לכבוש את הפלנטה

חדשות - 30 אוקטובר, 2011
מתוך הבלוג של קומי: בסוף השבוע הטוויטר שלי היה מלא בחדשות ממאות אלפי האנשים בעולם, בין השאר מהעיר המאומצת שלי אמסטרדם, שהביעו סולידריות עם תנועת 'כיבוש וול סטריט'.

זוהי תנועה שהתפשטה במהירות, הרבה מעבר לצללים שמטילים גורדי השחקים של וול סטריט, והסיבה לכך פשוטה ביותר – בכל העולם, נמאס לאזרחים מהגישה המציבה רווחים לפני רווחה, בני אדם והסביבה.

לגרינפיס נמאס מתאגידים מזהמים שיש להם אינטרסים המכתיבים את המדיניות של ממשלות, בלי לדאוג למשמעות ולתוצאות שיש למהלכים האלה על מי שנדרשים לחיות אתם ובתוכם. נמאס לנו מתאגידים ששולטים באיכות האוויר ובגישה של בני אדם למזון ולזמינות של אנרגיה נקייה ובטוחה. כארגון וכבני אדם, אנו שותפים לדרישות הגוברות לשינוי.

תנועת הכיבוש עוד בחיתוליה, אך חוסר הנחת שהוליד אותה הוא בעל שורשים עמוקים ורחבים.

מאז שנעשיתי מנכ"ל גרינפיס, ראיתי במו-עיני איך תאגידים מקבלים רישיון בלתי מוגבל לזהם את הסביבה שלנו ולשלוט בה.

האירועים המבעיתים של התכת הכורים בפוקושימה האירו באור ברור וחד את הקשרים החמימים והנוחים שבין התעשייה הגרעינית לבין ממשלות, כמו גם את תנאי החבות והאחריות המוגבלת שתעשייה זו נהנית מהם. אזרחי יפן, שכבר סבלו את ההשלכות של זיהום בקרינה, גם משלמים כיום את מחיר הניקוי והשיקום.

באינדונזיה, באגן האמזונס ובקונגו, אינטרסים מסחריים גורמים לבירוא לא אחראי של יערות; בימים, ציי דייג בקנה מידה מסחרי מרוקנים את האוקיינוסים שלנו בקצב מבהיל; תאגידים חקלאיים ממשיכים לחזק את שליטתם בגישה של בני אדם לתנאי המחייה הבסיסיים ומאיימים על הביטחון התזונתי שלהם. חברות ענק לייצור כימיקלים מזהמות את הנהרות שלנו ואפילו את הבגדים והצעצועים של ילדינו.

בכל המשוואות הללו יש מכנה משותף אחד - כמעט ללא יוצא מן הכלל, העניים הם שמשלמים את המחיר. אנו שותפים לשאפתה של התנועה ל'כיבוש וול סטריט' לעולם טוב וחופשי יותר. אנו שותפים לגישה הלא אלימה שלהם למרי אזרחי. אנו גאים בכך ששלחנו את המשאית הסולארית שלנו 'רולינג סאנלייט' לסייע בהזרמת אנרגיה למרכז המדיה של תנועת המחאה בניו-יורק ואנו קוראים לכל מי שעוד לא הצטרף – להצטרף עכשיו.

בתוך שבועות ספורים בלבד צפוי כינוס של ממשלות ותאגידים בעיר הולדתי, דרבן, כדי לדון פעם נוספת בדברים שארגון גרינפיס סבור כי הם הנושאים הדחופים ביותר על סדר יומה של האנושות וכדור הארץ - שינויי האקלים. אך הזמן לדיונים כבר חלף מזמן. זה הזמן לפעולה. פעולה בקנה המידה שראינו בסוף השבוע האחרון במאות ערים בעולם – מסידני ועד ניו-דלהי ומריו דה ז'נרו ועד ניו-יורק.

ברור לנו שיש תמיכה רחבה ודמוקרטית במעבר מהיר לאנרגיה ממקורות מתחדשים ואולם חברות הנפט משחיתות את הפוליטיקה בנושאי אקלים בכל העולם. בארה"ב, האחים קוך (אילי נפט ומיליארדרים של המאיון העליון) מממנים בגלוי הכחשה אקלימית ויחד עם חברות נפט נוספות והקבוצות המייצגות אותן, מעכבים את התמורה הפוליטית הנחוצה לנו כל כך.

ארגון גרינפיס מכיר היטב את הנושא של השתלטות לא אלימה – יש כאלה שיאמרו אפילו שזו דרכנו! לכן אין לתמוה על כך שאנו שותפים לרעיונות של תנועת 'הכיבוש'. זוהי רק תחילתה של תנועה המונית למען שינוי ואנו שותפים לשאיפותיה ולמהלכיה הלא אלימים.

כמו כל תנועה, יש להניח שיידרש זמן עד שהאידיאלים יתגבשו לכלל תביעות קונקרטיות שהכל יוכלו להסכים עליהן, אך אנו קוראים למוחים לעמוד על שלהם ולהמשיך במסלול שהתוו לעצמם. הדו-שיח הציבורי השליו והלא אלים שאנו רואים באירועי 'הכיבוש' בכל העולם הוא חלק חיוני בכל דמוקרטיה בריאה.

בשבוע שעבר התראיינתי במסגרת סדרת 'משני סדרי עולם' באתר 'האפינגטון פוסט' ונשאלתי על החשיבות של מרי אזרחי. בשנים הרבות שפעלתי כדי לשים קץ לעוני ונגד שלטון האפרטהייד וגם עכשיו, בתנועה למען הסביבה, למדתי שמרי אזרחי ומחאה שלווה בקנה מידה המוני הם הדרך היחידה לחולל שינוי של ממש ולהביא לדמוקרטיה אמיתית.

ארגון גרינפיס נחוש בדעתו למלא את תפקידו - לגרום לממשלות ולתאגידים הבינלאומיים לספק לאנושות את מה שהיא רוצה – עולם שליו, הוגן וירוק.

קישור למאמר המקורי