בלוגפוסט מאת קאקרה פראת'אמה, גרינפיס אינדונזיה - 3 באוקטובר 2011 שעה 13:17
השבוע נסענו לפארק הלאומי 'טסו נילו', אחד היערות הטבעיים האחרונים שנותרו בסומטרה ואשר קיומו נתון בסכנה. כבר תיארתי לעצמי את היופי והגיוון של יערות הגשם שלנו וקיוויתי להיווכח בהם במו עיני בטסו נילו.
אבל במקום זה אני מודאג עמוקות ממה שראינו בדרך. משאיות עץ חלפו על פנינו לאורך כל המסע. סי מאונג (האופנוע הנאמן שלי) המשיך בנסיעה. מלך היערות – הטיגריס הסומטרי - הוא השראה אדירה למסע השלנו והפסים שלו מקשטים גם את האופנוע שלי. ראש הצוות שלנו, אדהון, מורה לנו להאט ולפתע אנו רואים לפנינו שלט ענקי. וכך כתוב בו: PT. Arara Abadi. זוהי אחת החברות שבבעלותה של APP. לפי ה-GPS שלי, האתר הזה לא רחוק מהמקום שבו נלכד ומת טיגריס סומטרי לא מזמן. הטרגדיה הזו התרחשה בחודש יולי, בגבול שטחי הזיכיון שאנו נמצאים בהם כרגע..
מייד בכניסה לשטח הזיכיון של PTl Arara Abadi אנחנו נתקלים בסימנים של הרס. אנחנו עוצרים כדי לתעד את המראה וכל הצוות מתקרב לאזור של אדמות כבול שנהרס כליל. בעבר זה היה בית הגידול של הטיגריס. כיפת הכבול נפרצה כדי לייבש את הכבול, דבר שמשחרר לאטמוספרה כמויות גדולות של פחמן. הרס אדמות הכבול תורם לכך שלאינדונזיה רמת פליטת הפחמן הגבוהה בעולם, אחרי ארה"ב וסין. לאחר ייבוש אדמות הכבול, שטחי הזיכיון יהפכו לשטחי גידול בלעדיים לייצור עיסת עץ. זוהי בדיוק הפעילות ההרסנית שאנו מנסים לעצור.
פעילים למען הטיגריס הסומטרי חוצים את התעלה בשטח הזיכיון של PT. Arara Abadi, אחת מהחברות המספקות ל-Asia Pulp and Paper (APP). הפעילים מסיירים בסומטרה כדי לתעד את הרס היערות באינדונזיה. תמונה: אולט איפנססטי
לאחר תיעוד ההרס בשטחי הזיכיון של PT. Arara Abadi, המשכנו במסענו לטסו נילו. בהגיענו לשם קיבלו את פנינו נובי, דונו, אינדרו, טסו, נלה, ריאה, רחמן, ליסה, וילה ואימבו הקטן. זהו עדר של פילים סומטרים ממחנה הפלאיינג סקוואד של WFF (הפדרציה העולמית להגנה על חיי הבר) בתוך הפארק הלאומי טסו נילו. נהנינו מטקס קבלת הפנים הייחודי ביותר במסענו עד כה, שכן הפילים עצמם הגישו לנו את מחרוזות הלאי עשויות הפרחים.
אחד מפילי הפלאיינג סקוואד של פארק טסו נילו מניח שרשרת פרחים על צווארו של פעיל גרינפיס לבוש בתחפושת טיגריס בביקור בפארק הלאומי - אחד מאחרוני היערות הטבעיים בסומטרה. תמונה: אולט איפנססטי
רכז הפלאיינג סקוואד של WFF, סיאמסוארדי, הסביר לנו את החשיבות של פילים וטיגריסים כזני אב בגלל שטחי המחיה הגדולים שהם זקוקים להם. שטחי הציד של טיגריס סומטרי ממין מסוים (Panthera Tigris Sumatrae) יכולים להגיע ל-100 קמ"ר. ושטחי המרעה של פיל יכולים להגיע עד 60 קמ"ר. פירוש הדבר שאם יהיה אפשר להגן על בתי הגידול של הפיל והטיגריס, ייהנו מכך גם שפע של מינים אחרים החיים בשטחים האדירים הללו.
אחר הצהריים מגיע זמנם של הפילים לרחצה. אנחנו מקבלים הזדמנות לקלח ולהאכיל אותם ולאחר מכן אנחנו מסיירים בפארק הלקומי טסו נילו. זה מקום מרתק אך גם מלא אתגרים, שכן זהו אחד מאחרוני היערות הטבעיים שנותרו וחובה להגן עליו מהרס כמו שראינו זה עתה בשטחי הזיכיון של PT. Arara Abadi.
במהלך הסיור שלנו אנחנו עוברים בקטע יער הסמוך לנהר ומוצאים טביעות כף רגל של טיגריס. טביעות כף הרגל הללו מוכיחות לנו שהאזור הוא בית גידול טבעי של הטיגריס הסומטרי ואנחנו נרגשים מאוד מהגילוי. זה נותן לנו הרגשה שאנחנו קרובים יותר לבעלי החיים וליער שאנחנו מנסים להגן עליו. עם המשך המסע שלנו ברחבי סומטרה נמשיך לאסוף עובדות חדשות על מצב היערות הטבעיים. אנו נמשיך לבקש מכל האינדונזים – ומכל אדם אחר בעולם - להצטרף אלינו ביוזמת 'עין הנמר' ולקרוא לחברות להפסיק את הרס היערות ולהתנהג באורח אחראי יותר כדי להגן על הטבע.
ברור לי שהריסת יערות והכחדת בעלי החיים קשורה בקשר הדוק לאובדן התרבות האינדונזית. אינני רוצה להיות בן הדור שנכשל בהגנה על היערות של אינדונזיה מפני חברות חמדניות. עתיד היערות שלנו הוא עתידה של אינדונזיה. אני מקווה שהדור הבא – ובו גם אלמירה (אחת מנכדותיו של נשיא אינדונזיה) – יוכל אף הוא ליהנות מהיופי והגיוון של טסו נילו. אני מקווה שסבא של אלמירה – הנשיא SBY - וכל העם האינדונזי, ינקוט את הפעולות הדרושות כדי להגן על יערות הגשם של אינדונזיה, כבר עכשיו.
עדיין אפשר לעצור את ההרס.