התחממות גלובלית עולה לנו ביוקר

בכל שש שנים, הפאנל הבינלאומי לשינוי אקלים (IPCC) מספק לממשלות הערכות ותחזיות מקיפות בנוגע לשינוי האקלים ולהשלכותיו על החיים על פני כדור הארץ ועל החברה האנושית. ארגון גרינפיס מפרסם לכבוד המאורע דו”ח משלו המסכם את עיקרי הממצאים של ה-IPPC.

דו”ח גרינפיס מביא נתונים מפתיעים ומעודדים על עתיד האנרגיות המתחדשות ולמה הפעם כדאי לישראל לא לפספס את הרכבת הזאת: 

עיקר הממצאים של ה-IPCC

קצב ההתחממות הגלובאלית הולך ומאיץ, ללא שינוי דחוף במדיניות האנרגיה העולמית, אנו צועדים לקראת התחממות של ארבע מעלות צלזיוס עד לשנת 2100. העשור 2001-2010 היה החם ביותר שנמדד אי-פעם על פני כדור הארץ יחד עם אירועי אקלים קיצוניים המתרבים ומתעצמים. בפועל, אנו חווים בכמה עשורים שינויי אקלים שנמדדו רק בתקופות של אלפי שנים.

אנרגיה מזהמת מובילה להתחממות גלובלית

הפקה ושימוש באנרגיה מובילים בתרומתם לשינויי אקלים ואחראיים לשני שליש מפליטת המזהמים. בחמש השנים האחרונות, שריפת פחם היוותה כ-44% מפליטת הפחמן הדו חמצני הגלובלית מדלק פוסילי. 

מדי יום, זורמים ידיעות ומחקרים המתעדים את שינויי האקלים כמציאות חסרת תקדים, שכמותה לא ידענו בעבר. לרוב, היא פועלת בצורה שקטה אך משפיע על החיים של כולנו, נוגסת במציאות הכלכלית והחברתית. עד היום מרבית המדינות טמנו את ראשן בחול, אולם כיום יש הבנה  שמדיניות האנרגיה תיאלץ לעבור שינוי מהקצה לקצה בשנים הקרובות.

ישראל היא שחקן קטן אך זריז ובעל פוטנציאל עצום, שיכולה להוביל ולהוות דוגמה עולמית לשינוי מושכל במדיניות האנרגיה. 

התחממות גלובלית משפיעה על יוקר המחייה

עלייה בטמפרטורות משפיעה על היבולים החקלאיים, גם אם מדובר בעלייה מתונה. אולם עלייה של 3-4 מעלות יכולה לגרום לאסון של ממש. מחירי המזון כבר מעמירים כתוצאה מהתחממות גלובלית בתקופות האחרונות בהן חלו עליות במחירי החיטה מעידות על רגישות שוק המזון בפני שינויי קיצון באקלים. מחירי המזון צפויים לעלות עם השינוי הגלובלי באקלים (עלייה שיכולה להגיע  ל-84% בהתאם לענף הייצור – עד לשנת 2050). 

כיצד ניתן למנוע אסון

על מנת למנוע אסון אקלימי (התחממות של שתי מעלות או יותר), פליטת גזי החממה חייבת להפסיק לגדול עד 2020 ויש לשאוף לאפס פליטה לקראת 2050. את הדלק הפוסילי צריכה להחליף אנרגיה מתחדשת ושימוש חכם יותר באנרגיה, כאשר רוב המאגרים של דלקים פוסיליים יישארו באדמה כפי שממליצה סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA). 

שימור יערות הוא קריטי

כריתת יערות אחראית לכ-12% מכלל פליטת גזי החממה לאטמוספרה הנגרמת מפעילות אנושית. חלקה בפליטת גזי חממה שווה לזו של התחבורה.

יערות הם גורם מכריע בקליטה של גזי החממה הנפלטים על ידי האדם. למרבה הצער, כריתת יערות מבטלת ברובה את ההשפעה הברוכה של יערות על מערכת האקלים. מאז 1750, היערות קלטו כ-45% מכלל פליטת הפחמן הדו-חמצני לאטמוספרה, אך כמויות זהות בערך נפלטו עם כריתת היערות. 

החדשות הטובות: מתחדשות!

אנרגיה מתחדשת יכולה לענות על65% מצריכת החשמל הגלובלית עד 2035 ועל 94 אחוז עד 2050. 

אנרגיה מתחדשת מהווה פריצת דרך משמעותית בכל העולם מאז 2007 – היא זולה יותר ויכולה לקרוא תיגר על דלקים פוסיליים כמקור אנרגיה. 

אנרגיה גרעינית – פתרון כוזב

יש המציעים אנרגיה גרעינית ככלי חשוב בארגז הכלים למיגור פליטת גזי חממה, אולם, ה”כלי” הזה שבור ולא בר-שימוש. פינלנד, מדינה עשירה ומודרנית, הייתה המדינה הראשונה שבנתה תחנות כוח גרעיניות במטרה להילחם בשינויי האקלים. הממשלה החליטה על בניית תחנה חדשה ב-2002, הבניה החלה ב-2005 וחנוכתה תוכננה ל-2009. כיום, הכור עדיין בבנייה ולא יהיה מוכן לפני 2016 . בינתיים, עלויותיה של התחנה התנפחו מ-3 ל-5, 8, 12 מיליארד יורו. המקרה הפיני, אינו היחידי. בנייתן של לפחות 23 מתוך 66 תחנות גרעיניות מתעכבת, חלקן בשנים רבות. מניעת כאוס אקלימי מחייבת בחירה בפתרונות בטוחים ולא בכאלו שיסכנו את האוכלוסייה.