על פי דו"ח של השירות המטאורולוגי העולמי, חודש יוני האחרון היה החודש החם ביותר שתועד אי פעם, עם טמפרטורות חסרות תקדים של פני הים ושיא שלילי של היקף קרח הים האנטרקטי. אולם את שיאי חודש יוני שבר השבוע הראשון של חודש יולי 23׳, המסתמן בתור השבוע החם ביותר בהיסטוריה. לפחות בינתיים. 

הנזק שנותר אחר שריפות יער בקנדה.
Getty

גל החום הצפוי לפקוד היום את ישראל, אינו מפתיע בהתחשב באירועי האקלים הקיצוניים המתרחשים ברחבי העולם בשבועות האחרונים. עומסי החום חזויים להיות כבדים עד קיצוניים אם כי לא שוברי שיאים, אך משכו הצפוי – שבוע שלם – הופכים אותו לאירוע אקלימי חריג אפילו ביחס לקיץ ישראלי. בשירות המטאורולוגי פרסמו התראות חמורות, ומסרו כי גל החום שקיבל את השם "קלאון" (Cleon), יביא עימו טמפרטורות גבוהות במיוחד לישראל, יוון וכרתים. אבל כאמור, אנחנו ממש לא לבד: גלי חום חריגים פוקדים זה מספר שבועות את דרום ארה״ב ומקסיקו, ואירופה נכנסת לגל חום קיצוני שישפיע על צרפת, צ׳כיה, בריטניה, ספרד, פולין ואיטליה, בה עשויות הטמפרטורות להגיע עד 48 מעלות. מקומות רבים בעולם חווים כמעט במקביל, גשמים חסרי תקדים ובעקבות כך הצפות, שטפונות ומפולות בוץ קטלניות. סרטוני האימה שרצים ברשת נותנים הצצה מלחיצה במיוחד למה שעתיד להיות הנורמלי החדש שלנו.

אם לא די בטמפרטורות הלוהטות, דיווחים אקלימיים שונים מרחבי העולם מציירים תמונה רחבה ומבהילה: האוקיינוסים ממשיכים לשבור את כל הגרפים, גל חום ימי קיצוני בים הקאריבי מאיים על שוניות האלמוגים, באנטרקטיקה נרשם שפל של כל הזמנים בכיסוי הקרח הימי ועונת השריפות בקנדה שוברת כל שיא אפשרי עוד לפני שהגיעה למחציתה. כדי לשים את הדברים בפרופורציה נכונה, חוקרי אקלים של תקופות קודמות, משערים כי הטמפרטורות שנמדדו בשבוע שעבר הן הגבוהות ביותר שהיו בכדור הארץ ב-125 אלף השנים האחרונות. 

איך יודעים את זה? 

בעוד ההבנה שלנו לגבי תנאי החום בכדור הארץ לפני זמן כה רב היא הרבה פחות מפורטת מנתוני האקלים המודרניים, וקשה יותר להוכיח כמה חם היה יכול להיות בכל יום נתון לפני אלפי שנים ההיסטוריה האקלימית של הפלנטה שנלמדה מליבות קרח ומאובנים, מראה כי טמפרטורה גבוהה כל כך הייתה כמעט בלתי אפשרית במשך אלפי השנים האחרונות. ״אחרי הכל, לא יכול להיות פתאום יום חם כל כך בעיצומו של עידן קרח״, אמר ריצ׳ארד אלי, פרופסור למדעי כדור-הארץ באוניברסיטת פנסילבניה. ימים חמים כמו היום היו אפשריים, לטענת חוקרים, רק לפני כ-6000 שנה – עם סיום עידן הקרח ולפני ההתקררות הגלובלית, שהסתיימה עם המהפכה התעשייתית. 

שובו של "אל ניניו"

כל ההערכות מצביעות על כך שהקיץ הזה צפוי להיות החם ביותר מכל אלו שקדמו לו בהיסטוריה, שיא השמור כיום לשנת 2016, שנת האל-ניניו הקודמת. "אל ניניו" היא תופעה אקלימית מחזורית, המתאפיינת בעליית טמפרטורה חריגה של פני השטח של האוקיינוסים. מהאוקיינוסים, זורם החום אל האטמוספירה ומחמם אותה, ובכך משפיע מזג האוויר בכל העולם. שנות אל-ניניו הן שנים של אירועי קיצון קשים: הצפות ושטפונות, בצורות ויובש, רעב, גלי חום קיצוניים, אירועי תמותה המוניים של בעלי חיים בים וביבשה, סערות טרופיות עוצמתיות ועוד. מחקרים קושרים בין ארבעת אירועי האל-ניניו האחרונים, שהיו עוצמתיים במיוחד וכונו ״סופר אל-ניניו״ – והתחממות מי האוקיינוס השקט בעקבות התחממות כדור הארץ. השנה, החל האל-ניניו מוקדם מהרגיל, כבר בימי הקיץ. ההתחממות המהירה של האוקיינוסים בעשור האחרון, בשילוב עם אל-ניניו, מבטיח לנו שנה אקלימית סוערת ומטלטלת במיוחד.

TOPSHOT – In this photograph taken on July 9, 2023, a man holds an umbrella while standing on the banks of swollen river Satluj after heavy monsoon rains in Rampur, in India's Himachal Pradesh state. Hill states were the worst affected, leaving six dead in Himachal Pradesh alone where landslides blocked about 700 roads, Omkar Sharma, a disaster management official told AFP. (Photo by AFP) (Photo by -/AFP via Getty Images), 1517820912


גם ללא אל-ניניו, התחממות כדור הארץ בשל שריפת דלקי מאובנים גורמת לגלי החום להיות ארוכים יותר, להשפיע על שטחים נרחבים יותר, לקרות בשכיחות הולכת ועולה וכמובן – להיות חמים וקיצוניים הרבה יותר. מאז שנות ה-50' ניכרת עלייה בימי החום בכל רחבי הגלובוס. שכיחותם של גלי חום בארה"ב גבוהה פי 3 משכיחותם בשנות ה-60' של המאה הקודמת ובעשור האחרון הם מתרחשים בממוצע 6 פעמים בשנה. שכיחותם של חודשים חמים בהם נשברים שיאי טמפרטורה גבוהה פי 5 משכיחותם הצפויה ללא ההתחממות הגלובלית, וגודל השטחים המושפעים מגלי חום, גדל בחצי הכדור הצפוני ב-25%. אם לוקחים בחשבון שטחי ים, רדיוס השפעתם של גלי חום התרחב בחצי. בין השנים 2016-2000, עלה מספרם של בני האדם הנחשפים לגלי חום ב-25 מיליון.

גל חום קיצוני, כמו זה שצפוי להתרחש בהמשך השבוע, מתפתח בעקבות שילוב של כמה תנאים אטמוספריים שמובילים ליצירת תופעה המכונה "כיפת חום" (Heat dome). כיפת חום היא למעשה מערכת מתמשכת של לחץ אוויר גבוה, בה האוויר החם יורד לתחתית האטמוספרה, מחמם ומייבש את הסביבה. האוויר החם מנסה לעלות למעלה אך נתקל בלחץ האוויר הגבוה שמוריד אותו חזרה. בכל פעם שהאוויר החם יורד למטה, הוא נעשה דחוס וחם יותר. למעשה, הלחץ הגבוה מתפקד כמו מכסה מעל סיר, האוויר החם נלכד ומצטבר ואינו יכול לצאת מהמערכת. שינוי זרמי אוויר, ובהם זרם הסילון, בעקבות התחממות הקוטב הצפוני, גורמת תחת נסיבות מסוימות למערכות לחץ אוויר גבוה להישאר נעולות מעל אזור ספציפי. האוויר החם מדכא את יצירת העננים ואינו מאפשר חדירת מערכת אקלימית אחרת למשך ימים ואף שבועות.


מים חמים מאוד
המגוון העצום ועוצמתם החריגה של אירועי האקלים הגלובליים הללו, הם כשלעצמם חסרי תקדים. קשר הגומלין בין האירועים הללו הוא ההתחממות שוברת השיאים של האוקיינוסים בשנים האחרונות, המהווה גורם מניע משמעותי לעליית החום האטמוספרי. קרוב ל-90% מהאנרגיה הנלכדת בגזי חממה נספגו באוקיינוס הגלובלי מאז שנת 1970, ולעלייה בתכולת החום ובטמפרטורת המים יש השפעה נרחבת על האקלים העולמי: התחממות המים גורמת לאידוי מוגבר ולשיעור לחות גבוה יותר באטמוספירה. העלייה בלחות מתבטאת בעלייה בכמות המשקעים, גשמי הזעף ואירועי שטפונות מסוכנים, וכן מתדלקת סופות טרופיות עוצמתיות יותר. אוקיינוסים חמים יותר מתרחבים ועולים בנפחם, מה שמשפיע על עליית מפלס פני הים, וכן גורמים להפשרה מואצת של קרחונים הבאים איתם במגע. כשליש מעליית גובה פני הים מאז 2004, מיוחס להתרחבות המים בשל העלייה בטמפרטורת מי הים.



למות מחום, פשוטו כמשמעו

גלי חום הם לא עניין שיש לזלזל בו. יותר מ-166 אלף בני אדם מתו מגלי חום קשים בין 2017-1998. כ-70 אלף מתוכם, מתו בגל החום הקטלני ששרר באירופה ב-2003. בארה"ב הורג חום קיצוני ב-30 השנים האחרונות, יותר בני אדם מאשר הצפות והוריקנים יחד, ומחקרים מראים כי עקת חום צפויה לשלש את עצמה בצפון אמריקה עד שנת 2100, ללא פעולה אסרטיבית להפחתת פליטת גזי חממה. לסטטיסטיקה הקטלנית הזו מצטרף מחקר שפורסם מוקדם יותר השבוע, שמצא כי גלי  החום הקיצוניים של הקיץ האחרון הרגו יותר מ-61,000 בני אדם באירופה. על פי החוקרים, בעוד רק חלק קטן ממקרי המוות נובע ממכת חום, במרבית המקרים החום הקיצוני מקשה על הגוף להתמודד עם מצבים בריאותיים קיימים כמו מחלות לב וריאות. המחקר הצביע על כך שהאוכלוסיות הפגיעות ביותר לחום קיצוני הם אנשים מעל גיל 80, תינוקות וילדים וחולים במחלות כרוניות.

CHESTER, VERMONT – JULY 10: A flooded road is seen on July 10, 2023 in Chester, Vermont. Torrential rain and flooding has affected millions of people from Vermont south to North Carolina. (Photo by Scott Eisen/Getty Images), 1520306091

עורכי המחקר, חוקרים ממכון ברצלונה לבריאות עולמית וממכון המחקר הבריאותי של צרפת INSERM, השתמשו בנתונים שנאספו על ידי האיחוד האירופי מ-35 מדינות. באיטליה נרשם מספר המתים הגבוה ביותר הקשור לגלי החום, ואחריה דורגו ספרד וגרמניה. מהנתונים עלה כי נשים מבוגרות פגיעות במיוחד – 63% ממקרי המוות היו של נשים. בהתחשב בכך שאירופה מתחממת פי שניים מהממוצע העולמי, ללא פעולה דחופה לבלימת ההתחממות היבשת צפויה להתמודד עם יותר מ-68 אלף מקרי מוות המקושרים לחום בממוצע, בכל קיץ עד 2030. עד 2040 צפוי מספר זה לעלות ליותר מ-94 אלף, וב-2050 ל-120 אלף בשנה.

למרות החדשות הקודרות, חשוב לזכור כי בדוח האו״ם האחרון הופיע שחור על גבי לבן מספר עצום של פתרונות קיימים, יעילים, זולים ובעלי תועלת אדירה לא רק לאקלים אלא גם לכלל החיים על פני כדור הארץ. אנרגיות שמש ורוח, הגנה ושיקום יערות ומערכות אקולוגיות, חיסכון באנרגיה ומערכות מזון ידידותיות לאקלים, הם רק חלק ממה שממשלות העולם יכולות לעשות כבר עכשיו, על מנת להפחית 50% לפחות מפליטות גזי החממה הגלובליות ב-7 השנים הקרובות.

אירועי הקיצון האקלימיים מעבירים מסר ברור – משבר האקלים כבר כאן, והוא משפיע על מיליוני בני אדם, בעיקר על החלשים שבהם, ברחבי העולם וגם עלינו בישראל. אין לנו זמן לבזבז. חברות וממשלות מוכרחות להפסיק את הדחיינות וההתעלמות, ולנקוט בפעולה אקלימית אמיתית ומשמעותית.