מגפת הקורונה הובילה לעלייה דרמטית בביקושים למוצרי פלסטיק. ערכם וכמותם של מסכות, כפפות, אריזות טייק אווי ואריזות של קניות אינטרנטיות בחיים שלנו עלו, ומכיוון שרוב הדברים האלו לא ניתנים למחזור, גם כמויות הפסולת שאנו מייצרים עלו בהתאם. נוסף על כך, המגפה גרמה לירידה מהותית בביקוש לדלק ומוצרי נפט. פלסטיק מיוצר בתהליך זיקוק מנפט, והירידה בביקוש לחומר הגלם העיקרי שלו הביא לירידה משמעותית במחיר של פלסטיק חדש הנקרא על ידי התעשייה פלסטיק בתולי. כבר שנים ארוכות פלסטיק ממוחזר הינו יקר יותר מפלסטיק בתולי, אך מחירי הנפט הנמוכים במיוחד השנה הפכו את ההבדל למשמעותי הרבה יותר. מאז פרוץ המגפה אפילו בקבוקי שתייה מפלסטיק ממוחזר, המוצר הממוחזר ביותר, כבר לא כלכלי.
בשנים האחרונות ובתחילת השנה הזו בפרט, מספר גדול של ממשלות החליטו להילחם בתופעת פסולת הפלסטיק ממוצרים חד פעמיים. בשנה שעברה כ-127 מדינות חוקקו חוקים ומגבלות לגבי שקיות פלסטיק. המגפה הגיעה ופגעה בתעשיית המחזור בדיוק בזמן שחברות הנפט הגדולות משקיעות טריליוני דולרים בייצור פלסטיק חדש. ההשקעות האלה גבוהות בהרבה מההשקעות של תעשיית הנפט בטיפול בבעיית זיהום הפלסטיק.
ייצור פלסטיק
בזמן שבמערב מחפשים פתרונות עבור כמויות פסולת אדירות, ומנסים לחזור אל מוצרים רב פעמיים, בעולם המתפתח, מוצרים שעד לא ממזמן היו נמכרים בבקבוקי זכוכית רב פעמיים ולקוחות היו מביאים בקבוקים מהבית וממלאים בהם, כיום נמכרים בפלסטיק באריזות קטנות וחד פעמיות.
תעשיית הנפט והגז מתכננת להוציא כ-400 מיליארד דולר אמריקאי בחמש שנים הקרובות על מפעלי פלסטיק בתולי ומזקקות. בזמן הזה מתוכננים לקום 176 מפעלי פטרוכימיקלים, כאשר 80% מהם יהיו באסיה. זאת מכיוון שהביקוש לדלק יורד עם העלייה ברכבים חשמליים ושיפורי מנוע, והתעשייה מקווה כי העלייה בביקוש לפלסטיק תביא איתה עלייה ממושכת בביקוש לנפט וגז. הם מקווים שהיווצרתו של מעמד ביניים חדש ומתפתח באסיה ושאר העולם יוביל לעלייה דרמטית בביקוש לסחורות.
כמו כן, אנשי תעשיית הפלסטיק טוענים כי פלסטיק יכול להוות פיתרון לבעיות גלובליות הנגרמות מגידול אוכלוסין, ושהוא אף חוסך בפליטות מכיוון שהוא מהווה אריזה קלה יותר. הם טוענים כי יצור גבוה יותר של פלסטיק לא בהכרח יגרום לעלייה בכמות פסולת הפלסטיק, וכי מדינות צריכות לשפר את תשתיות האשפה שלהם.חברות הגז והנפט מדברות על דאגה לגבי זיהום פלסטיק ומשקיעות מאמצים בהפחתתו. כל התעשייה יחד תשקיע פחות מ-2 מיליארד דולר בחמש השנים הקרובות, כמחצית האחוז מההשקעות שלהם בייצור פלסטיק חדש.
שימוש בפלסטיק
תעשיית הפלסטיק טוענת כי מוצרי פלסטיק חד פעמי הצילו חיים במגפה הנוכחית. שקיות עירוי ומערכות הנשמה זקוקות לפלסטיק חד פעמי. תלבושות בתי חולים, כפפות ומסכות מיוצרות מפלסטיק בטוח וסטרילי. מנגד, בשיא המגפה, ארה"ב יצרה בחודשיים כמות פסולת רפואית של שנה שלמה.
לתעשיית הפלסטיק לוביסטים רבים אשר נלחמים למען שימוש במוצרים חד פעמיים. הם מעלים טענות כי איסור על כך שאיסור השימוש בפלסטיק חד פעמי יכול לגרום לאנשים להשתמש במוצרים אחרים כגון זכוכית ונייר בצורה חד פעמית, ואז אין שום שיפור במצב האשפה. במרץ, לוביסטים של תעשיות הפלסטיק טענו כי צריך להחזיר את שקיות הפלסטיק החד פעמיות ברשתות השיווק, ולבטל את האיסורים עליהם מכיוון שהחיידקים נשארים חיים על שקיות רב פעמיות והדבר יכול לגרום להידבקות. מאוחר יותר באותו החודש גילו חוקרים אמריקאים כי הקורונה עדיין חיה על פלסטיק גם לאחר 72 שעות והמעבר לשקיות ניילון לא באמת עוזר למנוע הדבקה.
למחזר?
91% מהפלסטיק שיוצר מעולם לא התמחזר. אין לכך את התשתיות המתאימות וזה לא משתלם ליצרניות מכיוון שיקר וקשה למחזר פלסטיק, ופלסטיק "בתולי" חדש הינו מוצר זול ואף איכותי ״בהרבה״, לפעמים עד כדי מחצית מהמחיר של פלסטיק ממוחזר. ההשפעה של משבר הקורונה ביחד עם מחירי נפט נמוכים מהווה מכה כפולה עבור תעשיית המחזור. בדרום ודרום מזרח אסיה נרשמה ירידה ממוצעת של 50% בביקוש לפלסטיק ממוחזר. הביקוש לפלסטיק ממוחזר מעסקי אריזה ירד ב20% עד 30% לעומת השנה הקודמת, ומפעלי מחזור רבים בעולם פושטים את הרגל.
לזרוק
80% מהפסולת בים עשויה מפלסטיק, וזיהום פלסטיק הוכח קטלני עבור צבי ים, לוויתנים וכלבי ים. פלסטיק גם משחרר כימיקלים מסוכנים שאנו נושמים, אוכלים או נוגעים בהם וגורמים למגוון רחב של נזקים הכוללים הפרעות הורמונליות וסרטן, על פי מחקר של האו״ם.
גם אם כל ההבטחות הקיימות כיום מתקיימות, עד 2040 כמות הפלסטיק הנכנסת לים צפויה לעלות מ-11 מיליון טון כיום ל-29 מיליון טון. במצטבר, כמויות הפלסטיק בים צפויות להגיע ל600 מיליון טונות – משקלם של 3 מיליון לוויתנים כחולים (החיה הגדולה ביותר בעולם).
לקריאת התחקיר המלא:
https://www.reuters.com/investigates/special-report/health-coronavirus-plastic-recycling/