הדוח בדק מהו המחיר הבריאותי שיגבה המשך פעילות התחנה הפחמית. כל שנת דחייה בסגירת היחידות הישנות (4-1) בתחנת הכוח הפחמית בחדרה תגבה את חייהם של כ- 310 בני אדם. עד מועד הסגירה הצפוי ביוני 2022 ייגרם מוות מוקדם של כ- 1,550 אנשים, בעיקר מהתקפי לב ושבץ. עד מרץ 2017, אמור היה שר האנרגיה שטייניץ להגיש הצעה להחלטת ממשלה לסגירת התחנה הפחמית הישנה בחדרה. אבל ההצעה טרם הוגשה.
מהדוח עולה שתחנת הכוח הפחמית בחדרה הינה מפגע בקנה מידה לאומי ואף אזורי, כאשר פליטות המזהמים מארובות התחנה מרחיקות מאות קילומטרים דרומה ומזרחה. אנחנו קוראים לשטייניץ לא לסנדל את הסגירה בתנאים שיעכבו אותנו שנים ארוכות ולהשתמש במנגנונים שיבטיחו השבתת מחצית מהיחידות תוך שנתיים ואת היתר לפני 2022 כי "את בועת הפחם חייבים לפוצץ".
הדוח נכתב ביחד עם יחידת המחקר של גרינפיס הבינלאומי וגרינפיס ישראל. שיטת המחקר שנבחרה משקללת את ריכוז המזהמים שנפלטים מהארובות ביחד עם תמונת הפיזור על בסיס נתונים מטאורולוגיים משנה שלמה. הכותבים, קמפיינר פחם בכיר בגרינפיס הבינלאומי, לורי מיליווירטה ומנהל הקמפיינים של גרינפיס ישראל ד"ר יונתן אייקנבאום בדקו את השפעתם הבריאותית של חלקיקים נשימים עדינים (PM2.5) החודרים לכלי הדם ואחראים לעיקר התחלואה ותחמוצות חנקן (NO2). ביחד מכסים המזהמים את מרבית התמותה המוקדמת. זאת לעומת, בדיקת המשרד להגנת הסביבה שכללה תחמוצות גופרית בלבד, הנחשבים לזניחים בתצורתם המקורית, ביחס לחלקיקים עדינים, האחראים לפי ההערכות ל- 83% ממקרי התמותה המוקדמת והתחלואה.
לפי הממצאים, קרוב ל- 90% ממקרי המוות נובעים מהתקף לב או משבץ מוחי, 7% מתחלואה נשימתית (מחלת ריאות כרוניות, דלקת ריאות ומחלות נשימה נוספות) ו- 4% מסרטן ריאות. אולם, מציינים החוקרים כי מחלות נשימתיות הן הסיבה המרכזית לאבדן ימי עבודה. הדוח קובע כי התחנה אחראית לאבדן של 14,600 ימי עבודה ו- 70,200 ימים בשנה מוגדרים ימים של פעילות מוגבלת בה נפגעת הפעילות השגרתית. כאשר בכל יום נתון כ-200 בני אדם מושבתים בגלל עודפי הזיהום מהתחנה.
עוד מצאו מיליווירטה וד"ר אייקנבאום כי התמותה הצפוייה מהיחידות לייצור חשמל (6-5) שעתידות להמשיך לפעול עם מסנני זיהום תעמוד על כ- 35 בני אדם מדי שנה. בגרינפיס הדגישו כי גם לאחר התקנת מסנני זיהום האוויר יישאר עול בריאותי כבד על הציבור, ולכן יש להיערך להתנתקות מוחלטות מפחם עד שנת 2030.
מסלול המזהמים
אחד מכותבי הדוח, מנהל הקמפיינים של גרינפיס ישראל ד"ר יונתן אייקנבאום, מזהיר כי הזיהום מחדרה לא נשאר בחדרה: "בועת הפחם לא נשארת בחדרה ומתפזרת עם הרוח דרומה ומזרחה, מקצרת את חייהם של מאות בני-אדם בדרך ואחראית לאובדן עשרות אלפי ימי עבודה בשנה. את בועת הפחם הזאת חייבים לפוצץ. בדוח התחקינו אחר מסלול מזהמי האוויר הנמשך לאורך מאות קילומטרים. תחנת הכוח הפחמית משפיעה על שטחים עצומים בדומה לתחנות הכוח באירופה", מסביר ד"ר אייקנבאום, "והחום מהליך השריפה מעלה את מזהמי האוויר עוד כמה מאות מטרים מארובות התחנה ותנאי הרוח משנעים את רובם ככולם דרומה ומזרחה".
ד"ר אייקנבאום מבהיר כי בניגוד למה שעשויים לחשוב "ריכוז המזהמים יכול לגדול בשטחים המרוחקים יותר מהארובות עקב תגובות כימיות היוצרות חלקיקים שיניוניים המסוכנים הרבה יותר מתצורתם המקורית בהם חלקיקים נשימים עדינים החודרים לכלי הדם".
המתווה של שטייניץ יעכב את הסגירה
כותבי הדוח מזהירים כי התנאים המקדימים לסגירת התחנה בחדרה שהציב השר שטייניץ עלולים לדחות את הסגירה שנים ארוכות ויעלו בחיי אדם. הכוונה היא לתנאים הכוללים: חיבור שלושה מאגרי גז נוספים והקמת תחנות גזיות חלופיות (מחז"ם) בהיקף של 1,200 מגה ואט.
"הדוח שלנו ממחיש את תג המחיר הקטלני שיגבה כל עיכוב בסגירת המפגע הלאומי וככל ששר האנרגיה יקדים את סגירתו יוצלו חיי אדם", מחדד ד"ר אייקנבאום, "התנאים שהציב השר שטייניץ מטילים מוקשים רבים בדרך לסגירת המפגע המזהם, בהם מכשולים רגולטורים וטכניים, תלות באינטרסים של ברוני הגז והתנגשות עם מונופול חברת החשמל".
בין סימני השאלה שמונה ד"ר אייקנבאום: "איך ניתן להבטיח ששלושת מאגרי הגז יחוברו כשהדבר תלוי גם ביזמים, כיצד יוקמו תחנות גזיות תוך חמש שנים כשהתהליך המורכב לוקח לרוב כעשור, האם חברת החשמל תקים את התחנות ללא קשר עם הרפורמה התקועה ולבסוף במסמך ההבנות בין משרד האנרגיה למשרד להגנת הסביבה לא מופיעה האפשרות להשתמש ביחידות שיושבתו במקרה חרום כפי שנאמר בדיונים קודמים".
שיפור המתווה: השבתה מדורגת של התחנה
בגרינפיס קוראים לשר האנרגיה להבטיח השבתה מדורגת של היחידות הפחמיות תוך שנתיים ולסגור את היתר לפני 2022. ד"ר אייקנבאום ומיליווירטהציינו כי אל לשר האנרגיה לסנדל את הסגירה בהקמת תחנות גזיות שככל הנראה אנחנו כלל לא צריכים לפני 2029.במקום זאת, הם קוראים לו לממש את הפוטנציאל העצום של ישראל באנרגיה סולארית ואת הפרויקטים לאנרגיות מתחדשות שכבר יצאו לדרך.
כותבי הדוח מזכירים כי חוות הדעת של בכירי חברת החשמל ומשרד האנרגיה לשעבר שהוכנה עבור המשרד להגנת הסביבה ביוני האחרון קבעה כי לא יידרש כושר ייצור חדש במקרה של השבתת היחידות (4-1) לפני 2029 אם ישראל תעמוד ביעדים להפחתת פליטות גזי חממה. בנוסף, חוות הדעת של ראש מנהל החשמל לשעבר ד"ר דן ויינשטוק שהוכנה עבור גרינפיס ציינה כי חל "גידול איטי יחסית בצריכת החשמל בשל השיפור בדרוג האנרגטי של מכשירי חשמל רבים". פרט לתחזית צריכת החשמל הצפויה, מתבססים הכותבים על תקדים השבתת היחידות הפחמיות בחדרה (6-5) ובאשקלון לשם התקנת מסנני זיהום אוויר שצפוי להסתיים ב- 2019.
הכותבים קראו לשר האנרגיה לכלול בהחלטת הממשלה מנגנונים שיבטיחו סגירה מוקדמת ומדורגת של המפגע הלאומי, ביניהם: היערכות להשבתה מוקדמת של מחצית מהתחנה הישנה תוך שנתיים, בחינת כושר הייצור הנדרש לשנים הבאות לאור התחייבויות ישראל להפחתת פליטות גזי החממה כדי לצמצם את בניית יחידות גז חלופיות לא הכרחיות, תרגול השבתה של היחידות עד סוף שנת 2017 והשבתה של שתי היחידות הפחמיות הנוספות לפני 2022 בהתבסס על רזרבות החשמל.
יציאה מהפחם. מעבר לאנרגיה מהשמש
המשך פעילות תחנות כוח פחמיות גם עם מסנני זיהום אוויר תגבה תג מחיר משמעותי, ולכן יש להיערך לויתור מוחלט על השימוש בפחם לייצור חשמל עד שנת 2030.
בדוח נכתב כי "מדינת שטופת שמש כמו ישראל הייתה צריכה להשבית את התחנה המזהמת בחדרה תוך הישענות על אנרגיית שמש ואגירה שאובה. אנו מבינים כי עוד רבה הדרך עד אשר המדינה תשכיל להבין כי מאגר השמש הוא אוצר גדול הרבה יותר ממאגרי הגז, לא מזהם ובלתי-נגמר. אנחנו קוראים לשר להוסיף מתקני אגירה שאובה כדי לחזק את חלקן של אנרגיות מתחדשות בביטחון האנרגטי של ישראל.
---
רקע: אחרי מאבק ציבורי שהוביל גרינפיס הודיע שר האנרגיה בסוף אוגוסט כי במקום להשקיע מיליארדים בשיפוץ היחידות הישנות והתקנת מסנני זיהום (סולקנים) ייסגרו יחידות 4-1 ייסגרו עד שנת 2022. אולם, השר שטייניץ התנה את הסגירה בחיבור מאגרי גז נוספים ליבשה (לוויתן וכריש-תנין) ובתנאי שיוקמו שתי יחידות המופעלות על גז טבעי (בהיקף של 1,200 מגה-ואט). תנאים אלה עוגנו במסמך ההבנות בין משרדי האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה מסוף חודש ספטמבר האחרון.
הדרך למילוי אחר התנאים שהציב משרד האנרגיה רצופת מכשולים רגולטוריים, טכניים ועסקיים. על כן, עלולה ההשבתה ההכרחית להדחות לשנים נוספות – תוך פגיעה בחיי אדם ובסביבה. לכן, קורא גרינפיס לשינויים במתווה שיבטיחו את השבתה מדורגת של היחידות לפני הזמן המתוכנן.
עוד על שיטת המחקר: נתוני ריכוז המזהמים נאספו מאגף איכות האוויר של המשרד להגנת הסביבה, ושקללו נתונים שונים המשפיעים לאחר-מכן על תהליך הפיזור: מיקום הארובות, קוטרן, גובהן, טמפרטורת הבעירה, מהירות הפליטה, כמות תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים שיצאו וכמות החשמל שנוצרה בכל חודש.
נתוני מזג האוויר מתבססים על שנה שלמה של נתונים מיטיאורולוגיים שהתקבלו מארגון המטאורולוגי העולמי (WMO) ונתונים מתצפיות לפי מודל מזג האוויר של המכון המטאורולוגי האוסטרלי (GASP). הנתונים כללו בין היתר: מהירות הרוח וכיוונה, הטמפרטורה רמת הלחות והטופוגרפיה של השטח.