החיים כפי שאנחנו מכירים אותם היום מתרחשים בעידן הפלסטיק. התעשייה הצליחה לשכנע ציבור שלם שאפשר למחזר כל פלסטיק, ובכך יצרה אשליה שסייעה להרחיק רגולציה ולשמר את הלגיטימציה להמשיך לייצר ולצרוך בלי סוף. למעשה 9% בלבד מכל הפלסטיק שאי פעם יוצר, ממוחזר.
99% מהפלסטיק מיוצר מדלקים פוסיליים ודוגמא לקשר ההדוק בין תעשיית הנפט לייצור פלסטיק בישראל הינה מפעל כרמל אולפינים (כאו"ל) בחיפה. כאו"ל היא עבריינית סביבתית, חברת בת פרטית של בתי הזיקוק לנפט (בז"ן), והיא מחזיקה את מפעל הפטרוכימיה היחיד לייצור פלסטיק ראשוני בארץ. אל מול המגמות הללו. פעילי גרינפיס ישראל יצאו לתחקיר שטח ראשון מסוגו ברמה המקומית על מנת לחשוף את הקשר בין תעשיית ייצור הפלסטיק לזיהום בסביבה הימית ובנחלים בישראל. במסגרת התחקיר חשפנו את זיהום הפלסטיק הסמוי מן העין ותיעדנו את הנוכחות של כדורי פלסטיק ראשוניים (נורדלים) בטבע ואת היעדר האכיפה הסביבתית.
כעת עומדת בפנינו הזדמנות היסטורית ובקרוב נגלה: האם העולם יעז להציב גבול ברור לייצור פלסטיק בעזרת אמנה בינלאומית חזקה, או שייאלץ להתמודד עם ההשלכות הסביבתיות, הבריאותיות והחברתיות של פלסטיק שנוצר מהר לשימוש רגעי ונשאר איתנו לנצח?