קו ייצור הגרינפריז במפעל קאלון
כאשר הגילוי הדרמטי של החור באוזון בשנת 1986 כפה את האיסור על שימוש בכלורו-פלואורו-קרבון (s'CFC), תעשיית הקירור עברה להידרו-פלואורו-קרבון (s'HFC). הדבר עצר את הידלדלות האוזון אך יצר גז חממה רב עצמה חדש. היה זה מקרה סביבתי של "מחוץ למחבת אל תוך האש".
קירור ירוק (Greenfreeze)
כדי להדגיש את הטירוף של מעבר זה ולהראות איך זה אמור להיעשות השקנו את הרעיון של "קירור ירוק" בשנת 1992. פגשנו שני מדענים אשר הצביעו על הדרך להימנע מ-s'HFC בכללותם. מצאנו מפעל מקררים ישן, אשר נעתר להתחייבות תומכינו להזמין מראש מספיק יחידות למימון התאמת המפעל. המפעל עזר לבנות את השוק ו"קירור ירוק" נולד.
השימוש בגזים טבעיים מונע את הידלדלות האוזון ואת הגברת התחממות העולמית. התעשייה הכימית אמרה שזה לעולם לא יעבוד ומשתמשי הקירור הגדולים הצטרפו לחבריהם בתעשייה בדחיית הטענות שלנו.
היום יש למעלה מ-100 מיליון מקררים ירוקים בעולם, המיוצרים על ידי כל היצרנים האירופאיים, הסינים, היפניים וההודים הגדולים. המוצר זמין כעת ברוב השווקים העיקריים, למעט צפון אמריקה.
בזמן שטכנולוגיית "קירור ירוק" השיגה בהדרגה אחיזה בשוק האזרחי בשנות ה-90 המאוחרות, משתמשים מסחריים גדולים המשיכו להשתמש בקירור הגורם לחימום עולמי. במרוץ לקראת אולימפיאדת סידני 2000 שמנו למטרה משתמשי קירור גדולים כגון יוניליבר, קוקה קולה ומקדונלד, כולם ספונסרים של האולימפיאדה, לפעול בהתאם לקווים המנחים של המשחקים אשר שללו שימוש ב- s'HFC.
קוקה קולה הסתגרה אחרי התמודדות עם קמפיין אינטרנט מודאג לפני אולימפיאדת 2000 שדרש לקנות "קירור ירוק" עבור יחידות חדשות. לפני פתיחת המשחקים כל שלוש החברות הכריזו על תוכניות נסיגה בשלבים מטכנולוגיות קירור מזיק עד לאולימפיאדת 2004.
עכשיו החברות האלה הכריזו על תוכניות מוחשיות יותר ועל הדרך להפסקת השימוש ב-s'HFC. המנכ"ל שלנו, גרד ליאופולד, ברך על ההצהרה: "גרינפיס מקבלת בברכה את ההתחייבויות שנתנו ע"י יוניליבר, קוקה קולה ומקדונלד. אנו קוראים למתחריהן, כגון נסטלה, פפסי ובורגר קינג ללכת בעקבותיהן. אך, פעילות תאגידים מהווה רק חצי מהתמונה. עבור פתרון כולל, על ממשלות לפעול. פוליטיקאים אינם יכולים להישען אחורה ולחכות לשוק שיגיע, מכיוון שבכוחות עצמו הוא לא יגיע.
תחת מתקפה
למרות חדשות טובות אלה המגמה נראית עגומה. במידה ויוזנחו, עד שנת 2050 s'HFC יגרמו נזק לאקלים במידה שווה לפליטת הגזים של כלל מכוניות הנוסעים בעולם.
הפתרון היחיד לאילוץ כל החברות והתעשייה לאמץ את הסטנדרטים הגבוהים של שלוש חברות אלה הוא תקנות ממשלה יעילות.
באופן מדאיג, אפילו תקנות ה- s'HFC העדכניות הלא יעילות נמצאות תחת מתקפה. התעשייה האמריקאית מובילה את הדרישה לשימוש רחב יותר ב- s'HFC בשימושים כגון מזגנים במכוניות. חברת המכוניות פורד היא דוגמא אחת לתאגיד תומך s'HFC. כמו שתעשיית הכימיקלים האמריקאית מתערבת באיחוד האירופאי למען חוק כימי חדש, כך שדולת התעשייה ה"אירופאית" למען s'HFC הוקמה למעשה במדינת וירג'יניה בארה"ב.
הדרך העתידית
במידה וחברות כמו יוניליבר, קוקה קולה ומקדונלד, שאינן מוגדרות כחברות בעלות "ראיה סביבתית כוללת", יכולות לעבור לפעילות ללא s'HFC אז אין סיבה לחברות המתחרות להן לא ללכת בעקבותיהן. זה גם חושף את השקרים והמידע החלקי המופץ על ידי שדולת תעשייה לא אחראית. על ממשלות ללכת בעקבות התפיסה המתקדמת של שללוש החברות ולאמץ נסיג מיידית מ- s'HFC.
עוד על גרינפריז תחת מאבק האנרגיה ושינויי האקלים של גרינפיס.