מאמר מאת קוּמי נאידוּ מנכ"ל גרינפיס אינטרנשיונל
כעת הרוחות נרגעו מעט, לאחר שהמשטרה נסוגה מפארק גזי והגז המדמיע התחיל להתפזר. עם זאת, ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, מתעקש להמשיך בתוכנית להריסת הפארק. הוא דבק בעמדתו שלא להכיר במחאה השקטה, אך הודה כי יתכן שהמשטרה עשתה שימוש מופרז בכוח. המאבק הזה רחוק מסיום.
ביממה האחרונה המשטרה פיזרה מיכלים שלמים של גז מדמיע בכניסה לבניין שלנו ולעבר גג הבניין. אנחנו לא מהווים איום, אנחנו לא אלימים ואנחנו מציעים סיוע רפואי למפגינים השלווים שנפצעו וגם לכוחות המשטרה החמושים היטב, אם יזדקקו לכך.
אנשים מכל רחבי תורכיה מגיעים לכיכר טקסים, במקומות אחרים בתורכיה ובכל רחבי העולם אנשים יוצאים להפגנות הזדהות כדי להגיד "אנו מזדהים עם גזי" וגם "אנו עוקבים אחר התפתחות העניינים ומזועזעים מהאכזריות".
אין עוד מדובר רק בכמה עצים בפארק קטן או בתוכנית לבנות במקומו קניון מסחרי. עם זאת, אל תטעו: הצורך האנושי הבסיסי בשטחים ירוקים על רקע ההתפשטות חסרת הרחמים של הקניונים המסחריים, הוא עדיין גורם חשוב במשוואה.
הדיכוי האכזרי שיזמה הממשלה, כאשר כוחות משטרה חמושים שחררו ענני גז מדמיע ושיגרו מטחים של כדורי גומי שפצעו מפגינים שלווים וגרמו לאשפוזם, הזכיר לאנשים את כיכר תחריר ואת "כיבוש וול סטסיט". אולי זה פרדוקסלי, אך הדבר נתן למפגינים תעוזה, הקשיח אותם והבהיר להם באופן חד-משמעי כי כעת מדובר במאבק על טיב הדמוקרטיה התורכית. זהו מאבק על הזכות להפגנה שקטה; מאבק על מתן עדיפות לאנשים ולטבע על פני האינטרסים העסקיים של האליטות ותאוות הבצע שלהם שאינה יודעת שובע.
"ענני המלחמה", ענני הענק של גז מדמיע שמרחפים מעל כיכר טקסים, מסתירים סוגיות וחששות רבים אחרים הקשורים לכרסום המתמשך בזכויות האזרח ובפעילות להגנת הסביבה על-ידי ראש הממשלה ארדואן.
חופש הביטוי והזכות להתכנסות ציבורית בלתי אלימה הם עקרונות קדושים שבלעדיהם דמוקרטיה לא יכולה להתקיים. הרשויות של תורכיה חייבות לכבד את העקרונות הללו. האלימות נגד המפגינים חייבת להיפסק!
הדיווחים השוטפים מעמיתיי במשרד גרינפיס באיסטנבול מעוררים גם דאגה וגם גאווה רבה. העובדים, התומכים והמתנדבים שלנו מגלים הזדהות עם אלה הדורשים להגן על הפארק. הם מזדהים עם אלה הדורשים לשים קץ לאכזריות המשטרה ולכל האלימות.
המשרד שלנו נמצא ברחוב איסתיקלל, השדרה המרכזית המובילה לכיכר טקסים, במרחק קילומטר אחד בלבד מהכיכר. המחאה התפשטה לרחוב זה ושוטרים התעמתו עם המפגינים ממש מתחת למשרד, תוך שימוש בגז מדמיע וזרנוקי מים. ברגעים מסוימים נחסמה הגישה למשרד, והאוויר במקום חריף.
המשרד שלנו נשאר פתוח במהלך הלילה, והוא יישאר פתוח ככל שיידרש. אנו מקבלים מפגינים פצועים ומותשים. אנו מציעים להם מקלט מהמהומות ומגישים עזרה ראשונה לפצועים. מספר רופאים וחובשים הצטרפו אלינו כדי להגיש טיפול רפואי לאלה הזקוקים לכך. האווירה מתוחה, אך הפעילים שלנו מלאי נחישות.
אני מוטרד מחוסר היכולת של התקשורת התורכית לספק כיסוי מלא לאירועים אלו – במשך שנים היא הייתה נתונה לדיכוי וצנזורה מצד הממשלה. אך ברשתות החברתיות החדשות נשמעות ונראות ועוברות מאזרח לאזרח, מפה לאוזן. עוקבים אחר הרשויות ומגנים אותן. הרשת מוצפת בתמונות, סרטונים וציוצים על האירועים. מאות משרדים ובתי עסק באיסטנבול פתחו את הרשתות האלחוטיות שלהם לציבור הרחב – מה שמפריך את הרעיון שניתן לשלוט בחדשות – כדי לפצות על כך שחסמו את תעבורת הנתונים ברשתות הטלפון במטרה למנוע מהאנשים לדווח על מה שהם רואים. צוותינו בתורכיה מפרסמים עדכונים קבועים בחשבונות שלנו בפייסבוק וטוויטר.
אנו מקווים כי העובדים, התומכים והמתנדבים שלנו לא ייפגעו, אך אנו גם תומכים בסיכון שהם נוטלים! בזמנים טרופים אלה אנו ממשיכים לדבוק בעקרונות הבסיסיים שלנו של שלום ואי שימוש באלימות, מעקב ונקיטת פעולה.
אני קורא לראש הממשלה ארדואן להפסיק את האלימות, לשים קץ לאכזריות ולתת חופש ביטוי לתקשורת, כדי לאפשר דיון אמיתי בסוגיות העומדות על סדר היום. העולם עוקב אחר המצב. שמענו מראש הממשלה קריאות מוצדקות לשלום באזורים אחרים במזרח התיכון. כעת הוא חייב לאמץ את הרעיון הזה גם לארצו. אנו קוראים לו לא לחזור על השימוש בגז מדמיע ועל האכזריות לה היינו עדים בימים האחרונים, אנו מבקשים ממנו להרחיק את כדורי הגומי והאלות. אלימות לא עוזרת לאף אחד.
אנו מביעים הזדהות ואהדה לתושבי איסטנבול ולאזרחי תורכיה. אנו מבקשים מכולם לשים לב, לחפש דיווחים על המתרחש ולהצטרף לקול התרועה הקורא להפסקת האלימות, לשמירת הפארק ולכיבוד הזכות למחאה בלתי אלימה.