משבר האקלים גובה בכל העולם מחיר כבד בחיי אדם, בהרס הטבע וברמת החיים. הוא מחריף במיוחד באזור בו ישראל נמצאת, המזרח התיכון שסובל מבצורת כרונית וגלי חום הולכים ומחריפים. ישראל תשלם מחיר כבד אם המאבק לבלימת משבר האקלים ייכשל. תוך שלושים שנה הטמפרטורה עלולה לעלות במעלה אחת נוספת והגשמים לקטון בעשרות אחוזים. למה חשוב שישראל תהיה בין מובילי המאבק בשינוי אקלים?

אז איך מטפלים במשבר האקלים?

שאלות ותשובות

למה האקלים משתנה?

יש באקלים מחזוריות טבעית איטית מאוד אך מה שאנחנו חווים כיום הוא שינו אקלים מעשה ידי אדם. הוא נגרם בעיקר בשל שריפת דלקים מזהמים (גז, נפט ופחם), כריתת יערות וחקלאות תעשייתית. פעילות זו משחררת גזים כמו פחמן דו-חמצני ומתאן שמחזקים את אפקט החממה מסביב לכדור הארץ. עם חממה עבה יותר, כדור הארץ שומר על יותר חום. 

איך האקלים משתנה?

מעל 90% מעודף החום שגורמות פליטות גזי החממה מגיע לאוקיינוסים ומחמם את הים. זה משנה את זרמי האוויר (וגם המים) ומגביר את הלחות. עם עלייה ממוצעת של טמפרטורה של מעלה מראשית עידן התעשייה, הלחות עלתה ב-7%. זה גורם לכך שבמקומות מסויימים יש יותר גשם ובמקומות אחרים, יש דווקא פחות.

אילו תופעות מתרחשות כבר היום?

מספר גלי החום הכפיל את עצמו פי 4 בארבעים השנים האחרנות ומספר אירועי גשם קיצונים עלה ב-30%. מלבד ימי החום ושיטפונות, אנחנו חווים גם הרבה יותר בצורות ובאופן הגיוני גם שריפות. אך למשבר אקלים היבטים נוספים: המסת הקרחונים בהרים, בקטבים ובסיביר; התפשטות מזיקים; הגדלת השטח הנשרף; עליית פני הים והפיכת מאות מיליוני אנשים לפליטי אקלים.

כמה עצים נכרתים בעולם מדי שנה ומה ההשפעה על האקלים?

שטח היער שנאבד עומד על כ-70,000 קמ"ר בממוצע (כ-3.5 שטחה של ישראל) אולם בשנים האחרונות הוא ממש קפץ. מעל 80,000 קמ"ר נשרף באוסטרליה, כ-30,000 בסיביר וכ-30,000 בברזיל. עצים שנשרפים פולטים כמויות עתק של גזי חממה יער שנכרת כבר לא יכול לקלוט גזי חממה ובמקומו יש הרבה פעמים שטח שדווקא פולט כמויות גדולות של מתאן. 

מה קרה באוסטרליה? כמה שטח נשרף שם?

אוסטרליה חווה כל שנה שריפות אולם השנה הייתה מאוד חמה ויבשה בשל משבר האקלים. כתוצאה השריפות היו חסרות תקדים בהיקפן ובהשפעה שלהן. הן שחררו 900 מיליון טון פחמן דו-חמצני, כפול מהפליטות השנתיות של המדינה מלדקים פוסילים. מעל מיליארד בעלי חיים קיפחו את חייהם. 

מה מצב השונית הגדולה באוסטרליה? (מספרים)

כמחצית מהשונית נעלמה בפחות משלושים שנה, כשמשבר האקלים הוא הגורם המשמעותי ביותר. הפגיעה בשונית קשורה לכך שהמים חמים יותר. הלבנת האלמוגים היא תופעה שכיחה ומדאיגה במיוחד במהלך גלי חום שהופכים להיות תכופים יותר. מעבר לכך, השונית נפגעת מהשפעה אחרת של משבר האקלים: האוקיינוס קולט כמויות עתק של פחמן דו-חמצני שהופך את המים לחומצים יותר ולפחות טובים לשונית.

מה הקשר בין פלסטיק לאקלים?

פלסטיק היא תוצר של נפט ומהווה בין 6% ל-8% מכלל תצרוכת הנפט שבעולם. משאית של פלסטיק מגיע לים כל דקה (מעל 10 מיליון טון כל שנה) והמשמעות לכך הוא שהפלסטיק נמצא ממש בכל מקום, בכל שרשרת המזון, והחל מטיפות המים ומפתיתי השלג ועד למעמקי האוקיינוסים. פירוק הפלסטיק ממש איטי (מאות עד אלפי שנים) ומשחחר גזי חממה לאטמוספירה כך שפלסטיק היא באמת פצצת אקלים מתקתקת שתמשיך להשפיע גם אחרי שנסיים עם העידן של החד-פעמי.

מה קורה בעולם מבחינת בצורת?

אחד הביטויים של משבר האקלים הוא שיש אזורים עם יותר גשמים ואחרים עם פחות. אזור האגן המזרחי של הים התיכון, בו אנו נמצאים, הוא אזור שמקבל יותר אוויר יבש בעקבות משבר האקלים ובשל שך אנחנו נמצאים במצב של בצורת כרונית מזה שנים (למרות שנה גשומה במיוחד – היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל). יש לזה השפעות דרמטיות על עולם החי, הצומח ועל החברה אנושית. המצוברת בסוריה בשנים 2006-2009 גרמה לחקלאים לעזוב את הכפרים ולנהור לעיר מה שהפך את הערים הסוריות לסירי לחץ לקראת פרוץ מלחמת האזרחים שם.  

מהי תופעת המידבור?

אחד הביטויים של משבר האקלים הוא שיש אזורים עם יותר גשמים ואחרים עם פחות. אזור האגן המזרחי של הים התיכון, בו אנו נמצאים, הוא אזור שמקבל יותר אוויר יבש בעקבות משבר האקלים ובשל שך אנחנו נמצאים במצב של בצורת כרונית מזה שנים (למרות שנה גשומה במיוחד – היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל). יש לזה השפעות דרמטיות על עולם החי, הצומח ועל החברה אנושית. המצוברת בסוריה בשנים 2006-2009 גרמה לחקלאים לעזוב את הכפרים ולנהור לעיר מה שהפך את הערים הסוריות לסירי לחץ לקראת פרוץ מלחמת האזרחים שם.  

איך משבר האקלים משפיע על ישראל?

הטמפרטורה בישראל עלתה ב-1.4 מעלות בין השנים 1950 ל-2017 וצפויה לעלות בעוד כמעלה אחת עד שנת 2050. אנחנו חווים בישראל עלייה דרמטית של גלי החום (כפי שלושה מהקמת המדינה) ועלייה בתדירות אירועי גשם קיצוניים בעשרות אחוזים. אנחנו במצב של בצורת כרונית וירידה מתמדת בכמות המשקעים ,מה שישפיע לא רק על החקלאות ועל הבריאות אלא גם על היציבות האזורית.

האם אבדה התקווה?

לעולם לא. אנחנו יכלוים למנוע את החרפת משבר האקלים ואת תסריטי האימים. לא זו בלבד אלא שהצעדים הנדרשים למניעת החרפת משבר האקלים מביאים איתם המון דברים טובים: מעבר לאנרגיות מתחדשות מפחית את זיהום האוויר, חסכון באנרגיה מאפשר מבני מגורים בריאים יותר, גמילה מהתלות ברכב הפרטי מוציאה אותנו מסיוט הפקקים, תזונה מן הצומח בריאה יותר, שמירה על היערות והטבע נותן לנו משהו שאין לו תחליף, כך שבסך הכל יש לנו המון תקווה לחיים טובים הרבה יותר ממה שהם היום.

מה אפשר לעשות?

ברמה האישית, שני הצעדים המשפיעים ביותר הם מעבר לתזונה מן הצומח ומעבר לתחבורה שאינה רכב פרטי (תחבורה ציבורית, אופניים, נסיעה משתפת). אך לאלה, צריך לסויף לחץ על מקבלי החלטות. הם צריכים להבין שלאזרחים אכפת מהנושאים האלה ושהם לא יכולים לזכות באמון של הציבור אם לא הופכים את נושא הקיימות לדבר רציני הרבה יותר.

מה הפיתרון של גרינפיס?

יש לפתרון שלושה צעדים פשוטים: מעבר לאנרגיות מתחדשות ולחסכון משמעותי באנרגיה, הפסקה מוחלטת של כריתת יערות ומעבר לתזונה שמבוססת על הצומח. כדי שזה יקרה צריך מדיניות גם ברמת הממשלה, השלטון המקומי, החברות הפרטיות והשווקים הפיננסיים (השקעות).

מה אתם עושים כדי לוודא שהפיתרון מיושם?

מה שתארנו לעיל יקרה אם יהיה ציבור חזק ומאוחד שיעמוד וידרוש את זה. לכן גרינפיס פולים לחיזוק תנות האקלים, בהובלת השיח הציבורי וביצירת לחץ על כל מי שבבקש למנוע את הפתרון, באמצעות מחקר, עבודה בתקשות, ופעילויות מתנדבים ופעילות ישיבה בלתי אלימה.

דו״חות וניירות עמדה מדעיים

דו"ח גרינפיס קובע: אירועי מזג אוויר קיצוני מחריפים ומאיימים על האוכלוסיות הפגיעות ביותר באפריקה

נובמבר 2020

דו"ח של היחידה המדעית של גרינפיס בשיתוף עם גרינפיס אפריקה שפורסם החודש חושף כי אירועי מזג אוויר קיצוניים כמו גלי חום, שיטפונות וגשם עז גוברים בעוצמתם, בתדירותם ובחומרתם באזורים רבים…

עוצרים את אסון הנפט באזור ים המלח

מאי 2020

נייר עמדה חדש של גרינפיס ישראל בנוגע לתכנית חדשה ומסוכנת להפקת נפט מפצלי השמן ושריפת פלסטיק באזור ים-המלח.

דורשים היום מהממשלה: ״תחלצו אנשים ולא תאגידים״

מרץ 2020

הפגיעה הכלכלית הנלוות למשבר הקורונה היא חסרת תקדים בהיקפה. כעת, ממשלת ישראל, כמו ממשלות רבות בעולם, נאלצת להכניס את היד עמוק לכיס על מנת לחלץ את המשק מהבוץ.  ניסיון העבר…

♂︎ ♀︎ ⚥︎