מקסיקו הינה אחת מיצרניות וספקיות בדי הג'ינס הגדולות בעולם המשווקת בעיקר לשוק האמריקאי, ומכאן חשיבותה לעולם הטקסטיל. מאידך, מדובר במדינה פגיעה מאוד מבחינת שינויי אקלים, ומחסור במקורות מים לשתייה. בעיות רגולציה והיעדר אכיפה של חוקים להגנת הסביבה מחמירים את הסיכון שבזיהום מקורות המים המועטים על ידי הפעילות התעשייתית במקסיקו. . כיום, יותר מ 70 אחוזים מכלל מקורות מי השתייה במקסיקו מזוהמים ו-30 אחוזים מהם אף נחשבים לרעילים, כאשר חלק ניכר מהזיהום מקורו בתעשיית האופנה.
קליק להשתתפות בקמפיין לניקוי ליוויס מרעלים
ממצאים מרכזיים
בבדיקה שנערכה בפסולת שפכים של שני מפעלי הטקסטיל נמצא מגוון גדול של רעלים המוזרמים לנהרות ומקורות מיים טבעיים אחרים. חלק מהרעלים נמצאו כגורמים נזק ישיר לחיות המים בעוד אחרים נחשבים לרעלים מסוכנים שיישארו בסביבה זמן רב. בשפכים של מפעל לוומקס, שנמצא כמפעל המזהם ביותר, נמצאו רעלים מסוג nonylphenol ומסוג nonylphenolethoxylates, שהם מזהמים סביבתיים ידועים בעלי השפעה הורמונאלית על גוף האדם. כמו כן נמצאו רעלים כמו Tributil phosphate ו- Trichloroaniline, שפוגעים פגיעה קשה בחיות המים. חומר מזיק נוסף לחיות המים שמקורו בצבעי בדים בעולם הטקסטיל, TMDD, נמצא בכמויות גדולות בשפכים של שני המפעלים שנבדקו, ואותו החומר התגלה גם במקורות המים של מקסיקו. חלק גדול מהכימיקלים המסוכנים שנמצאו במקורות המים מקורם בתהליך יצור הטקסטיל או בחומרים הנוצרים בעקבות תגובות כימיות בתהליך ייצור הבגדים עצמם. ממצאים אלו דומים מאוד לממצאים שהתקבלו בבדיקה קודמת של גרינפיס במפעלי טקסטיל בסין, שגם בהם נמצאו עקבות לאותם חומרים מסוכנים.
קליק להשתתפות בקמפיין לניקוי ליוויס מרעלים
ארגון גרינפיס מספק בדו"ח תיאור מפורט של התהליך בו נשפכים חומרים מסוכנים למקורות המים וחושף כי בכל מפעל ישנם מספר צינורות המזרימים את השפכים ישירות לנהרות ומקורות מים שנמצאים בקרבת מקום. כמובן שגם על הזרמת השפכים למקורות המים אין שום פיקוח ולא מתבצעת אכיפה של השלטונות המקסיקנים, מה שמאפשר למפעלים לזהם ללא הגבלה. דו"ח גרינפיס חושף את התוצאה העגומה של חוסר הפיקוח והאכיפה, המאפשרת למפעל הטקסטיל קלטקס להזרים 18 מיליון ליטרים של נוזל מזוהם ביום, שנשפכים לנהרות ומקורות מים אחרים. מתקן הטקסטיל לוומקס מזרים גם הוא כמויות אדירות של נוזלים מזוהמים שיצרו זרם של 81,000 מטרים מרובעים של מים המשמשים להשקיה של גידולים חקלאיים ולעיתים אף נשפכים לנהר הסאן פדרו.
"תרבות ההסתרה" המסוכנת במקסיקו
הבעיה הגדולה במקסיקו היא תרבות ההסתרה וחוסר השקיפות שמגובה ברגולציה לקויה ובהיעדר אכיפה מצד הרשויות. המפעלים עצמם לא נדרשים לפרסם את החומרים שבהם הם משתמשים, ואין שום מידע לגבי השפכים המוזרמים יום יום לנהרות ולמקורות המים המעטים שיש במדינה. מבדיקה של גרינפיס מקסיקו מתגלה כי שפכים מוזרמים דרך צינורות בתדירות יומיומית ישירות למקורות המים ולנהרות, ואין גוף שמפקח על בעיית הזיהום שהולכת וגוברת. בנוסף, המידע נשמר בסודיות רבה וקיימת אי בהירות בנוגע לכמות וסוג החומרים המוזרמים למקורות המים הנקיים של המדינה.
קליק להשתתפות בקמפיין לניקוי ליוויס מרעלים
תעשיית האופנה כגורם מזהם מרכזי
תעשיית האופנה והלבוש הינה התעשייה הרביעית בגודלה במקסיקו והיא חיונית מאוד לכלכלה של המדינה המתפתחת. יותר מ-500 אלף איש מועסקים בתעשיית האופנה ומכאן שזהו מקור התעסוקה הגדול ביותר במקסיקו. בשנים האחרונות, הפכה מקסיקו לספקית הטקסטיל הרביעית בגודלה בשוק הצפון אמריקאי. גידול זה מקורו בהתפתחות קווי ייצור של "אופנה מהירה" ובקרבה הגיאוגרפית לארצות הברית. עשרות מותגי אופנה מובילים מעדיפים את מקסיקו הסמוכה לארצות הברית על פני סין המרוחקת.
קליק להשתתפות בקמפיין לניקוי ליוויס מרעלים
מהבדיקה של גרינפיס עולה שמותגי אופנה כגון ליוויס, גאפ, גס, קלווין קליין, נייק ורבים אחרים, מעדיפים לייצר את פריטי האופנה שלהם בשני המפעלים המזהמים הנ"ל במקסיקו ומסתבר שרוב המותגים בעולם האופנה קשורים במידה כזאת או אחרת למפעלים מזהמים אלה. הארגון פנה אל חברות האופנה וביקש את תגובתן בנושא הזיהום, והחברות כולן טענו כי הן מחויבות לסביבה נקייה! למעשה, יצרניות האופנה הן אלה שצריכות עכשיו לנקוט פעולה כדי להפסיק את הזיהום הנוצר ישירות מהפעילות שלהן. חברות המותגים נמצאות בעמדה היעילה ביותר לפעולה, והן אלה שצריכות להפסיק את הזיהום התעשייתי הזורם ממפעלי הייצור.
מנקים את האופנה מרעלים
דו" הרעלים של גרינפיס מספק רק הצצה לבעיית הזיהום במקסיקו ואם ניקח בחשבון את גודל תעשיית הטקסטיל במדינה הרי אנו ניצבים בפני בעיה חמורה בהרבה. למרות שישנם מפעלים מודרניים לטיהור מים במקסיקו, חומרים מסוכנים מזהמים את מקורות המים הטבעיים. על כן יש לנקוט באסטרטגיה שתמנע את השימוש בחומרים רעילים על ידי מציאת תחליפים שאינם מזהמים ואף תמנע זרימה של רעלים אל מקורות המים הקיימים.
לתחום האופנה יש תפקיד מרכזי בהתפתחות הכלכלית והתעשייתית של מדינות רבות בדרום כדור הארץ ולכן חשוב לרתום את יצרניה למאבק בזיהום. המותגים המרכזיים מפעילים שרשרת יצור גדולה ונמצאים בעמדה ממנה הם יכולים להשפיע ולהפחית את רמת הזיהום הסביבתי הנגרם על ידי עולם האופנה. פעולה שכזו בכוחה גם להשפיע על תעשיות מזהמות אחרות ולסייע במניעת השימוש בכימיקלים מזהמים. שקיפות המידע בין ספקים לבעלי המותגים, פיקוח נרחב יותר על שימוש בחומרים רעילים, ואכיפה שכוללת ניהול "רשימות שחורות" של ספקים מזהמים יעזרו למנוע זיהום מיותר. אחד האלמנטים החשובים ביותר הוא חשיפה מלאה של השימוש בכימיקלים רעילים ושקיפות בנוגע לשחרורם בסביבה. "הזכות לדעת" הינה חיונית ליצירת מודעות גדולה ועמוקה יותר לנושא. באמצעות מודעות חברתית, המובלת על ידי ארגונים אזרחיים ניתן יהיה ליצור לחץ על ממשלות לחוקק חוקים המגבילים את השימוש בכימיקלים מסוכנים.
ארגון גרינפיס פועל כדי שמותגי האופנה ייקחו אחריות על הזיהום הנוצר בתהליך הייצור שלהם מאחר והחקיקה והרגולציה במקסיקו לא נותנים מענה מספק. מספר מותגים כבר נרתמו למשימה והתחייבו לחשוף נתונים ואף התחייבו להיפטר מכל החומרים הרעילים עד שנת 2020. שש חברות – פומה, נייק, אדידאס, לי נינג, H&M, C&A - כבר החלו בביצוע צעדים ושיתופי פעולה בכדי להפסיק את השימוש ברעלים. שתי חברות נוספות – מרקס אנד ספנסר וזארה הצטרפו לאחרונה ליוזמה זו וארגון גרינפיס נחוש להמשיך במאבק לניקוי עולם האופנה.
במקביל לפעולות של מותגי האופנה, בגרינפיס קוראים לממשלת מקסיקו לפעול כדי להפסיק את הזיהום ולנקוט בצעדים מהותיים בנושא:להצהיר על מחויבות להפסיק את השימוש ברעלים, להציג תכנית פעולה מפורטת למניעת הזיהום ולנקוט באמצעי אכיפה שיעצרו את פעילותם של המפעלים המזהמים.
קליק להשתתפות בקמפיין לניקוי ליוויס מרעלים
להורדת הדו"ח המלא