הם לא רק מזהמים

השבוע קיבלנו תזכורת כמה מסוכנת היא התלות שלנו בדלקים 

שורה של אירועים מהימם האחרונים הם קריאת השכמה ממש כואבת אבל הכרחית: הסכם הגז עם לבנון מעיר מחדש את השד של עימות מול חיזבאללה; רוסיה סוחטת את אירופה באמצעות אספקת הגז ובאופן "מסתורי" הופצצו צינורות לאספקת הגז בים הבלטי; סעודיה וקרטל הנפט אופ״ק הודיעו על הגבלת הפקת הנפט שתחריף את האינפלציה בעולם, ואחרונה ולא חביבה, ״שברון״ מייצאת גז למצרים על חשבון האספקה לישראל, מה שמוביל לשימוש מוגבר בפחם לייצור חשמל בארץ ולתוספת זיהום קטלני.

מהי קריאת ההשכמה? מה המסקנה? מאוד פשוט: ההתמכרות לדלקים מזהמים עולה לנו ביוקר. בגללה יוצאים למלחמה ושופכים דמים; חברות עם עושר מופלג מפקירות את הציבור וגורמות לו לעליית מחירים ולתסיסה חברתית ומרעילות לנו את האוויר. ההתנהלות של חברות הדלקים ושיתוף הפעולה של ממשלות עימן היא לא, סוגיה שולית של סוף מהדורת החדשות בימי שישי. היא הרת גורל במשמעותה, בעשרות השנים האחרונות היא סיבה מרכזית למתיחות בינלאומית. והיא ה-סיבה, להרס האקלים, כש-85% מפליטות גזי החממה בעשור האחרון מקורם בשריפה של גז, נפט ופחם.

יש דרך פשוטה לעצור את זה. לשים לזה סוף, למנוע את החרפת משבר האקלים, להציל מיליוני אנשים מדי שנה ממוות מוקדם בשל זיהום אוויר, לחסוך כסף ולהגיע לעולם הרבה יותר שלו, צודק, ופחות אלים: לשנות את הדרך שבה אנחנו חושבים ומשתמשים באנרגיה. עלינו לדרוש מהממשלות להישיר מבט לעבר חברות הדלקים ולהגיד  עד כאן! ולציבור צריך לומר את האמת: למען העולם שנותיר לילדים שלנו, למען החברה שאנו חיים בה, נשנה את היחס שלנו לעולם האנרגיה. מתחילים לחסוך באנרגיה ולעבור לייצור מקומי של אנרגיה מתחדשת.

איך צפוי משבר האקלים להשפיע על אספקת המזון שלנו?

לאחר התחממות של 1.1 מעלות בלבד, שיבוש במערכות המזון הגלובליות כבר ניכר באופן מדאיג: סערות טרופיות פגעו ביבולי הוניל במדגסקר, גידולי החומוס נפגעו מהבצורת באפריקה, שדות התירס מתייבשים בארה"ב, יבול החיטה נפגע עקב גלי החום הרבים בהודו, בצרפת רשמה תעשיית היין את היבול הקטן ביותר מ-1957, באיטליה מאיימת בצורת על הריזוטו, וגלי קור בברזיל מייקרים את הקפה. זה לא קורה רק במקומות אחרים, בכתבה של לי ירון שפורסמה בהארץ, משרד החקלאות דיווח על ירידה של 30% ביבול העגבניות, עקב העלייה בטמפרטורות. היעדר ימים קרים פוגע גם בגידולי פירות קיץ, כמו אפרסקים, נקטרינות, דובדבנים, תפוחים ואגסים, להם נדרשות כמה מנות קור. היקף הפיצויים לחקלאים, שנפגעו מאירועי מזג אוויר קיצוני, גדל ב-50% בתוך חמישה חורפים בלבד, עם כ-3000 הודעות על נזקים בענפי המטעים, ובהם אבוקדו, הדרים, פירות וגפני יין מחודש מאי. 80% מצריכת הקלוריות של הישראלי הממוצע מתבססים על מזון מיובא ובכל זאת, בעידן בו ירידה ביבולים גורמת למדינות אחרות להפחית או לעצור את היבוא, לישראל אין תוכנית מדינית מסודרת שנועדה להבטיח לאזרחיה ביטחון ועצמאות תזונתית. 

אפשר בלי פלסטיק – 5 מיזמים מעוררי השראה 

זוכרים את התקופה שבה החיים לא היו עטופים בפלסטיק חד-פעמי? כן, הייתה כזו פעם… שימוש חוזר אינו דבר חדש. ברוב ארצות העולם יש מסורת ארוכת שנים של מוצרים רב-פעמיים, מודלים של צרכנות ירוקה במדינות מתפתחות נמצאים בחזית מהפכת האפס-פסולת ובשיטות לשימוש חוזר ומילוי מחדש, שהותאמו במיוחד לעולם המודרני. בבלוג חדש אנחנו מביאים כמה מיזמים מעוררי השראה בדרום הגלובלי – במילים שלהם – שעומדים מאחורי התנועה הנפלאה המגוונת הזו, הפועלת לצמצום זיהום הפלסטיק בעולם.

לקריאה על המיזמים בבלוג החדש 

איך כל אחד מאיתנו יכול לקחת חלק במאבק במשבר הפלסטיק

בעוד מיליוני אנשים ברחבי העולם נלחמים למען שינוי מערכתי וכדי שתאגידים מזהמים ייקחו סופסוף אחריות על זיהום הפלסטיק שלהם, גם אנחנו, כל אחד מאיתנו, יכול לעשות שינוי ולצמצם את פסולת הפלסטיק שמגיעה לים ולטבע שלנו.

אנחנו בגרינפיס הכנו לכם מדריך עם 5 צעדים פשוטים לצמצום פסולת הפלסטיק בחגים אבל אותם הטיפים טובים גם לכל שאר השנה 🙂 

לכל הטיפים – היכנסו למדריך.

רגע לפני האסון – הושגו המימון וההסכמות הנחוצות לפינוי מיכלית הנפט מהים האדום

לאחר חודשים ארוכים של מאמצים דיפלומטיים, ולחץ ציבורי שהובלנו בגרינפיס, הודיע האו"ם כי השיג את הכספים הדרושים לטיפול במיכלית הנפט המחלידה, ה-FSO Safer שנמצאת מול חופי תימן ועליה מעל 1.1 מיליון חביות נפט. מלבד הכספים, תוכנית האו"ם קיבלה גם אישורן של הרשויות בצנעא, בירת תימן. הסייפר שימשה במשך 3 עשורים את ממשלת תימן לאחסון נפט מול חופיה. ב-2015, עם פרוץ מלחמת האזרחים השתלטו עליה המורדים החות'ים, מה שהותיר את הספינה ללא פיקוח או עבודות תחזוקה למשך כשמונה שנים. דליפה של כמויות הנפט הגולמי העצומות המצויות במיכלית, תוביל לאסון סביבתי והומניטרי נרחב, עם השלכות קשות לטווח קצר וארוך ועם עלות מוערכת של כ-20 מיליארד דולר לטיפול בנזקים הפוטנציאליים. בזמן שחברות הדלקים הודיעו על רווחי שיא בחציה הראשון של 2022, רווחים המגמדים את הסכום שנדרש להצלת מיכלית הסייפר, אף לא אחת מהן הציעה עזרה במימון תוכנית הפעולה של האו"ם. המימון הושג בסופו של דבר מהתחייבותן של מדינות שונות לסייע, אולם כספי הממשלות הם כספי הציבור וכך, פעם נוספת, נדרש הציבור לשאת בעול הכספי של האיומים והנזקים להם אחראיות חברות הדלקים. אנחנו מקווים שהתחייבויות אלה יהפכו במהרה לכסף ממשי אותו ניתן יהיה לנצל בהקדם להעברת הנפט לאחסון בטוח, ובכך למנוע אסון אנושי וסביבתי חסר תקדים.

בחירות גורליות בברזיל ועתידו של האמזונס על המוקד

סיכום חודש ספטמבר באמזונס בהתבסס על נתוני הלווין של הסוכנות לחקר החלל בברזיל INPE, מצייר תמונה עגומה וקשה של הרס – 1455 קמ"ר של יער בוראו בחודש ספטמבר, היקף הבירוא הגדול ביותר שנרשם אי פעם בחודש זה. זוהי עלייה של לא פחות מ-48% מהחודש המקביל בשנה שעברה. שנת 2022 הייתה שנה שוברת שיאים במספר השריפות והיקף ההרס, בהמשך למגמה אותה מוביל נשיא ברזיל בולסונרו: בשלוש השנים האחרונות לשלטונו, בורא באמזונס שטח הגדול משטחה של בלגיה. מאז היבחרו לנשיאות, ממשלת ברזיל מפגינה זלזול עמוק באקלים בטוח ובהגנה על יערות הגשם באמזונס ועל הקהיליות הילידיות הרואות בהם בית. כמעט מחצית מפליטות גזי החממה של ברזיל, המצויות בעלייה, מקורן בבירוא יערות. אולם צמצום רגולציה סביבתית והעלמת עין מפשעים סביבתיים הביאו לעלייה לא רק בהרס אקולוגי אלא גם במקרי אלימות קטלניים – על פי ארגון CIMI הפועל למען זכויות ילידים, 176 בני אדם ילידיים נרצחו בשנת 2021.

ב-2 לאוקטובר התקיים הסיבוב הראשון של הבחירות הגורליות לנשיאות בברזיל. הנשיא לשעבר לואיז אינאסיו לולה דה סילבה השיג כ-6 מיליון קולות יותר מבולסונרו, פער קטן ביחס למדינה העצומה. ב-30 לחודש יצביעו הברזילאים מחדש ויכריעו בין שני המועמדים, לאחר שבועות מאתגרים של פייק ניוז, שקרים וקמפייני השחרה. אנחנו עומדים לצד גרינפיס ברזיל והעם הברזילאי ומאמינים כי ברזיל בדרך הנכונה להיות המדינה שהיא באמת – ירוקה יותר, מכבדת ובטוחה לכל.

פרסי הנובל לשלום הוענקו ללוחמי זכויות אדם

השבוע פרסמה הועדה הנורווגית של פרסי הנובל את הזוכים בפרס נובל לשלום לשנת 2022. בין הזוכים: פעיל זכויות האדם אלס ביאליאטסקי מבלרוס, ארגון זכויות האדם הרוסי "ממוריאל" והארגון האוקראיני למען זכויות האדם "המרכז לחירות האזרחית". אנחנו בגרינפיס מברכים את הזוכים לשנת 2022 ומצדיעים לאומץ לבם ועיקשותם, לומר את האמת בפני מוקדי הכוח. המאבק למען השלום וזכויות האדם דחוף היום יותר מתמיד, ועל כולנו לחזק ולתמוך במאבק צודק זה. החברה האזרחית ממלאת תפקיד קריטי במסע של כולנו לעבר פלנטה ירוקה ושלווה יותר.

צועדים וצועדות למען האקלים של מחר

מצעד האקלים חוזר!

לאחר שבשנה שעברה הגיעו למצעד 10,000 איש, השנה אנחנו רוצים מצעד גדול ומרשים אפילו יותר כי אין לנו דקה לבזבז! רגע לפני הבחירות לכנסת וממש ימים ספורים לפני ועידת האקלים העולמית (Cop27) במצרים, נפגש ונצעד ברחובות למען העתיד של כולנו. 

הצטרפו למצעד האקלים הגדול ביותר שנערך בישראל – כי רק ביחד נוביל שינוי אמיתי.
לאיוונט בפייסבוק: https://bit.ly/3QUtKff
לאתר המצעד, כולל התנדבות והרשמה: https://bit.ly/3aI8Jle\

עוצרים את מגיפת הפלסטיק

אני רוצה לעזור