הקרח נמס ונמס ונמס

מתוך הבלוג של משלחת גרינפיס לקוטב הצפוני, על ספינת ה - "Arctic Sunrise" לינק למקור

המרכז האמריקאי למחקר ומידע פרסם השבוע שים הקרח הארקטי (הקוטב הצפוני) הגיע לגודל המינימלי השנתי שלו, השיא השלילי השני בהיסטוריה המתועדת שלו, ממש אחרי השיא של 2007.

בשנת 2007 השיא היה כל כך חריג ושונה מהסטטיסטיקות שהוא פשוט לא נחשב, עכשיו אנחנו מבינים אחרת. אבל מה עכשיו? כמה סטיות סטטיסטיות אנחנו צריכים כדי להבין שזאת כנראה המציאות ולא סטייה בתקן ?

לכתוב בנושא היעלמות הקרחונים היא משימה לא פשוטה וכואבת. אני מדמיין ילדים לומדים על הקוטב בשנת 2050 ומספרים שפעם הכל היה מכוסה קרח ….באותו הזמן אני רואה את חברות הנפט שמנצלות את ההזדמנות של התמוססות הקרחונים כדי לקדוח במעמקים תוך לקיחת סיכונים אקולוגים ענקיים.

לכתוב על אוכלוסיית החיות כמו שועלי ודובי הקוטב, הליוויתנים ושאר המינים המדהימים שחיים כאן זאת משימה הרבה יותר קלה ונעימה, אך כל עוד שינוי האקלים ממשיך לדהור בקצב הזה והממשלות לא מוכנות לעשות דבר כדי לעצור את חברות הנפט מלקדוח, העשייה שלנו תמשיך להתמקד בהרס ובהשמדה של אזור מדהים נדיר ומיוחד זה.

בינתיים אני ממשיך לכתוב לכם על הקרחונים הנעלמים ומנסה להפיץ את החדשות, אם אתם רוצים לעשות משהוא חשוב היום, אתם יכולים לשתף את הסרטון הזה במעגלים שלכם, גם שיחה פנים מול פנים עם חבר בנושא יכולה לעשות שינוי, אנחנו מאבדים זמן.

נכתב במקור ע"י JulietteH
חבר צוות על ספינת: Arctic Sunrise