לקראת סבב הדיונים האחרון של אמנת הפלסטיק העולמית, תחקיר חדש של גרינפיס ישראל חושף את זיהום המיקרו־פלסטיק בחופי מפרץ חיפה ובנחל הקישון ואת הקשר של הזיהום, שאינו מדווח, למפעל כרמל אולפינים במפרץ חיפה. הפעילים ערכו במהלך חודשי מאי ויוני 2025, שמונה ימי ניקיון בחופים שהתמקדו בזיהוי, איסוף ותיעוד של נורדלים: מיקרו־פלסטיק תעשייתי שנפלט ממפעלי כרמל אולפינים של בז״ן, ומזהם את החופים והנחלים בישראל – המיקומים נבחרו בהתאם לקרבתם למפעל המזהם ובכל החופים שנבדקו נמצאו אותן כדוריות מיקרו־פלסטיק זעירות.
הנורדלים, אותם רק כרמל אולפינים מייצרת בישראל, ושנמצאו בחופים, הם גרגירי פלסטיק זעירים המשמשים כחומר הגלם הראשוני לייצור מגוון רחב של מוצרי פלסטיק, והם מקור הזיהום השני בגודלו של מיקרופלסטיק ראשוני בעולם. כמו 99% מהפלסטיק, הנורדלים מיוצרים מנפט, הם סופגים חומרים רעילים מהמים ועלולים להיאכל בטעות על ידי בעלי חיים ימיים, מה שמעלה חשש לפגיעה בבריאות המערכת האקולוגית ואף בבריאות האדם דרך שרשרת המזון. הזיהום מנורדלים נפוץ ברחבי העולם והם מזהמים את הסביבה כבר בתחילתה של שרשרת ייצור הפלסטיק, עוד לפני שזכו להפוך למוצר ולפסולת בטבע כפי שרגילים לראות בשטחים הפתוחים. זיהום הנורדלים נותר סמוי מהעין ולעיתים קרובות אינו מדווח או מוסדר רגולטורית עקב גודלם הקטן וניידותם הגבוהה.
במחקר נבחרו אתרי דגימה בקרבת המפעל של כרמל אולפינים, כדי לבדוק האם הממצאים המקומיים תואמים את דפוסי הדליפות שנמצאו במחקרים בינלאומיים בנושא. הדגימות בחופי ישראל נאספו ידנית בשיטה אחידה שכללה עבודה עם כף, מסננת וקוואדראט והתמקדו בחופים הצפוניים למפעל בהתאם לכיוון הסחף והרוחות שמובילים את הנורדלים צפונה, אך נדגמו גם נקודות דרומיות לצורך ביקורת והשוואה. הקירבה הפיזית של החופים שנדגמו למקור הפליטה מעידה על דליפות נורדלים, בין אם דרך מערכות ניקוז, סחף גשם, תוך כדי אריזה ושינוע או בשל תקלות תפעוליות.
רוב הנורדלים שנאספו על ידי הפעילים נמצאו בעומק קו החוף, בשכבת החול העליונה – דבר שמצביע על סחף מוקדם והתמקמות ממושכת, כך שכיווני הסחף בזמן הניקיון לא השפיעו משמעותית על התפוצה. בחודשי החורף, נורדלים נסחפים למרכז רצועת החוף ונשארים שם. לכן, סביר להניח שיימצאו יותר נורדלים בחורף, כאשר הגאות עולה.
במהלך המחקר נשאלה השאלה כיצד ניתן לשייך את הנורדלים שנמצאו לחברת כרמל אוליפינים? מעבר לריכוזים הגבוהים יותר בסמוך למפעל, נבדקו גם מאפייני הצורה: לנורדלים של כל יצרן יש מאפיינים ייחודיים – אלו של כאו"ל הם עדשתיים, שקופים או לבנים ובגודל יחסית אחיד. לשם אימות, השווינו בין הנורדלים שנמצאו בשטח לדוגמיות מקוריות מהמפעל, דבר שסייע בזיהוי. לסיווג מדויק של הנורדלים, נעשה שימוש בסורק הפלסטיק PlasTell, מבוסס טכנולוגיית NIR, שאִפשר לזהות במהירות את סוגי פלסטיק, בדגש על PE ו-PP, תוצרי כאו"ל. לצד מאפיינים פיזיים כמו צורה, צבע ומרקם, הסריקה סייעה להבחין בין נורדל (פלסטיק ראשוני) לבין שברי פלסטיק שניוני.
כרמל אולפינים (כאו"ל) היא עבריינית סביבתית ואחת המזהמות הגדולות במדינה. היא מחזיקה בעבר מתועד של הפרות סביבתיות, קנסות ותביעות בשל זיהום מתמשך של מקורות המים, של האוויר ושל הקרקע בלב מטרופולין חיפה. כרמל אולפינים היא חברת בת פרטית של בתי הזיקוק לנפט (בז"ן), והיא מחזיקה את מפעל הפטרוכימיה היחיד לייצור פלסטיק ראשוני בישראל. מוצריה המרכזיים הם פולימרים, אותם היא מייצרת ומשווקת. שני הפולימרים בהם התמקדו הפעילים בתחקיר השטח הם פוליאתילן (PE) בצפיפות נמוכה – בשמו בכרמל אולפינים Ipethene® ופוליפרופילן (PP) – בשמו בכרמל אולפינים Capilene®, המשמשים כחומרי גלם לתעשיית הפלסטיק. כרמל אולפינים היא היצרן המקומי היחיד של מוצרים אלו בישראל, ואף הוכרזה כבעלת מונופולין בתחום.
ב־5 באוגוסט 2025 ייפתח סבב הדיונים האחרון של אמנת הפלסטיק הבינלאומית. עד כה יותר מ־100 מדינות, ביניהן מדינות מתפתחות ועשירות כאחד, הביעו תמיכה בצמצום ייצור הפלסטיק ובהגבלת השימוש בכימיקלים מזהמים כחלק מהאמנה. זהו סלע המחלוקת והכוחות המתנגדים חזקים, אך עד כה נדחו הנסיונות לאשרר אמנה חלשה, והדיון בנושא נשאר פתוח לקראת הסבב האחרון.
נטע שליט, ראש תחום צרכנות בגרינפיס ישראל:
״ממצאי התחקיר הם עדות נוספת לכך שזיהום הפלסטיק מציף את כדור הארץ: הוא פוגע בבריאות האדם, מעמיק עוולות חברתיות, הורס את עולם החי והטבע ומחריף את משבר האקלים לאורך כל שלבי חייו. המדע רק מתחיל להבין את ההשפעות ארוכות הטווח של פלסטיק על בריאות האדם, אך כבר כיום נמצא מיקרו־פלסטיק באוויר, במזון, באיברים פנימיים ואפילו בדם שלנו. על הציבור להבין שחלק ניכר מנזקי הפלסטיק בכלל סמוי מהעין. הפתרון למגיפת הפלסטיק הוא אמנת פלסטיק עולמית חזקה שתפחית את הייצור והשימוש הבלתי מרוסן בפלסטיק, אך אל מול התמיכה הציבורית הרחבה וחוצת הגבולות, התעשייה הפטרו כימית מתנגדת לאמנת פלסטיק שאפתנית. אם ידם תהיה על העליונה, ייצור הפלסטיק עשוי להכפיל את עצמו בעשור או שניים הקרובים, ואף לשלש את עצמו עד 2050.
גם ברמה המקומית הממצאים מצביעים על כשל רגולטורי מתמשך, על היעדר אכיפה אפקטיבית, ועל הצורך הדחוף בצמצום ייצור הפלסטיק כבר בשלב חומרי הגלם. המשרד להגנת הסביבה אמור להגן על הסביבה, אבל בפועל, הוא מאפשר את המשך הפגיעה בה״.
סוף
למידע נוסף:
אודי אבני גרינפיס ישראל 0544724256
