ממשלת ישראל וחברות הדלקים הפעילות בה משקיעות מאמצים אדירים ותקציבים גדולים על מנת להגדיל את יצוא הגז ופועלות ביתר שאת מאז פרוץ המלחמה. אך על מנת לממש את הגידול הדרמטי בשאיפות הייצוא, עומד עניין טכני – נדרש שדרוג והקמה של שורת מתקני תשתית חדשים שיאפשרו זאת ובראשם מתקן LNG להנזלת גז. להקמת התשתיות החדשות לייצוא יש משמעויות תקציביות, סביבתיות וביטחוניות דרמטיות שאינן זוכות כלל להתייחסות במסגרת הדיון הציבורי. כך עולה לפי דו״ח חדש שכתב ד"ר דניאל מדר עבור גרינפיס ישראל על הסוקר את התשתיות החדשות להרחבת משק הגז הישראלי לייצוא.
עיקרי ממצאי הדו״ח:
- עלויות סבסוד ואבטחה של משק הגז: עד שנת 2021, המדינה השקיעה וסיבסדה את סקטור הגז בלפחות 20 מיליארד ₪, ועד 2026 צפויים להתווסף לכך עוד כ-8 מיליארד ₪ לפחות. כלל ההשקעות המאושרות (מדינה ומגזר עסקי) הן בהיקף של 14 מיליארד ₪, וכן יש השקעות נוספות בהיקף של 50 מיליארד ₪ שנבחנות. בנוסף, במידה ויוקמו עוד אסדות ו/או מתקן FLNG, יהיה צורך בהשקעות של מיליארדים נוספים בהגנה צבאית עליהם.
- סיכון בטחוני בלתי פרופורציונלי מהקמת מתקן FLNG: הכפלת קיבולת הייצוא של מאגר לוויתן דורשת יכולות ייצוא שייתאפשרו רק עם הקמת מתקן LNG להנזלת גז. בפברואר 2023 הכריזו השותפות במאגר לוויתן על רצונן להקים מתקן ימי צף להנזלת גז (FLNG) שייאפשר לייצא מכליות גז לכל מקום בעולם. משך הקמת מתקן FLNG ימי הוא כ-6 שנים למול 3-5 שנים של מתקן LNG יבשתי. הכפלת קיבולת הייצוא של מאגר לוויתן דורשת יכולות שייתאפשרו רק עם הקמת מתקן הנזלה הקמת מתקן FLNG בישראל תהווה תוספת סיכון בלתי מתקבלת על הדעת לאור המצב הביטחוני בו נמצאת ישראל. מתקן LNG, רגיל או צף, מכיל כמות אנרגיה המקבילה לפחות ל-70 פצצות גרעיניות כמו זו שהוטלה על הירושימה. מעבר לנפגעים, הנזקים הכלכליים העקיפים למדינה (מפונים, קריסת תשתיות לאומיות, השבתת עסקים ועוד) עשויים להיות מאות מיליארדי ₪ ואף יותר.
- תוספת פליטות גזי חממה דרמטית והגדלת הסיכון לדליפות: הרחבת משק הגז בהיקפים המתוכננים והמאושרים תגדיל את היקף פליטות גזי החממה השנתיים לה אחראית ישראל בעשרות אחוזים, ותסכל את הרחבת סקטור המתחדשות והאגירה בישראל. האצת קצב הייצוא עלולה לגרום להתרוקנות המאגרים תוך פחות מ20 שנה, ולפליטה שנתית של כ-120 מיליון טון e2CO. הרחבת סקטור הגז מגדילה את הסיכון למערכות אקולוגיות ימיות, וכן את הסיכון לאירועי דליפה מסיביים של גז מתאן, כמו אלו שהתרחשו בצינורות 1-2 Nordstream וב- BalticConnecter, בייחוד לאור הסיכונים הביטחוניים הקיצוניים בישראל.
לקריאת הדו״ח המלא
