ב-21 למרץ שוחרי הסביבה והטבע מציינים את יום היערות הבינלאומי. גם בימים טרופים אלו בעיצומו של משבר הקורונה, חשוב לנו לציין את המאורע מכיוון שלהרס היערות יש קשר הדוק לשני אתגרים חסרי תקדים נוספים העומדים בפני האנושות: משבר האקלים וההכחדה השישית – ההיעלמות המאסיבית של אוכלוסיות ומינים של חיות בר. 

The coast of Amapá state, in the extreme north of Brazil, is in the crosshairs of the international oil industry. The site brings together various biomes such as tropical forests and mangroves, and an important biome still little known to science, the Reef of the Mouth of the Amazon River, newly discovered and already threatened by oil exploration. A costa do Amapá, no extremo norte do Brasil, está na mira da indústria internacional de petróleo. O local abriga vários biomas, como florestas tropicais e mangues, sendo um bioma importante ainda pouco conhecido pela ciência, os Corais da Foz do Amazonas, recém-descobertos e já ameaçados pela exploração de petróleo.

כמיליון מינים של בעלי חיים ניצבים כרגע בסכנת הכחדה בעקבות משבר האקלים ופעילויות נוספות הנגרמות על ידי האדם ובראשן הרס היערות ובמיוחד יערות העד. בין הגורמים הבולטים להרס היערות זו חקלאות תעשייתית בלתי מרוסנת כשמשנת 2010, ייצור הסויה מברזיל גדל ב-45%, ייצור שמן הדקלים מאינדונזיה גדל ב-75% וייצור הקקאו בחוף השנהב זינק ב-80%. תופעה זו הולכת ומחמירה: עד 2050, צריכת הבשר צפויה לעלות בעוד 76%.

לרגל המאורע, הנה עבורכם שלוש סיבות מרכזיות מדוע כה חיוני לשמור על היערות של כדור הרץ: הרס היערות מכחיד מינים רבים, מחריף את משבר האקלים ובנוסף את השכיחות של מחלות vמועברות לנו על ידי בעלי חיים. 

לשמור על היערות זה לשמור על מגוון המינים שבעולם

Forest next to the Tapajós river, in Sawré Muybu Indigenous Land, home to the Munduruku people, Pará state, Brazil. Brazilian Government plans to build 43 dams in the Tapajós river basin. The largest planned dam, São Luiz do Tapajós, will impact the life of indigenous peoples and riverside communities. Mega-dams like these threaten the fragile biome of the Amazon, where rivers are fundamental to regeneration and distribution of plant species and the survival of local flora. Renewable energy, such as solar and wind, holds the key to Brazil’s energy future. Floresta próxima ao Rio Tapajós, na região da Terra Indígena Sawré Muybu, do povo Munduruku, no Pará. O governo brasileiro planeja construir 43 hidrelétricas na bacia do Tapajós. A maior delas, São Luiz do Tapajós, terá impacto sobre a vida dos povos indígenas e comunidades ribeirinhas. Barragens como essas ameaçam o frágil bioma da Amazônia, onde os rios são fundamentais para a regeneração e distribuição de espécies vegetais e a sobrevivência da flora local. Energias renováveis, como solar e eólica, detêm a chave para o futuro energético do Brasil. Itaituba, Pará. 28/02/2016. Foto: Valdemir Cunha/Greenpeace.

שטחים רבים מתוך היערות עדיין אינם מוכרים לאנושות ולכן אנחנו לא יודעים להעריך כמה מינים יש שם בדיוק, אבל אפשר בהחלט להעריך זאת – שטח של 10 קמ"ר של יער טרופי יכול להכיל עד 1,500 מינים שונים של צמחים, 750 מינים שונים של עצים, 400 מינים של ציפורים ו-150 מינים של פרפרים. ההערכה היא שיער האמזונס לבד מכיל כ-10% מכלל המינים המוכרים בעולם. כל סוג של יער הוא חשוב אך למגוון הביולוגי המשקל של יערות העד פשוט מכריע: הם מהווים כ-2% מכלל שטח כדור הארץ אך כמחצית ממספר המינים והצמחים. זה כולל מינים שחיים גם ביערות העד וגם באזורי צמחיה אחרים, כמו ערבות בהן אנחנו מוצאים: קרנפים, גורילות, שימפנזות, פילים ועוד.

למה אכפת לנו כל כך ממגוון המינים? יש לכך מספר תשובות שונות. נתחיל בפשוטה ביותר. מינים חשובים בעצם קיומם – הייתם רוצים לגדל ילדים לעולם ללא אורנגאוטן או פילים? חלק מהמשימה שלנו היא לשמור על העולם, היא ללכת מעבר לתועלת של מין כזה או אחר ולפעול מתוך אתיקה ברורה: לשמור על החיים ועל המגוון בהם הוא דבר נכון גם אם אנחנו לא יכולים למצוא בזה תועלת עבור המין האנושי בכל מצב.

An orangutan drinks water using a plastic sachet as the area is covered by haze from forest fires at Salat island, Palangkaraya, Central Kalimantan. This year's nearly 2,000 wildfires are burning across Indonesia. It is the worst year since 2015. Officials estimate that the fires have burned more than 800,000 acres. The smoke and flames threaten endangered species like orangutans that can only be found in Kalimantan and Sumatra.

אבל יש גם תועלות – רבות ומגוונות. מערך המזון, האוויר והמים שלנו מבוסס על מגוון של מיני צמחים ובעלי חיים השומרים על מאזן עדין אלו עם אלו. מקור המזון שאנו אוכלים יסודו במינים של חיות וצמחי בר. שמירה על המגוון שלהם היום היא הבטחה עבור הדורות הבאים שלנו שיהיה להם מגוון מקורות מזון עשיר.

בלי יערות לא ניתן לפתור את משבר האקלים

סיבה מרכזית נוספת מדוע עלינו לשמור על היערות, זו ההשפעה שלהם על האקלים ותרומתם לוויסותו. בעידן בו הכל הופך לחד פעמי – כולל עצים, כשצצות הצעות להחליף את היערות הנהרסים ביערות חדשים, צריך להביא את האמת: עצים עתיקים, ביערות אבל גם במרכזי הערים, לוכדים המון חמצן. עץ חי קולט פי שניים יותר פחמן דו-חמצני ממה שעץ נכרת משחרר. ההשערה היא שהרס יערות האמזונס גורם לשחרור של 1.9 מיליארד טון של פחמן דו-חמצני כל שנה. כמות זהה של עצים קולטת כמות גדולה יותר של גזי חממה.

השטח של יערות העד הצטמצם בחצי בערך לעומת מה שהיה לפני כ-10,000 שנה, מ-15 ל-6 מיליון קמ"ר עבור יערות טרופיות, ומ-30 ל-15 מיליון קמ"ר של יערות לא טרופיים.

A Spot-legged-turtle in Cassiporé river, Oiapoque, Amapá, Braazil.

הרס היערות משבש את האקלים במספר דרכים: שריפה של עצים משחררת כמויות עתק של גזי חממה, כפי שראינו עם השריפות ביבשת אוסטרליה; כריתת עצים חושפת את הקרקע ומאיצה תהליכים של פירוק ביולוגי, מה שמשחחר גז חממה אחר, עוצמתי יותר, המתאן; אזור יער נכרת הופך להיות אזור הפולט גזי חממה במקום לקלוט אותם; ובסופו של דבר, הרס של יערות טרופיות גם משבש את המחזור ההידרולוגי ומהווה עוד הפרה מסוכנת של האיזון האקלימי: כך, האמזונס הופך להיות אזור צחיח יותר, והשינויים במחזור המים הם בעלי השפעה גלובלית.

At the end of the undercurrent fire season in the Amazon Forest, Greenpeace documents the destruction left by forest fires in the region between the Brazilian states of Amazonas, Acre and Rondônia. Despite its wide-known importance in conserving socio-biodiversity and its essential role in maintaining world climate conditions, the Amazon forest still presents fire spots and vast areas of accumulated ashes. Forest fires pose a threat to people, animals and contribute to increasing greenhouse gas emissions. In 2018, in spite of its decrease in absolute numbers, fire spots increased in the most deforested states. Ao final da temporada de fogo na Amazônia, o Greenpeace esteve em campo para registrar o estrago deixado pelas queimadas, na região entre os estados do Amazonas, Acre e Rondônia Mesmo com sua reconhecida importância para conservação da sociobiodiversidade e do clima no mundo todo, a Amazônia ainda possui focos ativos de incêndio e áreas de cinzas. O fogo oferece risco às pessoas e aos animais e contribui para engordar as emissões de gases do efeito estufa. Em 2018, apesar da tendência geral de queda no número de focos de calor na Amazônia Legal, estados críticos em desmatamento registraram mais fogo.

שתי המדינות עם יערות העד הגדולים ביותר, ברזיל ואינדונזיה, הסכימו על חשיבות היערות ועל הצורך לשמור עליהן. אולם בפועל, המצב נע בין העדר מאמץ רציני לבין עידוד כריתת יערות. המדיניות של נשיא ברזיל בולסונארו מעידה על כך יותר מכל דבר אחר.

עצירת הרס היערות היא הדרך הזולה והחכמה ביותר על מנת למנוע את החרפת משבר האקלים ולשמור על כך שהתחממות כדור הארץ  לא תחרוג מעבר ל-1.5 מעלות לעומת העידן הטרום תעשייתי. כש-80% מהרס היערות קשור לחקלאות, במיוחד לחקלאות של משק חי תעשייתי, יש כאן אמירה ברורה לחשוב גם על מערך המזון שלנו ולשים את הצומח ולא את החי, במרכז הצלחת. זהו אתגר משמעותי ודחוף כשהייצור בסחורות במגמת זינוק מדאיגה. 

יערות בריאים שומרים על האדם בפני מחלות ומגפות

The Brazilian government plans to build a series of dams in the Tapajós River basin, which would severely threaten the fauna, flora and life of the indigenous people living along the river. O governo brasileiro pretende construir uma série de barragens na bacia do rio Tapajós, que ameaçam gravemente a fauna, a flora e a vida dos povos indígenas que vivem ao longo do rio.

תחום קריטי נוסף מדוע לשמור על יערות ובמיוחד יערות העד באזורים טרופיים, הוא נושא הבריאות ויש לכך שני היבטים: לשמור על היערות זה לשמר פוטנציאל אדיר לתרופות ובכיוון אחר למנוע מגפות ומחלות

ניתן פה רק דוגמה להמחשה: כ-70% מהצמחים שאותרו על ידי מכון הסרטן הלאומי האמרקיאי כחשובות לטיפול במחלת הסרטן מקורן ביערות הטרופיות. מדובר בכ-2,000 מינים שונים של צמחים. בפועל, מכלל הצמחים של יערות העד הטרופיות, בדיקות על תועלת רפואית אפשרית נעשתה עבור פחות מאחוז מהם. ההשלכה ברורה: אם ניתן למינים להיכחד, אנחנו נכחיד יחד איתם חלק מהעתיד שלנו.

בכיוון אחר, מחלות זואונוטיות (zoonotic disease) הן מחלות שעוברות מחיות לבני אדם. ההשערה הרווחת הינה שהקורונה (Covid-19) הוא סוג מחלה כזו. בחמישים השנים האחרונות חל גידול משמעותי מאוד במחלות זוונוטיקות והסיבה המובילה למגמה הזו היא הרס בתי הגידול, במיוחד בנקודות חמות (hotspot) של מגוון ביולוגי באזורים טרופיים.  מחקר משער ש-31% מכל המגפות החדשות (וירוס ניפה, זיקה או אבולה) קשורות לכריתת יערות.  כריתת יערות, במיוחד באזורים כמו אמזונס וקונגו, חושפות בני אדם למגע עם אוכלוסיות של חיות בר ועם נגיפים  שבני אדם לא נחשפו אליהם, ביניהם וירוסים ובקטריות. זה הגדיל את השכיחות של מחלות זוונוטיקיות ומגמה זו צפויה לגדול בעתיד.

כריתת עצים, צייד, אכילה וסחר במינים של חיות בר מייצרים מקום מפגש ומגדילים את הסיכון לחשיפה ולמעבר של נגיפים. אף שכריתת עצים מהווה בעיה חמורה, כריתה ברירנית של עצים מייצרת בעיה גדולה עוד יותר בהיבy הזה משום שהחשיפה לנגיפים גדולה עוד יותר.[9]

מחקרים שונים ייחסו את וירוס האבולה לאובדן כיסוי היערות. והירוס אותר לראשונה בשנת 1976 בדרום סודן ובזאיר (כיום רפובליקה דמוקרטית של קונגו), ליד נהר אבולה.[10] ובשנים 2014-2016 היו 13,000 מקרים של מוות ממחלה זו סמערב אפריקה. [11] גם למלריה יש קשר הדוק לכריתת יערות, אפילו הדוק יותר.  מחקר שנערך באמזונס הראה כי הגדלת כריתת היערות ב-4% הגדיל את השכיחות של המלירה ב-50% כשיתושים הרבה יותר נוכחים בתערובת של שמש ומים עומדם באזורים שעברו בירוא יערות. [13] קשר בין כריתת יערות לפרוץ המלירה הוכח גם באי בורניאו, באינדונזיה. [14]  ההערכה הינה שכ-400,000 אנשים נהרגו על ידי המחלה הזו ב-2018. [15]

דוגמא נוספת לקשר בין מחלות לשמירה על יערות קשור להתפרצות של מחלת ״לים״ בחופה המזרחי של ארה"ב כתוצאה של צמצום וקיטוע יערות מה שהוריד באופן דרמטי את כמות החיות הטורפות וגרם לעלייה בשכיחות של עכברים לבנים שאוגרים את בקרטיריית ליים.[16] 

[1] study published in the journal Nature Communications in 2014

[2] https://www.healthline.com/health/zoonosis

[3] Woolhouse, M.E.J. and Gowtage-Sequeria, S. (2005). Host range and emerging and reemerging pathogens. Emerging Infectious Diseases, 11, 1842–1847. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3367654/pdf/05-0997.pdf

[4] Woolhouse, M.E.J. and Gowtage-Sequeria, S. (2005). Host range and emerging and reemerging pathogens. Emerging Infectious Diseases, 11, 1842–1847. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3367654/pdf/05-0997.pdf

[5] Robbins J (2012) The Ecology of Disease, The New York Times, accessed on 17/3/2020 from https://www.nytimes.com/2012/07/15/sunday-review/the-ecology-of-disease.html?auth=linked-google

[6] Robbins J (2012) The Ecology of Disease, The New York Times, accessed on 17/3/2020 from https://www.nytimes.com/2012/07/15/sunday-review/the-ecology-of-disease.html?auth=linked-google

[7] Kessler R (undated) What Exactly Is Deforestation Doing to Our Planet?, Ecohealth Alliance, https://www.ecohealthalliance.org/2017/11/deforestation-impact-planet

[8] Shaikh A (2020) Coronavirus is our future, ·TEDxSMU accessed on 15/03/2020 from https://www.ted.com/talks/alanna_shaikh_coronavirus_is_our_future

[9] Wolfe ND, Daszak P, Kilpatrick AM, Burke DS. Bushmeat hunting, deforestation, and prediction of zoonotic disease. Emerg Infect Dis. 2005;11: 1822–1827. pmid:16492369

[10] World Health Organization (2020) Ebola virus disease  Fact Sheet, accessed on 15/03/2020 from

https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/ebola-virus-disease

[11] CDC (undated) Ebola Virus Disease Distribution Map: Cases of Ebola Virus Disease in Africa Since 1976, accessed on the 15/3/2020 from https://www.cdc.gov/vhf/ebola/history/distribution-map.html

[12] Recent loss of closed forests is associated with Ebola virus disease outbreaks, https://www.nature.com/articles/s41598-017-14727-9,

[13] Robbins J (2012) The Ecology of Disease, The New York Times, accessed on 17/3/2020 from https://www.nytimes.com/2012/07/15/sunday-review/the-ecology-of-disease.html?auth=linked-google

[14] Zimmer K (2019) Deforestation Tied to Changes in Disease Dynamics, The Scientist, https://www.the-scientist.com/news-opinion/deforestation-tied-to-changes-in-disease-dynamics-65406

[15] CDC Malaria, https://www.cdc.gov/malaria/malaria_worldwide/impact.html

[16] Robbins J (2012) The Ecology of Disease, The New York Times, accessed on 17/3/2020 from https://www.nytimes.com/2012/07/15/sunday-review/the-ecology-of-disease.html?auth=linked-google

[17] Rogic A, Tessier N Legendre P Lapointe F Millien V, (2013)  Genetic structure of the white-footed mouse in the context of the emergence of Lyme disease in southern Québec, Ecol Evol. 2013 Jul; 3(7): 2075–2088.Published online 2013 Jun 3. doi: 10.1002/ece3.620 accessed from https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3728948/