אז כמה פלסטיק אכלת השנה?

במשך מאות שנים, הגדירו היסטוריונים וארכיאולוגים תקופות שונות בהיסטוריה האנושית על פי הטכנולוגיות והכלים שהיו בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על החברה – עידן האבן, עידן הברזל, עידן הברונזה. באיזה עידן אנחנו חיים היום? לחלק מהמדענים, התשובה פשוטה וברורה – עידן הפלסטיק. חומרים רבים הפיץ האדם ברחבי הגלובוס בניהם נשורת גרעינית, אלומיניום, בטון וסיליקון אולם לדברי ארכיאולוגים, פלסטיק הגדיר מחדש את התרבות האנושית החומרית ואת מה שיוותר פה כמאובנים אחרינו.

מאז המצאת הפלסטיק לפני כ – 100 שנה, יוצרו כ – 8.3 מיליארד טון של פלסטיק שנפוצו לכל חלקי כדור הארץ – החל מיערות, דרך האוקיינוסים וכלה במשטחי הקרח הבתוליים באנטרקטיקה. השימוש בפלסטיק מהווה אחת מההשפעות הדרמטיות וההרסניות ביותר של האנושות על פני כדור הארץ.

הפלסטיק נוכח היכן שלא נסתכל ונמצא הלכה למעשה בכל פינה בעולם. אפילו בתוכנו. מחקרים אחרונים מצאו שבני אדם צורכים במי השתייה ובמזון שלהם כ – 50,000 חתיכות מיקרופלסטיק בשנה. כלומר, זו אינה רק בעיה של "איכות הסביבה" ולכלוך המכער את הטבע שלנו אלא שיבוש עמוק ומהותי של מערכות טבעיות, ואנחנו בתוכן.

פלסטיק, בהיותו חומר סינטטי, אינו מתכלה אלא מתפרק לחלקיקים עם הזמן וכאשר הוא בא במגע עם אור השמש, מים, אדמה או אורגניזמים שונים. חלקיקים הגדולים מ – 5 מ"מ ידועים כמקרופלסטיק וחלקיקים הקטנים מ – 5 מ"מ נקראים מיקרופלסטיק. חלקיקי ננו-פלסטיק הם בגודל של פחות מ – 1000 ננומטר. חלקיקי ננו-פלסטיק הם תוצר פירוק פלסטיק אבל גם מיוצרים יותר ויותר לטובת שימוש בצבעים, דבקים, קיפסול תרופות ואלקטרוניקה. 

בים, ביבשה ובכל מקום

את חלקיקי הפלסטיק למיניהם נמצא במי ים ומים מתוקים, באדמה ובאוויר. באוקיינוסים הם עשויים להימצא במלח ים, באורגניזמים ימיים ואף באטמוספירה באמצעות רסס מי ים. בעוד הימצאות מיקרופלסטיק במינים ימיים למאכל אדם (דגים, צדפות, סרטנים וכו') היא כבר עובדה ידועה, חלקיקי פלסטיק נמצאו גם בדבש, סוכר, מלח, אלכוהול, בקבוקי מים, פירות וירקות שגדלו באדמה מזוהמת. 
מלבד תעשיית המזון והמשקאות שתרומתה לעניין ברורה, תעשיות רבות מחמירות את זיהום הפלסטיק בהן תעשיית האופנה, החקלאות, הרכב ועוד.

בני אדם צורכים פלסטיק ממגוון רחב של מקורות: אכילת מאכלי ים, שאיפת חלקיקים מהאוויר, מוצרי קוסמטיקה, מזון המזדהם מהעטיפה או הכלי הנושא אותו ועוד, מה שהופך את ההימנעות מצריכת פלסטיק לכמעט בלתי אפשרית. אפילו בליעה ושאיפה של אבק ביתי המשתחרר מרכיבי פלסטיק כגון ריפודים, שטיחים ומוצרי חשמל חושף בני אדם לחלקיקי הפלסטיק. מבין הסוגים שמצאו החוקרים במערכות אקולוגיות שונות, סיבי מיקרופייבר הנושרים בתהליך הכביסה מבגדים העשויים בדי ניילון או פוליאסטר, היו סוג הפלסטיק הנפוץ ביותר. חלקיקי פלסטיק ששימשו כשקיות או קשיות שתייה, היו השניים בשכיחותם. 

איך בתכל'ס זה מזיק  לבריאות שלנו?

בעלי חיים מורעבים הנמצאים כשקיבתם מלאה חתיכות פלסטיק גדולות ופסולת, הם אינם דבר חדש לצערנו, ואלה נמצאים גם בים וגם ביבשה. לעומת זאת, ההשפעה הבריאותית של זיהום הפלסטיק על בני האדם חמקמקה יותר אך הרסנית לא פחות. חלקיקי מיקרו וננו פלסטיק עלולים להיכנס לגוף בבליעה, בשאיפה או במגע עם העור בעת רחצה או שימוש בחומרי קוסמטיקה המכילים חלקיקים ננו פלסטיים. חלקיקי מיקרופלסטיק הקטנים מ – 20 מיקרומטר עשויים לחדור לאיברים ואלה הקטנים פי שניים ויותר, מסוגלים גם לחצות קרומי תאים, את מחסום הדם-מוח ואף לעבור את מחסום השליה. חלקיקי מיקרופלסטיק קטנים ביותר נמצאו גם ברקמות לימפה ובמערכת הדם. 

הפלסטיק כאמור, אינו מתכלה בגוף. חלקיקיו הקטנים מצליחים לעמוד בפני סילוק מכני של מערכת החיסון והם נטמעים ברקמותיו. חלקם מזוהים על ידי הגוף כגופים זרים ועלולים לגרום לדלקת אקוטית או כרונית, מוות תאי ואף נמק וסרטן. עם חדירתם לגוף עשויים להשתחרר חלקיקים מזהמים אשר נספגו בהם, כימיקלים מסוכנים או אורגניזמים פתוגניים שנקשרו אליהם. כל הפלסטיקים מכילים רדיקלים חופשיים שעלולים לגרום לחמצון רקמות ורבים מהם, אריזות מזון וכלים חד פעמיים במיוחד, מכילים מגוון תוספים רעילים הגורמים לשלל השפעות בריאותיות שליליות לרבות סרטן, בעיות רבייה, הפרעות אנדוקריניות והחלשת מערכת החיסון. חימום פלסטיק מגביר משמעותית את מעבר המזהמים מהכלי למזון שבתוכו. 

מעכבי בערה במוצרי פלסטיק עלולים להפריע להתפתחות מוחם של עוברים וילדים ותרכובות אחרות מקושרות למומים מולדים, אולם חלקיקי הפלסטיק מהווים גם קרקע פוטנציאלית לנשיאת מתכות כגון אבץ, ניקל ועופרת וחומרי הדברה דוגמת כלור ו – DDT. מחקרים קושרים בין זיהום פלסטיק לגידול אוכלוסיית היתושים ומיקרואורגניזמים שונים, בכך גדל הסיכוי להעברת מחלות כמו מלריה, זיקה או קדחת דנגי. מעל 30 סוגי מיני חיידקים אופיינו על פני שטחי חלקיקי פלסטיק, חלקם מחוללי מחלות בבעלי חיים וחלקם בבני אדם. חקירת מערכות הגומלין בין פלסטיק למחוללי מחלות נמצאת רק בתחילתה.

סיבה טובה לדאגה

מדידה והערכה של ריכוזי חשיפה אמיתיים מהווים כיום אתגר מדעי גדול.
רעילות מיקרופלסטית מושפעת במידה רבה ממספר החלקיקים אליהם נחשף האדם, לצד מאפייני חלקיקים כגון גודל, צורה, מסיסות, מזהמים נספחים ורקמות מעורבות אך נראה שרמות החשיפה המוערכות היום לוקות בחסר ומספר החלקיקים האמיתי שבני האדם נחשפים אליהם, גבוה בהרבה. עובדות אלה אינן מבשרות טוב – לא לבריאות האדם וודאי שלא לבעלי החיים והסביבה. 

עלינו להבין באופן מלא יותר את המנגנונים הרעילים הפוטנציאליים של חלקיקים מיקרופלסטיים והשפעותיהם הבריאותיות השונות אולם דרכי החשיפה המרובות לפלסטיק לצד הכימיקלים והפתוגנים אותם הוא נושא, מעידים כי רמות הזיהום הפלסטיות הנוכחיות הן בהחלט סיבה לדאגה.

עוצרים את מגיפת הפלסטיק

אני רוצה לעזור