תושבי מפרץ חיפה? מקריבים את בריאותכם 

דוח גרינפיס חושף את מימדי זיהום האוויר מייצור פלסטיק

תושבי חיפה והסביבה? כנראה שאתם נושמים אוויר רעיל ומזוהם. דוח חדש של גרינפיס בינלאומי מצביע על נזקים בריאותיים כתוצאה מחשיפה חריגה לזיהום אוויר, למתגוררים בטווח 10 ק”מ ממפעלים פטרוכימיים הקשורים לייצור פלסטיק. בישראל ישנו מפעל אחד בלבד שהוא מונופול בתחום ייצור הפלסטיק – כרמל אוליפינים, המככב באופן קבוע ברשימת המפעלים המזהמים ביותר בישראל. המפעל מקבוצת בז"ן מגלם את הקשר ההדוק בין תעשיית הנפט לבין זיהום סביבתי כרוני, בלב מטרופולין חיפה. החברה מחזיקה בעבר מתועד של הפרות סביבתיות, קנסות ותביעות בשל זיהום מתמשך של מקורות המים, של האוויר ושל הקרקע באזור זה.

ממצאי הדוח מדגישים את החשיפה המסוכנת במהלך ייצור חומרי הגלם לפלסטיק מנפט במתקנים פטרוכימיים, הכוללים בדרך כלל חשיפה מוגברת לתרכובות אורגניות נדיפות (VOCs), תחמוצות חנקן (NOₓ) תחמוצות גופרית (SOₓ) וחומר חלקיקי (PM). הדוח, שלמעשה ריכז את הספרות המדעית בנושא, חושף את הקשר בין הקירבה למתקנים דוגמת כרמל אולפינים לעלייה בתחלואה מסוכנת – מה שמעלה סיבה רצינית לדאגה. במקרי בוחן רבים שנבדקו, נמצא כי קהילות המתגוררות בסמיכות למפעלים לייצור פלסטיק ראשוני סובלות בשיעורים חריגים מסרטן, מחלות נשימתיות ומקרי מוות בטרם עת. האו״ם תייג את האזורים הללו כאזורי ״הקרבה״. 

ייצור הפלסטיק עלול להכפיל את עצמו בעשור או שניים הקרובים, ואף לשלש את עצמו עד 2050. את התעשייה המזהמת הזו חייבים לעצור – למען הסביבה ולמען הבריאות של כולנו.  חיתמו על העצומה ותימכו באמנת פלסטיק חזקה, שתגביל את ייצור הפלסטיק החדש בארץ ובעולם בשיעור של לפחות 75% עד לשנת 2040.

הזיהום הסמוי מהעין של כרמל אולפינים ובז״ן

כרמל אולפינים היא עבריינית סביבתית ומככבת באופן קבוע בראש רשימת המפעלים המזהמים בישראל, אך זה לא נגמר שם. פעילי גרינפיס ערכו שמונה ימי ניקיון בחופים,  שהתמקדו בזיהוי, איסוף ותיעוד של נורדלים: מיקרו־פלסטיק תעשייתי, שנפלט ממפעלי כרמל אולפינים של בז״ן, ומזהם את החופים והנחלים בישראל – המיקומים נבחרו בהתאם לקרבתם למפעל המזהם. בכל החופים שנבדקו נמצאו אותן כדוריות מיקרו־פלסטיק זעירות – זיהום שאינו מדווח ואינו מפוקח על ידי משרדי הממשלה והרשויות. 

הנורדלים, אותם מייצרת בישראל חברת "כרמל אולפינים", ושנמצאו בחופים, הם גרגירי פלסטיק זעירים, המשמשים כחומר הגלם הראשוני לייצור מגוון רחב של מוצרי פלסטיק. כמו 99% מהפלסטיק, גם הנורדלים מיוצרים מנפט. המדע רק מתחיל להבין את ההשפעות ארוכות הטווח של פלסטיק על בריאות האדם, אך כבר כיום נמצא מיקרו־פלסטיק באוויר, במזון, באיברים הפנימיים ואפילו בדם שלנו.

הזיהום מנורדלים נפוץ ברחבי העולם והם ייחודיים בכך שהם מזהמים את הסביבה כבר בתחילתה של שרשרת ייצור הפלסטיק, עוד לפני שזכו להפוך למוצר ולפסולת בטבע, כפי שאנו רגילים לראות בשטחים הפתוחים. זיהום זה נותר סמוי מהעין ולעיתים קרובות, אינו מדווח או מוסדר רגולטורית עקב גודלם הקטן וניידותם הגבוהה. תחקיר חדש של גרינפיס ישראל חושף את זיהום המיקרו־פלסטיק בחופי מפרץ חיפה ובנחל הקישון ואת הקשר של הזיהום, שאינו מדווח, למפעל כרמל אולפינים במפרץ חיפה.

דורשים את ההפחתה של ייצור הפלסטיק!

זיהום הפלסטיק מציף את כדור הארץ: הוא פוגע בבריאות האדם, מעמיק עוולות חברתיות, הורס את המגוון הביולוגי ומחריף את משבר האקלים בכל שלבי חייו. תחקיר חדש של גרינפיס ישראל חושף את זיהום המיקרו־פלסטיק הסמוי מהעין בחופי מפרץ חיפה ובנחל הקישון.

אני רוצה לעזור

גרינפיס בדרישה ממשרד האנרגיה: אל תאריכו רישיונות חיפוש נפט גז שהוענקו באזור הנגב המזרחי וביישובי העוטף

המאבק שמוביל גרינפיס ישראל נגד קידוחי גז ונפט חדשים, שמעוניינת לבצע חברת מוזסטרו בשטחי הנגב המזרחי ובסמוך ליישובי עוטף עזה, מגיע כעת לצומת קריטית, עם פקיעת תוקף הרישיונות.

רישיונות "שפרה צפון" ו"שפרה מערב" הוענקו לחברת מוזסטרו על שטח עצום של כ-740 קמ"ר, הכוללים שטחים פתוחים, שמורות טבע וגנים לאומיים – ובסמיכות  ליישובי עוטף עזה. מבדיקה שביצענו, עולה כי החברה לא עמדה בלוחות הזמנים שנקבעו בתוכנית העבודה בשני הרישיונות. חריגות אלו פוגעות בליבת ההצדקה החוקית להארכת הרישיונות, ואף מעלות חשש לכשלים בתכנון ובשקיפות מצד החברה.

הרישיונות לחיפושים בשטחים אלו ניתנו על ידי הממונה על הנפט במשרד האנרגיה בשנת 2022. אך כעת, בחלוף 3 שנים מאז הענקת הרישיונות ועם הגעת מועד פקיעתם, אין כל מחויבות משפטית להאריכם. ההכרעה מצויה בידי המדינה, ובפרט בידיים של משרד האנרגיה: האם יבחר להמשיך לקדם תלות בדלקים מזהמים – או לחילופין, יתמוך בשיקום, בטבע, ובקהילות הזקוקות ליציבות והתחדשות.

במציאות רגישה כל כך – סביבתית, ביטחונית וחברתית – המשך קידוחי נפט וגז, ובפרט באזורים רגישים אלו, מהווה בחירה מודעת לפגיעה בסביבה, בערכי טבע ובציבור. חבל תקומה ויישובי העוטף זקוקים לתכניות שיקום והתחדשות, לא למיזמים מזהמים שמגיעים על חשבון השטחים הציבוריים והבריאות של התושבים. על אחת כמה וכמה כאשר משרד האנרגיה עצמו פרסם תוכנית להשקעה של מאות מיליוני שקלים לקידום חוסן ועצמאות אנרגטית בחבל תקומה – באמצעות פרויקטים של אנרגיה מתחדשת, מתקני אגירה וקירויים סולאריים. זהו החזון שצריך להוביל את שיקום הנגב – ולא חזרה לעידן קידוחי הנפט.

אנו קוראים למשרד האנרגיה לנצל את הסמכות שניתנה לו, ולבחור בעת הזו – בחיים. אין כל הכרח להמשיך את דרכם של רישיונות העבר. יש הזדמנות להוביל מדיניות חדשה, אחראית ומקיימת, שמשקפת את ערכי הציבור והעתיד של הנגב.

כשצדק אקלימי הופך לחובה משפטית

בפסיקה פורצת דרך, קבע בשבוע שעבר בית הדין הבינלאומי בהאג כי אי-עמידה בהתחייבויות אקלימיות היא הפרה של המשפט הבינלאומי. בהחלטתו קבע בית המשפט כי הזכות לסביבה נקייה, בריאה ובת קיימא היא זכות בסיסית, עליה המדינות נדרשות להגן. משום כך, מחויבות מדינות לפעול להפחתת פליטות גזי חממה ולעשות כל שביכולתן כדי לעמוד ביעד של התחממות מירבית של 1.5 מעלות. הדבר כולל גם  פיקוח על פעולות התאגידים שפועלים בתחומן, על פליטותיהם ועל הנזק שהם גורמים, ואף פיצוי של הנפגעים – גם אם במדינות אחרות.

ההישג ההיסטורי הזה מגיע אחרי 6 שנים של מאבק, שהובילו קהילות קו החזית – הקהילות הפגיעות ביותר, בתמיכה של גרינפיס וארגונים נוספים בעולם, ואנו מקווים שהוא מסמן עידן חדש של אחריות סביבתית וצדק אקלימי. גם אנחנו בגרינפיס ישראל פנינו לבג״צ, על כך שמדינת ישראל אינה עומדת בהסכמי האקלים עליהם חתמה ומפתחת את משק הגז בסתירה ליעדים הזעומים להפחתת פליטות גזי חממה אותם קבעה.

איום הכרייה בעומק הים טרם הוסר

השבוע הסתיים בג׳מייקה המפגש ה-30 של הרשות הבינלאומית לשמירה על קרקעית האוקיינוסים, כשהפעילות של נציגי הממשלות לא מספקת עדיין על מנת להגן על עומק הים. למרות השתתפותם של נציגים רמי דרג ממספר מדינות, נדרש מאמץ נרחב יותר ממדינות נוספות כדי למנוע משפטית את השימוש במכונות כרייה בעומק האוקיינוסים. בפגישות הבאות יידרש להגיע להבנות חד משמעיות על איסור כרייה ואי הסכמה לנסיונות מצד התעשייה לדחוק את המשתתפים לקבל תקנות כרייה רופפות. החששות הכבדים בנושא מצד ממשלות ומדענים לא יכולות להתבטל בשל לחץ של בעלי הון. על אף שההתנגדות לכרייה איננה קונצנזוס עדיין בקרב חברות הוועידה, היא בהחלט ממשיכה לצבור מומנטום חיובי מצד מגוון מדינות, כשהמצטרפת האחרונה לקריאה לאיסור על כרייה היא קרואטיה. סך הכל, קוראות 38 ממשלות לעצור או לאסור באופן מוחלט על הפרקטיקה ההרסנית הזאת לצאת לדרך. עיזרו לנו לעצור את התעשייה הזו לפני שנזק בלתי הפיך ייגרם לאוקיינוסים שלנו.

עוצרים את מגיפת הפלסטיק אני רוצה לעזור

עכשיו הזמן לעזור לכדור הגדול ב-5 ש"ח לחודש בלבד!

הרבה דברים קורים אצלנו בתחום המאבקים הסביבתיים, ולך יש הזדמנות לקחת בהם חלק ולעזור לנו להגן על כדור הארץ, הסביבה והבריאות של כולנו – המשימה החשובה ביותר לקיומנו.

מעגלים רבים כבר הצטרפו לשורותינו והם מעתה חברים בארגון גרינפיס. עכשיו זה הזמן להצטרף אליהם! 

באמצעות העיגול הקטן של האגורות שלכם לשקל הקרוב, תוכלו לסייע לפעילות שלנו להתקיים ולהתרחב. 

לדוגמה: קנית ב-9.80 ₪? שילמת 10 ₪ ותרמת לגרינפיס ישראל 20 אג’! סכום התרומה הממוצע לחודש עומד על 5-3 שקלים בסך הכול. 

התרומה שלך תסייע לנו לקיים מחאות ומאבקים פרלמנטריים ומשפטיים, לקדם מחקרים, לחשוף שקרים, להגיש תביעות משפטיות, לבצע פעולות מחאה, אקטיביזם סביבתי ועוד, למען בעלי החיים שלא יכולים להשמיע את קולם ו- למען כולנו.

מעגלים לטובה

כמה שקלים בודדים בחודש עבור תמיכה בכל המאבקים של גרינפיס ישראל

הצטרפות

תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב

לקבלת כל העדכונים שלנו למייל