Author: מישל אלסופ, פט קוסטנר, פול ג'ונסטון
Executive summary: תמצית מנהלים הטיפול בפסולת עירונית ותעשייתית הינו בעיה ההולכת וגוברת ברחבי העולם. באיחוד האירופי, בעוד תפוקת הפסולת גדלה בעקביות, תקנות חדשות מטילות הגבלות מחמירות יותר על כמות הפסולת המותרת להטמנה. בה בעת, משרפות פסולת רבות נסגרו בשנים האחרונות בשל החמרת התקנות הנוגעות לפליטות מהמשרפות לאטמוספירה. באירופה, כל משרפות הפסולת יידרשו בקרוב לעמוד בסטנדרטים חדשים שנקבעו בטיוטת הנחיה אירופית שנוסחה לאחרונה. למרבה המזל, קיימים פתרונות חלופיים לטיפול ארוך-טווח במשבר הפסולת. בראש ובראשונה, כרוך הדבר ביישום אסטרטגיות למניעת ייצור פסולת, ובמקביל בשימוש חוזר בפסולת ובמחזורה. למרות קיומה של אפשרות זו, גוברת הנטייה לבנות ולתכנן משרפות פסולת חדשות, בניסיון לספק פתרון מהיר למשבר הפסולת. משרפות פסולת נראות כעדיפות בהקשר זה משום שהן נתפסות כאמצעי המוריד את היקף הפסולת לעשירית מנפחה המקורי, ולפיכך כמצמצם את כמות הפסולת הנשלחת לאתרי הטמנה. אולם, קיימת מחלוקת באשר להשפעות הפוטנציאליות של משרפות פסולת על הסביבה ועל בריאות האדם, כמו גם באשר לשיקולים כלכליים שאינם תומכים בטכנולוגיה זו. משרפות פסולת פולטות כימיקלים רעילים רבים לאטמוספירה ומייצרות אפר ותוצרי לוואי אחרים. במדינה אחת, הפיליפינים, הממשלה מתייחסת ברצינות לחששות המרובים בקשר למשרפות. כתוצאה מהתנגדות ציבורית חזקה למשרפות פסולת, אוסר חוק האוויר הנקי הפיליפיני משנת 1999 על הפעלת משרפות לטיפול בפסולת עירונית, פסולת רפואית ופסולת מסוכנת. הממשלה מעודדת הפחתת פסולת, שימוש חוזר ומחזור, 1וממליצה על טכנולוגיות שאינן כרוכות בשריפה לפסולת הזקוקה לטיפול. באותו זמן, חלק מממשלות אירופה מעודדות את בנייתן של משרפות רבות אף יותר. דו"ח זה מקבץ ממצאים מדעיים על פליטות ממשרפות פסולת ועל השפעתן על בריאות האדם. נמצא קשר בין מגוון רחב של השפעות בריאותיות לבין מגורים בקרבת משרפות פסולת או עבודה בהן. השפעות אלה כוללות סרטן (בילדים ובמבוגרים כאחד), השפעות שליליות על מערכת הנשימה, מחלות לב, השפעות על המערכת החיסונית, ריבוי אלרגיות ופגמי לידה. מחקרים אחדים, במיוחד אלה העוסקים בסרטן, מתייחסים למשרפות פסולת ישנות, להבדיל ממשרפות מודרניות. עם זאת, נמצא קשר גם בין משרפות פסולת מודרניות הפועלות בשנים האחרונות לבין השפעות בריאותיות שליליות. למרות הצמצום בכימיקלים מסוימים בגזי הפליטה מארובות, משרפות מודרניות עדיין פולטות חומרים רעילים רבים לאטמוספירה, כמו גם בתוצרי לוואי אחרים כגון אפר מרחף (Fly Ash) ואפר תחתי (Bottom Ash). יתרה מכך, הצמצום בדיוקסינים (Dioxins) ובכימיקלים אחרים בגזי פליטה מוביל לעיתים קרובות לריכוזים מוגברים של כימיקלים אלה בתוצרי הלוואי האחרים של המשרפה. ברוב המקרים, לא ניתן לקשור את ההשפעות הבריאותיות של משרפות למזהם ספציפי. ביחד עם המידע המצומצם הקיים, בלתי אפשרי לחזות במדויק את ההשפעות הבריאותיות של משרפות חדשות או משופצות. בהתחשב בגורמים אלה, דו"ח זה מדגים את הצורך הדחוף בביטול הדרגתי כולל של נוהג שריפת הפסולת וביישום אסטרטגיות מפוקחות לטיפול בפסולת, המבוססות על מניעת ייצור פסולת, שימוש חוזר בפסולת ומחזורה. משרפות פסולת - יצרניות פסולת התפיסה המוטעית לפיה חומר פשוט נעלם כששורפים אותו הינה תפיסה רווחת. במציאות, לא ניתן להרוס חומר – אלא רק לשנות את צורתו. ניתן להדגים נקודה זו על ידי בחינת גורלם של חומרים מסוימים הקיימים בפסולת הנשרפת במשרפות עירוניות לשריפת פסולת מוצקה. משרפות אלה מוזנות לרוב בזרמי פסולת מעורבים המכילים חומרים מסוכנים, כגון מתכות כבדות וכימיקלים אורגניים המכילים כלור. לאחר השריפה, המתכות הכבדות שנמצאו בפסולת המוצקה המקורית נפלטות מארובת המשרפה בצורת גזי פליטה המכילים חלקיקים זעירים, ולמעשה ממשיכות להתקיים גם באפר הנותר מהשריפה ובתוצרי לוואי אחרים. שריפת כימיקלים המכילים כלור בפסולת, כגון פלסטיק מסוג פי.וי.סי. (PVC), גורמת ליצירת כימיקלים חדשים המכילים כלור, כגון כימיקלים רעילים הנקראים דיוקסינים (Dioxins), הנפלטים בגזי הפליטה, באפר ובתוצרי הלוואי האחרים. במילים אחרות, משרפות פסולת אינן פותרות את בעיית החומרים הרעילים הקיימים בחומרי פסולת. למעשה, הן פשוט ממירות חומרים רעילים אלה לצורות אחרות, שחלקן עלולות להיות רעילות אף יותר מהחומרים המקוריים. כימיקלים חדשים אלה עלולים לחדור שוב לסביבה כמזהמים בגזי פליטה, אפר ותוצרי לוואי אחרים. כל סוגי משרפות הפסולת פולטות מזהמים לאטמוספירה בצורת גזים, אפר ותוצרי לוואי אחרים. מדובר במגוון רחב מאד של כימיקלים, הכולל כימיקלים רבים מספור שטרם זוהו כלל. הכימיקלים הקיימים בגזי הפליטה נמצאים לעיתים קרובות גם באפר ובתוצרי הלוואי האחרים. כימיקלים אלה כוללים דיוקסינים, PCBs (Polychlorinated Biphenyls), PCNs (Polychlorinated Napthalenes), Chlorinated Benzenes, PAHs (Polyaromatic Hydrocarbons), מספר רב של חומרים אורגניים נדיפים ומתכות כבדות, לרבות עופרת, קדמיום וכספית. רבים מכימיקלים אלה ידועים כרעילים, עמידים (כלומר בעלי כושר התפרקות נמוך ביותר), ומצטברים (בעלי יכולת להצטבר ברקמות חיות). ניתן לטעון ששלוש תכונות אלה הופכות אותם לכימיקלים הבעייתיים ביותר אליהם ניתן לחשוף מערכות טבעיות. חלק מהכימיקלים הנפלטים הינם מסרטנים וחלקם גורמים להפרעות הורמונליות. אחרים, כגון גופרית דו-חמצנית וחנקן דו-חמצני, כמו גם חומר חלקיקי דק, משפיעים לרעה על מערכת הנשימה. רבים שוגים בתפיסה המוטעית לפיה משקלה ונפחה של הפסולת הגולמית המקורית יורדים במהלך השריפה. לעיתים קרובות נאמר שנפח הפסולת מצטמצם בכ- 90% במהלך שריפה. אולם, אפילו אם לוקחים בחשבון רק את האפר הנותר, מספר זה קרוב יותר ל- 45%. נטען ששריפה מצמצמת פסולת לכשליש ממשקלה המקורי. אולם, גם נתון זה מתייחס רק לאפר ומתעלם מפליטות המשרפה האחרות בצורת גזים, המעלות את משקלו של התוצר הכולל של המשרפה. לסיכום, אם מחברים יחד את כלל תוצרי משרפות הפסולת, לרבות הפליטות בצורת גזים, כי אז מתגלה שהתוצר הסופי עולה על הפסולת הגולמית המקורית.
Num. pages: 20