יונקים ימיים בים התיכון - כל מה שרצית לדעת

חדשות - 23 פברואר, 1998
דולפינים ולווייתנים הם יונקים לכל דבר. הם נושמים באמצעות ריאות וולדותיהם יונקים חלב אם. אבותיהם חזרו למים לפני כחמישים מיליוני שנים. בהדרגה התנוונו גפיהם האחוריות, גופם קיבל צורה הידרודינמית וגופם פיתח שכבת שומן עבה (עד 50 ס"מ) להגנה מפני הקור.

יום פעולה בינלאומי להצלת לוויתנים

להבדיל מדגים, סנפיר הזנב מניע את גופם בצורה אנכית ולא אופקית.

לאורך החוף הים-תיכוני של ישראל נצפו כתשעה מיני יונקים ימיים, כאשר

השכיח בינהם הוא הדולפינן הים-תיכוני (Bottlenose dolphin - Tursiops truncatus). מין נפוץ נוסף הוא הסטנלה המפוספסת (Striped dolphin - Stenella coeruleoalba). בשנים 1990-1992 הייתה תמותה המונית של כ- 6,000 פרטים ממין זה, כנראה בעקבות פגיעה של המורבילי-וירוס. מדענים סבורים כי החשיפה לוירוס נבעה מפגיעה במערכת החיסונית עקב הצטברות מזהמים אורגנים יציבים (POP), בפרט חומרים אורגנו-כלורינים. חומרים אלו מגיעים לסביבה ממקורות שונים כמו שריפת אשפה, תעשיית הכלור (כדוגמת תעשיית פי.וי.סי) ושימוש בחומרי הדברה.

חומרים אורגנו-כלורינים מסיסים בשומן ולא במים ולפיכך נוטים להצטבר בשכבת השומן של בעל החי, בה הוא משתמש בעת מצוקה כמו רעב, מחלה או פציעה. דווקא אז, משתחררים הרעלים לדם ומוסיפים למצב הפגיע. מקרה אחר של שימוש ברקמה השומנית הוא הנקה, דבר המביא להצטברות חומרים אורגנו-כלורינים בגופו של הגור כבר מיומו הראשון. בשנת 1996 נלכד מול חופי נתניה גור דולפינים שבקיבתו התגלה חלב-אם שהכיל די.די.אי (תוצר פירוק של חומר ההדברה די.די.טי). הגור היה בן כמה חודשים בלבד ולכן ניתן להניח שכמות זו הייתה הולכת וגדלה עם השנים.

קצב הריבוי של יונקים ימיים הוא איטי ולכן השפעת פעילות האדם על גודל האוכלוסייה היא גדולה. פעילות זו מאיימת על היונקים הימיים באופנים שונים:

1) זיהום ברעלים - במחקר משווה בין ריכוזים של חומרי הדברה בדולפינים מהאוקיינוס האטלנטי ודולפינים מאותו מין מהים התיכון, נמצא כי הריכוזים באחרונים היו גבוהים בהרבה. חומרים אלו פוגעים בין היתר, במערכת החיסונית ובמערכת הרבייה. המקור העיקרי לזיהום ברעלים אלו הוא התעשייה הכימית ושימוש בחומרי הדברה. מקור זיהום נוסף הוא ספינות הפולטות שמן ודלק הגורמים לזיהום בתרכובות אורגניות.

2) צייד הטונה - אלפי דולפינים נהרגים בשנה במהלך צייד הטונה. דגי הטונה צהובת הסנפיר שוחים מתחת ללהקות דולפינים על מנת לזכות בהגנה ובשיירי מזון. לדייגים קל יותר לאתר את הדולפינים שעולים לפני המים לנשום, הם מקיפים אותם ברשתות גדולות דמויות וילון שנסגרות מלמטה ומעלים את השלל, את דגי הטונה. הדולפינים שמסתבכים ברשת, נחנקים למוות.

3) פגיעה בלתי מכוונת - הסתבכות ברשתות, החל מרשתות סחף גדולות העומדות בדרכם של בעלי החיים הימיים וכלה בחלקי רשתות שהושארו בים.

4) מחסור במזון - התדלדלות מקורות הדיג בעולם בכלל ובים התיכון בפרט, פוגעת גם במקור מזונם של היונקים הימיים.

לאורך החוף הים-תיכוני של ישראל יש כמה להקות קבועות של דולפינים ועשרות נוספים מגיעים לאזור כחלק ממסלול הנדידה שלהם. מיוני 1993 ועד סוף 1997 דווחו כ- 60 מקרים של דולפינים מתים שהגיעו לחופי הארץ. הגוף המטפל בכך בארץ הוא מחמל"י - מרכז חקר, מידע וסיוע ליונקים ימיים בישראל, באוניברסיטת חיפה.

גרינפיס מנהל מאבק כלל עולמי להגנה על יונקים ימיים. במיוחד נודעת פעילות האירגון כנגד ציידי לווייתנים. במסגרת ביקור הספינה MV ARCTIC SUNRISE בארץ, באוקטובר 1996, ביצע גרינפיס סקר של אוכלוסיית הדולפינים באזור. הסקר נערך בשיתוף עם מחמל"י והחברה להגנת הטבע.

נושאים