כאשר מתבוננים נכוחה על בעיית הפלסטיק העולמית מבינים שאין כל סיכוי לפתור אותה ללא התייחסות לשורש הבעיה – כמויות הפלסטיק העצומות שמיוצרות בעולם כבר היום, ואשר עתידות לשלש את עצמן עד 2060.
הימנעות מהתייחסות באמנת הפלסטיק למגבלות על כמויות הייצור היא בדיוק המטרה המרכזית ששמו לעצמן חברות הדלקים, תעשיות הפטרוכימיה, והמדינות המרוויחות מהן. הן יודעות שכל עוד לא מגבילים את הייצור הם יוכלו לשלש את ייצור הפלסטיק ולהמשיך להציף את השוק.
הנושא אכן מורכב וסבוך ודווקא בגלל זה הוא חייב לעלות כבר עכשיו לשולחן הדיונים בדרישה של כמה שיותר מדינות.
כלכלת פלסטיק בת קיימא היא אפשרית. אך היא חייבת להיות תחת רגולציה, בראש ובראשונה לגבי כמויות הייצור של הפלסטיק הבתולי אשר מתוכנן לשלש עצמו עד 2060.
במסמך זה אנו מראים את הכיוונים בהם על האמנה לצעוד ואנו קוראים למדינת ישראל להצטרף ליתר המדינות אשר כבר קוראות להגביל את ייצור הפלסטיק ולהציף זאת בקול רם וצלול כחלק מרכזי ממדיניותה של ישראל בנושא אמנת הפלסטיק.
מכתב למייצגות את ישראל באמנת הפלסטיק העולמית
-
לזיהום של כרמל אולפינים יש פתרון
בבלוג חדש של יאיר דביר, קמפיינר צרכנות בגרינפיס ישראל, אנחנו מספרים כיצד אמנת פלסטיק עולמית חזקה שתפעל להפחתת הייצור של פלסטיק בתולי תסייע במאבק מול מזהמי ענק כמו כרמל אולפינים
-
אמנת הפלסטיק הבינלאומית: ארבע פגישות הסתיימו באכזבה, אך השינוי עוד אפשרי
הפגישה הבינלאומית הרביעית לקראת אמנת פלסטיק עולמית (INC4) הסתיימה לאחרונה בתחושת אכזבה. לאחר פתיחה אופטימית ועבודה קשה מצד ארגוני סביבה בינלאומיים כמו גרינפיס, התוצאות הסופיות היו רחוקות מהציפיות.
-
גרינפיס פנה למשרד להגנת הסביבה בקריאה לישראל להצטרף ולחתום על הצהרת "Bridge to Busan"
ישראל הגדילה לעשות והצטרפה ל HAC - קואליציית המדינות השאפתניות בנוגע לאמנת הפלסטיק. כעת ישראל צריכה להוכיח את שאפתנותה ולהצטרף לעשרות המדינות שכבר חתמו על הצהרת Bridge to Busan הקוראת להגדרת יעדים לצמצום ייצור הפלסטיק הבתולי לקראת ה INC5 שיקרה בבוסאן, דרום קוריאה השנה. ללא התייחסות של האמנה לנושא הייצור אנו נשאר עם אמנה דלה…