ראש תחום אנרגיה ואקלים
"כניעה ברורה לאינטרסים של תאגידי הדלקים, על חשבון הציבור, הטבע, האקלים והחוסן האנרגטי של ישראל"
הציבור הישראלי צפוי לשלם מחיר כבד בעקבות ההכרזה על הסבב החמישי של חיפושי גז ונפט נוספים בים התיכון. ההכרזה היא תוצר של השפעה זרה של תאגידי הדלקים על קבלת ההחלטות בישראל המנוגדת לאינטרס הציבורי ותוביל לפגיעה בחוסן האנרגטי ולהפיכת כמעט כל הים התיכון בחלק הישראלי לשטחי קידוח מסוכנים שייפגעו במשאבי הטבע, באקולוגיה הימית, ובסיכוי כלשהו לעמידה ביעדי האקלים.למרות שמאז פרסום תוצאות המכרז הרביעי ב־2023 הוכרזו רק שניים מתוך ארבעה מקבצים, ושום חיפושים לא החלו בפועל, הלחצים להרחבת ייצוא הגז של תאגידי הדלקים מביאים את משרד האנרגיה לפרסם כעת מכרז חדש בשטח נרחב אף יותר.
תאגידי הדלקים שברון וניו־מד אנרג'י (לשעבר "דלק" בבעלות איל ההון יצחק תשובה), מבקשים להגדיל את ייצוא הגז כעת מישראל לשווקים זרים וגורמים לכך שלראשונה היקף הגז המיוצא מישראל יהיה גבוה מהיקף הגז שנשמר לצרכי המשק המקומי. זוהי גישה מסוכנת ביותר, מכיוון שגורמים מקצועיים מעריכים כי לא נותרו תגליות גז משמעותיות במים הכלכליים של ישראל. במקום להכיר בכך שעתודות הגז של ישראל מוגבלות, ולפעול לביסוס חוסן אנרגטי באמצעות האצת המעבר האנרגטי, מציע משרד האוצר בחוק ההסדרים הנוכחי, סבסוד נוסף לחיפושים: מאגר חדש קטן שיימצא בהיקף עתודות נמוך מ־50 BCM יקבל מימון לחיבור למערכת ההולכה הארצית, זאת נוסף על הסבסוד הקיים של תעשיית הדלקים, שמוערך לפי מבקר המדינה בכ־4 מיליארד ש״ח בשנה. תוכניות משרד האנרגיה לעוד ועוד קידוחים ותשתיות גז עומדות בניגוד מוחלט למחויבות של ישראל להפחתת פליטות ולעמידה ביעדי האקלים, ומחלישות את המעבר למשק אנרגיה מתחדש, בטוח ויציב.
