משק האנרגיה בישראל קם לשחר חדש עם פרסום תוצאות המכרז הראשון להפקת חשמל מאנרגיה סולארית בתוספת אגירה שנסגר במחיר חסר תקדים של 19.90 אג' ליחידת חשמל (קוט"ש). מדובר בלא פחות מאשר אירוע מכונן כשאנרגיה זו הפכה להיות האפשרות הזולה ביותר בישראל לאספקת חשמל. זהו כמובן רק המכרז הראשון, מכאן ואילך עם השיפור הטכנולוגי הצפוי, הפערים במחירים לטובת אנרגיה מתחדשת רק יילכו וייגדלו. על בסיס תוצאות מכרז זה ניתן לקבל שורה של החלטות שיעצבו את המשק הישראלי ואף יסייעו לו בהתמודדות עם המשבר הכלכלי, הבריאותי והסביבתי החריף בו אנו נמצאים.
הציבור הישראלי כולו ירוויח מהחלטה להפסיק לבנות תחנות כח על גז ולבנות כל כושר ייצור חדש רק מסולארי ואגירה. החלטה כזו תוזיל את חשבון החשמל של אזרחי ישראל; תייצר עשרות אלפי מקומות עבודה ותוליד אווירה רגולטורית ועסקית אשר תעודד את שגשוגם של חברות הזנק בתחום האנרגיות המתחדשות וההתייעלות אנרגטית.
למעבר מגז, נפט ופחם לאנרגיית שמש יש משמעות חברתית וכלכלית אדירה – ניצול של גגות סולאריים ומרחבים עירוניים, ידרוש מתקינים, מהנדסים, מתכננים, אנשי תחזוקה ומכירות. לפי דו"ח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מתחדשת (IRENA) על כל משרה שנסגרת בתחום הייצור של אנרגיה פוסילית נפתחות שתי משרות בתחום של אנרגיה מתחדשת.
ההיבט החדשני מהווה אולי את הבשורה הגדולה מכולן. לפני יותר מעשור בחבל אילת אילות החלו ליישם חזון של ישראל סולארית. היום רוב החשמל של אילת אילות בשעות היום מגיע ממקורות סולאריים והלהט שנוצר סביב אנרגיית השמש איפשר לייצר כמאה משרות חדשות, בעיקר בתחום של חדשנות, אותה אפשר לייצא לכל מקום בעולם. ישראל הייתה עד לפני שנים ספורות המדינה החדשנית ביותר בתחום הסביבה (קלינטק) ומאז היא נסוגה לאחור בשל העדר מדיניות ממשלתית תומכת. אבל זה עוד יכול להשתנות לטובה, יש בארץ עשרות פיתוחים בתחומים של אנרגיה סולארית, אנרגיות מתחדשות אחרות, אגירה וחסכון באנרגיה. בין כל הרעיונות האלו, מסתתר ה״מובילאיי״ של מחר ואיתו פוטנציאל הכנסות של מילארדי שקלים בשנה למדינה.
על מנת לממש את החזון הירוק עבור מדינת ישראל, הממשלה (בראשה משרד האוצר וישראל כץ) צריכה לקדם בדחיפות חבילת תמיכה ירוקה נדיבה: להקים גוף של עשרות עובדי מדינה שיקדמו את האנרגיה הסולארית – כפי שיש היום רשות גז עם עשרות עובדים, להכשיר אלפי מתקינים, להקים חממות חדשנות ולתמרץ באופן משמעותי חדשנות בתחומים אלה ובהתקנות פאנלים סולאריים במרחב הבנוי.
הציבור לא מודע לכך, אבל כל תחנת כח חדשה על גז זקוקה לגיבוי בסולר (דלק מאוד מזהם) ששריפתו מסוכנת לבריאות ועבור כלל התשתיות הדרושות להקמתן של תחנות הכח הגזיות, המדינה משקיעה מיליארדים. ההחלטה לייצר מסולארי ואגירה תחסוך מהמדינה את הצורך להשקיע בתשתיות יקרות ותשחרר סכומי עתק. סכומים אשר ניתן יהיה להשקיע לטובת חדשנות הישראלית, שגם עשויה לתרום באופן משמעותית ברמה הגלובאלית למאבק במשבר האקלים.
אבל אל לנו לנו להיות תמימים. בעוד שאנו נאבקים על מנת שהציבור יבין את התועלת הרבה מהמעבר האנרגטי למתחדשות, חברות הנפט והגז השכילו להפנים זאת ואת ההשלכות של כך עבורן, לפני זמן רב. לכן הן נאבקות בימים אלו ביתר שאת על מנת שהמדינה תאשר במהרה את הקמתן של כמה שיותר תשתיות של אנרגיות פוסיליות מזהמות (בעיקר גז אך גם נפט). הקמת כל תשתית כזו קובעת עובדות בשטח למשך עשרות שנים קדימה. להבדיל מאנרגיה מתחדשת, חברות הדלקים זוכות לתמיכה רחבה של ממשרדי ממשלה מרכזיים – בראשם האנרגיה, האוצר והכלכלה – אשר לרוב מתייחסים לגז כאוצר לאומי של מדינת ישראל.
אנרגיה פוסילית שייכת לעבר ונהנים ממנה קומץ בעלי הון בלבד. מדי יום אנו מקבלים לכך אין ספור אינדיקציות, רק השבוע קראנו ש-250 חברות גז ונפט בארה״ב על סף פשיטת רגל, ממש כמו ״דלק״ של יצחק תשובה. למרבה הצער, משרד האנרגיה חושב גז, גז ועוד גז ומשקיע בזה את עיקר משאביו. היום, יותר מתמיד, יש לגנוז כל השקעה נוספת בדלקים הפוסיליים אשר תהיה בכיה לדורות ואיוולת סביבתית, בריאותית, תכנונית וכלכלית חמורה.