור ובטורקיה היא אף מייצרת מזון תינוקות נטול רכיבים מהונדסים גנטית, בגלל דרישה של הממשלה.

האם אתם מנגדים לשימוש בתחליפי אם ומעודדים הנקה כתזונה עיקרית?

ממש לא. אנחנו מאמינים כי כל הורה רשאי לעשות את ההחלטה הזו עבור עצמו ועבור ילדו. אין לנו כל התנגדות להזנה בתחליף חלב אם. כל מה שאנחנו דורשים הוא סימון ברור ואמיתי של מרכיבי המזון על מנת לאפשר לצרכנים לבחור את מזונם ואת מזון ילדיהם מתוך ידע וראיית התמונה המלאה.

האם זה רע לסביבה?

הצמחים המהונדסים משווקים בצורה בלעדית ע"י חברות ההדברה, ובכך מצמצמים את המגוון הביולוגי (תירס מזן אחד בלבד שעבר מניפולציה גנטית ומיוצר עכשיו בכמויות תעשיתיות עצומות במקום יותר מ כ-100 זנים שונים בעלי מגוון תכונות גנטיות שהיו בעבר). כמו כן, אותם זנים מהונדסים גנטית מפרישים רעלים הפוגעים בפוריות האדמה, גרומים לשימוש מוגבר יותר בחומרי הדברה ומזהמים את מי התהום ומכחידים מינים של חרקים, כמו פרפרים ודבורים, החיוניים לקיומה של מערכת אקולוגית מאוזנת וברת קיימא.

מה קורה בעולם?

רוב מדינות העולם דורשות סימון של מזון בו יש רכיבים שהונדסו גנטית. ישנה גם אמנה בינלאומית בנושא- "אמנת קרטגנה", המחייבת חקיקה מסודרת בנושא מזון מהונדס גנטית. באירופה, לדוגמא, קיימת חובת סימון של כל המוצרים המהונדסים גנטית  וישנו איסור על גידול מרבית הצמחים המהונדסים, למעט זן אחד של תירס. במדינות צרפת, גרמניה, פולין ויוון חל איסור גורף לגדל צמחים מהונדסים גנטית מכל זן שהוא. טורקיה מגדילה לעשות ולא מאפשרת למכור בתחומה תחליפי חלב לפעוטות המכילים רכיבים מהונדסים גנטית.

מה עם ישראל?

בארץ, השוק פרוץ לחלוטין ולא קיימת שום חקיקה ורגולציה בעניין. בכך כולנו חשופים למזון מהונדס גנטית ללא שום פיקוח ובעיקר ללא היכולת לבחור בעצמנו האם לקחת את הסיכון או לא. הממשלה לא נוקטת שום עמדה או דרישה וכך קורה שחברה כמו  מטרנה- מציינת כי המוצר שלה נטול רכיבים מהונדסים כשלמעשה ההיפך הוא הנכון. חברת סימילאק, עוד יצרנית של תחלפי מזון לתינוקות- לא מסמנת זאת, למרות שהיא עושה זאת באירופה. מדובר בנושא רגיש, במיוחד בכל הנוגע למזון תינוקות ולאור הטרגדיה של "רמדיה" בישראל, במסגרתה חברה מסחרית הורידה על דעת עצמה ויטמין אחד בלבד אשר פגע פגיעה אנושה בתינוקות בישראל לפני עשור בדיוק.

למה גרינפיס מתעקש על סימון מזון מהונדס?

זאת זכות הציבור לדעת ממה מורכב המזון שלו והאם הוא מוכן לקחת חלק בניסוי ביולוגי מסוג זה. זאת בנוסף לעובדה שמדובר בתחום מחקר חדש עם השלכות אקולוגיות בלתי צפויות והשלכות בריאותיות שנויות במחלוקת. אנחנו דורשים מהמדינה רגולציה, שקיפות וסימון של מוצרים מהונדסים. לא יתכן כי הציבור בארץ יהיה חשוף למוצרים אלו בלא ידיעתו, בעוד ששאר אזרחי העולם יכולים לדעת ולבחור מה הם אוכלים.

מהו מזון מהונדס גנטית?

מזון מהונדס גנטית הוא למעשה מזון המכיל צמחים שהונדסו גנטית, שהדנ"א שלהם הונדס בצורה מלאכותית. מטרת ההנדסה הגנטית היא להחדיר לתוך הגנום של הצמח גן זר ללא הליך של רבייה טבעית.

מה ההבדל בין הנדסה גנטית לבין השבחה גנטית?

השבחה גנטית הינה הכלאה טבעית (ע"י רבייה) של תכונות גנטיות בצמחים, זהו תהליך טבעי הקורה מזה מיליוני שנים, וגם מיושם בחקלאות מזה אלפי שנים.

מי מהנדס גנטית?

הרבה אוניברסיטאות ומכוני מחקר מהנדסים גנטית צמחים למטרות מחקר ורפואה, אך רוב הזרעים המהונדסים גנטית היום, מיוצרים למטרות מסחר וצריכה כחלק מתעשיית ענק של חברות הדברה בינלאומיות, והם אלו הנמצאים בתוך המזון שלנו.

מדוע חברות ההדברה מהנדסות גנטית?

נכון להיום זרעים מהונדסים גנטית מיוצרים לשתי מטרות עקריות: 

1. הגברת העמידות של הצמח לחומרי הדברה וחומרים קוטלי עשבים.

2. הגברת העמידות של הצמח לחרקים מסויימים.

המטרה של חברות ההדברה היא למכור את חומר ההדברה כבר מוכן בתוך הזרע, מתוך מטרה שהחקלאי לא יצטרך לבוא במגע עם הכימיקלים. אך מה שבפועל קורה הוא שהחלקאים עדיין נזקקים לחומרי הדברה.

מדוע יש עדיין צורך בחומרי הדברה?

זרעים מהונדסים גנטית למעשה יוצרים יותר חרקים ולכן מצריכים אף יותר חומרי הדברה. הסיבה לכך הוא טבעם של המנגנונים האבולוציוניים: 

1. יש מגוון רחב של חרקים בעולם אך כל צמח מ"ג מיועד לסוג אחד בלבד של חרקים. ולכן יש צורך בחומרי הדברה נוספים על מנת להגמן מפני מגוון החרקים השונים.

2. חרקים אינם "נמחקים" מהעולם - הם מפתחים עמידות אל מול צמחים מ"ג והופכים לחזקים יותר או הופכים למוטציות.

3. החלפה של זן אחד של חרקים באחר. מחקרים מדעיים הראו שהיעלמותם של חרקים מסוג מסויים מייצרת חלל לחרקים מזן אחר.

4. גם עשבים מפתחים עמידות אל מול אותם קוטלי עשבים ולאחר כמה שנים יש שוב צורך בקוטלי עשבים חזקים יותר. 

אז עכשיו החקלאים נאלצים לקנות מחברות אלו לא רק את הזרעים אלא גם את חומרי ההדברה הכימים החזקים יותר ויותר שבאים עמם. במילים פשוטות יותר זה הכל עניין של כסף. מדוע למכור מוצר אחד כשאפשר למכור שתיים? ואנחנו הצרכנים של ירקות אלו הראשונים שמשלמים את המחיר.

האם זה יהיה מספיק אם חלק מהחקלאים יפסיקו לגדל זרעים מ"ג?

לא! עדיין יש סבירות גבוהה להדבקה. זרעים מ"ג הם זרעים דומיננטים מבחינה גנטית והם משתלטים בקלות על שדות זרעים "רגילים" הנמצאים סביבם. "זיהום גנטי" הוא איום סביבתי רציני, מפני שכמעט בלתי אפשרי לאסוף מחדש ולשלוט בזרעים מ"ג ברגע שהם שוחררו לטבע. ההדבקה נעשית בצורה טבעית (דוגמאת האבקה, הכלאה?) ושיטות ניהול אנושיות (דוגמאת ערבוב, שפיכה). גידולים מ"ג דולפים באופן עצמאי מהשדות אל כבישי ההובלה ומתקני העיבוד. הדבקה של זרעים לא מ"ג ואורגניים החלה כבר מהיום הראשון שהחלו לייצר גידולים מ"ג. ההדבקה לא רק שמאיימת על המגוון המסורתי אלא גם מובילה לאבדות כלכליות עבור הגידולים הלא מ"ג והחקלאות האורגנית, ומייצרת מתח בקרב קהילות המקומיות.

מה האינטרס של חברות ההדברה במצב זה?

שוב, מדובר בכסף, והרבה כסף! עד שהופיעו זרעים מ"ג היה ידוע שזרעים לא נמצאים בבעלות אף אחד, בגלל שברור היה שזרעים יכולים להתרבות בעצמם מבלי שלאף אחד תהיה על כך שליטה. 

חברות ההדברה הפכו את הזרעים המ"ג לרכושם הפרטי, בכך שהפכו אותם לפנטנט רשום על שמם, וכעת הם דורשים תשלום תמלוגים מדי שנה, לא רק מכל אותם החקלאים המשתמשים בזרעים אלו, אלא אפילו מחקלאים שיבוליהם נדבקו, וחקלאים שהחלו את השימוש בזרעים אלו מחוייבים להמשיך לשלם עבורם כל חייהם.

ענקית ההדברה "מונסנטו" תבעה מאות חקלאים בארה"ב על כך ששמרו זרעים מ"ג שגדלו מצמחים מ"ג. בבית המשפט נאלצו החקלאים לשלם ל"מונסטו" יותר מ 21 מיליון דולר. מעורך שסכום כסף הרבה יותר גדול, כ-160 מיליון דולר, שולמו מחוץ לאולמי בית המשפט בהסדרים ביניהם לבין החקלאים .

לבעלי הפטנט בלבד יש את הזכות להחליט מי ובאילו נסיבות יכולו להשתמש בזרעים המ"ג לצורכי רבייה, נטיעה ונטיעה מחדש ומחקר (לרבות מחקר עצמאי בלתי תלוי על הסיכונים במזון מ"ג). כמו כן, כל גישה אפשרית למגדלי צמחים מ"ג המוגנים בפטנט, שאר עובדים עמם בשיתוף פעולה נחסמה ע"י הטלת חסמים משפטיים נרחבים. יתרה מכך, הפטנט הרשום יכול לכסות את כל רמות הערך המוסף מהשדה ועד למוצר המוגמר  –

המזון אותו אנו אוכלים.

מה יהיו ההשלכות אם כולם יגדלו זרעים מ"ג?

אובדן הבעלות על המזון: מספר חברות אגרוכימיה בינלאומיות שולטות בטכנולוגית המזון המ"ג. כמעט כל הזרעים המ"ג שייכים ל 4 חברות בלבד: "מונסטנו", "דופונט", "סינגטה" ו"באייר". "מונסנטו" מוכרת יותר מ- 90% מהזרעים המ"ג ברחבי העולם. החברה מפתחת, מייצרת ורושמת פטנטים על אותם אורגניזמים חיים וחומרי ההדברה הכימיים שבאים איתם.

רישום הזרעים המ"ג כפטנט מאיים על בטחון המזון בעולם ומאפשר יד חופשית למספר מצומצם של חברות בינלאומיות לשלוט על ייצור המצרך הכי בסיסי להשרדות האנושית:  מזון.

מספר מצומצם של תאגידים השולטים על הייצור והטכנולוגיה מעלים את הסבירות לניצול בכל הרמות. יש צורך חיוני לעודד מגוון רחב של תרבויות טכנולוגיות ובעלי מניות בתחום.

הרס המגוון הביולוגי: שליטה של זרעי מ"ג תהרוס את המגוון הביולוגי: 

1. זרעי מ"ג ישתלטו על מגוון רחב של צמחים בעולם אשר נוצרו כתוצאה מהתאמה לתנאי המחייה המקומיים (חום, קור, מים וכד') ויצרו זרעים אחדים, שלא בהכרח יתאימו לסביבה המקומית ולתנאי האקלים. לדוגמא: כותנה שצורכת יותר מים באיזור יבש.

2. זרעים מ"ג שמטרתם להרוג מזיקים ספציפיים על ידי רעל המופרש המכונה "BT" , לעיתים גם מרעילים חרקים שלא רק שאינם מזיקים אלא אף מועילים, דבר המשפיע על אורגניזמים רבים לכל אורך שרשרת המזון.

3. הידלדלות משמעותית של המגוון הביולוגי והתמעטות של משאבי טבע בסיסיים (מים, קרקע, בתי גידול) תתרחש בגלל העקרונות הבסיסיים של התעשייה: כמה שיותר, כמה שיותר גדול, כמה שיותר מהר - כך ייטב. זוהי לא דרכו של הטבע - התקדמות של ממש, בעיקר בחקלאות, תלויה בעיבוד חכם ומושכל ללא מניפולציה כפוייה. 

אנחנו חייבים להגן ולכבד את המגוון הביולוגי כמורשת עולמית של כלל האנושות, וכמפתח הבסיסי להשרדות שלנו ושל כדור הארץ כולו. ממשלות מנסות להתמודד עם האיום הנורא של ההנדסה הגנטית ע"י תקנות בינלאומיות כגון אמנת קרטגנה בה חתומים יותר מ 40 מדינות, וכעת על ישראל להצטרף לאמנה זו ולדאוג לציבור במדינה. 

זיהום המערכת האקולוגית. עדויות מדעיות וסקירות מקדימות מצביעות על כך כי הרעל המוכנה "BT" המופרש מאותם זרעים מ"ג ׁשמקורו בחיידקׂ מהווה איום על האדמה ומערכות אקוויפר  המים.


איך כל זה מגיע לאוכל שלי? 

חברות ההדברה הגדולות בעולם המייצרות זרעים מ"ג נמצאות בארה"ב. מוצרי הייצור העיקריים שלהן הם: תירס, סויה, קנולה וכותנה. 80% מהצמחים הללו הם מ"ג, ומכאן שכל המזון המיבוא מארה"ב ומכיל אחד מהרכיבים הללו, כנראה מכיל צמחים מ"ג. 

הרבה זרעים מ"ג משמשים כאוכל לבני אדם או לבע"ח. חלק מהזרעים המ"ג נמצאים במזון שהוא גם כך מאוד מעובד, אך יש גם מזון מ"ג שנצרך באופן טרי, כמו פאפאיה מ"ג. מזון בסיסי, כמו אורז מ"ג, יכול להגיע בקרוב מאוד לצרכנים בכל רחבי העולם.

איזו השפעה יש לאכילת מזון מ"ג על הבריאות שלי?

אם התשובה שלנו תהיה שזה לא באמת ידוע – האם זה יגרום לך להרגיש בטוח/ה?
לצערנו, ההשפעות הבריאותיות של מזון מ"ג על בני אדם ובע"ח אינן ידועות. ישנן שתי דרכים אפשריות בהן מזון מ"ג עלול להשפיע על בטיחות המזון שלנו: 

1. הפרעה גנטית או חוסר יציבות בתוך הגנום העלול ליצור רעלנים חדשים.

2. חלבון חדש שנוצר כתוצאה מגן זר יכול לגרום לאלרגיות או הרעלה. 

זה מאוד קשה להוכיח כי זרעים מ"ג הם בטוחים לסביבה ולצריכה לאדם, מפני שתוצאות של צמחים מ"ג כפופות להשפעות לא צפויות ובלתי ניתנות לניבוי.

 
עם זאת, ישנם מספיק מקרים בעבר בהם היה קונסנזוס בנושא מסויים שהתברר מאוחר יותר כטעות, למשל DDT או סיגריות.

כאמור, כמעט כל הצמחים המ"ג בעולם מיוצרים לשם עמידות אל מול חומרי הדברה וחרקים, אך לעומת חומרי הדברה, אשר אישורם אורך תקופה של יותר משנתיים, אישורם של זרעים מהונדסים גנטית אורך רק 90 יום.

החברה המלכותית לשיפור הידע בבריטניה גם מכירה בכך וממליצה שכל צמח מ"ג שנמצא במזון שלנו "ייחקר באופן רציני ביותר". העמותה הבריטית לרפואה קובעת בנוסף כי כל עוד אין מספיק ראיות חזקות המוכיחות כי מזונות מהונדסים הם לא בטוחים היא "קוראת למחקרים ומעקבים נוספים בנושא, על מנת לספק ראיות משכנעות לבטיחות ותועלת" . 

גרינפיס סבור שאין כל בסיס שעליו ניתן לטעון כי מזונות מ"ג על המדפים בסופרמרקט שלנו הם בטוחים לאכילה (נ.ב-אנחנו לא אומרים שהם לא בטוחים) הנדסה גנטית מועדת להשלכות בלתי צפויות ולא רצויות. גנים זרים המוכנסים ומשבשים גנים טבעיים פועלים באופן שונה מהצפוי.

איך אנחנו יכולים להגן על עצמנו מפני מזון מ"ג?

גרינפיס מאמין ש 

• אנחנו צריכים לייצר שקיפות מלאה בנושא הנדסה גנטית. כל מזון מ"ג לאכילה או להאכלת בע"ח צריך להיות מסומן, על מנת שנוכל לשלוט ולעקוב אחר השפעותיו הבריאותיות, והכי חשוב הוא לתת לצרכנים את הזכות לבחור אם הם מוכנים או לא מוכנים לקחת את הסיכון הבריאותי הזה. 

• כל תבואה מ"ג צריכה להיות מתועדת על מנת שנוכל לעקוב אחריה ולמנוע הדבקה עד כמה שניתן. כל אלו דורשים חקיקה ברורה וחד משמעית מצד הממשלה וכמובן גם אכיפה מלאה, כפי שדורשת אמנת קרטחנה. הממשלה גם חייבת להיות אחראית למנוע מאתנו לקחת סיכונים מיותרים באכילת מזון מהונדס גנטית, מתוך עקרון הזהירות המונעת.

האם מזון מ"ג הוא פתרון לרעב בעולם? 

בשנת 2009, פרסם האו"ם מחקר סמכותי ביותר שנערך אי פעם על חקלאות ברמה בינלאומית, ע"י ה IAASTD (International Assessment of Agricultural Science and Technology for Development ). הדו"ח משקף בחשיבותו את הפאנל הבינ-ממשלתי בנושא שינויי אקלים, ומסכם שהשקעה בזרעים מהונדסים גנטית לא תניב את הפתרון הנדרש למשבר הרעב בעולם. הדו"ח מסכם בכך כי השקעה בהנדסה גנטית של צמחים הרשומים כפטנט אינה בראש סדר העדיפויות להתמודדות עם מחסור במזון, ביטחון תזונתי ומלחמה ברעב בעולם.
להרחבה בנושא קראו את נייר העמדה באתר גרינפיס.

האם צמחים מ"ג הם פתרון לבעיות בריאותיות?

כחלק מעקרון הזהירות המונעת, גרינפיס מתנגד לייצור מסחרי לא מבוקר של זרעים שעברו מניפולציה גנטית, כל עוד ההשלכות הבריאותיות שלהם לא הובהרו עדיין. עם זאת, גרינפיס אינו מתנגד למחקר ולפתרונות רפואיים שמקורם בהנדסה גנטית ומטרתם למצוא מזור לתחלואים רבים בעולם.

מה לגבי "אורז הזהב"?

גרינפיס סבור כי "אורז הזהב" היא לא תשובה לויטמין A ותת תזונה, וכי הוא מסיט משאבים חיוניים מהתמודדות עם הסיבות האמיתיות הבסיסיות של VAD (מחסור בויטמין A אצל בני אדם), הנובעים בעיקר מעוני והיעדר גישה לתזונה מגוונת יותר.
גרינפיס סבור שניתן להתמודד עם מחסור בויטמין A על ידי גינות ביתיות, שמערכות מקיימות נוצרו על מנת לספק לנו ביטחון וגיוון תזונתי, בצורה שתגן גם על המגוון החקלאי.

אורז זהוב מ"ג הוא ללא ספק אחת הסכנות האקולוגיות הגדולות ביותר להתמודדות עם חוסר בויטמין .(VAD) A בטווח הארוך, גישת ה"זרע יחיד" של אורז זהוב מ"ג עשויה להוות איום רציני על ביטחון תזונתי. כאמור, ייצור אורז מ"ג כלל אינו מתייחס לגורמים הבסיסיים של ,VAD שהם בעיקר עוני והיעדר גישה לתזונה מגוונת יותר.  בנוסף, אורז מ"ג הוא פתרון טכנולוגי שטחי שלא נבדק כראוי, ולכן עלול ליצור בעיות חדשות אף מבלי לפתור את הבעיות הקיימות.
סופו של האורז הזהוב הוא לערער את ביטחון התזונה בעולם ולהחמיר אף יותר את סכנת ביטחון המזון, מפני שהוא מעודד תזונה המבוססת על מצרך אחד בלבד, על פני הגברת הגישה למגוון צמחי מזון עשירים בויטמינים וחומרים מזינים. בנוסף, מטרתו של גיוון בצריכת צמחים שונים הוא לטפל במגוון רחב של ליקויי תזונה, ולא רק ב-  VAD

 במידה ויש לכם עוד שאלות נשמח אם תצרו עמנו קשר