למרות הביקורת הציבורית קצב ההרס של האמזונס רק הולך וגובר
בקיץ שעבר תמונות של האמזונס הבוער זעזעו את העולם כולם.
אך מסתבר שזעקה ציבורית לא מספיקה על מנת להציל את האמזונס והמצב ביער הגשם הגדול בעולם רק הולך ומחמיר. העיסוק העולמי בקורונה מאפשר לממשלה הברזילאית בראשות בולסונרו להפחית את הפיקוח על היער, ולחקלאים לכרות ממנו שטחים גדולים ובכך לקרב אותו לנקודת האל חזור. מחקרים מראים כי אם המצב יימשך כפי שהוא, בתוך כ-20 שנה לא יוכל עוד היער לספק את כמות המשקעים שלהם הוא זקוק כדי לשגשג, יגווע ויהפוך לסוואנה.
בחסות הקורונה: שיא בשריפות היער מאז שנת 2007
מעקבי לווין שנעשו בחודש יוני איתרו כ-2,248 נק׳ חמות ושריפות יער, 20% יותר מהתקופה המקבילה בשנה שעברה והכי הרבה מאז שנת 2007.
נתונים אלו מדאיגים ביותר לקראת תחילת העונה היבשה באזור המבשרת גם את פתיחה של עונת השריפות הפליליות מעשה ידי אדם.
שריפות היער מסכנות את המערכת האקולוגית והמגוון הביולוגי האדיר ביער אבל גם את הקהילות הילידיות החיות בו.
חקירה של גרינפיס חושפת את הקשר הישראלי להרס יער הגשם
את היער שורפים ״חקלאים״ על מנת לטהר אותו מצמחייה ובעלי חיים ולהכשיר את הקרקע עבור פעילות תעשייתית והקמת מכרות זהב, סחר בעץ איפאה ובעיקר על מנת לגדל בקר לשחיטה.
ומי צורך את הבקר הזה? ישראל היא יבואנית בשר גדולה מדרא״מ. חקירה שלנו מגלה שבשנה שעברה הגיע ארצה 26,880 טון בקר מברזיל בשווי של מאות מיליוני דולרים.
אנו יודעים לומר בוודאות שלפחות כ-5,000 טון מתוכו גדל על חורבות של שמורות טבע מוגונות – אדמות של קהילות ילידים ביער שנלקחו מהם באופן בלתי חוקי.
ממשל בולסונרו מצפצף על הפיקוח הסביבתי
בעידוד המדיניות המתירנית של ממשל בולסנרו המגבלות על הרס יער האמזונס כמעט ולא קיימות.
חלק ניכר מגידול הקצב בבירוא היער נעשה בשמורות טבע מוגנות ובעידוד הממשל!
חוטפי אדמות משתלטים, לעיתים תכופות באלימות, על אדמותיהם של קהילות הילידים באמזונס המתגוררות ביער במשך דורות רבים שנים רבות. כך 5,000 טונות של הבקר שהגיעו לישראל, גדל על חורבות שמורת הטבע שניזוקה במיוחד ביער של קהילת איטונה איתאטה (Ituna Itatá) למרות ההגנה החוקית על האזור, מדובר בשטח שנפגע באופן הקשה ביותר בשנת 2019. לפי בדיקתנו, 94% משטחי השמורה עברו השתלטות עוינת – מתוכם שטח של 120 קמ"ר בשנה האחרונה בלבד (שווה ערך ל-115 אלף מגרשי כדורגל, ו-30% מכלל כריתת העצים על אדמות הילידים באותה תקופה).
״ממשלת ישראל נותנת יד להרס אזור ים המלח״
בשנת 2016 הניחה שותפות רא"ם על שולחנו של מינהל התכנון (מחוז דרום) תוכנית להפקת נפט מפצלי שמן ברותם (תוכנית מס' 656-0364422), באתר שבו כי"ל מנצלים פוספטים. שותפות רא"ם היא חלק מחברת (Northwood Exploration Israel) בבעלות משפחת קאסלה (Cassela) האוסטרלית.על פי התוכנית, רא"ם תכרה כ-2 מיליון טון של פצלי שמן, ואליהם יתווספו כ-200 אלף טון של פסולת פלסטיק כחלק מתהליך הפקת הנפט. הייצור אמור לעמוד לפחות על 1.5–1.6 מיליון חביות נפט כל שנה במשך שלושים שנה, כשבעל השליטה בחברה הצהיר שזו רק ההתחלה.
תופעת הדלתות המסתובבות
הקשרים של רא"ם עם הממשלה ברורים יותר ומדגישים את בעיית תופעת ״הדלתות המסתובבת״, טקטיקה נפוצה לקידום פרויקטים הרסניים כשהחברה המסחרית נהנית משירותים של בכירים לשעבר במשרד האנרגיה ומהמשרד להגנת הסביבה: יו"ר הדירקטוריון של החברה הוא ד"ר יעקב מימרן, לשעבר ממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה, והצוות מונה גם את ד"ר ישעיהו בר אור, לשעבר המדען הראשי במשרד הגנת הסביבה וח״כ הכנסת לשעבר איתן כבל, כך שהחברה מכירה את מנגנוני הממשלה על בוריים. הממונה על הנפט המכהן, יעקב וירצבורגר, נמצא לפני פרישה ותומך נלהב בפרויקט.
התרגיל של שטייניץ ואלקין
הדרג המקצועי של מטה המשרד להגנת הסביבה, הביע את התנגדותו לתוכנית בשל השלכותיו הצפויות על הסביבה המקומית ועל מדיניות האקלים של ישראל. עוד לפני הבחירות השרים שטייניץ ואלקין הודיעו שלא יעניקו רישיונות חדשים לחיפוש והפקה של נפט מפצלי שמן. בהודעה, השרים מכירים בנזקים שפצלי השמן מסבים לסביבה ובשל כך מחליט לא להעניק רישיונות חדשים. אולם בהמשך הם מסייגים את האמירה הזו לגבי שני פרוייקטים – רותם ואורון – להם כבר ניתן רישיון.
אם הנזק הוא כה רב מדוע ממשיכים לתמוך בפרויקטים הקיימים? מדוע המשרדים אוסרים על רותם אמפרט להפיק נפט מפצלי שמן באתר רותם ולחברת רא״ם ניתן היתר להפיק כמות גדולה פי כמה באותו המקום בדיוק?
הקורונה מחריפה ואיתה גם זיהום הפלסטיק החד פעמי: איך אפשר לעצור את זה?
מגיפת הקורונה שרק הולכת ומחריפה בישראל גרמה למרביתנו לחשוב כי מעבר לחובת חבישת המסכות והריחוק החברתי, שמירה על היגיינה מיטבית וסטריליות תסייע בהגנה מפני הידבקות במחלה. תעשיית הפלסטיק שהיא חלק מתעשיית הנפט זיהתה את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בפאניקה השוררת בקרב האזרחים והחליטה כי זו העת הנכונה לשווק באגרסיביות מוצרים חד פעמיים שלהן. המשבר אמנם עדיין פה ולא נראה כי הוא עומד לחלוף אך יש לנו הזדמנות, למרות האינטרסים של תעשיית הפלסטיק והקושי והחשש מהידבקות, לסגל הרגלים בחיי היום יום של כולנו שיעזרו לכולם לחיות בעולם נקי ובריא יותר.
אז כיצד נוכל לעשות זאת?
כנסו לבלוג החדש שלנו וסייעו לנו להפיץ את הבשורה
גרינפיס למשרד האוצר: ״ייעול״ הרגולציה יחליש את המשרד להגנת הסביבה
בימים אלו מתגבשת במשרד האוצר טיוטת חוק ההסדרים.
בדיקה של החוק, חושפת מספר סעיפים ״בעייתים״ בלשון המעטה אשר עלולים להחליש מאוד את הפיקוח הסביבתי בישראל וביכולת המשרד להגנת סביבה למלא את תפקידו. הדבר עלול להביא להחרפת משבר זיהום האוויר ושינויי האקלים ויש לכך עלות משקית גבוה ומוכחת, המתבטאת בתמותה ובתחלואה עודפות וכן במספר גבוה של ימי מחלה.
בשל כך העברנו פנייה למשרד האוצר בראשות ישראל כץ בבקשה לתיקון הסעיפים הבעייתים העלולים לגרום לנזקים סביבתיים, בריאותיים וכלכליים.
סין: שטפונות כבדים מסכנים את חייהם של מיליונים
בשבועות האחרונים שטפונות חמורים מכים בדרום סין וגרמו למותם של לפחות 78 אנשים והשפיעו על חייהם של עשרות מיליונים. מדי שנה האזור חווה גשמים כבדים אבל משבר האקלים הגביר את עוצמתם והסבירות לשטפונות.
העיר גוואנגז׳ו נחשבת לעיר החוף בעלת הסבירות הגבוה ביותר בעולם לסבול מהצפות כבדות בשל משבר האקלים בשנת 2050.
ארה״ב: מדינת מיניסוטה נגד ענקיות הנפט
התובע הכללי של מדינת מיניסוטה הגיש תביעה ייצוגית כנגד אקסון מובייל, תעשיות קוך ומכון הנפט האמריקאי על עשרות שנים של הונאה, פגיעה באקלים ובבריאות הציבור. בכך המדינה תצטרף למדינה נוספת בארה״ב, מסצ׳וסטס שתובעת את אקסון על הונאת הציבור בנושא האקלים.
התנדבות בגרינפיס
זה הזמן להירתם וליטול חלק במאבק על הגנת כדור הארץ והדורות הבאים.מלאו את הטופס והצטרפו לצוות המתנדבות והמתנבים של גרינפיס.גם בעידן הקורונה, ממשיכים לעשות אקטיביזם סביבתי, בדגש על זירת הסייבר בשל מגבלות הקורונה.
פאנל מקצועי לרגל 3 שנים לאסון אשלים
צפו בפאנל מרתק בנושא 3 שנים לאסון אשלים שנערך אצלנו בחמישי האחרון. אסון שבו היצר התאגידי פגע אנושות במרקם החיים העדין באזור.
בראייה לאחור: מה באמת קרה שם? והאם הוסקו המסקנות?
דיון מרתק בהשתתפות גורמים מדעיים, פרלמנטרים, אירגונים ירוקים ותושבים מקומיים.