למה בחרנו את עיריית ת"א כמטרה?
בתחקיר חדש שפרסמנו הוכחנו שעיריית ת"א עושה שימוש בעץ איפאה בלתי חוקי
עיריית ת"א הפכה לאחת מצרכניות עץ האיפאה הגדולות בישראל, היא בנתה את נמל ת"א, פרויקט האיפאה הגדול ביותר בארץ המרוצף ב-20,000 מ"ר של עץ והפכה למובילת המגמה של שימוש באיפאה וקידומו כאופנתי ויוקרתי.
כעת החלה העירייה לשפץ את טיילת להט והיא משתמשת בעץ האיפאה לשם מטרה זאת. עלות התכנית כולה כ-150 מיליון ש"ח. נוסף על כך, בימים אלה מתבצע חיפוי של גג בניין העירייה בדק עשוי עץ איפאה.
מהי תגובתה של עיריית ת"א?
(רמז: הם החליטו להמציא מחדש את תחום הבוטניקה והגיאוגרפיה)
פנינו לעיריית ת"א מספר פעמים אך לא זכינו למענה רשמי, לכן במהלך הפעולה, פנו נציגי גרינפיס לראש העיר רון חולדאי וניסו להגיש לו מכתב בו הם מבקשים מעיריית ת"א להפסיק להשתמש בעץ איפאה ולעבור לשימוש בעצים ממקור חוקי ומקיים. הפעילים לא זכו להעביר את המכתב ונזרקו מבניין העירייה.
אולם אלפי הטלפונים שלכם לעיריית בהם ביקשתם מראש העיר להפסיק לייבא עצי איפאה לא חוקיים סייעו לנו רבות.
בזכותכם אנחנו יודעים שעיריית ת"א דואגת להסתיר את ייבוא עץ האיפאה מהאמזונס, זאת הסיבה היחידה שיכולה להסביר מדוע היא טוענת שוב ושוב שהעצים המדוברים גדלים ביערות פינלנד ונכרתים כחוק.
אנו מבהירים כאן חד משמעית כי עץ איפאה לא צומח ועולם לא צמח ביערות פינלנד, לא משנה כמה פעמים תשמעו את התשובה הזאת מפי עיריית ת"א.
כיצד מגיע העץ הלא חוקי מהאמזונס עד לת"א?
נאשם מספר 1 – "שמיים ירוקים": "שמיים ירוקים" הם הקבלן המבצע של פרויקט טיילת להט. "שמיים ירוקים" מייבאת את העץ מגורמים. אחד הספקים של "שמיים ירוקים", חברת K. M. Comercio, נקנסה בחודשים פברואר ומאי השנה בסכום כולל של 400 אלף דולר בגלל שימוש בחברות קש למטרת סחר בעץ לא חוקי. חברת K. M. Comercio בעצמה קונה ממנסרות שהורשעו ונקנסו במיליוני דולרים בגין עבירות של סחר בלתי חוקי בעץ.
נאשם מספר 2 – "מייזליץ כסיף אדריכלים": מייזליץ כסיף אדריכלים תכננו את נמל ת"א ואת טיילת להט. המשרד מקדם באופן גלוי ולאורך כמה שנים שיח מטעה הנוגע לכריתת עצי האיפאה. דוגמא בישיבת מועצת העיר ת"א, בה דובר על בניית טיילת להט, בתאריך ה-3 בספטמבר 2012, הסביר האדריכל אודי כסיף מהיכן מגיעים עצי איפאה: "...זהו עץ שהכריתה שלו היא תחת פיקוח. יש נטיעה של עץ במקומו, זה כמו גידול חקלאי." עוד לא הומצאו הגידולים החקלאיים של עצי איפאה והנטיעות שמחליפות את אלה שנכרתים.
נאשם מספר 3 – עיריית ת"א
על עיריית ת"א מוטלת האחריות לברר מהיכן מגיע העץ בו היא משתמשת לפרויקטים עבור רווחת תושבי העיר ובמימונם.
חשוב לציין כי תופעת הלבנת עצים המיוצאים לטובת שווקים מערביים צוברת תאוצה בשנים האחרונות. לדוגמא, במדינת פארה, שמימנה ישראל מייבאת עצי איפאה, הכריתה הבלתי חוקית עומדת על 78%". לנוכח היקף השחיתות, אין לסמוך על כך שספקי העץ מורשים כראיה לחוקיות מקורות העצים. רכישת עצי איפאה, משמעותו השתתפות בהלבנת עצים ובהרס יערות העד של ברזיל. המגוון הביולוגי של האמזונס ותפקידו בוויסות האקלים העולמי חשובים לכל האנושות, כולל לציבור הישראלי.
לחתימה על העצומה להפסקת ייבוא העצים הלא חוקיים לישראל