מחקר חדש: חוף גדור הוא אחד מחמשת החופים המזוהמים ביותר במיקרופלסטיק בעולם
מחקר חדש של המרכז לאקולוגיה של אוניברסיטת אקסטר בבריטניה ופורסם השבוע בכלכליסט, מצא כי חוף גדור הוא אחד מחמשת החופים המזוהמים ביותר במיקרופלסטיק בעולם מבין החופים המשמשים כאתרי קינון לצבי ים. המחקר, שנערך ע"י קבוצה בינלאומית של מדענים ופורסם בפברואר 2025, התבסס על דגימות חול מ-209 חופים, ובמהלכו נחשף כי החוף הסמוך לחדרה מצוי ברמות זיהום חריגות – הן במשקל חלקיקי הפלסטיק והן בכמותם. חופים יכולים להפוך ל"מוקדי זיהום" של מיקרופלסטיקים בשל קרבתם לאזורים עירוניים מזוהמים או השפעת תהליכים פיזיקליים כמו זרמים ורוחות.
ארבעת החופים הנוספים ברשימת החופים המזוהמים ביותר במיקרופלסטיק נמצאים בהונג קונג, ברמודה, הוואי וארכיפלג צ'אגוס – שלושה מהם איים מרוחקים, שבהם הצטברות הפלסטיק נגרמת בעיקר על ידי זרמי הים. לעומת זאת, חוף גדור בישראל, שאינו אי ואינו מוקף באוקיינוס, מדורג לצד הונג קונג, הידועה בצריכה מסיבית של קלקר. רמת הזיהום הגבוהה בגדור מצביעה על כך שהגורם המרכזי לזיהום בו הוא פליטות מקומיות, ולא רק השפעת הזרמים הימיים. הממצאים מדגישים כי חוף גדור אינו רק בעיה מקומית, אלא חלק מבעיה רחבה יותר של זיהום פלסטיק במזרח הים התיכון. מיקרופלסטיק ידוע בהשפעותיו המזיקות על המערכת האקולוגית הימית בבליעתו על ידי בעלי חיים ימיים ויבשתיים וגרימת זיהום בשל הכימיקלים שבו. בהתאם להמלצות המחקר, יש צורך בפעולות חקיקה והפחתת פלסטיק חד-פעמי ברמה הלאומית. המחקר מציב תמרור אזהרה ברור: אם לא ינקטו צעדים משמעותיים, זיהום הפלסטיק בחופי ישראל ימשיך להחמיר, ויפגע קשות במערכת האקולוגית החופית ובבריאות הציבור.
השימוש בפלסטיק מהווה אחת מההשפעות הדרמטיות וההרסניות ביותר של האנושות על פני כדור הארץ. לא מדובר רק בפסולת מכוערת בה אנחנו נתקלים בכל פינה במרחב הציבורי ובאתרי הטבע, אלא בשיבוש עמוק ומהותי של מערכות טבעיות, ואנחנו בתוכן. עשרות אלפי חלקיקים בלתי נראים חודרים לגוף שלנו בלי שנרגיש דרך המים, המזון ואפילו מהאוויר. למרות שההשפעות עוד נחקרות, ידוע שחומרים רעילים אלו אינם מתכלים בגוף ועמידים בפני מערכת החיסון. אריזות מזון וכלים חד-פעמיים במיוחד, מכילים מגוון תוספים רעילים הגורמים לשלל השפעות בריאותיות שליליות לרבות סרטן, בעיות רבייה, הפרעות אנדוקריניות והחלשת מערכת החיסון.
אם לא נפעל עכשיו ונתמודד עם המשבר החמור, כמות הפלסטיק לכל הפחות תשלש את עצמה עד 2060. לכן, נדרשת הפחתה כבר בשלב הייצור שגם הוא מאוד מזהם. למשבר הזה יש פתרונות רבים: אפשר לעבור לחלופות כמו שימוש בכלים רב-פעמיים ובמערכות לשימוש חוזר, וכן, המס על החד-פעמי הפחית את הצריכה הפרטית בשליש. מדיניות שתעודד את הפחתת צריכת החד-פעמי לא רק תסייע בהפחתת הזיהום, אלא גם תחסוך כסף לצרכנים. כדי לטפל במשבר הזה ברמה הגלובלית, יותר מ-170 מדינות עובדות על ניסוח אמנת פלסטיק, הסכם בינלאומי שמטרתו להפחית את ייצור הפלסטיק ולנהל את השימוש בו בצורה אחראית, אך ישראל כרגע נשארת הרחק מאחור.
איך נאכל ונשתה פחות מיקרופלסטיק?
כולנו אוכלים חלקיקי פלסטיק. בפוסט חדש באינסטגרם אנחנו מפרסמים כמה דרכים פשוטות להימנע ככל הניתן מאותו מיקרופלסטיק רעיל וסמוי מהעין. לצד פעולות אישיות – אנחנו חייבים שינוי מערכתי. רק אמנת פלסטיק גלובלית, חזקה, שאפתנית וכזו שלא נכנעת לתאגידים מזהמים – תחתוך את ייצור הפלסטיק הראשוני ותעצור את המשבר הזה.
6 סיבות מדוע התביעה נגד גרינפיס היא מקוממת במיוחד
הקרב המתמשך מול תביעת ההשתקה של תאגיד הדלקים ״אנרג׳י טרנספר״, הוא לא רק מאבק של התנועה הירוקה מול תאגיד מזהם ובריוני, אלא בעיקר מאבק על חופש הביטוי והזכות למחאה בלתי-אלימה. בעוד המשפט עצמו מחכה להכרעת השופט לאחר שניתנה הכרעת המושבעים, הוא רחוק מלהסתיים וצפויים ערעורים ודיונים נוספים בעניינו, הן בצפון דקוטה והן בהולנד. נתקלנו בתגובות כמו אולי זה הגיע לכם בגלל הנזק שנגרם לחברה? ובכן, התשובה היא חד משמעית לא. בבלוג חדש אנחנו מסבירים מדוע בכל זאת נמצאנו אשמים וחייבים בלמעלה מ-660
כיצד נהפוך את הרשימה האדומה לירוקה?
המשרד להגנת הסביבה פרסם בסוף השבוע שעבר את מדד ההשפעה הסביבתית, ובו "הרשימה האדומה" של עשרת המפעלים בעלי ההשפעה הסביבתית השלילית ביותר בישראל. המדד מתייחס להשפעה הסביבתית השלילית של מגוון מפעלים ומתקני תשתיות. מדובר בדוח שמתפרסם מדי שנה, ומדרג את התעשיות הציבוריות והממשלתיות בישראל לפי מידת הזיהום, עבירות על חוק אוויר נקי ופעולות נוספות.
אז מי הם המפעלים המזהמים ביותר בישראל? את הרשימה שמתפרסמת כעת עבור נתוני 2023 מובילים בתי הזיקוק באשדוד, כיל רותם (זכיינית הפקת הפוספטים בבעלות משפחת עופר), בתי זיקוק הנפט בחיפה (בז"ן), מתקן טיהור שפכי גוש דן, וכרמל אולפינים, חברת הבת של בז״ן ויצרנית הפלסטיקה במפרץ חיפה. במקום ה-7 והמכובד (או שמא המביש) מככבת אסדת הגז תמר, ומיד אחריה תחנת הכוח אורות רבין שנכון לשנת 2025 ובניגוד להתחייבויות, עדיין ממשיכה לשרוף פחם מזהם.
הניקוד שמקבלות כל אחת מהחברות מתבסס על היקף הזיהום שהן מייצרות: פליטות מזהמים לאוויר, לים, לנחלים ולקרקע; ייצור פסולת ושימוש בחומרים מסוכנים; וכן הפרות של הוראות החוק שהתגלו על ידי המשרד להגנת הסביבה. לבסוף, ניקוד חיובי ניתן לחברות שפועלות לשיפור הביצועים הסביבתיים שלהן באופן וולונטרי — גרינווש שמאפשר למזהמים הגדולים להתחמק מאחריות אמיתית על הנזקים שהם יוצרים ועל הפרות החוק.
פרסום המדד הוא מהלך חשוב, אך רחוק מלהספיק. השאלה הקריטית היא לא רק מי מזהם, אלא למה מדינת ישראל מאפשרת לזה לקרות שוב ושוב. האם בידי המשרד להגנת הסביבה יש בכלל את הכלים לאכוף את החוק ולהרתיע את המזהמים בישראל?
כאשר הרגולציה נחלשת, תקציבים לנושאי סביבה ואקלים נשחקים, והחלטות קריטיות מתקבלות מתוך אינטרסים צרים ולא מתוך מחויבות לבריאות הציבור ולדורות הבאים — הנפגעים הם כולנו. כדי להבטיח אוויר נקי, מים בטוחים ואקלים יציב, ישראל חייבת מערכת משפט עצמאית, רגולטורים בעלי שיניים וממשלה שמבינה שסוגיות הסביבה הן לא "מותרות" — הן החיים עצמם.
משבר האקלים: שיאים שליליים למפלסי הקרח בקטבים
נתונים חדשים ומטרידים המגיעים מהאזורים הקפואים של כדור הארץ, מראים באופן ברור את השלכותיה של ההתחממות העולמית המואצת. מעטה קרח הים בחוג הארקטי הגיע לשפל הגדול ביותר שלו יחסית לסוף עונת החורף, מאז החלו המדידות. בסוף השבוע נמדדו בקוטב הצפוני 14.33 מיליון קמ״ר של כיסוי קרח, 80 אלף קמ״ר פחות מהשיא השלילי שנמדד ב-2017. חמשת השיאים השליליים האחרונים נרשמו כולם בעשור האחרון. על פי מדענים, היעלמות הקרח מטרידה במיוחד מכיוון שהיא מעידה על שינויים נוספים, שחלקם סמוי מהעין. עם זאת, שיא שלילי בסוף עונת החורף, לא בהכרח מבטיח שיא שלילי חדש בסוף עונת הקיץ.
במקביל, מדידות מאנטרקטיקה מחודש פברואר, הראו כי מעטה קרח הים בסיום קיץ 2025 הגיע ״רק״ למקום השני הגרוע ביותר. שילוב הנתונים באותו חודש מהקוטב הדרומי והצפוני, הראה כי כמות קרח הים הגלובלית היא הנמוכה ביותר ב-47 השנים האחרונות, אז החלו המדידות. אזורי הקטבים מתחממים מהר פי ארבעה מאשר הממוצע העולמי, מה שמשפיע באופן ניכר על דפוסי מזג אוויר ברחבי העולם בשל השפעת ההתחממות על זרמי הגולף והסילון. מעבר לכך, הצטמצמות הכיפות הלבנות פוגעת בקירור כדור הארץ מכיוון שפחות קרני שמש חוזרות לחלל. בקוטב הצפוני, דובי הקוטב תלויים בקרח הים ההולך ומתכווץ לצורכי תנועה, ציד, מנוחה, רבייה וגידול צאצאים. משבר האקלים הגורם לאובדן כיסוי הקרח בים, מהווה את האיום הגדול ביותר על הישרדותו של אחד המינים המרשימים והמלכותיים על כדור הארץ.
הרשמה לזיכרון בסלון עם גרינפיס ישראל
ביום ראשון, ה-20.4.25, בין 13:30 ל-15:00, נארח במשרדנו ונשמע את עדותו של ניצול השואה מרסל סטאל. הנכם מוזמנים להצטרף אלינו לפעילות זו. אנא הירשמו מראש כדי שאנחנו ומרסל נוכל להיערך בהתאם. שימו לב, לפי בקשתו של מרסל, לא נפתח זום והשיחה תתקיים רק באופן פרונטלי.
השבוע מסביב לעולם
עכשיו הזמן לעזור לכדור הגדול ב-5 ש"ח לחודש בלבד!
(תיעוד: רועי גליץ, שגריר גרינפיס ישראל)
הרבה דברים קורים אצלנו בתחום המאבקים הסביבתיים, ולך יש הזדמנות לקחת בהם חלק ולעזור לנו להגן על כדור הארץ, הסביבה והבריאות של כולנו – המשימה החשובה ביותר לקיומנו.
מעגלים רבים כבר הצטרפו לשורותינו והם מעתה חברים בארגון גרינפיס. עכשיו זה הזמן להצטרף אליהם!
באמצעות העיגול הקטן של האגורות שלכם לשקל הקרוב, תוכלו לסייע לפעילות שלנו להתקיים ולהתרחב.
לדוגמה: קנית ב-9.80 ₪? שילמת 10 ₪ ותרמת לגרינפיס ישראל 20 אג’! סכום התרומה הממוצע לחודש עומד על 5-3 שקלים בסך הכול.
התרומה שלך תסייע לנו לקיים מחאות ומאבקים פרלמנטריים ומשפטיים, לקדם מחקרים, לחשוף שקרים, להגיש תביעות משפטיות, לבצע פעולות מחאה, אקטיביזם סביבתי ועוד, למען בעלי החיים שלא יכולים להשמיע את קולם ו- למען כולנו.
תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל
