רוצה לחתום על תוכן המכתב?
על הממשלה לפעול באופן דחוף להיערכות עם שריפות ונזקיהן ועם משבר האקלים
יחד עם למעלה מ-20 ארגוני סביבה ובריאות פנינו באופן מיידי לראש הממשלה, השר לביטחון פנים והשרה להגנת הסביבה בפנייה להיערכות ממשלתית דחופה להתמודדות עם שריפות ונזקיהן כתוצאה ממשבר האקלים. למרות דו"חות מבקר המדינה שהתריעו שוב ושוב – ממשלות ישראל, וגם הממשלה הנוכחית שפגעה בתקציבי המשרד להגנת הסביבה ובתקציב כבאות והצלה, נמנעו מלהשקיע את הנדרש במניעה, באכיפה ובהיערכות לשריפות ומקרי קיצון. על מנת לעצור את המגמה ולהפוך את כיוון ההידרדרות – יש לפעול מיד
- אין תוכניות חירום תקפות לרוב היישובים בסיכון.
- אזורי חיץ לא מוקמים, האכיפה נגד שריפת פסולת מדולדלת, והטיפול בעבריינים כמעט ואינו קיים.
- אין מערך קהילתי מוכן או צוותים יישוביים לטיפול ראשוני בשריפות.
- תקציב שירותי הכבאות וההצלה לשנת 2025 קוצץ ב־217 מיליון שקלים – מ־1.99 מיליארד שקלים ב־2024 ל־1.77 מיליארד שקלים ב־2025.
על מנת לעצור את המגמה ולהפוך את כיוון ההידרדרות – יש לפעול מיד:
- לקיים דיון חירום בכנסת בנושא בשבוע הבא, עם החזרה מהפגרה.
- הקמת צוות רב-משרדי לטיפול יעיל בהעמדה לדין של מציתים ומזהמים – בזדון או ברשלנות.
- התקנת מצלמות חכמות ביערות ושמורות לניטור מוקדם, זיהוי מציתים ותגובה מהירה.
- חיזוק טייסת הכיבוי והקצאת משאבים ייעודיים להתמודדות עם שריפות.
- קידום אזורי חיץ סביב יישובים ובין שטחים פתוחים למבנים, שמותאמים לתנאי הארץ ומאזנים בין בטיחות, שמירה על הטבע והצרכים העירוניים.
- פיתוח מערך היערכות קהילתי: הקמת צוותי כוננות מקומיים עם ציוד קל לזיהוי ולטיפול ראשוני בשריפות.
- תגבור מערך המתנדבים למניעת שריפות – כולל גיזום וטיפול בצמחייה יבשה בקרבת מגורים.
- החמרת האכיפה נגד שריפת פסולת וגזם בלתי חוקיים ושפיכת פסולת באזורים רגישים.
- הקצאת תקציבים ליישום תוכנית לאומית להיערכות למשבר האקלים ולהפחתת פליטות גזי חממה.
- יש לדאוג לאמצעים ולמוכנות מערכת הבריאות – בבתי החולים ובקהילה – לאירועי קיצון, בפרישה ארצית מותאמת לסיכונים.
- יש לייצר אינטגרציה בין המערכות השונות – החל מנתונים אקלימיים, גורמי החירום השונים, מערכות בריאות ורווחה – לטובת מענה ברמה הפרטנית והקהילתית, לשיתוף מידע בשגרה ובחירום, כולל תכלול ניהול מניעת השריפות והמענה בשעת אירוע.
בלי פעולה – הטבע ימשיך להישרף, ובתוכו גם בעלי החיים; חיי אדם יעמדו בסכנה, והנכסים היקרים של כולנו יאבדו לנצח. הגיע הזמן לשים סוף להדחקה ולהתחיל להתמודד. לא בדיבורים – אלא במעשים.
אנחנו כאן כדי לסייע ולעשות הכול כדי לתרום למאמץ המשותף להציל חיים ולשמור על הטבע שלנו.
הצטרפו אלינו בקריאה להיערכות ממשלתית דחופה להתמודדות עם שריפות ונזקיהן כתוצאה ממשבר האקלים
אנחנו מכירים את המראות. ראינו אותם בקנדה, ראינו אותם בארה"ב, ראינו אותם ביוון ועכשיו, למרבה הזוועה, הם הגיעו גם לישראל. שריפת יער שהופכת לסערת אש בלתי ניתנת לעצירה. זהו טירוף מוחלט ששיבש מדינה שלמה ביום העצמאות, כשהמעבר מזיכרון לחגיגה הפך השנה מעבר מזיכרון למשבר. הכתובת על הקיר, הייתה, ישנה ותישאר. זה משבר האקלים, והוא האחראי לאירועי אקלים קיצוניים בעוצמה ובתדירות הולכת וגוברת.
יש דרכים רבות להתכחש למשבר האקלים: אפשר להגיד שהוא לא קיים או שזו המצאה, לא להכיר במדע ברמה של חטיבת ביניים, להאשים את הערבים או את הפרוגרס. הנשיא טראמפ מארה"ב יכול לזלזל, זה לא יעזור: תפוח נופל מהעץ בגלל חוק הכבידה, מטוס טס בזכות חוקי התעופה, משבר האקלים נגרם כתוצאה מעודף פליטות גזי החממה.
נחזור על זה בפעם המי יודע כמה: שריפה של דלקי מאובנים ועוד שורה של פעולות אנושיות, פולטת גזי חממה ובהם פחמן דו-חמצני, מתאן ועוד, שלוכדים את גלי החום שפולט כדור הארץ ומייצרים עודף חום שנקלט רובו ככולו בים. הים מתחמם, אידוי המים גובר (זו גם פיזיקה פשוטה), והגברת האידוי מאיצה את זרימת האוויר והלחות. זה הופך את אקלים כדור הארץ מאקלים ממוזג לאקלים טרופי, עם יותר גלי חום קיצוניים ויותר גשמים קיצוניים. תזכרו נתון אחד: בחמישים השנים האחרונות, כמות גלי החום הוכפלה פי ארבעה.
אחת ההשלכות הברורות ביותר של משבר האקלים הן שריפות ענק. אנחנו רואים את זה בישראל בעשורים האחרונים, כשהשנה האחרונה הניחה את היסודות המושלמים לעונה בוערת, עם חורף יבש באופן היסטורי וטמפרטורות גבוהות.
הרוב המוחלט של השריפות בכלל ובישראל בפרט הן מעשה ידי אדם. רק בארץ לפי הערכה זהירה לפחות 8,000 סיגריות מושלכות מחוץ לפח אשפה או מאפרה מידי דקה. בישראל גם פורצות עשרות שריפות מידי יום, כאשר רובן המוחלט פורצות כתוצאה מרשלנות: מטיילים שמדליקים מדורה, חקלאי שמדליק גזם, רתך, תקלה ברכבים ועוד. רשלנות כזו בשילוב של תנאי קיצון של בצורת, חום, יובש ורוחות יוצרים את התנאים לסופות אש.
כשהלהבות משתוללות ויערות ישראל נשרפים, השאלה "האם הוצת" ומי הצית, היא שאלה שכוחות הביטחון וההצלה עוסקים בה וטוב שכך. אבל ברמה של חברה ושל ממשלה, היא מפספסת את הנקודה ומונעת מישראל לעסוק בעיקר – היערכות למצב חירום אקלימי.
גלריית תמונות
תיעוד מאסון השריפה בירושלים
צריך לומר בכנות: ישראל לא ערוכה לשריפות ענק, וזה לא בגלל מערך הכבאות שעבר שינויים דרמטיים מאז אסון הכרמל ומתנהל באופן מושכל. הבעיה היא עמוקה הרבה יותר: ישראל לא ערוכה לשריפות כשם שהיא לא ערוכה לשום היבט של משבר האקלים. היערכות למשבר האקלים מתחילה בהבנה שהוא כאן כדי להישאר, שהוא נוגע לכל אחד מתחומי החיים שלנו, שההתמודדות איתו היא משימה לאומית וכלל עולמית ממעלה ראשונה ושמניעת החרפתו היא צו השעה.
מדינתנו צריכה לשנות את פניה כליל כדי לשרוד היטב את העשורים הבאים, שלא לדבר על מה שיהיה אחר כך: כל מערך הדיור צריך להיות מותאם להחרפת משבר האקלים ולמזג אוויר קיצוני. מזון וחשמל צריכים להיות מיוצרים באופן שיבזר סיכונים מפני אירועי אקלים קיצוניים, וצריך להכשיר מאות אלפי ישראלים להתנהגות נכונה ולסיוע בהתמודדות עם אירוע קיצון, בדיוק כפי שלמדנו מה לעשות מול מתקפת טילים. מערך הכבאות הוא ראש החץ אבל הוא חייב את כולנו מאחוריו. אחת המשימות החשובות והדחופות ביותר היא שיקום הטבע. הטבע מאט את החרפת משבר האקלים על ידי ספיחה של גזי חממה. עצים ויערות מורידים את הטמפרטורה באופן משמעותי בסביבתם, וכשהם אינם – החום והיובש המסוכנים גוברים.
אבל מעל הכל, ישראל לא יכולה ביד אחת לעודד את תעשיית הדלקים כפי שהיא עושה על ידי קידום של אין ספור תוכניות לחיפושים והפקה של גז ונפט, וביד שניה להלין על השריפות. זהו כשל לוגי שצריך לשים לו סוף. בתקווה שבשנה הבאה נהיה במקום טוב יותר.
שאלות ותשובות
על הקשר בין הצתות ואקלים
הצתות או רשלנות מייצרות שריפות ענק רק בתנאי מזג אוויר קיצוניים. מאז ומעולם היו מקרים של רשלנות והצתות, מה שמשתנה בעידן שלנו הוא משבר האקלים. אחד הביטויים שלו היא החרפת הבצורות, עם הרבה יותר ימים חמים ושיבושים בירידת גשמים. זה מה שחווינו בארץ השנה בצורה קיצונית ולכן ביערות יבש מאוד, יש המון חומר בעירה וזה מה שגורם לשריפות להיות כאלה ענקיות.
אם יש הצתות, זה התפקיד של המשטרה וגורמי האכיפה לחקור. זה לא התפקיד של הציבור להחליט מראש מי אשם ללא ראיות רק כי זה ברוח התקופה. לעומת זאת, על תפקידו של משבר האקלים אנחנו כבר מצביעים מזמן ורק לאחרונה גופים רבים התריעו בפני הממשלה על סיכון גבוה לשריפות ענק. ולכן אנחנו מדגישים: משבר האקלים הולך ומחריף ובשנים הקרובות, צפויים אירועים של אקלים קיצוני רבים ועוצמתיים יותר. לכן ללא הערכות מתאימה יהיו אירוע שריפה דרמתיים יותר.
בוודאי שתמיד היו שריפות, וגם גלי חום וגם שיטפונות. משבר אקלים לא מייצר אירועי אקלים קיצוני הוא הופך אותם ליותר תכופים ועוצמתיים בגלל הצטברות של גזי חממה שלוכדים את החום סביב כדור הארץ. בעשורים האחרונים יש מגמה עולמית של עלייה דרמטית בשריפות ענק ובלתי נשלטות בגלל ריבוי והחרפת גלי חום ותנאי יובש.
משבר אקלים זה מדע ברמה של חטיבת בינתיים. נזכיר על רגל אחת: כשאנחנו שורפים גז, נפט, פחם, או כורתים יערות או מגדלים בקר ועוד כל מיני פעילויות, אנחנו פולטים גזי חממה שלוכדים את גלי החום שכדה"א פולט. מעל 90% מהחום שנלכד נספג בים ומגביר את האידוי. זה מאיץ את מחזור המים ומביא יותר גלי חום ואירועים של גשם קיצוני. זה קורה בכל העולם, יש אזורים פגיעים יותר וכאלה פחות. בישראל ההתחממות היא בקצב פי שתיים מהממוצע העולמי.
כדי להדליק אש צריך גפרור וחומר בעירה. ההתמקדות בשאלה "מי החזיק את הגפרור" מפספס את הנקודה.
לחברה האזרחית יש שיתופי פעולה רבים עם הממשלה ובה בעת אחד התפקידים שלה הוא לבקר את הממשלה ביקורת בונה.
מכתב אותו גרינפיס שלח יחד עם אירגונים נוספים בעקבות השריפה:
רוצה לחתום על תוכן המכתב?
