גרינפיס ישראל מקבל פניות קבועות בנושא ״הנדסת אקלים״ (climate engineering). כך עולה שאל מול הקונצנזוס המדעי הרחב לפיו הסיבה לשינויי האקלים זו עלייה בריכוז גזי החממה בכדור הארץ כתוצאה מפעולות האדם, יש גם מי שסבורים שהם דווקא תוצאה של התערבות מכוונת של ממשלות ותאגידים, המכונה ״הנדסת אקלים״. אז אילו מהפעולות של האדם משפיעות על האקלים, מהי הנדסת אקלים? ואיפה הגבול בין עובדה לקונספירציה? גרינפיס ישראל עושה סדר.
לפי הארגון המטאורולוגי הבינלאומי, שנת 2024 הייתה החמה ביותר שנמדדה ב-175 השנים החולפות והגיע לאחר ששבע השנים הקודמות היו השנים החמות ביותר שנצפו מאז תחילת המדידות. ישראל, בשל מיקומה הגיאוגרפי, מתחממת בקצב כפול מהממוצע העולמי. עשרות מחקרים מדעיים מצאו קשר ישיר בין העוצמה והתדירות של אירועי מזג אוויר קיצוניים, לבין שינוי אקלים מעשה ידי אדם.
בשנים האחרונות שכיחותם ועוצמתם של אירועי קיצון אקלימיים הולכת ועולה בכל העולם והשפעות המשבר מורגשות כבר כיום גם בישראל – תכיפותם של גלי חום עולה והם מתארכים, גידולים חקלאיים ניזוקים, סופות גשמים והצפות הופכות לתדירות יותר, ועוד. תופעות אלו צפויות ללכת ולהתעצם. הראשונים להיפגע מהמשבר הם אלו שנמצאים כבר היום בעמדת נחיתות – קהילות מוחלשות, קשישים, בעלי מעמד סוציו-אקונומי נמוך ועוד.
מהם שינויי האקלים ומה גורם להם?
הגורם המרכזי להתחממות כדור הארץ הוא פליטות גזי חממה, שמקורן בשריפה של דלקים מזהמים – נפט, גז ופחם הנפלטים לאטמוספירה בכמות שתורמת ל- 2/3 מהתחממות כדור הארץ. בשנים האחרונות, עשרות גופים, כמו נאס"א, סוכנות האנרגיה הבינלאומית ועוד, קבעו שכדי למנוע את ההשפעות החמורות ביותר של משבר האקלים, על האנושות להפסיק לקדוח, לשאוב ולפתח מאגרי דלקים חדשים ולהאיץ את המעבר האנרגטי.
חומרת מצב החירום האקלימי(אקולוגי) מצריכה מאיתנו שינוי עמוק ומיידי באופן שבו אנחנו מייצרים וצורכים בראש ובראשונה אנרגיה. בגרינפיס ברחבי העולם וגם בישראל, אנו פועלים במרץ על מנת לדרוש ממשלות וחברות דלקים לעצור קידוחי נפט וגז חדשים; להאיץ את המעבר לאנרגיה מתחדשת ולהיערך לשינוי האקלים אשר כבר מתרחשים. מיתון של כל עלייה בשבריר מעלת צלזיוס, יסייע במיגור של אירועי אקלים קיצוניים בעתיד, והוא קריטי לאיכות ולעצם חייהם של מיליוני אנשים ברחבי העולם.
גם פעולות כמו כריתת יערות, חקלאות תעשייתית (משק חי) ותיעוש מואץ גורמות לפליטה מרובה של גזי חממה, בראשם – פחמן דו-חמצני ומתאן. גזים אלה לוכדים את החום שכדור הארץ פולט בתוך האטמוספירה, וזה מוביל לעלייה בטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ – תופעה שמכונה "אפקט החממה". רוב עודף החום נספג באוקיינוסים, מגביר את האידוי ומאיץ את מחזור המים, מה שגורם לגלי חום תכופים יותר, ולעלייה בתדירות של תופעות מזג אוויר קיצוניות כמו שיטפונות ובצורות.
שינויים באקלים לא פשוט קורים באופן טבעי, במחזוריות של הטבע ושל כדור הארץ?
אכן יש באקלים מחזוריות טבעית איטית מאוד המתרחשת על פני עשרות אלפי שנים, ולאורך ההיסטוריה של כדור הארץ היו תקופות של התקררות והתחממות – עידני קרח והתחממויות בין-קרחוניות.
שינוי האקלים שאנחנו חווים היום שונה לחלוטין מהשינויים הטבעיים האלו – מדובר בתהליך מואץ שקורה בקצב חסר תקדים, כאשר תוך עשרות שנים בלבד עלתה הטמפרטורה העולמית הממוצעת ביותר ממעלה. בניגוד למחזוריות טבעית הנובעת מגורמים שונים כמו תנודות במסלול כדור הארץ או פעילות געשית – הקהילה המדעית קובעת כיום מעל לכל ספק כי ההתחממות הנוכחית היא תוצאה של פעילות אנושית כמו שריפת דלקים מזהמים, כריתת יערות, וצרכנות מופרזת.
למה קוראים לזה משבר האקלים?
משבר האקלים הוא שם כולל לתיאור ההשלכות השונות של התחממות כדור הארץ ושינויי האקלים. המשבר מתייחס למכלול האירועים והגורמים לכך שכדור הארץ מאבד את יציבותו האקולוגית והאקלימית כתוצאה מפעולות בני האדם.
מדובר במצב המעמיד בסכנה את החיים והעתיד של כולנו, והוא מתבטא כבר היום בגלי חום קיצוניים, שריפות יער, בצורות, הצפות, סופות הרסניות, פגיעה באספקת מזון, הכחדת מינים, מחלות חדשות, ואף החרפת עימותים בין עמים על משאבי טבע. המשבר אינו רק סביבתי – הוא גם חברתי, כלכלי ופוליטי. למרות שמי שאחראי לרוב הפליטות הם האנשים החזקים והעשירים ביותר, המשבר פוגע קודם כל באנשים החלשים ביותר ובכך מחריף את אי השוויון.
מה אפשר לעשות כדי לעצור את זה?
כדי לבלום את ההתחממות ולעצור את שינויי האקלים צריך להפחית באופן מיידי ונרחב את פליטות גזי החממה. כדי לעשות זאת נדרשות פעולות מיידיות מצד מדינות העולם, ובראשן מעבר מהיר מדלקים מזהמים כמו פחם, נפט וגז לאנרגיה מתחדשת ונקייה, שמירה על יערות ומערכות טבעיות, והובלת מדיניות כלכלית צודקת ובת קיימא, פעילות זו נעשית כיום בקצב שאינו מספק בהתאם להסכם פריז שנחתם בוועידת האקלים. בעוד רוב האחריות צריכה להיות על הממשלות והתאגידים הגדולים, גם לנו "האזרחים הקטנים" יש השפעה ולצד תמיכה במאבקים והפעלת לחץ ציבורי, גם הבחירות האישיות שלנו כמו למשל צרכנות אחראית ותזונה בת-קיימא יכולות לסייע להוביל שינוי ״מלמטה למעלה״.
מהי הנדסת אקלים?
הנדסת אקלים, או גיאו-הנדסה, מתייחסת לניסיונות להשפיע על האקלים של כדור הארץ באופן יזום ומכוון תוך שימוש במדע ובטכנולוגיה. זאת במטרה לחפש פתרונות לשינויי האקלים, ולפתח שיטות להתערבות אנושית בתנאים האטמוספריים שיוצרים את אפקט החממה. הרעיון של הנדסת האקלים נולד מתוך החשש שצעדים להפחתת פליטות גזי חממה לא יספיקו לבדם, ולכן תידרש התערבות ישירה במערכות האקלים.
דרכי הפעולה המוצעות להתערבות באקלים העולמי מתחלקות לשני סוגים עיקריים:
– שיטות לסילוק פחמן (Carbon Removal) – הפחתת ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה באמצעים טכנולוגיים, למשל באמצעות לכידת פחמן תעשייתית ואגירה באדמה.
– שיטות להפחתת כמות קרינת השמש החודרת את האטמוספרה ומגיעה לכדור הארץ, (Solar Radiation Management) – כמו הזרקת חלקיקים לסטרטוספרה כדי להחזיר חלק מקרני השמש לחלל.
אומנם יש לא מעט התעסקות בנושא והוא מעורר עניין רב, אך אף אחת מהשיטות לא יושמה עד כה בהיקף רחב והן נשארות בעיקר בגדר תאוריה או ניסוי מחקרי. לצד אופטימיות בקרב חוקרים בנוגע להיתכנות שפתרונות הנדסת אקלים יצליחו למתן את עליית הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ, השיטות האלה עדיין נחשבות שנויות במחלקות – בין היתר בשל הקושי לחזות את ההשפעות של יישומן. שכן, כדי להגיע לתוצאות יש לבצע התערבויות בקנה מידה רחב, כלומר לבצע בפועל שינויים בשמיים בים או ביבשה שלנו. השלכות לא מכוונות של שינויים אלו עלולות להיות בלתי הפיכות.
חשוב גם להבין שהתערבויות כאלה לא בהכרח יפתרו את הבעיה מהשורש – החזרת אור השמש בחזרה לחלל לא מסייעת בהסרת פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה. לכן גם אם פתרון כזה יוריד את הטמפרטורות באופן זמני, הוא לא יעצור את החמצת האוקיינוסים, את אובדן המגוון הביולוגי או את הנזק הבריאותי הנגרם מזיהום דלקים מאובנים.
נוסף לשאלת היעילות, מעלה הנדסת האקלים שאלות אתיות שהמרכזית בהן היא החשש כי השיח על פתרונות טכנולוגיים כאלה עלול להחליש את המוטיבציה להפחתת פליטות ודווקא לשמר את התלות בדלקים מזהמים. ממשלות ותעשיות מזהמות עלולות לנצל את הדיון על טכנולגיות עתידיות, שלא הוכחו כיעילות, כתירוץ להמשך השימוש בדלקים מזהמים ולדחיית המעבר לאנרגיות מתחדשות.
מסיבות אלו, הנטייה כיום בקרב הקהילה המדעית היא להיצמד לפתרונות המוכחים להפחתת פליטות ובראשם מעבר משימוש בדלקים לאנרגיות מתחדשות. לעמדת גרינפיס, שימוש בהנדסת אקלים במטרה להתמודד עם שינויי האקלים הוא לא הגיוני ולא בר-קיימא ועל המחקר בתחום להיעשות בשקיפות לציבור ותוך פיקוח ורגולציה תוך שיתוף פעולה בינלאומי. פעולות להנדסת אקלים, אם ינקטו בעתיד באופן נרחב, יהיו חייבות להיות מלוות בתוכנית בינלאומית סדורה להפחתת פליטות גזי החממה ולהתמודדות עם שינויי האקלים, שכבר מתרחשים ועם השלכותיהם.
אז מי מהנדס את האקלים שלנו?
נכון להיום, ובאופן מוצהר – אף אחד. שינויי האקלים הם כאמור תוצאה של פעולות האדם לאורך העשורים האחרונים, ולא מעשה מכוון – ופעולות להנדסת אקלים לא נעשות היום בקנה מידה נרחב ובספק אם ייעשו אי פעם. למרות זאת, סביב הנדסת האקלים התפתחו לא מעט תיאוריות, שהמאמינים בהן טוענים כי פעולות של הנדסת אקלים מתרחשות כבר היום באופן נרחב בחשאיות ותוך הסתרה מהציבור, על ידי ממשלות, תאגידים או צבאות. הם מאמינים כי לא קיים משבר אקלים, וכי השינויים שאנו חווים היום הם תוצאה של אותן פעולות מכוונות שמטרתן לשלוט במזג האוויר ובאוכלוסייה על מנת לדלל אותה.
התאוריה הנפוצה ביניהן היא תאוריית הכמטריילס – שובלים גלויים בשמיים שנוצרו על ידי מעבר מטוסים ולמעשה נקראים קונטריילס, המאמינים בה טוענים כי מדובר בשובלי ריסוס של חומרים כימיים המשפיעים על מזג האוויר. תאוריות נפוצות אחרות מתייחסות לשימוש בטכנולוגיות כמו HAARP – מתקן מחקר אמיתי באלסקה שנועד לחקור את היונוספרה (אחת השכבות המרכיבות את האטמוספירה סביב כדור הארץ), והפך למוקד של תאוריות על "שליטה באקלים"; ותאוריות הטוענות שהנדסת האקלים היא אמצעי של "אליטות עולמיות" לשעבד את האוכלוסייה או לקדם "סדר עולמי חדש", וקושרות בין יעדי הפיתוח הבר-קיימא של האו"ם (אג'נדה 2030) לבין תוכנית לשליטה עולמית והגבלת החופש של האוכלוסייה.
בפועל, אין כל בסיס מדעי לטענות אלו – תופעות כמו שובלי מטוס מוסברות על ידי תופעות פיזיקליות מוכרות, והמחקרים על הנדסת אקלים מתקיימים בגלוי, במוסדות אקדמיים, תחת פיקוח ציבורי וביקורת מדעית. עם זאת, עצם קיומן של התאוריות הללו מעיד על פער הולך וגדל באמון הציבורי כלפי ממשלות ומוסדות מדעיים. לכן, על הממשלות לנהוג באחריות ולוודא שפתרונות לבלימת שינויי האקלים ולהתמודדות עימם מוצגים לציבור בשקיפות.
מקורות:
האתיקה של הנדסת אקלים – מכון דווידסון
https://magazine.isees.org.il/wp-content/uploads/2022/12/EE_Autumn2022_p42-49.pdf
דרושה: תכנית הבראה לאקלים – מכון דווידסון
https://www.greenpeace.to/greenpeace/wp-content/uploads/2019/09/Santillo-Johnston-2016.pdf
