הייצור והשימוש בפלסטיק קשורים קשר הדוק למשבר האקלים, למשבר המגוון הביולוגי ולמנעד רחב של סיכונים בריאותיים. חברות הדלקים הפוסיליים משקיעות מאות מיליארדי דולרים בתעשיית הפלסטיק מתוך ההבנה כי הביקוש לתוצרי דלק, פחם וגז יילך ויפחת . סכומים אלה גדולים בהרבה מהכרזותיהן על השקעה באנרגיה נקייה או בפתרונות לזיהום הפלסטיק החד פעמי.

המודל העסקי של חברות כמו קוקה קולה, פפסי ונסטלה מבוסס על השימוש בפלסטיק חד פעמי, שהוא לא רק מזהם כל פינה בכדור הארץ שלנו בפסולת אלא גם מסייע לתעשיית הנפט והגז ועל ידי כך הן גם מזינות את משבר האקלים. עבור תעשיית הדלקים הפוסיליים, הפלסטיק משמש כחבל הצלה. אותן חברות הגורמות המרכזיות לחימום היתר של כדור הארץ שלנו כמו ״אקסון מוביל״, ״של״ ו״שברון״ הן גם יצרניות הפלסטיק החד פעמית עבור תאגידי מזון ומוצרי צריכה ענקיים. 

כיצד הפלסטיק בא אל העולם?

ב-1907, בא אל העולם יצור חדש – הפלסטיק הסינטטי הראשון נולד. שלא כמו אחיו, הפולימרים הטבעיים  שנוצרו מחלקי צמחים או בעלי חיים – הממציא ליאו ביקלנד יצר אותו מדלקים פוסיליים. האב הקדמון של הפלסטיק המודרני התבסס על זפת העשויה מפחם וסלל את הדרך לפיתוח של מגוון פולימרים סינתטיים (מולקולות הבסיס של החומרים הפלסטיים) שצצו כמו פטריות אחרי הגשם ונוצרו חומרים כמו פוליסטרין, פוליאסטר וניילון, שהפכו לחלק בלתי נפרד מתעשיות הרכב, החשמל ומוצרי הצריכה הביתיים. הפלסטיק, ש-99% ממנו עשוי מפטרוכימיקלים וידוע היום בתור אחת מהזוועות הסביבתיות האיומות ביותר, נחשב בזמנו לשיאה הזוהר של הקידמה, וכיכב במיוחד במאמץ המלחמתי של מלחמת העולם השנייה – החל מכלי רכב צבאיים, מצנחים, צמיגים ובידוד מכשירי רדאר. 

התעשייה הפטרוכימית מיהרה להקים מפעלים לייצור פלסטיק מנפט גולמי, לתת כתף ולקטוף את מזומני המלחמה, רק כדי למצוא עצמה ב-1945 עם שוך הקרבות, עם מלאי אדיר ואפס ביקוש. על מנת לשרוד, היה על תעשיית הפלסטיק להמציא עצמה מחדש והיא הפנתה את יעדי הצמיחה שלה לשוק מוצרי הצריכה ההמוניים. "החומר בעל 1000 השימושים" החליף באופן מושלם זכוכית או חרס שבירים ונדמה היה כי הוא מחזיק לנצח – אף אורגניזם לא הצליח לעכל את חלקיקיו הזרים והמורכבים. 

העלייה המטאורית בייצור ושימוש בפלסטיק, נהפכה לסימן ההיכר של התרבות הפוסט-מלחמתית האמריקאית ובו בזמן לכינונה של תרבות ה"השתמש וזרוק". ב-1969 נערכה הוועידה הלאומית הראשונה לפסולת אריזות ובה, מעל בימת הנואמים, סיפר המנהל הסביבתי של יצרנית הפלסטיק הגדולה בעולם, Dow, על הנעשה בתעשייה: השימוש באריזות וכלי פלסטיק חד פעמיים בקפיטריות, אוניברסיטאות, בתי חולים, חברות תעופה ומסעדות מזנק במהירות, ולצד דברי שבח על החומר המופלא, התריע על "בעיות היפטרות מהפסולת". "למישהו", כך אמר, "זה הולך לעלות הרבה מאוד כסף". הוא הפציר בתעשייה שלא להעלים עין על אף ש"יש אנשים שנבחרו כדי לעשות את זה בדיוק".

Danish activist Ida Marie in the water with hand banner reading "Fossils our our future". Greenpeace Denmark activists prepare ahead of carrying out an action in the Danish North Sea, to demand an immediate ban on all further oil and gas exploration in Denmark, followed by a complete phase out of domestic fossil fuel production and a massive expansion of clean offshore wind power. Unless the Danish government is brave enough to ban the search for new oil and gas in Denmark, it will never be the green frontrunner it claims to be.

"במקום בקבוק רב פעמי אחד, נמכור 20 חד פעמיים"
הדאגות מהפסולת הנערמת במהירות ברחובות, שמורות טבע, בחופים ובמטמנות החלו עוד קודם. כבר בתחילת שנות ה-50 עודד הממשל האמריקאי מעבר ממוצרי צריכה בשימוש חוזר למוצרים חד פעמיים, מתוך מחשבה שייצור וצריכה נוספים יעודדו את צמיחת הכלכלה האמריקאית. יצרני הבירה לקחו את ההובלה ובקבוקי הזכוכית שנועדו למילוי חוזר נזנחו בעבור מיכלים לשימוש חד פעמי שרבים מהם הושלכו לאחר השימוש במרחב הציבורי. המחוקקים במדינת ורמונט החליטו להילחם בזיהום דרך חקיקה וב-1953 אושר בבית המחוקקים חוק האוסר על מכירת בירה ואייל במיכלים חד פעמיים. בתגובה, הוקם הארגון Keep America Beautiful שהכריז על כוונתו "לגמול את האמריקאים מהרגלם להשליך פסולת ברחובות ודרך חלונות הרכב" ולעודד מיחזור. בקרב הדירקטוריון של הארגון ללא מטרות הרווח, היו בכירים מתעשיית הפלסטיק והבירה, יצרני פחיות ובקבוקים, יצרני משקאות, מסטיקים וממתקים, חברת הסיגריות פיליפ מוריס ועוד. 

ארגון "לשמור על אמריקה נקייה", שבוועד המנהל שלו יושבים בכירים מתעשיית הפלסטיק והכימיה כמו Dow ודופונט ותאגידי מזון ומוצרי צריכה דוגמת מקדונלדס, פפסיקו, קוקה קולה, נסטלה, מארס ריגלי וג'נרל אלקטריק, פועל מאז ועד היום על מנת לסכל ניסיונות רגולטוריים בזמן הטיית השיח הציבורי על פסולת, לכיוון האשמת הצרכן. ב-1971, ביום כדור הארץ השני ושנתיים לאחר אותה וועידה לאומית ראשונה לפסולת אריזות, הושק כחלק מקמפיין נרחב הסרטון האייקוני – האינדיאני הבוכה, עם המסר הברור – אנשים מתחילים את הזיהום, אנשים יכולים גם להפסיק אותו. 

נק׳ המפנה: קוקה קולה ופפסי ״מגלות״ את בקבוק הפלסטיק 

הרגע בו הציגו חברות קוקה קולה ופפסי את בקבוקי הפלסטיק הראשונים שלהן ב-1978, היה נקודת התפנית בה כבש הפלסטיק בשיטפון את העולם – מייצור של 2.3 מיליון טונות בלבד ב-1950 ל-448 מיליון טונות ב-2015. קולות מודאגים בשל פסולת הפלסטיק החלו להישמע משנות ה-60, אז החלו להופיע עופות ימיים ובבטנם פלסטיק, אולם רק בשנים האחרונות מתחיל משבר הפלסטיק לקבל הכרה ציבורית נרחבת המכירה בכך שהייצור והשימוש בפלסטיק קשורים קשר הדוק למשבר האקלים, למשבר המגוון הביולוגי ולמנעד רחב של סיכונים בריאותיים. כמו כן, הוא מהווה דוגמה מובהקת לאופן בו תאגידים מזהמים מתחמקים מאחריות ומנצלים את כוחם כדי לשמור על האינטרסים העסקיים שלהם, בכל מחיר. למרות השיח הציבורי הער ומגוון נסיונות רגולטוריים ברחבי העולם, ייצור הפלסטיק ממשיך לצמוח במהירות ועתיד להכפיל את עצמו עד 2030. חברות הדלקים הפוסיליים משקיעות מאות מיליארדי דולרים בתעשיית הפלסטיק מתוך ההבנה כי הביקוש לתוצרי דלק, פחם וגז יילך ויפחת עקב משבר האקלים. סכומים אלה גדולים בהרבה מהכרזותיהן על השקעה באנרגיה נקייה. 

טקטיקות מהמדריך למסמוס תאגידי

האסון הסביבתי הנגרם מפלסטיק הוא כפול: תכונתו שנחשבה בעבר כחיוביות – עמידותו הנצחית, הופכת אותו לסיוט עבור בעלי החיים והסביבות הטבעיות השונות אליהן הוא זולג אך בנוסף, כל שלב במעגל החיים של הפלסטיק אחראי לזיהום פחמן אינטנסיבי. זיקוק פלסטיק הוא אחת מהתעשיות עם אחוז פליטות גזי החממה הגבוה ביותר, שריפת פלסטיק הנקראת בלשון מתיירקקת (Greenwashing) "מפסולת לאנרגיה" או "מיחזור תרמי", מייצרת פליטות מזהמים רעילים, פסולת פלסטיק בלתי מטופלת משחררת גזי חממה עם התפרקותה בסביבה הטבעית וחלקיקי מיקרו-פלסטיק מפריעים למערכות אקולוגיות לספוח פחמן מהאטמוספירה. ללא האטה בייצור, תחסל תעשיית הפלסטיק לבדה 10-15% מתקציב הפחמן שנותר לנו, עד שנת 2050. כל זה גם עולה לנו ביוקר, במיוחד לאוכלוסיות נמוכות הכנסה: העלות החיצונית של פסולת הפלסטיק, זו שאינה מגולמת במחיר המוצר, מוערכת בלפחות 40 מיליארד דולר בשנה, כתוצאה מפגיעה במערכות אקולוגיות, הפרעות תשתית והשפעות בריאותיות שליליות. 

מול זעם ציבורי הולך וגובר ואיומי חקיקה נחושים, חברו הגורמים האחראים להצפת העולם בזיהום פלסטיק – תאגידי הדלקים הפוסיליים, חברות מוצרי צריכה, יצרני אריזות ויבואנים, להשקת אינספור יוזמות משותפות לפתירת הבעיה. יוזמות וולונטריות אלה המשווקות היטב, הן רק אפיק אחד של פתרונות כוזבים אותם מקדמים תאגידים במקום עקרון "המזהם משלם". נסיונות התעשייה לעכב רגולציה שלא מיטיבה עמה כוללים לוביזם אגרסיבי על מנת לשמור על הסטטוס קוו, שכנוע כי אין צורך בחקיקה על ידי הצגת התחייבויות וולנטריות מרשימות, הסתרת מידע על חומרת הזיהום ושלל טכניקות שנועדו לתת לתאגידים זמן נוסף להמשיך בעסקים כרגיל ולמצוא פרצות בחוק שיאפשרו להם לעכב עוד ועוד, השתת מגבלות על פעילותם העסקית. 

נסיונות עיכוב הרגולציה ילוו תמיד בקמפיינים שנועדו להסיט את תשומת הלב כמו שימת האחריות על הצרכן על ידי ארגונים ללא מטרות רווח במימון התעשייה, "פתרונות פלסטר" כמו מבצעי ניקיון חופים בחסות תאגידית, מוצרי צריכה שעשויים מפסולת שנמשתה מהים, קידום מיחזור וולנטרי, חינוך ואלטרנטיבות חד פעמיות "ירוקות", התפארות בפתרונות "קסם" טכנולוגיים כמו מיחזור כימי, מימון מחקרים שיציגו נתונים המחמיאים להם ומסעות פרסום מתוזמרים היטב. לבסוף, רשת נרחבת של בעלי עניין מפעילים לחץ ישיר על מקבלי ההחלטות בכל העולם כדי למסמס אכיפה, לכוון חקיקה כך שלא תגביל ייצור נוסף, ותמנע מניסיונות רגולטוריים בראשית דרכם לראות אור יום. 

ברית המזהמים לעבודה בעיניים

דוגמה למכונת שיווק משומנת היטב אפשר למצוא ב"ברית להפסקת פסולת הפלסטיק" – Alliance to End Plastic Waste, שהושקה בינואר 2019. הברית היא התאגדות תעשיינים גלובלית הכוללת 47 חברות, מרביתן מתעשיות הנפט והגז (כמו של, אקסון מובייל וטוטאל), הפלסטיק, הכימיקלים וכן, יצרניות מוצרי צריכה כגון פפסיקו ופרוקטר & גאמבל. החברות בברית התחייבו להשקיע 1.5 מיליארד דולר בחמש השנים הקרובות כדי להילחם בפסולת הפלסטיק. למעשה, אפילו שם היוזמה מדויק למדי – אין כל כוונה לצמצם ייצור פלסטיק במקור אלא רק לוודא שהוא לא מפריע לאף אחד בעין. 

בעוד מיליארד וחצי דולר נשמע אולי סכום מרשים, זהו כסף קטן לתאגידים המגלגלים מחזורים של מיליארדי דולרים בשנה ובעיקר – העובדה שחברות היוזמה השקיעו בין השנים 2017-2010, כמעט 200 מיליארד דולר במפעלים פטרוכימיים לייצור פלסטיק, רק מראה כי ברית המזהמים נועדה לטפח מצג שווא של דאגה לקיימות תוך כדי השקעת מיליארדים בהגדלת ייצור הפלסטיק הגלובלי. כמו Keep America Beautiful, הברית להפסקת פסולת הפלסטיק ממשיכה במאמצים להאשים בזיהום הפלסטיק את הצרכנים ולא את היצרנים והחברות הממשיכים לייצר אותו. זהו פתרון מושלם לתעשיות המזהמות המאפשר להן להשליך את הטיפול בפסולת על רשויות מקומיות וארגוני מתנדבים, במקום לקחת אחריות על עשורים של גרימת זיהום סיסטמי מתמשך. 

למרות מתק השפתיים התאגידי, מוחזרו עד היום פחות מ-10% בלבד מכל הפלסטיק שיוצר מעולם. לא רק זה, כבר ב-1973, כתבו מדענים לבכירים בתעשיית הפלסטיק – "בלתי סביר שיתקיים מיחזור פלסטיק בהיקף רחב." מיחזור הוא יקר, הפרדה ומיון פסולת הן בלתי ישימות ובעיקר, ייצור פלסטיק חדש מנפט הוא כל כך זול, שמיחזור פסולת פלסטיק "נכון לעכשיו, אינו יכול להיות מוצדק כלכלית". ואכן, התעשייה הפוסילית מרוויחה מתעשיית הפלסטיק 400 מיליארד דולר בשנה, להם היא נזקקת עכשיו יותר מתמיד, כאשר משבר האקלים מאיים על המשך הכנסותיה. מול הסכומים האלה אין זה מפליא כלל, שנתוני המיחזור כל כך נמוכים ושחברות ענק ממגוון תעשיות מזהמות משקיעות מיליוני דולרים, כדי לספר לנו כמה חשוב למחזר בזמן שהן ממשיכות להציף את העולם בעוד ועוד פלסטיק שאף אחד לא צריך.

מה אנחנו עושים לגבי זה? 

אנחנו בגרינפיס פועלים על מנת שהעיקרון ״המזהם משלם״ יופעל במקום יוזמות וולונטריות המשווקות היטב של התאגידים ומטילות את האחריות לזיהום הנוראה על ציבור הצרכנים. 

מיליוני אנשים ברחבי העולם כבר דורשים מחברות כמו קוקה קולה ופפסי לפעול על מנת לסיים את התלות שלהן בפלסטיק החד פעמי. חתימה על עצומות, תמיכה בעסקים מקומיים, לחץ על ממשלות ומשקיעים נעשה על מנת לקדם עתיד בו נעשה שימוש רב פעמי במקום חד פעמי. כולם מסכימים שעלינו לפעול עכשיו. 

לתאגידי המזון והצריכה יש את הכוח להוביל לשינוי משמעות. על מנת להפחית את כמויות הפסולת ולהאבק במשבר האקלים עליהן לסיים את התלות באריזות חד פעמיות ואת קשריהן עם תעשיית הנפט כמו גם לתמוך ברגולציה ממשלתית חזקה. 

החברות הללו מקשיבות לרחשי הציבור. אם מספיק אנשים יידרשו מהן לשנות את דרכן, הן יוכלו לסיים את משבר הפלסטיק. 

הצטרפו אלינו עכשיו לדרישה מתאגידים וממשלות לסיים את זיהום הפלסטיק החד פעמי!

עוצרים את מגיפת הפלסטיק
אני רוצה לעזור