אני בגזי, אני בטורקיה

חדשות - 11 יוני, 2013
בזמן שעיני העולם ממוקדות בפארק ציבורי קטן בטורקיה, נולד לו מסר באנר חדש הקורא לסולידריות גלובלית סביב מטרתנו להגן על עולמנו השברירי: "אני בגזי!". פארק גזי מהווה נקודת מפנה מהותית, התעוררות משנים של ניצול סביבתי בטורקיה ושחיקת הדמוקרטיה תוך התמקדות ברווח פרטי ולא בסביבה וברצון הציבור.

עבור הרבה אנשים בטורקיה, מה שקורה בגזי מתרחש ברחבי טורקיה בכלל. מחאות נגד התפתחויות חברתיות מגונות ולא רצויות נענו באלימות משטרתית, גז מדמיע ומעצרים המוניים, אולם התקשורת במדינה בקושי דיווחה על האירועים. על אף שלטורקיה יש משאבי אנרגיה מתחדשים למכביר (שמש, רוח וגיאותרמי), ראש הממשלה רג'פ טאיפ ארדואן מקדם תוכניות המסוכנות לסביבה ולבריאותנו, דוגמת הרחבה משמעותית של תחנת חשמל פחמית ותוכניות להקים שתי תחנות חשמל גרעיניות. ממשלתו נכנסת להסכמים בין-לאומיים המחייבים אותה להקים תחנות חשמל פחמיות חדשות תוך עקיפת הרגולציה המקומית. בשנתיים האחרונות, בעיר גרזה שלגדות הים השחור, התנגדות מקומית לתחנת חשמל פחמית נענתה בתגובה משטרתית סטנדרטית של גז מדמיע ומעצרים המוניים. תקנות התכנון (והבניה?) של טורקיה נרמסו כדי לפטור את התעשיה הגרעינית מחובת דיווח והערכה של השלכות פעילותה על הסביבה. דבר זה מקל על הממשל להתעלם משני-שליש מן העם הטורקי המתנגד לאנרגיה גרעינית ובמקביל לקדם את הקמת התחנות הגרעיניות שתוכננו על ידי סינופ (Sinop) ואקויו (Akkuyu). על אף שרק 5% משטחי טורקיה מוגדרים כ"אזורים מוגנים", הגדרה המגנה על האזור "מן הבולדוזרים", אפילו הגדרה זו איננה קדושה. חקיקה חדשה המקודמת על ידי הממשל - "חוק הגנה על הטבע והמגוון הביולוגי", שהיה אמור לעמוד בפני הצבעה בפרלמנט בשבוע האחרון - אמור לאפשר לו לבטל הגדרת אזור כ"אזור מוגן" לפי בחירתו, ללא חיוב במתן סיבה, הסבר או מקום לדיון ציבורי. הצבעה זו נדחתה לאור התעוררות המחאה בגזי. ובזמן שהחקיקה עומדת תלויה באוויר וממתינה להצבעה, עדיין נותר זמן לתקנה. זהו זמן מצוין לממשל להתחיל להקשיב לדרישות של אלו שרוצים להגן על פארק גזי ועל הארץ כולה. במידה והדבר לא יתבצע, על הפרלמנט לדחות את החקיקה בצורתה הנוכחית ולדרוש את ניסוחה מחדש. זו ההזדמנות של הפרלמנט להראות שהוא קשוב לרצון ולאינטרסים של העם. עכשיו זה גם הזמן המושלם לממשל לחתום על הסכמי וועידת אורהוס המעניקה לאנשים זכות גישה למידע, להשתתפות בתהליכי קבלת-החלטות וזכות לדיון משפטי בנושאים סביבתיים. האיחוד האירופי הוא בין 46החתומים על ההסכם וכל מדינה החפצה בהצטרפות לאיחוד מצופה לחתום על המסמך. ראש הממשלה ארדואן וממשלתו יכולים להראות לעם הטורקי שקולו נשמע ושמכבדים את זכויותיו. הוא יכול לספר לו שהדמוקרטיה הטורקית הינה פעילות יומיומית, ולא משהו שלוקחים בו חלק אחת לחמש שנים בקלפי. הוא יכול להכיר בעובדה שהחברה האזרחית היא ליבה הפועם של כל דמוקרטיה בריאה. הוא יכול לחתום על הסכם וועידת אורהוס, ולשכתב את חוק ההגנה על הטבע והמגוון הביולוגי לפני שהוא מעמיד אותו בשנית בפני הצבעה בפרלמנט. כפי שפרשנים רבים אמרו, המצב בטורקיה כבר איננו נוגע רק ל"קומץ עצים באיזה פארק". אבל אל תטעו, החשיבות שאנשים מייחסים לפארק הקטן הזה היא מהותית. היא נוגעת לשאלה האם טורקיה תמשיך את פיתוחה הכלכלי ותאמץ את התובנה שזהו הטבע אשר מזין אותנו ומספק לנו את כל צרכינו הבסיסיים דוגמת אוויר צח לנשימה ואוכל נקי לאכילה. הטבע מזין גם את נשמתנו והגישה אליו היא זכות בסיסית של כל אדם. התפשטות התנועה שמקבלת תשומת לב בגזי מראה שהדרישה לשימור סביבתי הינה דרישה הנשמעת בכל רחבי טורקיה: "אני בטורקיה!" לטישה ליברט היא המנהלת הכללית של גרינפיס במזרח תיכון