חיים בצל סכנות בסדר גודל חסר תקדים, יהפכו למצב הנורמלי החדש שלנו אם לא ננקוט בדחיפות אמצעים כדי לעצור את משבר האקלים הנגרם ברובו עקב השימוש בדלקי מאובנים. מהודו ופקיסטן, דרך קנדה, ארה״ב ואירופה ועד סין, רוסיה ואפילו החוג הארקטי, באביב ובקיץ 2022, פקדו גלי חום קיצוניים 33 מדינות בחמש יבשות, רבים מהם במקביל. גלי החום האחרונים שוברים את כל שיאי העבר ומסכנים חיי אדם, מקורות פרנסה וקהילות. הטמפרטורות הגבוהות מהוות סכנה לא רק לבריאות האנושית אלא גם מעלות את הסיכויים לפריצת שריפות ענק, כפי שקרה הקיץ באירופה, ולתקלות נרחבות ברשת החשמל הפוגעת ברווחתם של מיליוני בני אדם.
אנחנו לא מוכנים לעידן החום הקיצוני
לפי ה״ניו יורק טיימס״, מאות מקרי מוות בקולומביה הבריטית, קנדה, וושינגטון ואורגון שבארה״ב ייוחסו לגל החום הקיצוני, כיפת החום שהחלה בסוף יוני של השנה שעברה. גל החום האירופאי שפקד רבות ממדינות היבשת ביולי 2022, הביא לתמותה עודפת של אלפים וגם אצלנו, ניתוח נתונים מהשנים 2012-2020 שהוזמן על ידי המשרד להגנת הסביבה, מצא כי כל גל חום בישראל גורם לתמותה עודפת של 45 בני אדם, 90% מהם בני 70 ומעלה. הודו, הרגילה לטמפרטורות גבוהות סבלה השנה ממספר ימי חום קיצוניים הגבוה פי חמישה מהממוצע של 36 השנים שקדמו לה – 203 ימים מול 36 בלבד ב-2021.
מלבד גלי חום קטלניים, מקומות רבים בחצי הכדור הצפוני חווים הקיץ בצורות קשות ומחסור ממשי במים הפוגע ביבולים ובתפוקת המזון, מביא עשרות מיליוני בני אדם לאי-ביטחון תזונתי וגורם לשיבושים קשים בסחר ותעבורה. נהרות ואגמים בגרמניה, איטליה, צרפת, ספרד, סין וארה"ב מתייבשים ונמצאים בשפל של עשרות ואף מאות שנים כתוצאה מכמות משקעים נמוכה וטמפרטורות גבוהות במיוחד. חורפים יבשים וגלי חום קטלניים בחודשי הקיץ הביאו 45% משטחי האיחוד האירופי להיות תחת אזהרת בצורת, כאשר 15% מהם מצויים כבר עכשיו במצב קריטי. במספר מדינות החלו הגבלות שימוש לאחר שאזרחים נותרו ללא מים בברזים. אזורים רבים באפריקה נכנסים אל שנת הבצורת החמישית או יותר שלהם, כשאתיופיה, קניה וסומליה סובלות במיוחד. תנאי יובש צפויים להשפיע גם על אריתראה, אוגנדה וטנזניה.
זהו מצב חירום אקלימי!
קהילות וחיי הבר בכל רחבי העולם חשופים כבר עכשיו להשפעותיו הקשות של משבר האקלים, שללא פעולה דחופה צפויות רק להחמיר. הקהילה הגלובלית ומערכות הטבע זקוקות בדחיפות לא רק לאמפתיה וסיוע אלא גם לפעולה אקלימית אמיצה ושאפתנית. חברות דלקי המאובנים ממשיכות להאיץ את שינויי האקלים באמצעות קידוח ושריפת פחם, נפט וגז באופן חסר אחריות, תוך שהן מנצלות את משבר האנרגיה עקב המלחמה באוקראינה לעשיית רווחים חסרי תקדים.
100 תאגידים – 71% מהפליטות
הדרך היחידה לעצור את ההרס היא ליצור עתיד המתבסס על אנרגיה נקייה. דלקים פוסיליים – פחם, נפט וגז – הם הגורם העיקרי לשינויי האקלים, עם 100 תאגידי אנרגיה האחראים על 71% מפליטות גזי החממה משנת 1988. מלבד פליטות גזי חממה, דלקי מאובנים מרעילים את האוויר, המים והאדמה. זיהום אוויר גורם למותם של מעל 9 מיליון בני אדם בטרם עת בכל שנה, וזיהום הנובע מתשתיות קידוחי גז מעלה את הסיכויים לסרטן והתקפי אסתמה כשפליטות מתאן, גז חממה עוצמתי במיוחד, מחריפות את משבר האקלים. למרות הסיפור אותו מספרים לנו תאגידי הדלקים, בו העולם כפי שאנחנו מכירים אותו אינו יכול להתקיים על אנרגיה חלופית, אנחנו רואים עתיד אחר – כזה המתבסס על אנרגיה נקייה ואנחנו יכולים ליצור אותו יחד. עתיד של 100% אנרגיה מתחדשת הוא בר השגה, והוא הסיכוי הטוב ביותר שלנו לעולם ירוק, בטוח וצודק יותר.
חברות הדלקים דואגות לרווחים שלהן על חשבון כדור הארץ ובני האדם החיים בו, והן ימשיכו לעשות כן בעודן מעמידות פנים שהן פועלות למען הסביבה, אלא אם נעצור בעדן. בינתיים, עבור הקהילות הפגיעות של העולם – בעיקר קהילות של ילידים ולא-לבנים – משבר האקלים הוא מציאות ולא איום רחוק. למרות תרומתן המזערית למשבר, הן אלו הסובלות מהשלכותיו עשרות מונים יותר מאשר מדינות עשירות ומפותחות בצפון הגלובלי – המחוללות העיקריות של המשבר הסביבתי והאקלימי. אם ממשלות העולם לא ינקטו צעדים דחופים על מנת לקדם את המעבר לאנרגיה בת קיימא, משבר האקלים צפוי להחמיר ולהפוך חלקים מהעולם לאזורי שממה בלתי ישיבים.
מה אנחנו יכולים לעשות?
עלינו להכיר בכך שמשבר האקלים הוא מצב חירום ולדרוש נקיטת צעדים בהקדם האפשרי. עלינו להושיט יד לקהילות בסיכון וכן ללחוץ על ממשלות בעולם לחדול משימוש בדלקי מאובנים ולעבור לפתרונות ירוקים. ככל שנפעל מהר יותר, כך נוכל להציל יותר ולהימנע מהתרחישים האקלימיים הגרועים ביותר. ישראל עומדת עתה בצומת דרכים, עם החלטתה לנצל את משבר האנרגיה הגלובלי כדי לפתוח את הים התיכון לעוד עשרות קידוחי גז המיועדים כולם לייצוא. מהלך כזה בעידן של שינוי אקלימי מואץ, סותר לא רק את ההיגיון הבריא אלא מסכן את הביטחון האנרגטי של ישראל, מביא לבזבוז של מיליארדי ש"ח מכספי הציבור, מהווה איום של ממש על בריאותה של המערכת הימית ומעכב את ההשקעה הנחוצה באנרגיה סולארית זולה, יעילה, נקייה ומבוזרת. עמדתו של משרד האנרגיה מסנדלת את המשק הישראלי לשימוש בגז לעשרות שנים קדימה, ודוחה שוב ושוב את הוצאתן של התחנות הפחמיות המזהמות משימוש. מי שמשלמים על מדיניות זו מכיסם ובריאותם הם אזרחי ישראל.