מגלים את הלא-נודע. מגינים על המעמקים.

צפו בזמן אמת בפלאי הטבע הנסתרים של מעמקי האזור הארקטי. הצטרפו לגרינפיס ולמדענים המובילים בעולם בעודנו חוקרים את המעמקים המרתקים של הים הארקטי – חבל ארץ מסתורי של מעיינות חמים געשיים וצורות חיים עתיקות שמעולם לא ראו את אור היום.

HOLLY

אנחנו יוצאים למשימה לתעד עולם שאסור לנו לאבד. עמוק מתחת לאזור הארקטי חבוי אוצר עולמי השייך לאנושות כולה, מקום שבו ספוגי ים עתיקים משגשגים ולווייתנים מתאספים.

בפעם הראשונה, גרינפיס מובילה משלחת חקר למעמקי הים הארקטי, יחד עם צוות מדענים ממוסדות מחקר מובילים וידועי שם מרחבי העולם. אנו נחקור את החיים ואת נפלאות מעמקי הים הארקטי – אחד מאזורי פרא הטבע הפחות מוכרים על פני כדור הארץ.

עקבו אחרינו בעודנו צוללים כדי לספק ראיות מדעיות שיסייעו להגן על המעמקים, ולהבטיח שהבית הקדמוני הזה יישאר בטוח ומוגן גם לדורות הבאים.

איך זה שאנחנו יודעים יותר על הירח שלנו מאשר על קרקעית הים?

לא מספיק שאנחנו לא יודעים על החיים המופלאים שבקרקעית הקוטב הצפוני – אז עכשיו רוצים לערוך שם קידוחים?!

גרינפיס עצר בעבר את הקידוחים בקוטב הצפוני ועכשיו נעשה זאת שוב – ביחד איתך!

ספינת גרינפיס ליד קרחונים
ספינת גרינפיס בקוטב

מחקר שמשנה את העולם – זה יקר.

במסגרת המחקר אנחנו מפעילים כלים מיוחדים שכוללים ספינה מיוחדת של גרינפיס שמסוגלת לנוע בקרח: ״זריחת הקוטב״, צוללות מיוחדות ורובוטים שמתעדים את קרקעית הים.

אנחנו נותנים תהודה בינלאומית לממצאים דרך רשתות מדיה חזקות (סושיאל, עיתונות, ועוד) ונפעיל לחץ אקטיביסטי אינטנסיבי עד הניצחון!

דובת קוטב והגור שלה על גבי קרחון דק
על קרח דק: דובת קוטב והגור שלה

המפה

"חור הבננה" (Banana Hole) הוא מובלעת ייחודית של מים בינלאומיים בלב הים הפתוח הארקטי, המהווה בית להרי מצולה ומעיינות חמים געשיים המשמשים כ"ספרייה חיה" של ההיסטוריה של כדור הארץ שלנו.

אך המערכת האקולוגית השברירית הזו נמצאת תחת איום מיידי: חברות כרייה תעשייתיות רוצות לגרד את קרקעית הים כדי להפיק מינרלים, מה שיהרוס לצמיתות מערכות אקולוגיות ומינים עתיקים עוד לפני שנספיק בכלל לגלות אותם.

הצטרפו אלינו למאבק למען הגנה ארוכת טווח על מעמקי הים.

המשימה להגנת המצולות

המשימה שלנו בים העמוק של האזור הארקטי בעוד שפני השטח של כדור הארץ מופו ביסודיות, הים העמוק – בית גידול בן מאות מיליוני שנים – עדיין טומן בחובו אזורים ומינים שטרם התגלו. בין ה-6 במאי ל-9 ביוני 2026, ארגון גרינפיס יצא למשלחת "Deep Arctic" כדי לתעד את המגוון הביולוגי של מערכת אקולוגית זו, שנותרה ברובה ללא מגע יד אדם. במעמקים של עד 3,000 מטרים, נחקור נביעות בקרקעית הים והרים תת-ימיים במטרה לאסוף ראיות מדעיות לצורך דרישתנו להקמת אזורים מוגנים באזור הארקטי.

מערכת אקולוגית בנקודת שבירה: מדוע חייבים לפעול עכשיו?

למרות תפקידו המרכזי עבור האנושות, האזור הארקטי הוא אחד האזורים הפחות מוגנים בכדור הארץ: כיום, רק שני אחוזים ממימיו נמצאים תחת הגנה. בית הגידול הייחודי הזה מאוים באופן אקוטי על ידי אינטרסים גיאופוליטיים ורדיפת בצע למשאבים, ובראשם דיג תעשייתי והאיום המרחף של כרייה בים העמוק. התערבויות אלו עלולות להשמיד ללא תקנה בתי גידול רגישים של לווייתנים הצוללים לעומק ומינים נדירים שטרם התגלו.

אוהד נבון (״אוהד הנווד״) קורא לעצור את הכרייה בעומק הים

משימה 30×30 ואמנת האו"ם גרינפיס מוביל את קמפיין "Mission 30×30", השואף להגן על לפחות 30% מהאוקיינוסים בעולם עד שנת 2030. עם כניסתה לתוקף של אמנת האו"ם למען הים הפתוח ב-17 בינואר 2026, הושגה אבן דרך משמעותית המאפשרת לראשונה הקמת אזורים מוגנים רחבי היקף.

עובדות מרתקות על הים העמוק:

  • האזור האקולוגי הגדול ביותר: הים העמוק מכסה 65% משטח כדור הארץ.
  • מעמקים בלתי נתפסים: שקע מריאנה, הנקודה העמוקה ביותר, מגיע ל-11,000 מטרים (עמוק יותר מגובהו של הר אוורסט).
  • תנאים קיצוניים: בעומק של 3,000 מטרים, הלחץ הוא כ-300 בר, שווה ערך לעומס של כ-300 קילוגרם לכל סנטימטר רבוע.

מחקר עצמאי למען אוקיינוסים חיים גרינפיס משתמש ברובוטים תת-ימיים (ROVs) מתקדמים ובצוות מדענים בינלאומי כדי לחקור את המצולות. המחקר מהווה את הבסיס לדיאלוג עם מקבלי החלטות תחת הכותרת "ממדע למדיניות" (Science to Policy). הארגון שומר על עצמאותו בכך שהוא מסרב לקבל מימון מממשלות ומהתעשייה, ומסתמך אך ורק על תרומות מאנשים פרטיים.

שאלות נפוצות:

  • למה האזור הארקטי? הוא משמש כ"מערכת התרעה מוקדמת" של כדור הארץ ומווסת את האקלים העולמי.
  • מה הושג עד כה? בשנים 2024 ו-2025 הצליחו מחאות ציבוריות לעצור את ניסיונות הכרייה בים העמוק במים של נורבגיה עד לשנת 2029. אנו מנצלים את חלון ההזדמנויות הזה כדי לבסס את האזור הארקטי כאזור מוגן קבוע.

תכירו את המדענים

סנדרה שוטנר

סנדרה, המדענית הראשית במשלחת זו, היא אקולוגית מעמקים ומומחית אוקיינוסים מטעם גרינפיס, בעלת למעלה מ-25 שנות ניסיון בשימור ימי ובמחקר מדעי. לבה המדעי פועם למען מערכות אקולוגיות ימיות פגיעות (VMEs), כגון אלמוגי מעמקים וספוגי ים.

כשהיא לא שקועה כולה בעולם האוקיינוסים, סנדרה היא רקדנית נלהבת של ריקודים סלוניים ולטיניים, אוהבת לטפח את גינת הגג שלה, ונהנית לשקוע בעולמות של שירה, תיאטרון או עיצוב פנים.

ד״ר פאקו קרדנס

<!-- wp:heading --> <h2 class="wp-block-heading" id="amazonas"><strong><strong><strong><strong><strong><strong>חג המתאן </strong><br></strong></strong></strong></strong></strong></h2> <!-- /wp:heading --> <!-- wp:image {"id":81232,"width":"600px","sizeSlug":"full","linkDestination":"none","align":"center"} --> <figure class="wp-block-image aligncenter size-full is-resized"><img src="https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2026/05/b315184f-copie-de-dsc09780-2-scaled.jpg" alt="" class="wp-image-81232" style="width:600px"/></figure> <!-- /wp:image --> <!-- wp:paragraph --> <p>השבוע אנו חוגגים את חג שבועות - חג של חקלאות, של יבול ותוצרת מקומית - תזכורת לשפע המדהים שהאדמה מניבה לנו. אלא שחג הקציר הפך כבר מזמן ל"חג החלב", שלקראתו אנחנו נתקלים בעיקר בפרסומות, ומבצעים לאינספור גבינות ומוצרי חלב. אבל מה המחיר הסביבתי שמאחורי שולחן החג היפה שלנו או תחרות עוגות הגבינה המשרדית המסורתית?</p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p>מאחורי הדימוי הפסטורלי של פרות באחו, שתאגידי המזון מן החי אוהבים למכור לנו, מסתתרת אחת התעשיות המזהמות והנצלניות ביותר בעולם. תעשיית המזון מן החי אחראית לחמישית בערך מפליטות גזי החממה, שמקורן בפעילות אנושית. חלק משמעותי מהפליטות האלה הוא מתאן – גז חממה עוצמתי במיוחד. כ־45% מפליטות המתאן שמקורן בפעילות אדם מגיעות מחקלאות בעלי חיים, בעיקר מתהליכי העיכול של פרות וכבשים, ובמילים פשוטות: מהגרפסים והנפיחות שלהן. </p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:image {"id":81236,"sizeSlug":"full","linkDestination":"none"} --> <figure class="wp-block-image size-full"><img src="https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2026/05/1c5b5ca0-gp1suhvr_low-res-with-credit-line-800px.jpg" alt="" class="wp-image-81236"/></figure> <!-- /wp:image --> <!-- wp:paragraph --> <p>מדענים מצביעים על הפחתת פליטות המתאן כאחת מהדרכים המהירות והאפקטיביות ביותר להאט את ההתחממות הגלובלית ולצמצם את משבר האקלים. אבל, בזמן שאנחנו כבר חווים גלי חום קיצוניים, שריפות, בצורות והצפות – תאגידי המזון ממשיכים לקדם מודל של ייצור אינטנסיבי, מזהם ובזבזני - כאילו אין משבר אקלים. <strong>צמצום צריכת בשר ומוצרי חלב הוא אחת הפעולות המשמעותיות ביותר שכל אחת ואחד מאיתנו יכולים לעשות כדי להפחית פליטות מתאן ולתמוך במערכת מזון מקיימת יותר. </strong>אז בחג הזה, אנחנו מזמינים אתכם לחגוג עם חיבור לשורשים, לאדמה, לחקלאות מקומית ולעתיד בר־קיימא יותר, ואולי גם עם קצת פחות מוצרי חלב על השולחן או - לפחות - להתחיל לדבר על זה.</p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:planet4-blocks/take-action-boxout {"title":"לתמיכה במאבק","link":"https://www.greenpeace.org/israel/joinus/support/?","linkText":"דווקא עכשיו – הצטרפו אלינו!","imageId":72278} /--> <!-- wp:paragraph --> <p></p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:image {"id":81233,"sizeSlug":"full","linkDestination":"none"} --> <figure class="wp-block-image size-full"><img src="https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2026/05/0c9b4331-gp0stqgbd_medium-res-with-credit-line-1200px-1.jpg" alt="" class="wp-image-81233"/></figure> <!-- /wp:image --> <!-- wp:heading --> <h2 class="wp-block-heading"><strong><strong><strong><strong><strong><strong> איך נגן על המגוון הביולוגי?</strong><br></strong></strong></strong></strong></strong></h2> <!-- /wp:heading --> <!-- wp:paragraph --> <p>בזמן שאנחנו נחגוג את שבועות, בעולם יציינו בסוף השבוע את יום המגוון הביולוגי הבינלאומי, יום שנועד להעלות למודעות את חשיבות השמירה על מגוון  החיים העצום על כדור הארץ – מפלנקטון זעיר באוקיינוס ועד ליונקים עצומים בים או ביבשה.  </p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p>נכון להיום, למרות שהקיום שלנו תלוי בקיומו של מגוון ביולוגי יציב ומשגשג, העולם מאבד את המגוון הביולוגי שלו בקצב מסחרר – מינים נכחדים כיום פי 1,000 עד 10,000 מהר יותר מאשר בקצב הטבעי; אוכלוסיית חיות הבר העולמית צנחה ב־69% בממוצע מאז 1970; וכמיליון מינים מצויים ברגע זה בסכנת הכחדה בעקבות הרס בתי גידול, זיהום ובשל משבר האקלים.<strong>יערות הגשם של האמזונס הם אחד המקומות העשירים ביותר במגוון הביולוגי על פני כדור הארץ ומהווים בית עבור לפחות 10% ממיני העולם. </strong>על פי מחקר משנת 2015, מין חדש של צמח או בעל חיים מתגלה באמזונס בכל יומיים, אך ייתכן שרבים מהם יכחדו עוד לפני שיתגלו. האמזונס נמצא תחת איום תמידי בעקבות כריתת יערות וחקלאות תעשייתית מאסיבית שהורסות את בית הגידול הקריטי הזה.</p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:image {"id":81216,"sizeSlug":"full","linkDestination":"none"} --> <figure class="wp-block-image size-full"><img src="https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2026/05/e1588657-gp0su5hnc_low-res-with-credit-line-800px.jpg" alt="" class="wp-image-81216"/></figure> <!-- /wp:image --> <!-- wp:paragraph --> <p><strong>סכנת המיקרו פלסטיק לדבורים</strong></p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p>אחת הדוגמאות הבולטות לחשיבות המגוון הביולוגי לחיים שלנו היא הדבורים, אשר הולכות ונעלמות. דבורי דבש הן מהמאביקות החשובות ביותר, שאחראיות על האבקה של יותר משליש מהגידולים בעולם, והתדרדרות האוכלוסייה שלהן עלולה להוביל למחסור עולמי במזון.</p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p><strong>בזמן שהמשבר האקלימי והרס בתי הגידול כבר מאיימים עליהן, מחקרים מראים שהן נפגעות גם מחשיפה לחלקיקי מיקרו־פלסטיק. </strong>החלקיקים שנדבקים אליהן ונאגרים בגופן גורמים לפגיעה במערכת החיסון, משנים את הרכב החיידקים במעיים ואף פוגעים ביכולת הקוגניטיבית שלהן לזכור ריחות פרחים וביכולות הניווט שלהן.</p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p>כדי להגן על הדבורים, על המזון שלנו ועל המערכות האקולוגיות שכולנו תלויים בהן – אנחנו צריכים אמנת פלסטיק עולמית חזקה ושאפתנית שתצמצם את ייצור הפלסטיק.</p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p><br></p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:planet4-blocks/take-action-boxout {"title":"לחתימה על עצומה","link":"https://www.greenpeace.org/israel/campaign/plastic/?utm_source=newsletter\u0026utm_campaign=plastic\u0026utm_medium=once\u0026cb=1","linkText":"אני רוצה לתמוך במאבק למען האמזונס","imageId":72341} /--> <!-- wp:heading --> <h2 class="wp-block-heading" id="slap"><strong><strong><strong><strong><strong><strong><strong>נחל הקישון מלא במיקרו פלסטיק</strong><br></strong></strong></strong></strong></strong></strong></h2> <!-- /wp:heading --> <!-- wp:image {"id":81218,"width":"600px","sizeSlug":"full","linkDestination":"none","align":"center"} --> <figure class="wp-block-image aligncenter size-full is-resized"><img src="https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2026/05/fc8343b1-dsc_2156.jpeg" alt="" class="wp-image-81218" style="width:600px"/></figure> <!-- /wp:image --> <!-- wp:paragraph --> <p>דוח ניטור פסולת ימית של המכון לחקר ימים ואגמים, שפורסם לאחרונה, מצא באזור נחל הקישון ריכוזים גבוהים של מיקרו־פלסטיק ומצביע על עלייה בריכוז המיקרו־פלסטיק בתחנת הדיגום כרמלית, סמוך למוצא הקישון ובריכוזו בתחנות החופיות. </p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p>במקרה או לא, ממצאי הניטור תואמים באופן מדויק את ממצאי תחקיר גרינפיס ישראל על זיהום נורדלים (פלסטיק ראשוני) במפרץ חיפה. נורדלים המיוצרים על ידי מפעל  הפלסטיק של כרמל אולפינים (כאו"ל) של בז״ן.<br>משבר זיהום הפלסטיק נובע לא רק מכשלי מִיחזור ואיסוף פסולת, אלא - בראש ובראשונה - מהעובדה שאנחנו ממשיכים לייצר פלסטיק חדש בקצב מסחרר. 99% מהפלסטיק מיוצר מדלקים פוסיליים. כאו"ל - חברת בת של בז"ן - היא דוגמה מובהקת לקשר ההדוק בין תעשיית הנפט לבין ייצור פלסטיק. </p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p><br>הפתרון האמיתי למשבר זיהום הפלסטיק, גם בנחל הקישון, הוא טיפול בבעיה מהשורש - צמצום ייצור הפלסטיק הראשוני עצמו והטלת אחריות אמיתית על התעשייה המזהמת</p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:image {"id":81221,"width":"600px","sizeSlug":"full","linkDestination":"none","align":"center"} --> <figure class="wp-block-image aligncenter size-full is-resized"><img src="https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2026/05/e4d68082-כתבה-מגלובס.png" alt="" class="wp-image-81221" style="width:600px"/></figure> <!-- /wp:image --> <!-- wp:heading --> <h2 class="wp-block-heading" id="slap"><strong><strong><strong><strong><strong><strong><strong><strong> מי מרוויח מהמלחמה ולמה זה ממשיך לעלות לנו ביוקר?</strong></strong></strong></strong></strong></strong></strong></strong></h2> <!-- /wp:heading --> <!-- wp:paragraph --> <p id="slap"><strong><strong><strong><strong><strong><strong><strong><br></strong></strong></strong></strong></strong></strong></strong>בזמן שכולנו עדיין מנסים להתאושש מהמלחמה ולהתמודד עם השלכותיה, עם חוסר הוודאות ועם יוקר המחייה,  שממשיך לעלות – יש מי שגורפים לכיסיהם רווחים. לפי דיווחים בינלאומיים, <strong>חברות דלקים הרוויחו יותר מ־30 מיליון דולר נוספים על כל שעה של מלחמה, ובמקביל, גם מחירי הדשנים הכימיים בעולם מזנקים – מה שמוביל לעלייה נוספת במחירי המזון, שכולנו נשלם עליה.</strong></p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p>המשוואה היא פשוטה: מלחמות מעלות את מחירי האנרגיה, ותאגידים מזהמים נהנים מהרווחים. בזמן שהחקלאים מתמודדים עם עלויות ייצור גבוהות יותר והציבור משלם יותר בסופר,  חברות כמו ICL (כי"ל), אחת החברות המזהמות ביותר בישראל, נהנות מזינוק ברווחים, בעקבות עליית מחירי הדשנים והכימיקלים. </p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p>זו אותה מערכת כלכלית שבורה, שמבוססת על תלות בנפט, גז וכימיקלים מזהמים – מערכת שבה קומץ תאגידים ובעלי הון מרוויחים מחוסר יציבות, בזמן שהציבור משלם את המחיר בבריאות, ביוקר המחיה ובביטחון.<br>ביטחון אמיתי לא יגיע מעוד קידוחים ודשנים מזהמים, אלא ממעבר לאנרגיה נקייה, לחקלאות אקולוגית ולכלכלה שמשרתת את הציבור – לא את מי שמרוויחים ממלחמות ומהרס.</p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p id="slap">הוא מבוסס על עצמאות אנרגטית, על צדק חברתי ועל כלכלה שמשרתת את הציבור – לא מיליארדרים ותאגידים.</p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p></p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:heading --> <h2 class="wp-block-heading" id="plastic"><strong>השבוע מסביב לעולם</strong></h2> <!-- /wp:heading --> <!-- wp:planet4-blocks/gallery {"multiple_image":"81225,81226,81224","gallery_block_focus_points":"{\u002267183\u0022:\u002250% 50%\u0022,\u002267184\u0022:\u002250% 50%\u0022,\u002267186\u0022:\u002250% 50%\u0022,\u002272145\u0022:\u002213% 68%\u0022}","image_data":[{"url":"https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2026/05/311a85fd-gp0su8y3o_medium-res-with-credit-line-1200px.jpg","focalPoint":{"x":0.5,"y":0.5},"id":81225},{"url":"https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2026/05/2e9e863d-gp0su8v0s_medium-res-with-credit-line-1200px.jpg","focalPoint":{"x":0.5,"y":0.5},"id":81226},{"url":"https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2026/05/311a85fd-gp0su8tvp_medium-res-with-credit-line-1200px-2.jpg","focalPoint":{"x":0.5,"y":0.5},"id":81224}],"className":"wp-block-planet4-blocks-gallery is-style-slider"} --> <div data-hydrate="planet4-blocks/gallery" data-attributes="{"gallery_block_style":0,"gallery_block_title":"","gallery_block_description":"","multiple_image":"81225,81226,81224","gallery_block_focus_points":"{\"67183\":\"50% 50%\",\"67184\":\"50% 50%\",\"67186\":\"50% 50%\",\"72145\":\"13% 68%\"}","image_data":[{"url":"https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2026/05/311a85fd-gp0su8y3o_medium-res-with-credit-line-1200px.jpg","focalPoint":{"x":0.5,"y":0.5},"id":81225},{"url":"https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2026/05/2e9e863d-gp0su8v0s_medium-res-with-credit-line-1200px.jpg","focalPoint":{"x":0.5,"y":0.5},"id":81226},{"url":"https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2026/05/311a85fd-gp0su8tvp_medium-res-with-credit-line-1200px-2.jpg","focalPoint":{"x":0.5,"y":0.5},"id":81224}],"images":[],"className":"wp-block-planet4-blocks-gallery is-style-slider"}"></div> <!-- /wp:planet4-blocks/gallery --> <!-- wp:heading --> <h2 class="wp-block-heading" id="igul">עכשיו הזמן לעזור לכדור הגדול ב-5 ש"ח לחודש בלבד!</h2> <!-- /wp:heading --> <!-- wp:image {"id":52387,"sizeSlug":"full","linkDestination":"none"} --> <figure class="wp-block-image size-full"><img src="https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2023/09/51ff4e63-dsc_3698-small_760x427-r.jpg" alt="" class="wp-image-52387"/><figcaption class="wp-element-caption">גור דב קוטב בקוטב הצפוני<br>(תיעוד: רועי גליץ, שגריר גרינפיס ישראל)</figcaption></figure> <!-- /wp:image --> <!-- wp:paragraph --> <p>הרבה דברים קורים אצלנו בתחום המאבקים הסביבתיים, ולך יש הזדמנות לקחת בהם חלק <strong>ולעזור לנו להגן על כדור הארץ, הסביבה והבריאות של כולנו - המשימה החשובה ביותר לקיומנו.</strong></p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p>מעגלים רבים כבר הצטרפו לשורותינו והם מעתה חברים בארגון גרינפיס. עכשיו זה הזמן להצטרף אליהם! </p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p>באמצעות העיגול הקטן של האגורות שלכם לשקל הקרוב, תוכלו לסייע לפעילות שלנו להתקיים ולהתרחב. </p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p>לדוגמה: קנית ב-9.80 ₪? שילמת 10 ₪ ותרמת לגרינפיס ישראל 20 אג’! <strong>סכום התרומה הממוצע לחודש עומד על 5-3 שקלים בסך הכול.</strong> </p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p>התרומה שלך תסייע לנו לקיים מחאות ומאבקים פרלמנטריים ומשפטיים, לקדם מחקרים, לחשוף שקרים, להגיש תביעות משפטיות, לבצע פעולות מחאה, אקטיביזם סביבתי ועוד, <strong>למען בעלי החיים שלא יכולים להשמיע את קולם ו- למען כולנו.</strong></p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:planet4-blocks/take-action-boxout {"take_action_page":0,"title":"מעגלים לטובה","excerpt":"כמה שקלים בודדים בחודש עבור תמיכה בכל המאבקים של גרינפיס ישראל","link":"https://greenpeace.org/israel/campaign/igul?utm_source=planet\u0026utm_campaign=igul\u0026utm_medium=newsletter","linkText":"הצטרפות","imageId":57183} /--> <!-- wp:heading {"textAlign":"center","level":4} --> <h4 class="wp-block-heading has-text-align-center">תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב</h4> <!-- /wp:heading --> <!-- wp:buttons {"layout":{"type":"flex","justifyContent":"center","orientation":"horizontal"}} --> <div class="wp-block-buttons"><!-- wp:button {"className":"is-style-donate is-style-cta"} --> <div class="wp-block-button is-style-donate is-style-cta"><a class="wp-block-button__link wp-element-button" href="https://joinus.gpi.org.il/?utm_source=newsletter&utm_campaign=general&utm_medium=planet">להצטרפות לחברים של גרינפיס</a></div> <!-- /wp:button --></div> <!-- /wp:buttons --> <!-- wp:heading {"textAlign":"center"} --> <h2 class="wp-block-heading has-text-align-center">לקבלת כל העדכונים שלנו למייל</h2> <!-- /wp:heading --> <!-- wp:shortcode --> <script charset="utf-8" type="text/javascript" src="//js-eu1.hsforms.net/forms/embed/v2.js"></script> <script> hbspt.forms.create({ region: "eu1", portalId: "27022924", formId: "40d518f6-5b14-49c0-9a9f-c51205e1b198" }); </script> <!-- /wp:shortcode --> <!-- wp:paragraph --> <p></p> <!-- /wp:paragraph -->

פאקו הוא מומחה בעל שם עולמי לטקסונומיה של ספוגי ים באוניברסיטת אופסלה, החוקר את האבולוציה והכימיה של בעלי חיים עתיקים יותר מהדינוזאורים!

כשהוא לא עסוק בזיהוי מינים חדשים של "המאובנים החיים" הללו במעמקים, הוא אוהב ללכת לאיבוד בין אוספי הזואולוגיה הנפלאים של המוזיאון או באחד מהפארקים הלאומיים של שוודיה. ואולי אפילו תתפסו אותו מתאמן באמנות הפארקור.

ד״ר אן הלן תנברג

אן הלן ממוזיאון האוניברסיטה של ברגן היא מומחית לסרטנים הזעירים והעמידים הידועים כאמפיפודים (שְׁטַצְדָּאִים). היא תיעדה ותיארה מדעית כמה מהמינים שניתן למצוא אך ורק באזור שבו נבקר, ובכך היא מוכיחה שגם צורות החיים הקטנות ביותר הן אלו שמחזיקות את המערכת האקולוגית שלנו יחד.

אן הלן עוסקת בסיווג מינים ובתי גידול ימיים ב"רשימה האדומה" (של מינים בסכנת הכחדה), ומספקת את התשתית המדעית הדרושה להקמת אזורים ימיים מוגנים.

מחוץ לעולם המדע, לעיתים קרובות אפשר למצוא אותה עסוקה בסריגה, והיא גם אוהבת מאוד לשיר.

חוליו א. דיאז

חוליו הוא ביולוג מעמקים ממאיורקה המתמחה ב"חידות האבולוציוניות" של הים העמוק, ומתחקה אחר האופן שבו החיים מסתגלים ללחצים הקיצוניים ביותר על פני כדור הארץ.

כשהוא לא חוקר את קרקעית הים באמצעות "עיניים רובוטיות" בחיפוש אחר מינים חדשים, הוא נהנה לבלות באוקיינוס, לצלול, לגלוש, או ללכת לפסטיבלי מוזיקה עם חברים.

ד״ר אנה-נינה לורז

<!-- wp:heading --> <h2 class="wp-block-heading" id="amazonas"><strong><strong><strong><strong><strong><strong>חג המתאן </strong><br></strong></strong></strong></strong></strong></h2> <!-- /wp:heading --> <!-- wp:image {"id":81232,"width":"600px","sizeSlug":"full","linkDestination":"none","align":"center"} --> <figure class="wp-block-image aligncenter size-full is-resized"><img src="https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2026/05/b315184f-copie-de-dsc09780-2-scaled.jpg" alt="" class="wp-image-81232" style="width:600px"/></figure> <!-- /wp:image --> <!-- wp:paragraph --> <p>השבוע אנו חוגגים את חג שבועות - חג של חקלאות, של יבול ותוצרת מקומית - תזכורת לשפע המדהים שהאדמה מניבה לנו. אלא שחג הקציר הפך כבר מזמן ל"חג החלב", שלקראתו אנחנו נתקלים בעיקר בפרסומות, ומבצעים לאינספור גבינות ומוצרי חלב. אבל מה המחיר הסביבתי שמאחורי שולחן החג היפה שלנו או תחרות עוגות הגבינה המשרדית המסורתית?</p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p>מאחורי הדימוי הפסטורלי של פרות באחו, שתאגידי המזון מן החי אוהבים למכור לנו, מסתתרת אחת התעשיות המזהמות והנצלניות ביותר בעולם. תעשיית המזון מן החי אחראית לחמישית בערך מפליטות גזי החממה, שמקורן בפעילות אנושית. חלק משמעותי מהפליטות האלה הוא מתאן – גז חממה עוצמתי במיוחד. כ־45% מפליטות המתאן שמקורן בפעילות אדם מגיעות מחקלאות בעלי חיים, בעיקר מתהליכי העיכול של פרות וכבשים, ובמילים פשוטות: מהגרפסים והנפיחות שלהן. </p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:image {"id":81236,"sizeSlug":"full","linkDestination":"none"} --> <figure class="wp-block-image size-full"><img src="https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2026/05/1c5b5ca0-gp1suhvr_low-res-with-credit-line-800px.jpg" alt="" class="wp-image-81236"/></figure> <!-- /wp:image --> <!-- wp:paragraph --> <p>מדענים מצביעים על הפחתת פליטות המתאן כאחת מהדרכים המהירות והאפקטיביות ביותר להאט את ההתחממות הגלובלית ולצמצם את משבר האקלים. אבל, בזמן שאנחנו כבר חווים גלי חום קיצוניים, שריפות, בצורות והצפות – תאגידי המזון ממשיכים לקדם מודל של ייצור אינטנסיבי, מזהם ובזבזני - כאילו אין משבר אקלים. <strong>צמצום צריכת בשר ומוצרי חלב הוא אחת הפעולות המשמעותיות ביותר שכל אחת ואחד מאיתנו יכולים לעשות כדי להפחית פליטות מתאן ולתמוך במערכת מזון מקיימת יותר. </strong>אז בחג הזה, אנחנו מזמינים אתכם לחגוג עם חיבור לשורשים, לאדמה, לחקלאות מקומית ולעתיד בר־קיימא יותר, ואולי גם עם קצת פחות מוצרי חלב על השולחן או - לפחות - להתחיל לדבר על זה.</p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:image {"id":81233,"sizeSlug":"full","linkDestination":"none"} --> <figure class="wp-block-image size-full"><img src="https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2026/05/0c9b4331-gp0stqgbd_medium-res-with-credit-line-1200px-1.jpg" alt="" class="wp-image-81233"/></figure> <!-- /wp:image --> <!-- wp:heading --> <h2 class="wp-block-heading"><strong><strong><strong><strong><strong><strong> איך נגן על המגוון הביולוגי?</strong><br></strong></strong></strong></strong></strong></h2> <!-- /wp:heading --> <!-- wp:paragraph --> <p>בזמן שאנחנו נחגוג את שבועות, בעולם יציינו בסוף השבוע את יום המגוון הביולוגי הבינלאומי, יום שנועד להעלות למודעות את חשיבות השמירה על מגוון  החיים העצום על כדור הארץ – מפלנקטון זעיר באוקיינוס ועד ליונקים עצומים בים או ביבשה.  </p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p>נכון להיום, למרות שהקיום שלנו תלוי בקיומו של מגוון ביולוגי יציב ומשגשג, העולם מאבד את המגוון הביולוגי שלו בקצב מסחרר – מינים נכחדים כיום פי 1,000 עד 10,000 מהר יותר מאשר בקצב הטבעי; אוכלוסיית חיות הבר העולמית צנחה ב־69% בממוצע מאז 1970; וכמיליון מינים מצויים ברגע זה בסכנת הכחדה בעקבות הרס בתי גידול, זיהום ובשל משבר האקלים.<strong>יערות הגשם של האמזונס הם אחד המקומות העשירים ביותר במגוון הביולוגי על פני כדור הארץ ומהווים בית עבור לפחות 10% ממיני העולם. </strong>על פי מחקר משנת 2015, מין חדש של צמח או בעל חיים מתגלה באמזונס בכל יומיים, אך ייתכן שרבים מהם יכחדו עוד לפני שיתגלו. האמזונס נמצא תחת איום תמידי בעקבות כריתת יערות וחקלאות תעשייתית מאסיבית שהורסות את בית הגידול הקריטי הזה.</p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:image {"id":81216,"sizeSlug":"full","linkDestination":"none"} --> <figure class="wp-block-image size-full"><img src="https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2026/05/e1588657-gp0su5hnc_low-res-with-credit-line-800px.jpg" alt="" class="wp-image-81216"/></figure> <!-- /wp:image --> <!-- wp:paragraph --> <p><strong>סכנת המיקרו פלסטיק לדבורים</strong></p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p>אחת הדוגמאות הבולטות לחשיבות המגוון הביולוגי לחיים שלנו היא הדבורים, אשר הולכות ונעלמות. דבורי דבש הן מהמאביקות החשובות ביותר, שאחראיות על האבקה של יותר משליש מהגידולים בעולם, והתדרדרות האוכלוסייה שלהן עלולה להוביל למחסור עולמי במזון.</p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p><strong>בזמן שהמשבר האקלימי והרס בתי הגידול כבר מאיימים עליהן, מחקרים מראים שהן נפגעות גם מחשיפה לחלקיקי מיקרו־פלסטיק. </strong>החלקיקים שנדבקים אליהן ונאגרים בגופן גורמים לפגיעה במערכת החיסון, משנים את הרכב החיידקים במעיים ואף פוגעים ביכולת הקוגניטיבית שלהן לזכור ריחות פרחים וביכולות הניווט שלהן.</p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p>כדי להגן על הדבורים, על המזון שלנו ועל המערכות האקולוגיות שכולנו תלויים בהן – אנחנו צריכים אמנת פלסטיק עולמית חזקה ושאפתנית שתצמצם את ייצור הפלסטיק.</p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p><br></p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:heading --> <h2 class="wp-block-heading" id="slap"><strong><strong><strong><strong><strong><strong><strong>נחל הקישון מלא במיקרו פלסטיק</strong><br></strong></strong></strong></strong></strong></strong></h2> <!-- /wp:heading --> <!-- wp:image {"id":81218,"width":"600px","sizeSlug":"full","linkDestination":"none","align":"center"} --> <figure class="wp-block-image aligncenter size-full is-resized"><img src="https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2026/05/fc8343b1-dsc_2156.jpeg" alt="" class="wp-image-81218" style="width:600px"/></figure> <!-- /wp:image --> <!-- wp:paragraph --> <p>דוח ניטור פסולת ימית של המכון לחקר ימים ואגמים, שפורסם לאחרונה, מצא באזור נחל הקישון ריכוזים גבוהים של מיקרו־פלסטיק ומצביע על עלייה בריכוז המיקרו־פלסטיק בתחנת הדיגום כרמלית, סמוך למוצא הקישון ובריכוזו בתחנות החופיות. </p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p>במקרה או לא, ממצאי הניטור תואמים באופן מדויק את ממצאי תחקיר גרינפיס ישראל על זיהום נורדלים (פלסטיק ראשוני) במפרץ חיפה. נורדלים המיוצרים על ידי מפעל  הפלסטיק של כרמל אולפינים (כאו"ל) של בז״ן.<br>משבר זיהום הפלסטיק נובע לא רק מכשלי מִיחזור ואיסוף פסולת, אלא - בראש ובראשונה - מהעובדה שאנחנו ממשיכים לייצר פלסטיק חדש בקצב מסחרר. 99% מהפלסטיק מיוצר מדלקים פוסיליים. כאו"ל - חברת בת של בז"ן - היא דוגמה מובהקת לקשר ההדוק בין תעשיית הנפט לבין ייצור פלסטיק. </p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p><br>הפתרון האמיתי למשבר זיהום הפלסטיק, גם בנחל הקישון, הוא טיפול בבעיה מהשורש - צמצום ייצור הפלסטיק הראשוני עצמו והטלת אחריות אמיתית על התעשייה המזהמת</p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:image {"id":81221,"width":"600px","sizeSlug":"full","linkDestination":"none","align":"center"} --> <figure class="wp-block-image aligncenter size-full is-resized"><img src="https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2026/05/e4d68082-כתבה-מגלובס.png" alt="" class="wp-image-81221" style="width:600px"/></figure> <!-- /wp:image --> <!-- wp:heading --> <h2 class="wp-block-heading" id="slap"><strong><strong><strong><strong><strong><strong><strong><strong> מי מרוויח מהמלחמה ולמה זה ממשיך לעלות לנו ביוקר?</strong></strong></strong></strong></strong></strong></strong></strong></h2> <!-- /wp:heading --> <!-- wp:paragraph --> <p id="slap"><strong><strong><strong><strong><strong><strong><strong><br></strong></strong></strong></strong></strong></strong></strong>בזמן שכולנו עדיין מנסים להתאושש מהמלחמה ולהתמודד עם השלכותיה, עם חוסר הוודאות ועם יוקר המחייה,  שממשיך לעלות – יש מי שגורפים לכיסיהם רווחים. לפי דיווחים בינלאומיים, <strong>חברות דלקים הרוויחו יותר מ־30 מיליון דולר נוספים על כל שעה של מלחמה, ובמקביל, גם מחירי הדשנים הכימיים בעולם מזנקים – מה שמוביל לעלייה נוספת במחירי המזון, שכולנו נשלם עליה.</strong></p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p>המשוואה היא פשוטה: מלחמות מעלות את מחירי האנרגיה, ותאגידים מזהמים נהנים מהרווחים. בזמן שהחקלאים מתמודדים עם עלויות ייצור גבוהות יותר והציבור משלם יותר בסופר,  חברות כמו ICL (כי"ל), אחת החברות המזהמות ביותר בישראל, נהנות מזינוק ברווחים, בעקבות עליית מחירי הדשנים והכימיקלים. </p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p>זו אותה מערכת כלכלית שבורה, שמבוססת על תלות בנפט, גז וכימיקלים מזהמים – מערכת שבה קומץ תאגידים ובעלי הון מרוויחים מחוסר יציבות, בזמן שהציבור משלם את המחיר בבריאות, ביוקר המחיה ובביטחון.<br>ביטחון אמיתי לא יגיע מעוד קידוחים ודשנים מזהמים, אלא ממעבר לאנרגיה נקייה, לחקלאות אקולוגית ולכלכלה שמשרתת את הציבור – לא את מי שמרוויחים ממלחמות ומהרס.</p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p id="slap">הוא מבוסס על עצמאות אנרגטית, על צדק חברתי ועל כלכלה שמשרתת את הציבור – לא מיליארדרים ותאגידים.</p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p></p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:heading --> <h2 class="wp-block-heading" id="plastic"><strong>השבוע מסביב לעולם</strong></h2> <!-- /wp:heading --> <!-- wp:planet4-blocks/gallery {"multiple_image":"81225,81226,81224","gallery_block_focus_points":"{\u002267183\u0022:\u002250% 50%\u0022,\u002267184\u0022:\u002250% 50%\u0022,\u002267186\u0022:\u002250% 50%\u0022,\u002272145\u0022:\u002213% 68%\u0022}","image_data":[{"url":"https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2026/05/311a85fd-gp0su8y3o_medium-res-with-credit-line-1200px.jpg","focalPoint":{"x":0.5,"y":0.5},"id":81225},{"url":"https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2026/05/2e9e863d-gp0su8v0s_medium-res-with-credit-line-1200px.jpg","focalPoint":{"x":0.5,"y":0.5},"id":81226},{"url":"https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2026/05/311a85fd-gp0su8tvp_medium-res-with-credit-line-1200px-2.jpg","focalPoint":{"x":0.5,"y":0.5},"id":81224}],"className":"wp-block-planet4-blocks-gallery is-style-slider"} --> <div data-hydrate="planet4-blocks/gallery" data-attributes="{"gallery_block_style":0,"gallery_block_title":"","gallery_block_description":"","multiple_image":"81225,81226,81224","gallery_block_focus_points":"{\"67183\":\"50% 50%\",\"67184\":\"50% 50%\",\"67186\":\"50% 50%\",\"72145\":\"13% 68%\"}","image_data":[{"url":"https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2026/05/311a85fd-gp0su8y3o_medium-res-with-credit-line-1200px.jpg","focalPoint":{"x":0.5,"y":0.5},"id":81225},{"url":"https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2026/05/2e9e863d-gp0su8v0s_medium-res-with-credit-line-1200px.jpg","focalPoint":{"x":0.5,"y":0.5},"id":81226},{"url":"https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2026/05/311a85fd-gp0su8tvp_medium-res-with-credit-line-1200px-2.jpg","focalPoint":{"x":0.5,"y":0.5},"id":81224}],"images":[],"className":"wp-block-planet4-blocks-gallery is-style-slider"}"></div> <!-- /wp:planet4-blocks/gallery --> <!-- wp:heading --> <h2 class="wp-block-heading" id="igul">עכשיו הזמן לעזור לכדור הגדול ב-5 ש"ח לחודש בלבד!</h2> <!-- /wp:heading --> <!-- wp:image {"id":52387,"sizeSlug":"full","linkDestination":"none"} --> <figure class="wp-block-image size-full"><img src="https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2023/09/51ff4e63-dsc_3698-small_760x427-r.jpg" alt="" class="wp-image-52387"/><figcaption class="wp-element-caption">גור דב קוטב בקוטב הצפוני<br>(תיעוד: רועי גליץ, שגריר גרינפיס ישראל)</figcaption></figure> <!-- /wp:image --> <!-- wp:paragraph --> <p>הרבה דברים קורים אצלנו בתחום המאבקים הסביבתיים, ולך יש הזדמנות לקחת בהם חלק <strong>ולעזור לנו להגן על כדור הארץ, הסביבה והבריאות של כולנו - המשימה החשובה ביותר לקיומנו.</strong></p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p>מעגלים רבים כבר הצטרפו לשורותינו והם מעתה חברים בארגון גרינפיס. עכשיו זה הזמן להצטרף אליהם! </p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p>באמצעות העיגול הקטן של האגורות שלכם לשקל הקרוב, תוכלו לסייע לפעילות שלנו להתקיים ולהתרחב. </p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p>לדוגמה: קנית ב-9.80 ₪? שילמת 10 ₪ ותרמת לגרינפיס ישראל 20 אג’! <strong>סכום התרומה הממוצע לחודש עומד על 5-3 שקלים בסך הכול.</strong> </p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p>התרומה שלך תסייע לנו לקיים מחאות ומאבקים פרלמנטריים ומשפטיים, לקדם מחקרים, לחשוף שקרים, להגיש תביעות משפטיות, לבצע פעולות מחאה, אקטיביזם סביבתי ועוד, <strong>למען בעלי החיים שלא יכולים להשמיע את קולם ו- למען כולנו.</strong></p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:planet4-blocks/take-action-boxout {"take_action_page":0,"title":"מעגלים לטובה","excerpt":"כמה שקלים בודדים בחודש עבור תמיכה בכל המאבקים של גרינפיס ישראל","link":"https://greenpeace.org/israel/campaign/igul?utm_source=planet\u0026utm_campaign=igul\u0026utm_medium=newsletter","linkText":"הצטרפות","imageId":57183} /--> <!-- wp:heading {"textAlign":"center","level":4} --> <h4 class="wp-block-heading has-text-align-center">תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב</h4> <!-- /wp:heading --> <!-- wp:buttons {"layout":{"type":"flex","justifyContent":"center","orientation":"horizontal"}} --> <div class="wp-block-buttons"><!-- wp:button {"className":"is-style-donate is-style-cta"} --> <div class="wp-block-button is-style-donate is-style-cta"><a class="wp-block-button__link wp-element-button" href="https://joinus.gpi.org.il/?utm_source=newsletter&utm_campaign=general&utm_medium=planet">להצטרפות לחברים של גרינפיס</a></div> <!-- /wp:button --></div> <!-- /wp:buttons --> <!-- wp:heading {"textAlign":"center"} --> <h2 class="wp-block-heading has-text-align-center">לקבלת כל העדכונים שלנו למייל</h2> <!-- /wp:heading --> <!-- wp:shortcode --> <script charset="utf-8" type="text/javascript" src="//js-eu1.hsforms.net/forms/embed/v2.js"></script> <script> hbspt.forms.create({ region: "eu1", portalId: "27022924", formId: "40d518f6-5b14-49c0-9a9f-c51205e1b198" }); </script> <!-- /wp:shortcode --> <!-- wp:paragraph --> <p></p> <!-- /wp:paragraph -->

אן-נינה היא מומחית בעלת שם עולמי לאמפיפודים (שְׁטַצְדָּאִים) של מעמקי הים – הסרטנים הזעירים אך המגוונים והמסתוריים להפליא, המהווים את הבסיס למארג המזון של הים העמוק.

כשהיא לא עסוקה בגילוי ובתיאור מדעיי של מינים חדשים מהמעמקים, היא אוהבת בהתלהבות רבה לצלול ולהשתקע במים מכל סוג שהוא.

ד״ר ג׳ני ניוהאוז

<!-- wp:heading --> <h2 class="wp-block-heading" id="amazonas"><strong><strong><strong><strong><strong><strong>חג המתאן </strong><br></strong></strong></strong></strong></strong></h2> <!-- /wp:heading --> <!-- wp:image {"id":81232,"width":"600px","sizeSlug":"full","linkDestination":"none","align":"center"} --> <figure class="wp-block-image aligncenter size-full is-resized"><img src="https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2026/05/b315184f-copie-de-dsc09780-2-scaled.jpg" alt="" class="wp-image-81232" style="width:600px"/></figure> <!-- /wp:image --> <!-- wp:paragraph --> <p>השבוע אנו חוגגים את חג שבועות - חג של חקלאות, של יבול ותוצרת מקומית - תזכורת לשפע המדהים שהאדמה מניבה לנו. אלא שחג הקציר הפך כבר מזמן ל"חג החלב", שלקראתו אנחנו נתקלים בעיקר בפרסומות, ומבצעים לאינספור גבינות ומוצרי חלב. אבל מה המחיר הסביבתי שמאחורי שולחן החג היפה שלנו או תחרות עוגות הגבינה המשרדית המסורתית?</p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p>מאחורי הדימוי הפסטורלי של פרות באחו, שתאגידי המזון מן החי אוהבים למכור לנו, מסתתרת אחת התעשיות המזהמות והנצלניות ביותר בעולם. תעשיית המזון מן החי אחראית לחמישית בערך מפליטות גזי החממה, שמקורן בפעילות אנושית. חלק משמעותי מהפליטות האלה הוא מתאן – גז חממה עוצמתי במיוחד. כ־45% מפליטות המתאן שמקורן בפעילות אדם מגיעות מחקלאות בעלי חיים, בעיקר מתהליכי העיכול של פרות וכבשים, ובמילים פשוטות: מהגרפסים והנפיחות שלהן. </p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:image {"id":81236,"sizeSlug":"full","linkDestination":"none"} --> <figure class="wp-block-image size-full"><img src="https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2026/05/1c5b5ca0-gp1suhvr_low-res-with-credit-line-800px.jpg" alt="" class="wp-image-81236"/></figure> <!-- /wp:image --> <!-- wp:paragraph --> <p>מדענים מצביעים על הפחתת פליטות המתאן כאחת מהדרכים המהירות והאפקטיביות ביותר להאט את ההתחממות הגלובלית ולצמצם את משבר האקלים. אבל, בזמן שאנחנו כבר חווים גלי חום קיצוניים, שריפות, בצורות והצפות – תאגידי המזון ממשיכים לקדם מודל של ייצור אינטנסיבי, מזהם ובזבזני - כאילו אין משבר אקלים. <strong>צמצום צריכת בשר ומוצרי חלב הוא אחת הפעולות המשמעותיות ביותר שכל אחת ואחד מאיתנו יכולים לעשות כדי להפחית פליטות מתאן ולתמוך במערכת מזון מקיימת יותר. </strong>אז בחג הזה, אנחנו מזמינים אתכם לחגוג עם חיבור לשורשים, לאדמה, לחקלאות מקומית ולעתיד בר־קיימא יותר, ואולי גם עם קצת פחות מוצרי חלב על השולחן או - לפחות - להתחיל לדבר על זה.</p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:planet4-blocks/take-action-boxout {"title":"לתמיכה במאבק","link":"https://www.greenpeace.org/israel/joinus/support/?","linkText":"דווקא עכשיו – הצטרפו אלינו!","imageId":72278} /--> <!-- wp:paragraph --> <p></p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:image {"id":81233,"sizeSlug":"full","linkDestination":"none"} --> <figure class="wp-block-image size-full"><img src="https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2026/05/0c9b4331-gp0stqgbd_medium-res-with-credit-line-1200px-1.jpg" alt="" class="wp-image-81233"/></figure> <!-- /wp:image --> <!-- wp:heading --> <h2 class="wp-block-heading"><strong><strong><strong><strong><strong><strong> איך נגן על המגוון הביולוגי?</strong><br></strong></strong></strong></strong></strong></h2> <!-- /wp:heading --> <!-- wp:paragraph --> <p>בזמן שאנחנו נחגוג את שבועות, בעולם יציינו בסוף השבוע את יום המגוון הביולוגי הבינלאומי, יום שנועד להעלות למודעות את חשיבות השמירה על מגוון  החיים העצום על כדור הארץ – מפלנקטון זעיר באוקיינוס ועד ליונקים עצומים בים או ביבשה.  </p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p>נכון להיום, למרות שהקיום שלנו תלוי בקיומו של מגוון ביולוגי יציב ומשגשג, העולם מאבד את המגוון הביולוגי שלו בקצב מסחרר – מינים נכחדים כיום פי 1,000 עד 10,000 מהר יותר מאשר בקצב הטבעי; אוכלוסיית חיות הבר העולמית צנחה ב־69% בממוצע מאז 1970; וכמיליון מינים מצויים ברגע זה בסכנת הכחדה בעקבות הרס בתי גידול, זיהום ובשל משבר האקלים.<strong>יערות הגשם של האמזונס הם אחד המקומות העשירים ביותר במגוון הביולוגי על פני כדור הארץ ומהווים בית עבור לפחות 10% ממיני העולם. </strong>על פי מחקר משנת 2015, מין חדש של צמח או בעל חיים מתגלה באמזונס בכל יומיים, אך ייתכן שרבים מהם יכחדו עוד לפני שיתגלו. האמזונס נמצא תחת איום תמידי בעקבות כריתת יערות וחקלאות תעשייתית מאסיבית שהורסות את בית הגידול הקריטי הזה.</p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:image {"id":81216,"sizeSlug":"full","linkDestination":"none"} --> <figure class="wp-block-image size-full"><img src="https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2026/05/e1588657-gp0su5hnc_low-res-with-credit-line-800px.jpg" alt="" class="wp-image-81216"/></figure> <!-- /wp:image --> <!-- wp:paragraph --> <p><strong>סכנת המיקרו פלסטיק לדבורים</strong></p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p>אחת הדוגמאות הבולטות לחשיבות המגוון הביולוגי לחיים שלנו היא הדבורים, אשר הולכות ונעלמות. דבורי דבש הן מהמאביקות החשובות ביותר, שאחראיות על האבקה של יותר משליש מהגידולים בעולם, והתדרדרות האוכלוסייה שלהן עלולה להוביל למחסור עולמי במזון.</p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p><strong>בזמן שהמשבר האקלימי והרס בתי הגידול כבר מאיימים עליהן, מחקרים מראים שהן נפגעות גם מחשיפה לחלקיקי מיקרו־פלסטיק. </strong>החלקיקים שנדבקים אליהן ונאגרים בגופן גורמים לפגיעה במערכת החיסון, משנים את הרכב החיידקים במעיים ואף פוגעים ביכולת הקוגניטיבית שלהן לזכור ריחות פרחים וביכולות הניווט שלהן.</p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p>כדי להגן על הדבורים, על המזון שלנו ועל המערכות האקולוגיות שכולנו תלויים בהן – אנחנו צריכים אמנת פלסטיק עולמית חזקה ושאפתנית שתצמצם את ייצור הפלסטיק.</p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p><br></p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:heading --> <h2 class="wp-block-heading" id="slap"><strong><strong><strong><strong><strong><strong><strong>נחל הקישון מלא במיקרו פלסטיק</strong><br></strong></strong></strong></strong></strong></strong></h2> <!-- /wp:heading --> <!-- wp:image {"id":81218,"width":"600px","sizeSlug":"full","linkDestination":"none","align":"center"} --> <figure class="wp-block-image aligncenter size-full is-resized"><img src="https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2026/05/fc8343b1-dsc_2156.jpeg" alt="" class="wp-image-81218" style="width:600px"/></figure> <!-- /wp:image --> <!-- wp:paragraph --> <p>דוח ניטור פסולת ימית של המכון לחקר ימים ואגמים, שפורסם לאחרונה, מצא באזור נחל הקישון ריכוזים גבוהים של מיקרו־פלסטיק ומצביע על עלייה בריכוז המיקרו־פלסטיק בתחנת הדיגום כרמלית, סמוך למוצא הקישון ובריכוזו בתחנות החופיות. </p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p>במקרה או לא, ממצאי הניטור תואמים באופן מדויק את ממצאי תחקיר גרינפיס ישראל על זיהום נורדלים (פלסטיק ראשוני) במפרץ חיפה. נורדלים המיוצרים על ידי מפעל  הפלסטיק של כרמל אולפינים (כאו"ל) של בז״ן.<br>משבר זיהום הפלסטיק נובע לא רק מכשלי מִיחזור ואיסוף פסולת, אלא - בראש ובראשונה - מהעובדה שאנחנו ממשיכים לייצר פלסטיק חדש בקצב מסחרר. 99% מהפלסטיק מיוצר מדלקים פוסיליים. כאו"ל - חברת בת של בז"ן - היא דוגמה מובהקת לקשר ההדוק בין תעשיית הנפט לבין ייצור פלסטיק. </p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p><br>הפתרון האמיתי למשבר זיהום הפלסטיק, גם בנחל הקישון, הוא טיפול בבעיה מהשורש - צמצום ייצור הפלסטיק הראשוני עצמו והטלת אחריות אמיתית על התעשייה המזהמת</p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:image {"id":81221,"width":"600px","sizeSlug":"full","linkDestination":"none","align":"center"} --> <figure class="wp-block-image aligncenter size-full is-resized"><img src="https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2026/05/e4d68082-כתבה-מגלובס.png" alt="" class="wp-image-81221" style="width:600px"/></figure> <!-- /wp:image --> <!-- wp:heading --> <h2 class="wp-block-heading" id="slap"><strong><strong><strong><strong><strong><strong><strong><strong> מי מרוויח מהמלחמה ולמה זה ממשיך לעלות לנו ביוקר?</strong></strong></strong></strong></strong></strong></strong></strong></h2> <!-- /wp:heading --> <!-- wp:paragraph --> <p id="slap"><strong><strong><strong><strong><strong><strong><strong><br></strong></strong></strong></strong></strong></strong></strong>בזמן שכולנו עדיין מנסים להתאושש מהמלחמה ולהתמודד עם השלכותיה, עם חוסר הוודאות ועם יוקר המחייה,  שממשיך לעלות – יש מי שגורפים לכיסיהם רווחים. לפי דיווחים בינלאומיים, <strong>חברות דלקים הרוויחו יותר מ־30 מיליון דולר נוספים על כל שעה של מלחמה, ובמקביל, גם מחירי הדשנים הכימיים בעולם מזנקים – מה שמוביל לעלייה נוספת במחירי המזון, שכולנו נשלם עליה.</strong></p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p>המשוואה היא פשוטה: מלחמות מעלות את מחירי האנרגיה, ותאגידים מזהמים נהנים מהרווחים. בזמן שהחקלאים מתמודדים עם עלויות ייצור גבוהות יותר והציבור משלם יותר בסופר,  חברות כמו ICL (כי"ל), אחת החברות המזהמות ביותר בישראל, נהנות מזינוק ברווחים, בעקבות עליית מחירי הדשנים והכימיקלים. </p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p>זו אותה מערכת כלכלית שבורה, שמבוססת על תלות בנפט, גז וכימיקלים מזהמים – מערכת שבה קומץ תאגידים ובעלי הון מרוויחים מחוסר יציבות, בזמן שהציבור משלם את המחיר בבריאות, ביוקר המחיה ובביטחון.<br>ביטחון אמיתי לא יגיע מעוד קידוחים ודשנים מזהמים, אלא ממעבר לאנרגיה נקייה, לחקלאות אקולוגית ולכלכלה שמשרתת את הציבור – לא את מי שמרוויחים ממלחמות ומהרס.</p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p id="slap">הוא מבוסס על עצמאות אנרגטית, על צדק חברתי ועל כלכלה שמשרתת את הציבור – לא מיליארדרים ותאגידים.</p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p></p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:heading --> <h2 class="wp-block-heading" id="plastic"><strong>השבוע מסביב לעולם</strong></h2> <!-- /wp:heading --> <!-- wp:planet4-blocks/gallery {"multiple_image":"81225,81226,81224","gallery_block_focus_points":"{\u002267183\u0022:\u002250% 50%\u0022,\u002267184\u0022:\u002250% 50%\u0022,\u002267186\u0022:\u002250% 50%\u0022,\u002272145\u0022:\u002213% 68%\u0022}","image_data":[{"url":"https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2026/05/311a85fd-gp0su8y3o_medium-res-with-credit-line-1200px.jpg","focalPoint":{"x":0.5,"y":0.5},"id":81225},{"url":"https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2026/05/2e9e863d-gp0su8v0s_medium-res-with-credit-line-1200px.jpg","focalPoint":{"x":0.5,"y":0.5},"id":81226},{"url":"https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2026/05/311a85fd-gp0su8tvp_medium-res-with-credit-line-1200px-2.jpg","focalPoint":{"x":0.5,"y":0.5},"id":81224}],"className":"wp-block-planet4-blocks-gallery is-style-slider"} --> <div data-hydrate="planet4-blocks/gallery" data-attributes="{"gallery_block_style":0,"gallery_block_title":"","gallery_block_description":"","multiple_image":"81225,81226,81224","gallery_block_focus_points":"{\"67183\":\"50% 50%\",\"67184\":\"50% 50%\",\"67186\":\"50% 50%\",\"72145\":\"13% 68%\"}","image_data":[{"url":"https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2026/05/311a85fd-gp0su8y3o_medium-res-with-credit-line-1200px.jpg","focalPoint":{"x":0.5,"y":0.5},"id":81225},{"url":"https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2026/05/2e9e863d-gp0su8v0s_medium-res-with-credit-line-1200px.jpg","focalPoint":{"x":0.5,"y":0.5},"id":81226},{"url":"https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2026/05/311a85fd-gp0su8tvp_medium-res-with-credit-line-1200px-2.jpg","focalPoint":{"x":0.5,"y":0.5},"id":81224}],"images":[],"className":"wp-block-planet4-blocks-gallery is-style-slider"}"></div> <!-- /wp:planet4-blocks/gallery --> <!-- wp:heading --> <h2 class="wp-block-heading" id="igul">עכשיו הזמן לעזור לכדור הגדול ב-5 ש"ח לחודש בלבד!</h2> <!-- /wp:heading --> <!-- wp:image {"id":52387,"sizeSlug":"full","linkDestination":"none"} --> <figure class="wp-block-image size-full"><img src="https://www.greenpeace.org/static/planet4-israel-stateless/2023/09/51ff4e63-dsc_3698-small_760x427-r.jpg" alt="" class="wp-image-52387"/><figcaption class="wp-element-caption">גור דב קוטב בקוטב הצפוני<br>(תיעוד: רועי גליץ, שגריר גרינפיס ישראל)</figcaption></figure> <!-- /wp:image --> <!-- wp:paragraph --> <p>הרבה דברים קורים אצלנו בתחום המאבקים הסביבתיים, ולך יש הזדמנות לקחת בהם חלק <strong>ולעזור לנו להגן על כדור הארץ, הסביבה והבריאות של כולנו - המשימה החשובה ביותר לקיומנו.</strong></p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p>מעגלים רבים כבר הצטרפו לשורותינו והם מעתה חברים בארגון גרינפיס. עכשיו זה הזמן להצטרף אליהם! </p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p>באמצעות העיגול הקטן של האגורות שלכם לשקל הקרוב, תוכלו לסייע לפעילות שלנו להתקיים ולהתרחב. </p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p>לדוגמה: קנית ב-9.80 ₪? שילמת 10 ₪ ותרמת לגרינפיס ישראל 20 אג’! <strong>סכום התרומה הממוצע לחודש עומד על 5-3 שקלים בסך הכול.</strong> </p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:paragraph --> <p>התרומה שלך תסייע לנו לקיים מחאות ומאבקים פרלמנטריים ומשפטיים, לקדם מחקרים, לחשוף שקרים, להגיש תביעות משפטיות, לבצע פעולות מחאה, אקטיביזם סביבתי ועוד, <strong>למען בעלי החיים שלא יכולים להשמיע את קולם ו- למען כולנו.</strong></p> <!-- /wp:paragraph --> <!-- wp:planet4-blocks/take-action-boxout {"take_action_page":0,"title":"מעגלים לטובה","excerpt":"כמה שקלים בודדים בחודש עבור תמיכה בכל המאבקים של גרינפיס ישראל","link":"https://greenpeace.org/israel/campaign/igul?utm_source=planet\u0026utm_campaign=igul\u0026utm_medium=newsletter","linkText":"הצטרפות","imageId":57183} /--> <!-- wp:heading {"textAlign":"center","level":4} --> <h4 class="wp-block-heading has-text-align-center">תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב</h4> <!-- /wp:heading --> <!-- wp:buttons {"layout":{"type":"flex","justifyContent":"center","orientation":"horizontal"}} --> <div class="wp-block-buttons"><!-- wp:button {"className":"is-style-donate is-style-cta"} --> <div class="wp-block-button is-style-donate is-style-cta"><a class="wp-block-button__link wp-element-button" href="https://joinus.gpi.org.il/?utm_source=newsletter&utm_campaign=general&utm_medium=planet">להצטרפות לחברים של גרינפיס</a></div> <!-- /wp:button --></div> <!-- /wp:buttons --> <!-- wp:heading {"textAlign":"center"} --> <h2 class="wp-block-heading has-text-align-center">לקבלת כל העדכונים שלנו למייל</h2> <!-- /wp:heading --> <!-- wp:shortcode --> <script charset="utf-8" type="text/javascript" src="//js-eu1.hsforms.net/forms/embed/v2.js"></script> <script> hbspt.forms.create({ region: "eu1", portalId: "27022924", formId: "40d518f6-5b14-49c0-9a9f-c51205e1b198" }); </script> <!-- /wp:shortcode --> <!-- wp:paragraph --> <p></p> <!-- /wp:paragraph -->

ג'ני היא ביולוגית ימית נלהבת עם מומחיות במגוון ובתפוצה של חסרי חוליות בנתוניים (שוכני קרקעית הים) – החל ממים חופיים רדודים ועד לממלכת המעמקים העצומה.

כשהיא לא מביטה מבעד למיקרוסקופ בנפלאות הקטנות ביותר של קרקעית הים, היא אוהבת להירגע עם יוגה או כוס גדולה של תה שחור.

ד״ר סרגיי טבואדה

סרג'י הוא ביולוג ימי מהמוזיאון הלאומי למדעי הטבע (CSIC) במדריד, החוקר DNA סביבתי (e-DNA) מספוגי ים ואת האופן שבו החיים "נודדים" על פני האוקיינוס, תוך הגשת הבנה של הקשרים הנסתרים בין הרי מצולה לקרקעית הים העמוק.

כשהוא לא עסוק בפתרון תעלומות התפוצה הימית, הוא אוהב לבלות וליהנות עם שני ילדיו, וגם מקדיש זמן לצפייה בכדורגל (אוהד בארסה).

פרנציסקה סאאלמן

פרנציסקה היא ביולוגית ימית המשמשת כרכזת מדע ופעילת אוקיינוסים בגרינפיס. המניע העיקרי שלה הוא תרגום של ממצאים מדעיים לפעולה פוליטית ולשימור טבע בפועל – ועל כן היא מצאה בגרינפיס את עבודת החלומות שלה.

בשנתיים האחרונות היא כבר הספיקה לבקר באזור הארקטי פעמיים על סיפונה של ספינת גרינפיס, כדי לחקור לווייתני מעמקים הצוללים לעומק ונמצאים תחת איום בשל פעילויות כרייה במעמקי הים. כעת, היא כבר ממש מחכה לחקור את המערכות האקולוגיות שעל קרקעית הים העמוק.

כשהיא לא על ספינות או במשרד, היא אוהבת לבלות במים, ללכת להופעות או לרכוב על אופניים.

עדכונים

  • See all posts

  • עוד